בית / סיקורים / סיקורי משחקים / משחקי PC / מתקפת הטיטאנים: Titanfall 2 – סיקור המשחק

מתקפת הטיטאנים: Titanfall 2 – סיקור המשחק

המשחק הראשון בסדרת Titanfall יצא לראשונה לפני כמעט שלוש שנים. ביציאתו, ספג ביקורות רעות בשל חוסר תוכן במשחק, והעובדה שהיה זמין רק על קונסולות Xbox והמחשב האישי – ממש לא עזרה לו. אז המפתחת Reaspawn Entertainment והמפיצה EA, עשו את שלהם; שינו, שיפורו, הוסיפו דברים טובים והורידו דברים רעים. ועכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, יוצא המשחק החדש – Titanfall 2 עם מצב קמפיין (Campaign) מעניין ועם מצב מרובה-משתתפים (Multiplayer) מקורי.

Titanfall 2 הוא משחק יריות מגוף ראשון שבו אנחנו יכולים לשחק בשתי דרכים: הראשונה, כ"טייס" (Pilot) שמפעיל את מערכת ה-Titan, ויש לו נשקים ויכולות שונות. והשנייה, ה-Titan עצמו – רובוט ענק ועוצמתי עם נשקים מטורפים אבל ללא מרחב תזוזה גדול. לאורך מצב הקמפיין של המשחק, נחווה את שתי הדרכים לסירוגין. אך במצב מרובה-משתתפים נוכל לבחור (מבין אפשרויות רבות) כיצד נרצה לשחק ובאיזה דרך.

מצב הקמפיין

בקמפיין של Titanfall 2 אנחנו משחקים בתור Jack Cooper, רובאי מהמיליציה הקדמית שנשלח לכוכב חייזרי מתוקף תפקידו הצבאי. בתחילת המשחק, לאחר קרב עקוב מדם והרוגים רבים מהצד שלנו, אנחנו מתחברים עם הטייטן BT-7274 שהיה שייך לטייס אחר שהוריש לנו אותו רגע לפני מותו. למעשה, Cooper הוא בכלל לא טייס רשמי, אלא מתלמד שעדיין לא קיבל טייטן משלו. והעובדה הזאת הופכת את השיחות בינו לבין BT למעניינות ומלאות הומור.

לאורך הקמפיין אנחנו נלחמים נגד אנשים מארגון Interstellar Manufacturing, כמו גם נגד יצורים חייזריים על הכוכבים שעליהם אנחנו נמצאים. הלחימה מתבצעת באמצעות ארסנל רחב של נשקים שכל אחד מהם מרגיש ייחודי ומהנה בצורה לא נורמלית. כל נשק יורה בצורה שונה, עם הדף שונה ורעש שונה – וזה מרגיש מצוין. הנשקים עוצמתיים והידיים שלנו רועדות מהשלט (בהנחה שאתם לא משחקים עם עכבר) בלי הפסקה ועם תחושה מציאותית.

titanfall-2-start

עלילת המשחק מתפרסת על פני תשעה עולמות שונים. כל עולם שונה לחלוטין ואנחנו יכולים לחקור את כולו וללכת לאן שנרצה. העולמות פשוט עצומים, אבל למרות זאת, אנחנו לא נאבדים ותמיד יודעים לאן צריך ללכת. בכל עולם אנחנו יכולים להתקדם באמצעות פארקור ו"ריצה" על קירות (כמו במשחקי Call of Duty או Mirror's Edge), וזה אחד הדברים המהנים ביותר בגיימינג. הכל מרגיש חלק וזורם, לא נופלים, לא נתקעים, לא מסתבכים – הכל בנוי בצורה נוחה ונגישה.

ואם כבר מדברים על נוחות – המשחק כולו בנוי בצורה מאוד נוחה. למה אני מתכוון? כבר בתחילת המשחק אנחנו נכנסים למעין סימולציה. בסימולציה אנחנו לומדים איך לירות, איך לבצע פארקור ואיך "לרוץ" על קירות (Wall Running). אנחנו יכולים להשתמש באיזה נשק שנרצה ולבחור את הגדרות המשחק הנוחות ביותר לנו. ובצורה הזאת אנחנו לומדים כל מה שצריך לדעת על המשחק. לאחר אותה סימולציה, המשחק ימליץ לנו על רמת קושי שמתאימה לנו, ואין ספק שזה פותר בעיות עתידיות. בנוסף, אם אנחנו נתקעים בשלב ולא יודעים לאן ללכת, מופיעה דמות אלקטרונית (Ghost Runner) שתכוון אותנו ותסביר לנו איך להתקדם. נראה כאילו יוצרי המשחק עבדו הרבה על החלק הזה של נגישות – וזה הופך את חווית המשחק למהנה וידידותית הרבה יותר.

