בית / סיקורים / סיקורי טלוויזיה וקולנוע / משועממים? קבלו חמש סדרות שאתם חייבים לראות

משועממים? קבלו חמש סדרות שאתם חייבים לראות

חסר לכם מה לראות? אל דאגה. אנחנו פה כדי לסדר לכם את הרגלי הצפיה.

עכשיו, כשרוב הסדרות הרגילות נמצאות בתרדמת חג-המולד שלהן, קצת קשה למצוא משהו טוב לראות בטלוויזיה. אך אל דאגה! אנחנו פה כדי להפריח את השממה! הנה חמש סדרות אנימציה סופר איכותיות שאפשר להתמכר אליהן.

 

אוואטר: כשף האוויר האחרון (Avatar: The Last Airbender)

אוואטר היא אומנם סדרה ישנה שהסתיימה בשנת 2008, אבל שלוש העונות שלה עדיין יותר משוות צפייה. סיפורו של אנג, כשף האוויר האחרון, הוא אגדה מודנית שמסופרת בסגנון ייחודי ומהפנט. מה שמתחיל בתור סדרה לילדים מתגלה תוך כמה פרקים בתור סיפור עמוק ומפותל, עם כמה מהדמויות העגולות והמרתקות ביותר שידע המסך הקטן. היקום בו מתרחש אוואטר דומה מאוד לזה שלנו, אבל עם מספיק שינויים וקריצות שהופכים אותו למקום חי, נושם, שונה ופנטסטי. אולי הדבר החשוב ביותר בה היא שיוצרי הסדרה לנווט את העלילה ברגישות ולהביא את הסיפור לסוף ההגיוני והנכון שלו. בניגוד להרבה סדרות שנמרחות והופכות לצל חיוור של מה שהיו פעם, אוואטר סיימה את העונה השלישית בדיוק בזמן, תוך סגירה של כל קווי העלילה, עם טעם מתוק של שלמות. הצופים כמובן רצו עוד, וגם קיבלו סדרת בת – "האגדה של קורה" – שאומנם לא מופתית כמו המקור אבל בהחלט עומדת בפני עצמה (בום! סדרת בונוס כבר על ההתחלה!).

גראוויטי פולס (Gravity Falls)

אם דיברנו על סדרות שיודעות לסיים בזמן, כדאי אולי להזכיר גם כאלה שחתכו קצת מוקדם מדי. גראוויטי פולס החליטה להגיע לסופה אחרי שתי עונות, שהן ארבעים פרקים, בלבד. אומנם העלילה הראשית הסתיימה בצורה נהדרת, אבל אני אישית מרגיש שאלכס הירש, יוצר הסדרה, יכול היה לתת לנו עוד עשרים פרקים בשקט, בין לבין, בלי שנרגיש. עד כאן 53 מילים שליליות על גראוויטי פולס. מכאן הדברים הטובים. ובכן, מדובר באחת הסדרות החכמות ביותר בשנים האחרונות שהופכת על פיו את כל ז'אנר המתח-מיסתורין. דיפר ומייבל פיינס, אחים תאומים בני 12, מבלים את חופשת הקיץ שלהם אצל הדוד-רבא שלהם סטן בעיירה גראוויטי פולס. מה שהם לא יודעים שלעיירה יש סוד אפל ומסתורי. מכאן העלילה הופכת לבלגן שלם שכולל בין השאר נומים רצחניים, חדי קרן תחמנים, חייזרים, מפלצות ועוד אלף ואחד דברים הזויים. גראוויטי פולס היא סדרה שמפתיעה בכל פעם מחדש עם טוויסטים בלי סוף והמון נשמה. ארבעים פרקים של אושר טהור.

דרגון בול זי אבריג'ד (Dragon Ball Z Abriged)

מי אוהב את דרגון בול זי? התשובה הנכונה היא כמעט כולם. אם ענית משהו אחר יש מצב שיש לך צורך לעשות חשבון נפש רציני. הבעיה בדרגון בול היא כמובן העובדה שהסדרה נמרחת, והמון. כמויות הפילרים שהיו לה, במיוחד בסאגת נמק המצוינת-אך-ידועה-לשמצה בה גוקו ופריזה עמדו במשך עשרות פרקים ולא עשו כלום מלבד לצעוק. בדיוק בשביל זה נועדו סדרות האבריג'ד (Abriged) – לוקחים סדרת אנימה, חותכים את הקטעים המיותרים, מדבבים הכל מחדש ומשחררים לאינטרנט. נשמע פשוט, על גבול המטופש, והרבה פעמים זה גם לא עובד. יש הרבה סדרות אנימה שעברו את הטיפול הזה, אבל אין ספק שהטובה מכולן היא דרגון בול זי. עם כמעט 60 פרקים, החבר'ה של Team Four Star, יוצרי סדרת האבריג'ד הזאת, עושים עבודת קודש מופלאה ומכניסים חיים חדשים בסדרה קלאסית. הם חבורה של כותבים מוכשרים ומדבבים בחסד ברמה שהגרסה שלהם לדמויות כמו פריזה או וג'יטה מתחרות אם לא עוקפות את המקור. מי שמכיר את הסדרה המקורית יהנה מהזווית החדשה על ההרפתקאות שהוא מכיר, ומי שעוד לא ראה דרגון בול… ובכן, אין מקום טוב יותר להתחיל ממנו.

