בית / סיקורים / סיקורי משחקים / משחקי PC / בטבעת זו – סיקור המשחק Middle-earth – Shadow of War

בטבעת זו – סיקור המשחק Middle-earth – Shadow of War

שלוש שנים אחרי שהראנו לסאורון מאיפה משתין הגולום, אנו חוזרים אל הארץ התיכונה עם משחק ההמשך מבית Warner Bros. Interactive Entertainment עם הסייר האהוב והחצי מת שלנו טליון (Talion) שעדיין חולק את גופו עם קלברימבור (Celebrimbor) למסע של גיוס צבא, כיבוש שטחים, שחרור מצודות, מפגש עם דמויות מוכרות, פיתוח ה"אני עצמי" וכמובן המוווון קרבות עם אורקים. אז איך היה? תעלו על מדי ב' וכנסו לשלושות כי אנחנו יוצאים לדרך עם שחר.

אחרי לא מעט נסיונות ומשחקים יצא ב-2014 משחק ה-RPG \ עולם פתוח המבוסס על עולם "שר הטבעות" של טולקין Middle-earth: Shadow of Mordor שם פגשנו במגוון דמויות מוכרות יותר או פחות (תלוי אם אתם אלו שקראו את הספרים ואת כל מה שמסביב או רק צפו בסרטים), דמויות חדשות ואת טליון, הסייר שכל משפחתו נרצחה ובמהלך מסע הנקמה שלו כנגד סאורון (כן, ההוא עם הטבעת) הוא פוגש ברוח של קלברימבור (בואו נקרא לו בקיצור קלי), זה שיצר את הטבעת המקורית, מתאחד איתו ויאללה בלאגן. המשחק שקצר שבחים קיבל אחרי 3 שנים משחק המשך ששם הפעם דגש יותר על עולם האורקים ועל כיבושים מאסיבים יותר.

נתחיל בסיפור בקצרה כי תכל'ס זו אחת המגרעות הבודדות במשחק – העלילה ותכף תבינו לבד למה.
כמו שכבר ציינתי, טליון יחד עם קלי ממשיכים במסע שלהם כנגד סאורון במטרה לנקום ולהפיל אותו אחת ולתמיד כי כמה אפשר להתעלל בארץ התיכונה (כנראה שלא מעט). הדרך שלהם היא ליצור טבעת נוספת בדיוק כמו זו שכולנו מכירים, להקים צבא של אורקים ולדרוס כל מה שבדרך. בגדול זה נשמע כמו אחלה רעיון אבל כמו שאתם יודעים – כל מה שיכול להשתבש משתבש והם צריכים להתחיל הכל שוב מאפס. על הדרך הם פוגשים בגולום שעוזר להם למצוא כל מיני דברים, בשילוב העכבישה (זאת שכמעט הפכה את פרודו לארוחה) עם הסיפור המיוחד שלה ועוד כל מיני אורקים שעוזרים להם (בין אם הם רוצים או לא) במאבקם. בין לבין אנו גם נחשפים "כביכול" לעבר של קלי בשביל להכניס מעט עניין ולגלות איך לשתמש בכל מיני נשקים ותחבולות.

זהו, זאת העלילה, שטוחה כמו מצה. דבר שממש הפריע לי ולא רק כמעריץ טולקין אלא גם כגיימר. יש כאן קרקע שמוכנה להצמיח פלאות עם המון חומר להשתמש (כמו לדוגמה במשחק הקודם שם הסיפור היה אדיר) כאן הפוקוס היה על הקרבות והכיבושים וזהו, פחות על הסיפור רקע ועל העלילה שאמורה לספר לנו על מה מי ומו. חבל!

נמשיך למשחקיות.

