בית / סיקורים / סיקורי משחקים / משחקי PC / The Witcher 3 – הסיקור המלא (ללא ספויילרים)!

The Witcher 3 – הסיקור המלא (ללא ספויילרים)!

 

ז'אנר: אקשן/תפקידים

חברה מפתחת: CD Projekt Red

 

בעלי הזיכרון הארוך מביניכם שצפו בפודקאסט הראשון שאני ולידור מצוות האתר עשינו בתקופה המסופוטמית העתיקה של מאי 2015, עלולים לזכור שהגבתי לחדשות לגבי התקרבותו של The Witcher 3 בסקפטיות קרה (כמו שאני מגיב לכל דבר, אולי בגלל זה אני מקריח בשנות ה20 המוקדמות של חיי) בטענה ש"המשחק השני היה נחמד אבל מגושם, ואני סקפטי לגבי השלישי".

ובכן, תגידו על החברה הפולנית CDPR מה שאתם רוצים, אבל הם לא נחים על זרי הדפנה שלהם ולא נשארים באיזור הנוחות שלהם – הקבלה הפושרת שקיבל המשחק הראשון לא מנעה מהם להמשיך את הסדרה, לשנות את המשחק כמעט בכל מובן (וברובם גם לשפר אותו), ולהוציא את The Witcher 2, שזכה בקבלת קהל הרבה יותר נלהבת ובשלל פרסים. מצד שני, ההצלחה של המשחק השני (למרות בעיות גדולות של תקציב וזמן, כפי שהסתבר אחר כך), לא גרמה להם להפסיק לשאוף גבוה, לשחק עם הנוסחה של המשחק, לשפר אותו ולהגדיל אותו.

התוצאה של השאפתנות הזאת היא שעלי להניח את כובע הציניות הפסימית שלי על השולחן לרגע ולהודות (בשמחה, כמו ציניקן אמיתי) שטעיתי. לא רק שהמשחק טוב, הוא המשחק הכי טוב ששיחקתי מזה שנים, ומשחק התפקידים הכי טוב ששיחקתי בו מאז תחילת העשור!
עבור אלו מכם שלא מעוניינים בהסברים ארוכים אני לא אכביר במילים – אם אתם אוהבים משחקי תפקידים, צאו וקנו את המשחק הזה. זה לא נורא משנה אם לא שיחקתם ב2 הקודמים (במיוחד בראשון מאחר והעלילה שלו מאד מוכלת בעצמה ולא משפיע הרבה על שאר העלילה) מאחר וניתן להבין את רוב רובו של הסיפור והמשחק מהקונטקסט שלו, למעט כמה אזכורים פה ושם לדמויות ותקריות שקרו בעבר.

עבור היותר סקפטיים מביניכם, מומלץ להמשיך לקרוא –

 

3d741863d49b38f26ecda3763b02e713-d90hl8c

 

אז האם The Witcher 3  מהווה שירת ברבור ראוייה לסיפורו של גראלט המכשפן (מכשפן? מכשפיסט?), או שמה פרק הסיום מזייף בתווים?

 

 

גראפיקה/סאונד

לפני צאת המשחק היה מעט כעס כלפי חברת CDPR לאחר שצצו שמועות שמאז מגוון הדמואים וההצגות שלהם הם הורידו את איכות הגראפיקה כדי שהפער בין גרסאת המחשב לגרסאת הקונסולות לא יהיה גדול מדי. מאז יציאתו של המשחק השמועות הללו התגלו כאמת, אך אם כמה שזה פסול לשקר לקהל הקונים שלך (במיוחד עבור אלו שעשו pre-order על סמך מידע שגוי, יש פה ממש עילה לתביעת החזר על סמך פרסום שקרי אם תשאלו אותי) ואם כמה שזה חשוב מצידי לציין את זה גם חודשיים אחרי צאת המשחק, המשחק עדיין נראה יפהפה – השילוב של הסביבות המגוונות והצבעוניות עם הנופים עוצרי הנשימה שיגרמו לכם לרצות לעזוב את הארץ ולקחת מטוס בכיוון אחד לצפון-מזרח אירופה, יחד עם עיצובי הדמוייות הריאלסטיים וההשקעה הרבה שהוכנסה באנימציות הפנים כדי להמנע מהמבטים המתים שמגוון הדמויות בSkyrim נועצות בכם וכדי להביא את שלל הדמויות במשחק לחיים, והעובדה שבניגוד למשחקים הקודמים בהם איכות המודלים של הדמויות הייתה ירודה בהרבה מהאיכות הגראפית של הסביבה (אתה יודע שאתה מכוער כשבתים, ספסלים ואפילו ביובים נראים יותר משכנעים ממך), נעשה ישור-קו בין איכות המודלים של הדמויות לבין איכות הסביבה, הופכות את The Witcher 3  לאחד המשחקים המרשימים גראפית שיצא לי לראות בחיי, אפילו על ההגדרות הנמוכות (על ההבדלים אני ארחיב טיפה בהמשך), ובדיוק בגלל זה מצער מאד שהם הסתירו את ההורדה באיכות.