האחים ונצ'ר (The Venture Bros.)

מי שהתקשה עם ההמתנה לעונה השלישית של ריק ומורטי כנראה יעדיף לדלג על הסדרה הזאת. האחים ונצ'ר מכריחה את המעריצים שלה להמתין לפעמים שלוש שנים בין עונה לעונה, בלי להשמיע שום מילה. כשעונה נגמרת אין ברירה אלא להכנס למצב המתנה ממושך ולקוות לטוב. הסדרה עלתה לאוויר ב-2004 וכרגע עם שש עונות בלבד (ממוצע של יותר משנתיים בין כל עונה). מצד שני, מדובר כנראה בסדרת הגיקים האולטימטיבית. מה שהתחיל בתור פארודיה/מחווה על הסדרה "ג'וני קווסט" הפך מהר מאוד לביקורת אוהבת על עולם הקומיקס, משחקי המחשב וסרטי פעולה. מדובר ביקום מופרע לחלוטין בו גיבורי-על ונבלים נאבקים זה בזה בעיקר באמצעות בירוקרטיה, בזמן שגיבורי הסדרה – האחים ונצ'ר ואביהם – בעיקר עושים שטויות. העלילה של הסדרה כל כך מסובכת ומפותלת, וזמן ההמתנה בין עונה לעונה כל כך ארוך שאין ברירה אלא לצפות בה שוב ושוב כדי להבין מה בכלל הולך שם. זאת לא סדרה קלה, והרבה פעמים היא דורשת מהצופים לעשות לא מעט שיעורי בית כהכנה. כדי להבין למה היא שווה את זה, כדאי אולי להשוות אותה למשחק Dark Souls. נכון, זה לא קל, ודורש המון מקהל המעריצים, אבל מי שמצליח לעמוד בזה ולשרוד את האתגר יודע שהפרס בסיום שווה את המאמץ.

בוג'אק הורסמן (Bojack Horseman)

מי שיגיד שהסיבה שאני כותב את כל הכתבה הזאת היא כדי לחשוף יותר אנשים ליצירת המופת שהיא בוג'אק הורסמן לא ממש טועה. שלא תבינו לא נכון, הסדרות עליהן המלצתי עד עכשיו מצויינות. הן טלוויזיה משובחת, הקרם-דה-לה-קרם של המסך הקטן. ועדיין, בוג'אק הורסמן היא שלוש דרגות מעל. מדובר בסדרה שהיא כנראה הדרמה החזקה ביותר ששודרה בעשור האחרון, הקומדיה האפלה ביותר של המאה העשרים ומסחטת הרגש האיכותית ביותר שראיתי מאז… אני אפילו לא זוכר מתי. הסיפור של בוג'אק הורסמן, סוס שהיה כוכב סיטקום בשנות התשעים והיום בעיקר שיכור דיכאוני, הוא הרבה יותר ממה שהיה אפשר לצפות או לחלום שהוא יהיה. הסדרה מדברת אל כל אחד מאיתנו, אל החלק החשוך הזה בראש שלנו שמנסה לדכא את כל מה שטוב ויפה בעולם. היא נכנסת לקרביים של המין האנושי ככלל ושל האינדיבידואל בפרט, תופסת אותנו מבפנים ומסובבת, חזק ובכוח. זאת סדרה שמצליחה לתת אגרוף לנשמה כמעט בכל פרק, והמסע של בוג'אק בעקבות האושר החמקמק הוא עצוב ארוך וקשה. למרות כל זאת, ואולי בגלל זה, רגעי האושר האמיתיים שיש בה כל כך מתוקים יותר, ונותנים הרגשה שאנחנו והדמויות הרווחנו אותם. וויל ארנט מדובב את בוג'אק במה שלדעתי הוא תפקיד חייו, ויוצר דמות שהיא אומנם סוס מדבר בסדרת אנימציה ועדיין גיבור הטלוויזיה הכי אמתי שיש. הרבה אנשים נרתעים מהקונספט שנשמע מאוד מוזר ומטופש כי "זה לא בשבילם", אבל מי שלוקח את הזמן ובאמת יושב ורואה את בוג'אק הורסמן יבין שזאת חוויה מיוחדת, שאין כמוה.

אודות רפאל שנקולבסקי

רפאל שנקולבסקי
גיימר במשרה חלקית ויוצר הקומיקס גיבור כורסא (חפשו אותי בפייסבוק!)

השאר תגובה