מטרת המשחק היא לכבוש מחדש את הארץ התיכונה, לשחרר אותה מכיבוש סאורון והאורקים ולהחזיר את הסדר והשלום. איך עושים את זה? עם אורקים. למה? כי זה גם כוח עבודה זול וגם אף אחד לא יפגע או יעלב אם יתעללו בהם. האורקים שמהווים במשחק הזה חלק גדול מתחלקים כמו בסיבוב הקודם למעמדות היררכים שאנו צריכים לנצח וגם לשלוט בשביל שנוכל להוביל להגשים את החזון שלנו. בניגוד לעלילה של המשחק, הדמויות של האורקים נעות מגאוניות ומצחיקות דרך "על מה לעזאזל חשבתם לעצמכם עם האורק הזה" ועד "כנראה נגמרו לכם הרעיונות" וכל זה בסדר גמור כי אחרי הכל אנחנו לא אמורים לצפות מהם ליותר מדי עקב היותם דמויות ברוטליות ולא חכמות מדי וכשפוגשים בדמות שמשתמשת בהומור טוב או שירה (כן כן) זה בהחלט מפתיע ואפילו מעלה חיוך. את האורקים שאנו פוגשים עלינו להרוג ולהעיף מהדרך ואת הקפטנים – להעביר לצד שלנו בשביל שנוכל להקים צבא חזק. אחרי שיש לנו מספיק קפטנים אנו נצא לכבוש מצודה ויאללה לאזור הבא.

המשחקיות בסיבוב הזה לא שונה כמעט בכלל מהמשחק הקודם למעט הכיבוש המאסיבי של מצודות ורכיבה על דרקונים (מי אמר חאליסי ולא קיבל), הלחימה עדיין מהירה, כיפית ומהנה, האורקים עדיין תוקפים בלי רחמים והפתרונות שאנו צריכים למצוא בשביל להתקדם יכולים להיות סופר יצירתיים, במיוחד אם יצא לכם לשחק לפחות פעם אחת באחד ממשחקי Assassin’s Creed. למה? בגלל הקטע של ההתגנבות, משהו שמרגיש כאילו לקחו משם לטובת המשחק הזה. הודות ליכולת של קלי ולזה שאי אפשר למות אנו מגלים בכל פעם שיטה חדשה או כוח מיסטי חדש שאפשר להשתמש בשביל להגדיל את הצבא שלנו לקראת הכיבוש הבא וכל זה בשליטה ייחסית קלה ובלי יותר מדי סיבוכים, דבר שמקנה לנו כניסה ואפילו שאיבה מהירה אל תוך המשחק בלי בזבוז זמן הסתגלות שקורה בלא מעט משחקים אחרים.

בנוסף, אנו יכולים לפתח גם את היכולות של טליון וקלי כמו בכל משחק RPG ע"י שימוש בנקודות שאנו צוברים במהלך הזמן, פיתוח הצבא, פיתוח מערך ההגנה של המבצרים שכבשנו וכמובן – רכשית כלי נשק בכסף שאנו צוברים במשחק או כסף אמיתי שאנו נשקיע. ציפיתי שבמשחק הזה יפתחו את הקטע הזה בניגוד למשחק הקודם אבל ככל הנראה המפתחים חשבו שהשטנץ הזה עובד טוב אז…למה לשנות, בואו נשאיר את זה כמו שזה היה. לא יודע עד כמה זה טוב אבל יאללה, זרמתי.

משימות

זה שהעלילה שטוחה בטירוף לא הפריע ליוצרי המשחק להפגיז  במגוון ענק של משימות לקראת המטרה הסופית של הפלת סאורון, בין אם זה מרדפים אחרי קפטנים, ציד של כל מיני חיות ואורקים, איתור אורקים מסוימים בשביל להגיע לבכירים יותר, שכנוע של כל מיני אורקים פשוטים שיגלו לנו איפה הבכירים, הצצות לעבר של קלי ושילוב במשימות שבודקות את היכולות שלנו כשחקנים, מציאת פריטים (כמו בכל משחק עולם פתוח) ובהם גם מילים באלפית שפותחות לנו דלתות אל ציוד מיוחד. אך עם כל הכיף שאנחנו יחווים אי אפשר לפספס שגם כאן אין יותר מדי חידוש מהמשחק הקודם, הכל פחות או יותר אותו הדבר ואין משהו שגרם לי לומר "וואו הפתעתם".
אמנם יש לנו מפה עצומה עם לא מעט מקומות ואזורים יפיפיים להסתובב שם וליהנות ממגוון המשימות העצום, אי אפשר שלא לשים לב בשלב מסחוים שהן מאוד חוזרות על עצמן ולא רק מהמשחק הקודם ולמשחק הנוכחי אלא בין אזור לאזור, כמעט אותן המשימות שבשלב מסוים השחקן מרגיש שהוא עושה את אותו הדבר רק באזור שונה וברמת קושי "יחסית" קשה יותר, בין אם תפסית קפטנים בדרכים שונותובין אם זה כיבוש מצודה. Same same וזה בשלב מסוים קצת מאכזב.
גם מבחינת רמת הקושי יש כאן אכזבה קלה, תוך זמן קצר ולמידה מהירה של סוגי הקומובאים אתם הופכים לאשפי לחימה שאפילו הנאזגול לא יכולים נגדכם. כמו שאמרתי – האתגר קיים אבל לא לזמן רב.

