בית / סיקורים / סיקורי משחקים / משחקי PC / סיקור משחק – Warhammer 40K: Dawn of War III

סיקור משחק – Warhammer 40K: Dawn of War III

חברת Relic שיחררה לאחרונה את המשחק השלישי בסדרת האסטרטגיה המבוססת על עולם Warhammer 40K. אבל האם אורקים בחלל זאת סיבה מספקת לקנות את הכותר החדש?

לפני כמה שנים, בשיחה עם חבר קרוב, הוא סיפר לי על ההתלבטות שהייתה לו ולאישתו – האם להביא ילד ולהרחיב את המשפחה או להתחיל ולשחק בוורהאמר (Warhammer), משחק המיניאטורות הפופולארי. "זה בערך אותו סדר גודל של הוצאה כספית" הוא אמר לי, והוא לא רחוק מהאמת. שחקן הוורהאמר הממוצע מוציא מאות אם לא אלפי שקלים על הסטים בהם הוא משתמש, עשרות שעות בצביעה והכנה של המיניאטורות ועוד המון השקעה וזמן. מדובר בתחביב יקר, ולא כל אחד יכול להקריב כל כך הרבה בשביל פעילות לשעות הפנאי.

עם זאת, יש אלטרנטיבה שהיא כמובן משחקי מחשב. בעזרתם גם אנשים שהם לא מיליונרים עם שלושה ימי חופש בשבוע יכולים להכיר את העולם של וורהאמר. והו, כמה שהעולם הזה שווה הכרות.

אבל אנחנו לא פה כדי לסקור את היקום הנהדר של וורהאמר המקורי. אנחנו פה כדי להכיר את אחיו הצעיר Warhammer 40K – שלוקח את כל מה שטוב בוורהאמר ומעיף אותו 40,000 שנים לעתיד. הגרסה החללית של משחק הפנטזיה מסובבת את מד המופרכות וההגזמה מעבר לקצה, ומביא לנו את אחד מההמצאות הגדולות של התרבות המערבית המודרנית – אורקים בחלל עם מסורים חשמליים.

את האושר הזה (וכן, אורקים בחלל עם מסורים חשמליים הם אושר טהור) אפשר לקבל במשחק החדש Warhammer 40K: Dawn of War III. אמפריית בני האדם, גזע האלדר (Eldar) העתיק וכמובן האורקים החלליים הם שלושת הגזעים שבהם ניתן לשחק, והם נזרקים לסיפור של אלימות, דם ומוות במאבק אחרי כוכב מסתורי בו מסתתר אוצר עתיק. העלילה מלאה בפאתוס, בגידות, תככים וקרבות בלתי נגמרים, שזה נחשב לדי סטנדרטי בעולם של 40K. לצערי היא לא משהו מיוחד, ולא תשאיר רושם מעבר לכמה גיבורים צבעוניים שיהיו מוכרים למי ששיחק במשחקים הקודמים בסדרה.

ההקבלה למשחקים הקודמים בסדרת Dawn of War אינה מקרית. בתור המשחק השלישי בסדרה, היה אפשר לצפות ש-DoW III ידבוק בנוסחה שנקבעה בשני הכותרים הקודמים, ויתן חווית משחק דומה. הבעיה היא ששני המשחקים הקודמים בסדרה היו שונים מאוד אחד מהשני. Dawn of War הראשון היה משחק אסטרטגיה בזמן אמת (Real Time Strategy או RTS) מבוסס נקודות שלטון בזמן שהמשחק השני בסדרה היה משחק טקטיקה (שונה מאוד מאסטרטגיה!) מבוסס יחידת בודדות עם דגש על יכולות מיוחדות וניהול ברמת המיקרו של כל אחת מהן. Dawn of War III נופל איפשהו בטווח בין שני המשחקים הקודמים לו – הוא מגדיר את עצמו כמשחק RTS לכל דבר, כולל בניית בסיס ושליטה במפה, אבל גם מנסה להתמקד בגיבורים וביחידות מיוחדות וניהול קרב ברמת דיוק גבוה. כל זה דורש מהשחקן להיות מסוגל לבצע מספר רב של פעולות בו זמנית בניהול הקרבות ולהקדיש תשומת לב מיוחדת לכל יחידה ויחידה עם מגוון היכולות המיוחדות שלה. במקביל הוא חייב לנהל כלכלת בסיס ושליטה על מפה גדולה עם נקודות עניין רבות וחשובות.