pkkF1ux
בהחלט לא הייתי אומר שהמשחק מכוער

מבחינת ביצועים, הייתה לי את הפריווילגיה המפוקפקת של לשחק ב-The Witcher 3 בזמן מעבר בין מחשבים, כך שמבחינה גראפית יצא לי לשחק במשחק בשיאו וגם בשפל שלו. להלן המפרטים של המחשבים שלי:

 

הישן:

כרטיס מסך  – ATI Radeon 5660 HD

זיכרון  – 4GB RAM

מעבד של AMD בן 6 שנים (לא זוכר את הדגם המדויק) בעל 2 ליבות.

 החדש:

כרטיס מסך – AMD Radeon R9 290

זיכרון – 8GB RAM DDR3

מעבד – Intel i5 4950 Quad Core 3.3GHz

 

כמו שאתם רואים ההבדל הוא די גדול, מדובר במחשב שלא שידרגתי מאז 2010 והוא עדיין סחב את המשחק על ההגדרות הכי נמוכות בקצב רענון מכובד של 20-30 פריימים לשנייה. כן ניתקלתי בבעיה באחת הערים הגדולות שבה קצב הרענון ירד לכמות חד ספרתית ונהיה מאד קשה על גבול הבלתי אפשרי לשחק במשחק ( ובטח שלא כיף) אבל רוב הזמן המשחק רץ בסדר (ולכמה מכם באמת יש מחשב מ2009-10 בכל מקרה) ועדיין נראה מאד טוב יחסית.

במחשב החדש, אני מריץ בלי שום בעיה את המשחק בקצב רענון של 60 פריימים לשנייה על הגדרות גבוהות (לא הכי גבוהות כי ההבדלים שוליים ברוב המקרים וזה סתם מוריד מכמות הפריימים לשנייה, אך כל ההגדרות שלי נמצאות לפחות על High אם לא על Ultra , מומלץ גם לכבות את הNVIDIA HairWorks כי האפקט הזה עושה יותר בעיות ממה שהוא פותר) מיותר לציין שהמשחק על ההגדרות האלו נראה לא פחות מפנומנאלי.

yGNfsnE

בכל מה שקשור למוזיקה וסאונד המשחק לא לוקה בחסר גם כן. המנגינות שילוו אתכם במהלך מסעותיכם תחת הרקיע הכחול כשרק חרבותיכם הנאמנות לגבכם (ועוד 2000000 צמחים, עורות, חפצים למשימות, שריונות ונשקים) נעות (ונאות) בין רגועות וחלשות לאגרסיביות וגרנדיוזיות וכל מה שביניהן ויחד עם האלמנטים הויזואליים הן משלימות לחוויה מאד אמיתית, מאד חזקה ולפעמים אפילו מרגשת (למרות שאני גבר מסוקס וגברי שלא מתרגש משום דבר ואוכל מסמרים לארוחת בוקר).

עם זאת, כמו החדר של אחותכם הקטנה כשהיא רק מתחילה לעבור מלשחק בבארבי ללהקשיב ללהקות מטאל, לא הכל ורוד.
המשחק, בכל הפלטפורמות ובמיוחד כשהוא רק יצא, שורץ באגים ותקלות, הרבה מהן נדירות וקורות למיעוט קטן של אנשים, ואף אחת מהם לא מונעת מכם להתקדם במשחק לחלוטין (ואם כן, מנסיוני מספיק לטעון מחדש את המשחק משמירה מוקדמת יותר, פשוט תשמרו הרבה). מאז יצאו הרבה עדכונים שנועדו לפתור את הבעיות הללו, והחברה מעדכנת את המשחק באופן אקטיבי מאד ומקשיבה לקהילה, כך שגם אם יש בעיה היא כנראה לא תשאר להרבה זמן.