בהמשך הקמפיין, BT-7274 נלקח על ידי זרועה מגנטית ענקית, ואנחנו נשארים לבד. תוך כדי, גם בחלק הזה וגם בשאר החלקים, BT מדבר איתנו ועוזר לנו – ולפעמים אנחנו יכולים לענות לו מבין שתי אפשרויות נתונות. החלק הזה הופך את המשחק לקליל יותר והשיחות בניהם מלאות הומור והרגשה "חברית" ואכפתית כזאת. באמצע קרב אנחנו יכולים לדבר על מהי אהבה עם BT, וזה נותן הפוגה הומוריסטית מהלחימה. אפילו במסכי הטעינה של המשחק ההומור הזה קיים: לדוגמה, לאחר ש-BT הוליך אותנו בדרך קיצור, שהתגלתה כדרך ארוכה ומסוכנת הרבה יותר, היה כתוב במסך הטעינה (שלעיתים מציג את המערכת של BT) "הערכה מחדש: הגדרה של דרך קיצור". והדברים הקטנים האלה, הם שהופכים את המשחק למהנה אפילו יותר.

titanfall-2-game-review-single-player-campaign

ובכל זאת, הקמפיין לא מושלם. נקודות השמירה לפעמים מחזירות אותנו הרבה יותר מדי אחורה, גם אם החלק הקשה נמצא הרבה זמן לאחר נקודת השמירה. בנוסף, יש אויביים קטנים בצורת עכבישים שמגיעים בכמויות והורגים אותנו בשניות, ולפעמים אפשר להתחרפן מכמויות הפעמים שאנחנו מתים בגללם. הקמפיין לא מאוד ארוך, והעלילה שלו לא מאוד מקורית או מעניינת, אבל הוא מספק חוויה מצוינת ל-8 (בערך) שעות של כיף מהיר ועצבני.

מצב ה-Multiplayer

במשחקים מהסוג הזה, כמו Battlefield או Call of Duty – החלק העיקרי הוא לא מצב הקמפיין. אנשים משקיעים את רוב השעות במצב ה-Multiplayer וחוזרים יום אחר יום בשבילו. ולכן חשוב שהוא יהיה מאוד מוצלח. וכאן, ב-Titanfall 2, ה-Multiplayer בהחלט מוכיח את עצמו ומספק שעות על גבי שעות של הנאה רצופה.

ב-Multiplayer, כמו גם בקמפיין, אנחנו יכולים לשחק בשני תפקידים – של ה"טייס" ושל ה-Titan (את הטייטן נקבל לאחר שנצבור מספיק נקודות). כאשר נשחק בתור הטייס יהיו לנו שני נשקים: נשק רגיל שניתן להחליף, ונשק לייזר נגד טייטנים. אם נשחק בתור טייטן יהיו לנו 6 אפשרויות (משום שיש שישה טייטנים סך הכל) לסט של נשקים מיוחדים. בנוסף, בתור טייס יהיו לנו יכולות מסויימות כמו שיגור רובוטים קטנים שירדפו אחרי האויבים, ובתור טייטן יכולות אחרות כמו קרן לייזר אדומה ורצחנית. השילוב הזה של שתי אפשרויות משחק שונות, נותנת חוויה מלאה יותר ומקורית יותר. חוויה שתמיד משתנה ולא משאירה אותנו משועממים אפילו לרגע אחד.

titanfall-2-game-multiplayerr

ב-Multiplayer נוכל לשחק בהמון גרסאות משחק שונות, חלק שגרתיות למשחקים מרובי-משתתפים, וחלק ייחודית ל-Titanfall 2. הנה העיקריות שבהן:

  • Bounty Hunt – מצב משחק שמשלב בוטים (AI) ושחקנים אמיתיים. המטרה שלנו להרוג כמה שיותר בוטים, או אנשים עם סכומי הכסף הגדולים ביותר. כלומר לאחר כל הריגה נקבל כסף, ואם יהרגו אותנו נפסיד 50% מכל הכסף שלנו, שיעברו למי שהרג אותנו. אם נהרוג אותו קודם, נקבל 50% מהכסף שלו (ואם נהרוג בוט – אז 7% מהכסף שלנו, יתווספו לכסף שלנו). על מנת למנוע איבוד של הכסף – יש "בנקים" ברחבי המפה שבהם ניתן להפקיד את הכסף לאחר פרקי זמן שונים (ולהיות חשוף להריגה תוך כדי). לדעתי מצב המשחק הזה מאוד מהנה וגורם לנו להתרכז בהריגות חכמות – ולא בהריגות ביחס למוות (כלומר להרוג יותר מאשר למות). גם השילוב של ה"בנקים" ברחבי המפה מאוד מוסיף למשחק, משום שמתפקד כתחנת רציחות בלתי פוסקות בין שני הקבוצות.
  • Last Titan Standing – במשחק הזה כל שחקן מתחיל מיד בתור טייטן. משחק מהיר ועוצמתי של 5 נגד 5 לאורך חמישה סיבובים (או ארבעה, אם אחת הקבוצות ניצחה שלושה סיבובים). צורת המשחק הזו היא דרך מצוינת להתנסות בכל סוגי הטייטנים וללמוד אותם בשביל שאר מצבי המשחק. אבל בפועל, מאוד לא נהנתי מהקרב הזה – הכל מרגיש מגושם וגדול מדי, ולפני שאתם שמים לב – אתם כבר מתים וצריכים לחכות לכל השאר עד הסיבוב הבא.
  • Pilots vs. Pilots – מצב משחק בסיסי, כמו בשאר משחקי יריות מגוף ראשון – שתי קבוצות של 8 נגד 8 נלחמים בסיבוב אחד למשך 10 דקות. הדבר היחידי ששונה משאר המצבים של Titanfall 2 – שכאן אין בכלל טייטנים. אני אישית מצאתי את עצמי משחק בעיקר בו רוב הזמן (וכך גם אנשים אחרים לפי הקלות שבה מוצאים אנשים לשחק איתם).
  • Coliseum – הקולוסיאום הוא קרב אחד על אחד בין שני טייסים (בנקודה מסוימת ניתן להפוך לטייטן). בשביל להיכנס לקרב צריך לשלם 10 מטבעות, שזה לא מעט במשחק, ואם מנצחים ניתן להרוויח יותר מטבעות. בנוסף, אנחנו לא משחקים עם רובים רגילים אלא עם תותחי לייזר איטיים ומסורבלים. הרעיון נחמד, אבל המשחק די משעמם. זה מתחיל מהר, ונגמר מהר – הנשקים לא נוחים ותמצאו את עצמכם קופצים בלי הפסקה בשביל לא למות, תוך כדי ניסיון לכוון ולהרוג את היריב.
  • Capture the Flag – "תפוס ת'דגל" שקיים בכל משחק יריות שמכבד את עצמו. גם טייסים וגם טייטנים בקרב מצוין עם הטוויסט של השגת הדגל. על מנת לנצח צריך לחטוף את הדגל של הקבוצה היריבה 5 פעמים, ולאחר 5 דקות הקבוצות מתחלפות במיקומים. מה שביאס אותי בזה שמחליפים מיקומים – זה שאם הייתי בתוך טייטן, לאחר החלפת הצדדים, הייתי מאבד אותו. וחוזר להיות טייס רגיל.

titanfall-2-multiplayer

ה-Multiplayer כולו מרגיש מצוין. הוא ממכר בצורה מטורפת, הוא מתגמל בצורה מטורפת, והוא כיף בצורה מטורפת. תמצאו את עצמכם משדרגים את הדמות כל הזמן (כי המשחק מתגמל אתכם במהירות), משפרים ומחליפים את הטייטן ומתנסים כל הזמן בנשקים וביכולות חדשות. הוא מכיל המון צורות משחק שונות, וכל אחת מוצלחת יותר מהשנייה. בהחלט סיבה מספיק טובה לחזור למשחק פעם אחר פעם.

השורה התחתונה

חוץ מכמה בעיות קטנות, Titanfall 2 הוא פשוט משחק מצוין. הקמפיין שלו מעניין, מהנה, מלא הומור ומלא אקשן. וכמו Claptrap מ-Borderlands – גם את BT-7274, אני לעולם לא אשכח. גם מצב ה-Multiplayer של המשחק מרגיש מצוין, מלא תוכן מגוון ומקורי; מלא נשקים, טייטנים, מפות ומצבי משחק. ובהחלט מהווה מועמד ראוי כנגד Battlefield שיצא שבוע לפניו, ו-Call of Duty שיצא שבוע אחריו. ועכשיו רק נותר לחכות ולראות איך מפתחי המשחק ישדרגו אותו וידאגו לשמור על קהל שחקנים קבוע – אני מאמין שהם יעשו את זה בהצלחה.

Titanfall 2

מצב הקמפיין - 8
מצב מרובה משתתפים - 8.5
הומור, עיצוב, ועצם קיומו של BT-7274 הטייטן - 10

8.8

מעולה

אקשן, הומור, רובוטים, נשקים, פארקור וריצה על קירות - וזה רק ההתחלה. Titanfall 2 הוא משחק מעולה, (כמעט) מכל הבחינות.

User Rating: 5 ( 2 votes)

אודות שחר פנקס

בן 16, תלמיד לביולוגיה ומדעי המחשב, מתגורר בתל מונד, חובב מושבע של משחקים, קולנוע וכל שטות קטנה שקשורה אליהם.

השאר תגובה