בית / סיקורים / סיקורי טלוויזיה וקולנוע / שדדו אותנו – ביקורת הסרט טומב ריידר / Tomb raider

שדדו אותנו – ביקורת הסרט טומב ריידר / Tomb raider

אחרי הרימייק שעשתה חברת Square Enix למותג הוותיק ״טומב ריידר״, לצד הניסיון של עולם הקולנוע לעשות סרט מבוסס משחק טוב (דבר שלא ממש הולך…) היה ברור שגם הסרטים יעברו שיפוץ מקצה לקצה ונקבל משהו חדש שיסחוף את קהל מעריצים ויזניק סדרת סרטים חדש העוקבת אחרי עלילותיה של לארה קרופט. השאלה היא אם מצאנו פסלון מוזהב או שסלע עומד למחוץ אותנו. התשובה היא כנראה גם וגם.

22 שנה, 10 משחקים, 2 סרטים בכיכובה של אנג׳לינה ג׳ולי ואין ספור חידושים – הושק המותג Tomb Raider עם אהובת הגיימרים/ות – לארה קרופט אחרי חידוש מקצה לקצה, או Reboot בשפת המקצוענים, בצורת משחק חדש שמציג לנו דמות הרבה יותר ריאליסטית, פגיעה, אנושית, לא שודדת קברים למטרת רווח ועוד כמה דברים שאי אפשר לפספס שהתקבל תחילה בחשש אך תוך זמן קצר צבר ביקורות חיוביות וקהל מעריצים, דבר הוביל למסקנה אחת: ״בואו נעשה סרט״.

הסרט החדש שרוכב על גל הריבוטים מפגיש אותנו עם לארה קרופט שונה ממה שהכרנו, אבל עם אותו תסביך אב כמו בפרקים הקודמים.
במקום לארה קרופט הארכיאולוגית העשירה שמחפשת הרפתקאות ואוצרות שחיה באחוזה, אנו פוגשות בלארה צעירה על גבול ההיפסטרית, שחיה בלונדון שעושה משלוחים על אופניים, רחוקה מכל מה שקשור לארכיאולוגיה ועל הדרך גם מושא אהבה (לא שהיא יודעת) של בחור הודי ביישן. איפה העסק מסתבך אתם שואלים? משהו מהעבר של לארה מציק לה, משהו שמושך אותה להמשיך את המחקר של אביה הארכיאולוג סר ריצ׳ארד קרופט, שנעלם לפני 7 שנים בזמן שהוא מחפש אחרי קבר של שדה יפנית, משמידת עולמות שמקום קבורתה הוסתר על מנת ש…לא ימצאו אותה וישחררו אותה.

מישהו דיבר על מעבר חד?

אם הסיפור נשמע לכם מוכר ממקום כלשהו אז אתם לא טועים, ההפקה כנראה ראתה שעלילת המשחק עשתה גלים חיובים ויצרה אהדה והחליטה לרוץ על זה ולהפוך את זה לסרט אבל זאת לא הבעיה היחידה בסרט שהגענו עם ציפיות למעבר לסיפור מקורי וחדש שהוא גם לא ממש חדש.
עזבו את קטעי המרדף שדווקא כן אתן להם לייק על זה שהם עשויים טוב ודינמיים בטירוף, או מספר קטעים שבהחלט הרגישו כמו חלק מהמשימות היותר קשות מהמשחק שהשאירו לא מעט גיימרים על קצה הספה, הסיפור עצמו הרגיש מאוד מפוספס כי שוב – לקחו את עלילת המשחק ודחסו אותה לשעה וחצי לצד לא מעט קטעים שהיו קיטשיים, נדושים ומיותרים שגרמו לצופה לנוע יחסית באי נוחות (במיוחד הקטעים עם האבא), אבל הדבר שהכי הכי פגע באיכות הסרט היה הקטע ה"ארכיאולוגי".
בכל אחד מהסרטים מהז'אנר שעוסקים בהיסטוריה\ארכאולוגיה\בואו נמצא אוצר חבוי, אנו יוצאים למסע מטלטל בתוך מקומות שלא ראו אור שמש מאות שנים, חוקרים רמזים נסתרים, מפענחים קודים שאף אחד אחר לא הצליח ועל הדרך גם מתחמקים מאויבים שרק רוצים להשמיד את העולם, אלמנטים שמתיישבים בול עם שם המותג – TOMB RAIDER (שודדת קברים), אממה, בסרט החדש כשאנחנו סוף סוף מגיעים לחלק הזה והתחושה של "הנה סוף סוף הסרט מתחיל" אנו מגלים שהגענו כבר כמעט לסופו וכל האלמנט המסתורי נפתר  בהסבר פשטני ולוגי. ואני שואל – למה? אם הייתי רוצה משהו מהזן הזה היית נשאר בבית וצופה בסרטוני YOUTUBE, לא בא לקולנוע לחוויה אחרת ובסוף נשאר עם תחושה מוחמצת. נכון שסצנות מסוימות כמו סצנת המטוס היו מדהימות ו-cinema worthy אבל אי אפשר שסרט שלם ישען רק עליהם.
גם המשחק של הדמויות הרגיש לי מעט פלסטיקי , לארה שידועה בתור אחת עם לשון חלקה, זריזות וערמומיות הפכה למשהו לא בטוח בעצמו על גבול התמימות, הנבל המרכזי היה 100% נבל מצד אחד ודמות שטוחה ודו מימדית מצד שני וכל הדמויות האחרות מסביב היו קלישאתיות ומאוד מאוד לא הגיוניות, רגע אחד אתם עבדים רגע שני אתם יוצאי סיירת? WTF???

שורה תחתונה – הסרט שאמור לקחת את המותג הוותיק לשלב הבא הרגיש לי כמו פספוס אחד גדול ומועתק, נטול מקוריות, מפוצץ קלישאות ותסריט מבורדק, ניתן היה לעשות מטעמים ממה שיש להציע אך במקום זה קיבלנו מנה לא מוכנה עם טעם של "לא עוד".
חבל

השחקנים

  • אליסיה ויקנדר – לארה קרופט
  • וולטון גוגינס – האב מתיאס ווגל
  • דניאל וו – לו רן
  • דומיניק וסט – לורד ריצ'רד קרופט
  • האנה ג'ון קאמן – סופי, (החברה הכי טובה של לארה)
  • אנטוניו אאקיל – ניטין, חבר של לארה.

טומב ריידר

ציון סופי - 6

6

סביר

יחסית בסדר, בתקווה לעתיד טוב יותר

User Rating: Be the first one !

אודות אבירם צדיקריו

אבירם צדיקריו קופירייטר, גיימר ותיק עם 20 שנות נסיון ויודע דבר או שניים, שאלות במייל, לא בשבת כי אני משלים שעות שינה. לייצירת קשר- [email protected] http://aviram.2ya.com/

השאר תגובה