הדיכטומיה הזאת היא כנראה הסיבה העיקרית לכך שבמבחן התוצאה, המשחקיות של Dawn of War III פשוט לא עובדת. השחקן נקרע בין שני סגנונות משחק שונים – RTS קלאסי מצד אחד ומשהו שמנסה להיות DOTA או League of Legends מצד שני. הז'אנרים האלו מתחרים אחד בשני כבר כמה שנים, עם יתרון ל-DOTA למיניהם, אבל החיבור ביניהם במתכונת של Dawn of War III פשוט לא עובד.

כדי להוסיף חטא על פשע, המשחק סובל גם מבעיות איזון קשות. לא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי יושב במהלך משימה בקמפיין, בלי חשש שהאויב יתקוף אותי, פשוט ממתין לצבירה מספקת של משאבים כדי שאוכל לבנות צבא גדול מספיק כדי לתקוף את היריב. השיא היה כשפשוט עזבתי את המשחק פתוח והלכתי לצפות בסדרה כדי להעביר מספיק זמן עד שהמשאבים יגיעו לכמות מספקת להמשך השלב. כמות הזמן שמתבזבזת על דברים כאלה היא בלתי נתפסת ובלתי מתקבלת על הדעת. מדובר בפגם אדיר בעיצוב המשחק, וחבל שכך.

מהפן הטכני יש נקודות חיוביות מאוד ושליליות מאוד. מצד אחד, המשחק נראה נהדר. הגרפיקה ברמה גבוהה, ועיצוב השלבים והדמויות מזכיר בכוונה את המראה של המיניאטורות המקוריות ממשחקי השולחן. האפשרות גם לצבוע את הצבא האישי של כל שחקן ברמת פירוט מדהימה חוזרת גם לכותר השלישי בסדרה, ואפשר לבלות שעות על גבי שעות ביצירה של צבא עם הלוק האישי והמושקע ביותר שאפשר לדמיין. גם הסאונד של המשחק עושה את העבודה, עם דיבוב נהדר לדמויות (אורקים שנשמעים כמו חוליגני כדורגל אנגלים!) ואפקטים מוצלחים לנשקים השונים.

אבל כל העושר הזה בא עם מחיר כבד מאוד מבחינת דרישות מערכת. המשחק כבד, אפילו כבד מאוד, ביחס למה שהוא מביא לשולחן. כשאפילו התפריט הראשי דורש מאמץ מיוחד מהמחשב ועולה לאט ובכבדות, ברור שיש בעיה בסיסית מבחינת היסודות עליהם נבנה המשחק כולו.

לפני סיום, כמה מילים על המצב מרובה המשתתפים. דברנו לפני כמה פסקאות על הניסיון של המשחק להדמות למשחקים כמו LOL או DOTA, והדמיון הזה ברור במיוחד במצב המולטיפלייר. המטרה הישירה של מצב המשחק הוא להשמיד סדרת בניינים, לפי סדר מוגדר ובכך לזכות בניצחון. העברת הפוקוס מניצחון צבאי כולל למבצע נקודתי להשמדה של מטרות ספציפיות מייחדת את מצב המשחק הזה, אבל גם מעקרת אותו מרוב אלמנטי ה-RTS שלו. שוב, כמו בהרבה חלקים של DoW III אפשר לראות את הניגוד הגדול בין מה שהמשחק היה מיועד להשיג לבין מה שמקבלים הלכה למעשה.

כשמסתכלים על Warhammer 40K: Dawn of War III במבט כולל אפשר להבין בדיוק את הבעיה שלו – השאיפות של המפתחים ליצור משהו גדול, חדשני ואדיר מול המציאות הקשה שלא מאפשרת את זה. משחקיות שנראית טוב ומעניינת על הנייר לא מתורגמת מצורה נכונה, עלילה שנשמעת אפית מתגלה כנבובה, גראפיקה שנראית נהדר אבל באה במחיר כבד בדרישות המערכת. יש מרחק גדול בין מה ש-Dawn of War III רוצה ומנסה להיות לבין מה שהוא באמת. היקום של 40K הוא מהמקומות שיותר כדאי להכיר בתרבות הגיקים והמד"ב, אבל כנראה שהמשחק הזה הוא לא המקום הכי נכון להתחיל ממנו.

משחקיות - 6.5
גראפיקה - 9
טכני - 6
עלילה - 7
משחקיות חוזרת - 7

7.1

User Rating: Be the first one !

אודות רפאל שנקולבסקי

רפאל שנקולבסקי

גיימר במשרה חלקית ויוצר הקומיקס גיבור כורסא (חפשו אותי בפייסבוק!)

תגובה אחת

השאר תגובה