בית / סיקורים / סיקורי משחקים / משחקי PC / עיוורון למציאות – סיקור המשחק Perception

עיוורון למציאות – סיקור המשחק Perception

Perception הוא משחק חקירה/אימה קצר מגוף ראשון שבו אתם משחקים בתור Cassie, אישה עיוורת, המנסה לחשוף את עברו של בית רדוף רוחות מסצ'וסטס הכפרית. בבסיס המשחק עומדת היכולת שלכם להקיש על הרצפה באמצעות מקל ההליכה שלה ולגרום לאפקט דמוי סונאר שבאמצעותו אתם יכולים לראות מה קורה מסביבכם. על הנייר Perception נראה כמו השילוב המושלם בין מכניקת משחקיות חדשנית לבין סיפור מעניין. המשחק פותח על ידי חברת The Deep End Games, המורכבת ממספר אנשים שעבדו בצוות שפיתח את סדרת BioShock ובצוות שפיתח את סדרת Dead Space. למרות שהמשחק פותח על ידי צוות מנוסה שיודע דבר אחד או שניים על משחקי אימה, Perception לא מצליח להגיע לרמה אליה התרגלנו במשחקים אימה דומים כמו Outlast והוא למעשה קובע רף חדש לכמה משחק אימה יכול להיות גרוע ולא מפחיד.

כל חובבי האימה יודעים מה הופך משחק או סרט אימה לטוב. העידון של מוסיקה בסצנות שבהן מופיע נחקר בית נטוש, רעש חריקת הדלתות וצלילים עמומים. דבר נוסף הוא חוסר הוודאות בנוגע לסיפור הבלתי צפוי בו לא ניתן לדעת מי יחיה ומי ימות. סרטי ומשחקי אימה גדולים משתמשים בסצינות בצורה עדינה ויעילה ביותר וחוסכים את הרגעיים הקולניים ביותר שלהם כדי להדגיש את החלקים המפחידים ביותר. Perception עושה את ההפך, הוא שם ללעג כל ניואנס שיכל להפוך את המשחק לטוב יותר והוא הופך את החלק המרכזי במשחק, הבית, ליותר מעצבן מאשר מפחיד.

Perception

חוסר רגישות הוא נושא שעולה לעתים קרובות לכותרות בעיקר בהקשר של משחקי וידאו וסרטים, בדרך כלל בהקשר של אלימות או קללות. אם כי ההשפעה של דברים כאלה על המוח שלנו עשויה להיות מעולה לדיון, אני יכול להגיד לכם ללא שום צל של ספק כי לאחר שלוש שעות עם המשחק הדבר היחידי שאני חסר רגישות כלפיו זה המשחק הזה. בפעם העשירית שהדלת נפתחת מעצמה או בפעם החמישית שהאגרטל נופל ונשבר זה כבר לא מפחיד, זה סתם מעצבן. משחקי אימה טובים צריכים לייצר אווירה שבה דברים כאלה הם בגדר איום ולכן הם מתרחשים לעתים נדירות.

גם ברמת המשחקיות Perception עושה עבודה נוראית של ביצירת סוג כלשהו של מתח שיגרום לי לפחד. בסיס המשחק עומדת מכניקת איכון קול שבאמצעותה תתמצאו במרחב. בתחילה המשחק אתם נזרקים לתוך הבית ואתם צריכים להקיש על הרצפה כדי לראות את השביל שלפניכם. חצי שעה מאוחר יותר, לא תוכלו לעשות את זה כי אם תעשו יותר מדי רעש רוח שרודפת את הבית. זה אולי נראה כמו דרך מצוינת ליצור מערכת שבה השחקן יהיה רוב הזמן בחושך וייאלץ לחשוב פעמיים לפני כל מכה שהוא מנחית על הרצפה, אבל בפועל מדובר במשחק מאוד סלחני. כמות הרעש שהוא מאפשר לכם לעשות לפני שרוח הרפאים מופיעה ומספר מקומות המסתור הרבים שעומדים לרשותכם במקרה שהרוח הופיעה גרמו לי להישאר רגוע ולהכות ברצפה ללא רחמים.

Perception

עם זאת למכניקת איכון הקול שעומדת בסיס המשחק יש גם צדדים חיוביים. אמנם זה קצת מופרך להאמין כי אדם עיוור משתמש באיכון קול באופן ש-Cassie עושה זאת, המשחק משתמש במוגבלות של בצורה מקורית. הדוגמה העיקרית לכך היא כי בשל עיוורון שלה, Cassie לא מסוגלת לקרוא את הפתקים הפזורים ברחבי הבית, כדי לקרוא אותם היא צריכה לשתמש בתרגום מטקסט לדיבור וזה מעניק רובד נוסף למשחק שמציג חלק מהדברים שאנשים עיוורים צריכים להתמודד איתם. כמובן שמכניקת המשחקי הזו הותאמה כדי להנגיש אותה לשחקנים והיא לא מהווה ייצוג אמיתי לחיי היומיום של אנשים עיוורים, אך זה בהחלט ראוי להערכה שהמפתחים הכניסו משהו שרוב האנשים לא נתקלים בו בחיי היומיום.

המקום שבו Perception חווה את הנפילה הקשה ביותר הוא הסיפור ובניית העולם. קו העלילה הראשי סובב סביב ארבעה סיפורים נפרדים שמה שמקשר ביניהם הוא שכולם מתרחשים בתוך הבית. בתיאוריה מדובר ברעיון מעניין, אך רמת הביצוע שלו היא עלובה ולא מצליחה לייצר קשר בין הסיפורים ובין הסיפור של Cassie.

Perception

היומנים המוקלטים המפוזרים לאורך כל הדרך מנסים לצייר כמה מערכות יחסים בין מספר דמויות לא מעניינות בלשון המעטה. בניגוד ל-BioShock או משחקים אחרים שיש בהן יומנים מוקלטים, שהכילו סיפור מדהים בעולם בו כמעט ולא פגשתם דמויות אחרות, Perception נכשל בניסיון שלו לעשות משהו מעניין איתם.

בנוגע לדמות הראשיות Cassie, בהתחלה ניתנת לכם האפשרות לכבות את הדיאלוג הפנימי שהיא מנהלת עם עצמה, אני מציע לכם לעשות את זה. האפשרות הזאת היא עדות לכך שגם למפתחי המשחק לא הייתה אמונה בדמות המעצבנת והחד גונית שהם כתבו. בשילוב עם הקול הבנאלי והצורם שלה, גרום לכם לייחל למותם כבר בחצי השעה הראשונה במשחק.

Perception

Perception הוא משחק אימה גרוע ומעצבן. הדמות הראשית, Cassie, והדמויות המשניות הן חד גוניות. עלילת המשחק משעממת ומקום ההתרחשות הוא בנאלי. נקודת האור הבודדת במשחק הזה היא הרצון של המפתחים לשלב דמות עם מוגבלות במשחק וידאו לא רק ברמת הסיפור אלא גם ברמת המשחקיות. חבל שמבחינת הביצוע מדובר בכישלון.

Perception

גרפיקה - 7
משחקיות - 1
סיפור - 1
סאונד - 1

2.5

גרוע

Perception מנמיך את הרף לכל משחקי האימה, יותר נמוך מזה אי אפשר לרדת

User Rating: Be the first one !

אודות דניאל לניאדו

דניאל לניאדו

בן 22, במקור מרעננה, כיום מירושלים. סטודנט לביולוגיה, חובב סרטים ומשחקים מושבע.

השאר תגובה