 

סיפור/עלילה (אין ספויילרים לעלילה של The Witcher 3 אך עלולים לעלות ספויילרים קלים לקודמיו בסדרה):

במשחק השלישי בסדרה אנו חוזרים לנעליו של גראלט, המכשפן הריביאני רודף השמלות ולבן השיער, בפעם האחרונה. בניגוד לקודמו בסדרה, שעסק בעיקר במאבק פוליטי בין 4 עמים בממלכה משוסעת ולא יציבה עם גראלט המבולבל במרכזו, The Witcher 3 הופך את היוצרות ושם את הפוליטיקה על הבמה הקטנה בצד איפה שבדרך כלל מופיעות להקות אינדי עם 3 מעריצים, ונתן את הבמה המרכזית לסיפורו האישי של גראלט-

המשחק מתחיל מכך שהמכשפן שלנו, לאחר שריפא את האמנזיה שלו וסוף כל סוף שיחזר את זכרונו, יוצא לחפש את אהובת ליבו משכבר הימים – המכשפה שחורת השיער והלבוש ינפר. משם העלילה לוקחת את גראלט למסעות ארוכים מהכפרים הכי עניים ומלוכלכים למקום משכנם של מיטב האריסטוקרטים וממעמקי האוקיינוסים לפסגות ההרים, במטרה להגן על מי שיקר לו ולייצב את חייו. בדרכו להשיג מטרות אלו, גראלט נאלץ להתקל במגוון נושאים שמצדיקים את תווית ה"17+" שקופסאת המשחק של The Witcher 3 נושאת בגאון – מעבר לעירום תכוף וסצינות סקס מהמפורשות בעולם הגיימינג, המשחק לא מתבייש לדון בדברים בוגרים גם מסוג אחר -רצח, אונס, עינויים, גזענות, קורבן אדם ופנאטיות דתית הם רק מחלק מהמוטיבים שתתקלו בהם במהלך משימותיו של גראלט, עם זאת, המשחק יודע לרווח בין חלקיו היותר קשים וכבדים עם רגעים קלילים יותר הדנים במוסר, אהבה ואפילו משפחה ואבהות.

לא המשפחה הכי סטנדרטית
לא המשפחה הכי סטנדרטית

אלו מוטיבים לא פשוטים להצגה ולביצוע, ואפילו פחות פשוטים להצגה ולביצוע טוב, אבל The Witcher 3 מצליח להתמודד איתם בצורה ראוייה לשבח ואפילו להערצה, וזאת בזכות הכתיבה המצויינת שעומדת מאחוריו ובמיוחד מאחורי דמויותיו. כל אחת ואחת מהדמויות האפילו טיפה חשובות כתובה בצורה מצויינת, עם מערכת של ערכים, מוסר, תכונות אישיות ופגמים ריאליסטיים ומשכנעים שיגרמו לכם להרגיש כאילו מדובר באנשים אמיתיים שהכרתם כל חייכם. אפילו גראלט עצמו, עם הקול השחוק והמונוטוני שלו והעובדה שהוא קיים בעיקר בשביל להביא נקודת מבט מסויימת וכדי לקדם את העלילה, מהר מאד יהפוך למן עור שני בשבילכם מהרגע שתדליקו את המשחק. זאת יחד עם הדיאלוג שנע מטוב מאד ללא פחות ממבריק גורם לכך שהעלילה במשחק הזה יכולה להתחרות, ולנצח, את הרוב הגדול של משחקי המחשב, הסרטים ההוליוודים ואפילו ספרי פנטזיה אחרים שיצאו בשנים האחרונות.

