בית / סיקורים / סיקורי טלוויזיה וקולנוע / המתים המהלכים עונה 7 פרק 3 – ביקורת

המתים המהלכים עונה 7 פרק 3 – ביקורת

עוד שבוע מגיע, ואיתו עוד פרק למתים המהלכים. אז לאחר הפרק הראשון שהציג את החבורה הראשית, ולאחר הפרק השני שהציג את החבורה המשנית, מגיע הפרק השלישי שמציג את "החבורה" השלישית – שהיא דאריל לבדו. למעשה הפרק ממשיך את הפרק הראשון, בניגוד לפרק השני שהתרחש באותו פרק זמן. עכשיו אנחנו רואים את הסיפור של דאריל לאחר שנחטף, באותו לילה רצחני, בשביל להוות קלף של ניגאן בקרב נגד ריק.

the-walking-dead-season-7-episode-3-2

הפרק מתחיל עם דאריל שכלוא בתוך תא. תא חשוך, מבודד, ועם מוזיקת סיטקומים של שנות ה-80 שרצה ללא הפסקה ברקע. דאריל נכלא שם לאחר שנחטף על ידי ניגאן, ואנחנו מבינים שהוא נמצא שם בשביל לשבור את רוחו. ניגאן מנסה להתעלל בדאריל בשביל לגרום לו להצטרף לקבוצה שלו – The Saviors. בהמשך הפרק אנחנו גם מבינים שזאת השיטה שבאמצעותה ניגאן מצא אנשים לצוות שלו – הוא התעלל בהם, החליש אותם, גרם להם לאבד את זהותם ולכנות עצמם "ניגאן", עד שויתרו והצטרפו אליו.

הפרק מתרכז גם בדמות נוספת שראינו לראשונה בעונה הקודמת, דוויט (Dwight). שביחד עם טינה (אשתו לשעבר) ושרי (אחותה), עבדו על דאריל וגנבו לו את האופנוע ואת הקשת שכל כך מזוהה איתו. לאחר אירועי העונה הקודמת, דוויט נתפס על ידי ניגאן (לאחר שברח ממנו), ניגאן פגע בו, ודוויט לבסוף נשבר והחל לעבוד בשבילו. אותו דבר ניגאן מנסה לעשות לדאריל – לשבור אותו, לפגוע לו בנקודות הרגישות, ולצרף אותו לצוות.

the-walking-dead-season-7-episode-3

בהמשך הפרק דוויט מוביל את דאריל החוצה, שם נמצאים חברים מ-The Saviors ביחד עם ניגאן. ניגאן שואל כל אחד מהחברים "איך קוראים לך?" והם עונים לו "ניגאן", בשביל להוכיח את נאמנותם. את אותה שאלה שואל ניגאן את דאריל בסוף הפרק – "איך קוראים לך?". דאריל מחכה קצת, ולבסוף עונה לו – "דאריל". לאורך כל הפרק (גם בקטע בו ניגאן בא לחבוט בדאריל, ודאריל לא זז בכלל) אנחנו רואים עד כמה דאריל הוא דמות חזקה שנחושה בדעתה ולא נשברת בקלות. וזה גם למה אנחנו אוהבים אותו כל כך.

לאחר מכן יוצא דוויט מהמבנה של The Saviors לעבר האפוקליפסה שבחוץ. הוא פוגש אדם מיואש שברח מניגאן, האדם לא מפחד, לא בורח, לא מנסה להילחם. דוויט מתקרב אליו ומכוון אליו אקדח. האדם מתכופף, דוויט מכוון לראש שלו, והוא יורד על הברכיים – "זאת הפעם האחרונה שארד על ברכיי" הוא אומר לו. ודוויט הורג אותו. ואנחנו מבינים את רמת ההתעללות והפחד שניגאן גורם לאנשיו להרגיש. עד רמה כזאת שהם מוכנים למות מאשר "לרדת על הברכיים" ולציית לו.

the-walking-dead-season-7-episode-3-6

לאחר התקווה של הפרק הקודם, שהציג עיר אוטופית עם שליט שמח ומבטיח, אנחנו חוזרים לצד השני של הסיפור. הצד העצוב והמזעזע של שלטון ניגאן. הפרק כולו זז לאט, בצורה איטית ומשעממת, כמו שאפוקליפסה אמורה להיות. הפרק מציג את הייאוש שמלווה את "המתים המהלכים". את הייאוש של דאריל מהתא בו כלוא, הייאוש של דוויט מניגאן, הייאוש של שרי מהחיים, הייאוש של האדם שנרצח על ידי דוויט, והייאוש של הצופים מסדרה שלא נגמרת.

אחרי שני הפרקים הראשונים, שהיו פשוט מצוינים – הפרק הזה היה מעט מאכזב. הוא היה מאוד איטי, לא קרה בו כמעט כלום, והוא לא באמת קידם את העלילה הכללית יותר מדי. כמובן שלא כל פרק יכול להיות מדהים, אבל חבל שיוצרי הסדרה מחליטים לקדם את העלילה בכזאת איטיות. לפחות למדנו מהפרק על ניגאן ועל צורת השלטון שהוא מנהל. גם רגע השבירה של דאריל בסוף הפרק, היה שווה את הכל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אנחנו נדאג להמשיך ולסקר את כל הפרקים של "המתים המהלכים", ולשמור אתכם מעודכנים בכל הפרטים החשובים. אז מה אתם חשבתם על הפרק? מצוין או מיותר? כתבו לנו בתגובות. ואנחנו נתראה בביקורת הבאה.

אודות שחר פנקס

בן 16, תלמיד לביולוגיה ומדעי המחשב, מתגורר בתל מונד, חובב מושבע של משחקים, קולנוע וכל שטות קטנה שקשורה אליהם.

השאר תגובה