סאונד וגרפיקה

הממתק האמיתי של המשחק הגיע, היופי שרואים והוואו ששומעים.
פס הקול של המשחק ממשיך את היכולות שאהבנו בסרטים שהציגו חוויה מוזיקלית שלקחה את הסיפור כמה צעדים קדימה. פס הקול שהולחן על אותו הגל של הסרטים מעצים את החוויה המשחקית עד הרמה של חוויית קולנוע בין אם אלו קטעים אפלים וקודרים או מסתוריים או אפילו מבדחים, לא משנה מה הסצנה – הסאונד מושלם. משם אנו ממשיכים אל הדיבוב שנעשה בצורה לא פחות ממושלמת, החל ממגוון דרכי הדיבוב המאיימים\מצחיקים של האורקים שלא פעם גרמו לי לצחוק בקול, דרך הדיבוב מטיל המורא ועתיר הסמכות כולל זילזול של אליסטאר דאנקן (Alastair Duncan) המדבב את קלי ומדובב בלא מעט משחקים וגם עושה את קולו של אלפרד בסדרות המצוירות של באטמן ועד הכוכב העולה בעולם משחקי המחשב (שאולי הוא שני רק לנולאן נורת') טרוי בייקר Troy Baker)) שנותן את קולו לטליון ומככב בכל משחק גדול שאפשר לחשוב עליו בין אם זה אנצ'רטד, ביושוק, The last of us ועוד ועוד ועוד.

לצד הכוכבם הגדולים שנותנים את קולם הכוכבת הגדולה של המשחק היא הגרפיקה.
במהלך המשחק אנו עוברים מספר אזורים ברחבי הארץ התיכונה כולל גונדור לפני שהפכו אותה לאתר בנייה, פוגשים כמות אדירה של דמויות ששונות אחת מהשנייה כולל שימת לב לפרטים קטנטנים שמבדלים ביניהן ובכל פעם ודבר שאנו נראה אנו נחשפים למראות מדהימים, מרהיבים וייחודיים שאי אפשר לפספס את זה שהשקיעו שעות, ימים ושבועות בתכנון כל פרט ופרט. יחד עם כל היופי בפרטים הקטנים – גם הפרטים הגדולים מעיפים אותנו לעולם אחר וחזרה כולל מפה עצומה ומפורטת בה אפשר להסתובב בחופשיות ולעשות מה שבא לנו, אזורים שלכל אחד אופי ייחודי ונראות שונה ומבצרים שעוצבו בהשראת הסרטים והדמיון המדהים של טולקין שלא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי עומד בקצה מגדל ונהנה מהיופי שמסביב. כל הכבוד!

שורה תחתונה

המשחק Middle-earth – Shadow of War מחזיר אותנו לסביבה שאנו בגדול מכירים כבר מהסיבוב הקודם רק גדולה יותר ויפה יותר אך בלי יותר מדי שינוי מבחינת המשחקיות על אף שהקרבות כיפיים וכיבושי המבצרים מהנים מאוד. העלילה כמעט ולא קיימת ואפילו שמדי פעם יש לנו הצצה קטנה אל העבר של קלי (משהו שעבור המעריצים הסופר כבדים של עולם טולקין יכול להיות כפנינים) פשוט לא מצליח להחזיק מבחינה סיפורית. אם נסכם את מטרת המשחק בכמה מילים – יאללה מכות ו…זהו

Middle-earth - Shadow of War

עלילה - 4
משחקיות - 8
משימות - 7
סאונד - 9
גרפיקה - 10

7.6

סביר

משחק מהנה וזורם אבל לא מחדש בכלל.

User Rating: Be the first one !

אודות אבירם צדיקריו

אבירם צדיקריו
קופירייטר, גיימר ותיק עם 20 שנות נסיון ויודע דבר או שניים, שאלות במייל, לא בשבת כי אני משלים שעות שינה.

לייצירת קשר-
[email protected]
http://aviram.2ya.com/

השאר תגובה