הזכרתי בקצרה את האהבה, הסקס והעירום קודם, זה אחד הדברים שיש לי ולחברת CDPR  במשותף מאחר והם לא בחלו באמצעים ולא חסכו בהוצאות לפרסם את משולש האהבה הלוהט בין גראלט לשני המכשפות החשובות בחייו – טריס (שהופיעה על העטיפה של "פלייבוי פולין" ב2010 או 2011 כמדומני, באמת מכניס לפרספקטיבה כמה המדינה הזאת גאה בהישג התרבותי הכי מצליח שלה) וינפר, ולכמות הקינק הלא מועטת. ואכן, מבחינת משחקיות, גראלט משתמש בחרבו השלישית כמעט באותה תכיפות כמו ב2 החרבות הראשונות שלו (אם כי למטרות מאד שונות), אבל מבחינת הסיפור, במיוחד כזה ששיבחתי ופיארתי לפני פסקה אחת בלבד, ובמיוחד עבור משחק שמתגאה (ולרוב, בצדק) באפשרויות בחירה רבות ומשמעותיות, הופתעתי לגלות כמה כל אלמנט הרומן הזה לא משפיע על המשחק ומלא בפגמים, ראשית כל – הוא אנמי בצורה יוצאת דופן בשביל משחק כל כך גדול מימדים, כמות הסצנות נטו שעליהן ההחלטות והמעשים שלכם בתחום הזה משפיעות הוא זעום. בנוסף לכך, אם ניגשים למשחק בלי ידע קודם עליו ומשחקים אותו בקצב ובסדר טבעי, אתם מתבקשים לעשות את ההחלטה הזאת, שלפי איך שהיא נבנתה בכל התוכן הפרסומי שקדם למשחק וכל הרחשים סביבו, אמורה להיות מאד חשובה, אפקטיבית בעשרים אחוז הראשונים של המשחק על סמך מידע לא שלם, מה שהופך את הבחירה הזאת ללא הרבה יותר מהימור (לפחות בפעם הראשונה שאתם משחקים). אני מבין שהם עבדו עם תקציב מוגבל יחסית (בערך 12.2 מיליון דולר נטו למשחק בלבד, זה אולי נשמע לכם כמו המון אבל משחקים בגודל כזה בדרך כלל מתוקצבים יותר בכמה סדרי גודל, GTA V, לדוגמה, פותח בתקציב של 262 מיליון דולר, Skyrim ב82 מיליון ו Dragon Age  האחרון , שלא פורסם התקציב המדוייק שלו אבל היה אחד המשחקים הכי יקרים של שנת 2014, אותה שנה שבה יצא ASSASSINS CREED UNITY, אז אני חושב שדי בטוח להניח שמדובר בתקציב של מעל 100 מיליון דולר) אבל אם זה באמת אלמנט שכל כך חשוב לCDPR, הייתי מוציא 2-3 משימות צדדיות ומשקיע יותר ברומנטיקה, במיוחד לאור העובדה שגם טריס וגם ינפר כתובות נהדר (במיוחד יחסית לדמויות רומנטיות ברוב משחקי המחשב), ומאד מאכזב לחוות כל כך מעט מהן באופן כללי.

Yen

ובכל זאת, כשהאלמנט הכי חלש/מאכזב במשחק עדיין גובר על המקבילה שלו ברוב המשחקים האחרים, קשה להשאר כועס על The Witcher 3, אני מקווה שCPDR יפיקו לקחים לקראת Cyberpunk 2077 ו-The Witcher 4 (וגם ההצלחה של הכותר הנוכחי כנראה תביא להם את התקציב ליישם את הלקחים האלה), אבל עדיין חשוב לציין שהמשחק הזה מיישם את הסיפור שלו בצורה מצויינת (אחרת לא הייתי חופר על זה הרבה), ולדעתי כל חובבי הפנטזיה מביניכם צריכים לעבור אותו לפחות פעם בחייהם.

 

משחקיות

בכל מה שקשור למשחקיות, אם ציפיתם לשינוי טוטאלי כמו במעבר בין המשחק הראשון לשני, כנראה שתתאכזבו. למעט שינויים מועטים ושיפורים נקודתיים נראה שמילת המפתח במעבר בין המשחק השני לשלישי היא "גודל".

המשחק עצום, עד כדי כך שעל פי החברה "כל המשחק השני יכול להכנס באיזור הפתיחה של The Witcher 3" ואני חייב להודות שהם די צדקו, איזור הפתיחה אמנם לא בדיוק גדול מספיק, אבל לא רק שהוא מאד קרוב לזה, יש לפחות 2 איזורים שגדולים ממנו בהרבה, וכדי להתמודד עם הגדילה המרשימה, גראלט כעת יכול גם לרוץ, לשחות, לרכב על סוס, לשוט בסירה ואפילו לנוע מנקודות ציון ספציפיות לנקודות אחרות שהוא כבר ביקר.

לא רואים את הקצה
לא רואים את הקצה

אך כמו שכולנו יודעים "הגודל לא קובע, צריך לדעת איך להשתמש בו", ואני שמח להגיד שבמטאפורה המיוסרת והילדותית הזאת (היי, היא אולי מיוסרת וילדותית אבל היא המטאפורה המיוסרת והילדותית שלי!), The Witcher 3 הוא מאהב מנוסה – בניגוד למשחקים כמו Skyrim, שרוב הזמן אתם מטיילים בעולם ריק שלא קורה בו כלום, או Dragon Age : Inquisition שיש המון משימות אבל רובן נורא משעממות וחוזרות על עצמן בין איזור לאיזור, The Witcher 3 רווי במגוון רחב של משימות לעשות, רובן ככולן מעניינות וייחודיות. הללתי את הסיפור מספיק אבל המון מהמשימות הצדדיות הן סיפורים קטנים בפני עצמן, והן שופכות אור ונותנות רקע על העולם בו אירועי המשחק מתרחשים, חלק מהן אפילו שמות אתכם במצבים מיוחדים שלא ראיתי באף משחק תפקידים עד עכשיו, וכמות מפתיעה מהן מכילה החלטות מוסריות קשות עד כדי כך שמצאתי את עצמי עוצר לכמה דקות כדי להגיע להחלטה שאני שלם איתה.

כשאתם לא עושים משימות שונות עבור מגוון הדמויות הצבעוניות והבעיות הצבעוניות עוד יותר שלהן, אתם כנראה תלחמו במפלצות. בכל משחק פתוח אחר לחימה במפלצות נהיית משעממת וחוזרת על עצמה מאד מהר אבל לסדרת משחקי המכשפן תמיד היה יתרון בתחום הזה בשל היותה מבוססת על סדרת ספרים ש"משאילה" בצורה כבדה ממיני אגדות ופולקלור מזרח-אירופאי כמות עצומה של מפלצות שונות ווריאציות שונות למפלצות הללו. ב-The Witcher 3 לא רק שכמות ומגוון המפלצות גדל, הושם גם דגש על שינוי בהתהגות של כל מפלצת ביחס לאחרות, תצטרכו ללמוד יותר את התנועות שלהן, החולשות שלהן והחסינויות שלהן אם אתם רוצים סיכוי לשרוד בדרגות הקושי היותר גבוהות (לפחות בהתחלה, אני ארחיב על זה עוד טיפה בהמשך). המגוון הגדול הזה במפלצות והעובדה שכל אחת באמת מרגישה שונה ולא סתם כמו אותה מפלצת עם עיצוב טיפה שונה ונזק/חיים טיפה יותר גבוהים/נמוכים מבטיח שגם כשאתם סתם מטיילים בשממה, הרגעים הדלים יהיו מועטים ורחוקים אחד מהשני.

מי חמוד של אבא?
מי חמוד של אבא?

כדי לעזור לכם במשימתכם להשקים להרוג כל הבא להרגכם, אתם מצויידים, כרגיל, בחרב פלדה עבור בני אדם, חרב כסף לטיפול במפלצות, הידע הבסיסי בקסמים שמלמדים כל מכשפן כדי שיוכל לכשף, והבנה ובקיעות באלכימיה והכנת פצצות. כל האלמנטים האלו שימושיים, במיוחד בדרגות הקושי הגבוהות, אך תצטרכו להתמקד באחד/שניים מתוכם, וזאת באמצעות מערכת היכולות שמאפשרת לכם להמקצע באחד מ4 סגנונות המשחק הראשיים : התקפות מהירות, קסמים, התקפות כבדות ואלכימיה, כאשר בילד מבוסס אלכימיה הוא הקשה ביותר ולא מומלץ בפעם הראשונה שאתם משחקים, ובילד שמבוסס על מתקפות מהירות עם מעט קסמים הוא הכי קל ואינטואיטיבי. מבנה מערכת היכולות שונה במעט מהמערכת במשחק הקודם, ולדעתי הוא עדיף מכיוון שהוא מכיל יותר שינויים אקטיביים (לדוגמה, מצב אלטרנטיבי להתקפות המהירות הרגילות שמאפשר לכם להסתובב במהירות).

גם מערכת האלכימיה השתנתה טיפה מהמשחק הקודם, שיקויים ניתן לשתות בכל עת ולא רק בזמן מדיטציה, המספר שלהם מוגבל אך מתרענן אחרי מדיטציה, והכמות של כל מה שאפשר להכין אלכימאית גדלה באופן כללי.

גם יצירת הנשקים והשריונות קיבלה הגדלה די מרשימה בכמות הציוד שתוכלו להכין אצל נפחים, נוספה גם האפשרות לפרק זבל שמצאתם ברחבי העולם לחומרי גלם מהם ניתן ליצור דברים שימושיים, אך היהלומים שבכתר הם הערכות הציוד שגראלט יכול לאסוף השייכים למגוון אסכולות המכשפנים, כאשר את רובם ניתן לשדרג 3 פעמים. הערכות נראות טוב, והן חזקות, אולי אפילו חזקות מדי מאחר ומהרגע שאתם יוצרים אותן, סביר להניח שלא תצטרכו להחליף את רוב חלקי הערכה עד שתוכלו לשדרג אותה לרמה הבאה, מה שמוציא מהגיוון של המשחק, ולא ממש קשה למצוא את הדיאגרמות שלהן בעולם המשחק.

Boom baby
I love the smell of napalm in the morning

באופן כללי, הלוחמה ב-The Witcher 3 מרגישה הרבה יותר דינאמית, חלקה ומספקת מבקודמו. הבעיה העיקרית שלי איתה היא אותה בעיה שיש לכל המשחקים בסדרה – המשחק מתחיל הרבה יותר קשה ממה שהוא נגמר.  אפילו על דרגות הקושי הגבוהות , ברגע שיש לכם את השריון והנשקים המתאימים לצורת המשחק שלכם וצברתם ניסיון אתם תצטרכו להתאמץ כדי למות כנגד רוב היריבים במשחק, ואני לא רואה דרך לטפל בזה מבלי סתם להגדיל את הנזק שהמפלצות עושות.

סדרת משחקי The Witcher ידועה גם בכל מני פעילויות צד, ו-The Witcher 3 רחוק מלאכזב:

ראשית כל, האגרוף חוזר ובגדול, רק שהפעם במקום מערכת הQuick Time Events הבנאלית של המשחק השני האגרוף משתמש במערכת לוחמה יותר טבעית ופתוחה שדומה ללחימה רגילה במפלצות/אנשים עם החרבות שלכם, מה שעושה אותה יותר מאתגרת ויותר כיפית. בנוסף לכך, עכשיו כשיש לכם סוס, נוספו גם מרוצי סוסים שניתן לעשות ברחבי העולם, התחרויות לא קשות, מהנות ומעניקות לכם פרסים שיקלו עליכם בהמשך המשחק.

 

ואז יש את Gwent, משחק הקלפים ששיגע את המדינה. ייקח לכם כמה זמן להבין את העיקרון שלו אבל אחרי שיפול לכם האסימון אתם תתמכרו ותמצאו את עצמכם מיחלים ליום שCDPR יוציאו אותו כמשחק נפרד. משחק שמשלב אסטרטגיה, הונאת היריב וקלפים של הדמויות האהובות עלינו מ3 המשחקים, מה עוד אפשר לבקש?

 

DWlf3KD
יותר כיף מהארת'סטון

 

לסיכום, The Witcher 3 הוא שיפור ענק לעומת המשחק השני מבחינת הנוחות שלו, הגודל שלו ודינאמיות הקרבות. מדובר במשחק ענק גם בגודלו וגם באיכותו ובאמת שקשה לי לזכור מתי בפעם האחרונה נהנתי כל כך ממשחק מחשב. חברת CD Projekt Red באמת התעלו על עצמם, ומכיוון שיצירת אחד ממשחקי התפקידים הטובים של העשור לא הספיקה להם, הם גם הוציאו 15 פיסות DLC  בחינם  (ויש עוד אחד בדרך), עובדים כבר על 2 הרחבות שכל אחת מהן אמורה להיות בגודל של המשחק השני כולו, ומוציאים עדכונים ותיקוני באגים באופן קבוע.

מכל זה יחד עם העלילה שבוצעה בצורה יוצאת דופן ומרגשת עד סף-דמעות (יש אנשים שאצלם זה לא רק היה "על-סף", בעיקר הורים לילדים) מתקבל משחק שלדעתי הוא לא פחות מיצירת מופת ודוגמה מתריסה של איך צריך להכין משחק עם לב ונשמה בפניה של תעשייה קרה וצינית, וכציניקן פסימי ומריר בעצמי אני לא מחלק מחמאות כאלו בקלות ראש. מומלץ ביותר!

 

 

אודות דניאל

גר במרכז, משחק בעיקר משחקי תפקידים ואסטרטגיה ואוהב לחפור.

2 תגובות

  1. קראתי אהבת משחק גדול

השאר תגובה