בית / חדשות / משחק או סיפור אינטרקטיבי? סיקור המשחק The Inpatient ל-PSVR

משחק או סיפור אינטרקטיבי? סיקור המשחק The Inpatient ל-PSVR

אם ל-PSVR חסר משהו, זה סוג של משחק גדול, בשרני ורציני המובל בסיפור עמוק ומעניין. דבר שאנו לוקחים כמובן מאליו במשחקים 'רגילים' שאינם במציאות מדומה לרוב.
האם זה לא יהיה נהדר לחוות משהו עמוק יותר מאשר עוד משחק יריות בגלריה, משחק מרוץ פשטני או נסיעה ברכבת הרים? משהו שינצל מה שכל-כך טוב במציאות המדומה וייתן חוויה עמוקה וחזקה כל-כך שלא תרצו לעזוב את הכיסא.

The Inpatient הוא המשחק שינסה לעשות זאת, והוא אחד מהמשחקים המבטיחים ביותר ל-PSVR.

המשחק The Inpatient הוא סוג של משחק מקדים (Prequel) למשחק האימה המוכר Until Dawn, והוא ממשיך את הדרמה עם סיפור משונה שמתגלה אט-אט עם ההתקדמות שלכם במשחק. הסיפור מתרחש בשנת 1952 בקליניקה הפרטית של ד"ר ג'פרסון בראג, אשר יהיה מוכר לכם מהמשחק הקודם. אתם מתחילים את המשחק כאשר אתם מאושפזים בקליניקה שלו, לא מבינים איפה אתם ומה אתם לכל הרוחות עושים שם, לפני שאתם מספיקים להסתכל סביב ולנסות להבין איפה אתם ומה קורה, אתם מתוחקרים ע"י הד"ר עם שאלות על הזהות שלכם, מה שמגיע לאחר מכן די צפוי ואתם חווים חלק מחיי היום יום במרפאה, בעודכם מקיימים אינטראקציה עם דמויות שונות, מתמודדים עם סיוטים אכזריים ומתחילים להבין מי אתם. כמובן, כפי שהמעריצים של Until Dawn יודעים האימה לא מאחרת לבוא ושמה אתכם ואת כל מי שבמרפאה במרכז סכנה קטלנית.

זה לא אומר שתהיו חופשיים לשוטט במרפאה, המשחק נמשך דרך סצנות, שבחלקן אתם נעולים במקום ולא יכולים לזוז, ואחרות מאפשרות לכם לשוטט בחלקים של המרפאה. האינטרקציות שלכם מוגבלות למדי, אתם יכולים ללחוץ על כפתור מוזר או להפוך את ידית הדלת מדי פעם, אבל חוץ מזה אתם די מוגבלים לאיסוף אובייקטים, הסתכלות עליהם והחזרה שלהם למקום. כאשר תעשו זאת אתם עשויים להפעיל פלאשבק או זיכרון מן העבר שלכם, שיתנו לכם עוד פיסת מידע על הזהות שלכם.

בעוד שדמויות שונות יזמו עמכם שיחות, זה לא יכול לקרות בצורה ההפוכה, כלומר שאתם לא יכולים ליזום שיחה.
למעשה, המשחק אינו משחק אימה הרפתקני והישרדותי בסגנון של Resident Evil ודומיו, אלה יותר סרט דרמה אינטראקטיבי בסגנון המשחקים כמו Heavy Rain ודומיו. אתם משחקים בסצנות שהוכנו מראש, ואתם הולכים בדיוק לאיפה שהסיפור רוצה לקחת אתכם אבל רק הבחירות שלכם והפעולות שתנקטו יקבעו לאיזה כיוון הסיפור ילך.

הדיאלוג הוא גורם מרכזי במשחק, ובעוד שאתם יכולים לבחור בין שתי אפשרויות הזמינות לכם ע"י תזוזות הראש ולחיצה על כפתור, יש לכם גם את האפשרות לדבר בקול (פיזית) והמשחק בד"כ יצליח לזהות אתכם-פיצ'ר מאוד נחמד שאהבתי שמוסיף לתחושה התיאטרלית והעומק של המשחק, בטח כשמדובר על משחק במציאות מדומה, הדבר מוסיף לריאליזם ולתחושה שאתם באמת נמצאים שם. כמובן שאי אפשר פשוט להגיד מה שבא לכם ולאלתר, אלה תצטרכו להקריא במדויק את אחד משני הטקסטים הניתנים לכם, ובכל זאת הפיצ'ר הזה ללא ספק מעצים את החוויה.

לבחירות והמעשים שלכם במשחק יש אפקט מוחשי ומידי, הכישלון או ההצלחה שלכם יקבעו – פשוטו כמשמעו, אם אדם יחיה או ימות.
בהרבה רמות המשחק עובד די טוב, לסיפור האינטראקטיבי יש חולשות וכמה קטעים איטיים להפליא, אבל גם תעלומות מרכזיות מעניינות מלאות במסתורין, ולא מעט רגעים גדולים של פחד, שוק וזעזוע.
ברגעים מסוימים יש ניגוד גדול בין המציאות לבין הגרסה המעוותת אותם אתם רואים בחזיונותיכם. השימוש באפקטים של סאונד היקפי להעצמת החוויה עושים את שלהם ובונים פחד בצורה יעילה וחזקה מאוד.

אך עם זאת המשחק די מתסכל, המשחק מנסה להציג סיפור שנראה גדול ועשיר הרבה יותר ממה שהוא במשחק, וציפיתי ליותר מאשר לעקוב אחר רמזים ולראות פלאשבקים מן העבר.

The Inpatient משאיר אתכם עם הרבה שאלות פתוחות, ותצאו מסצנות רבות מהמשחק עם תחושת אכזבה ובלבול, הייתי רוצה לדעת יותר על הדמויות במשחק, מה הן עשו ומה המניע לדברים שהן עושות, לא ברור לי למה המפתחים השקיעו כל-כך הרבה בדמויות שנמשכות החוצה מהמשחק כל-כך מהר, רק בשביל עוד הפחדה 'זולה'?

הרבה דברים יראו לכם לא הגיוניים ולא מובנים וכנראה ההשפעה שלהם לא תהיה מספיק חזקה אם לא שיחקתם במשחק הקודם Until Dawn. כמו הרבה סרטים ומשחקי המשך או הקדמה – גם כאן המשחק נשען על הסיפור הרחב והעלילה הכללית יותר מאשר על הסיפור הספציפי של המשחק. וזה מאכזב, כי אתם מקבלים כאן משחק שבמקום לספר סיפור עמוק ומעניין, רק 'רומז' למשהו אפל ועמוק הרבה יותר שאותו לא תזכו לחקור ולהבין בפירוט רב יותר.

יש גם אכזבה די גדולה מהשליטה במשחק, עם שלט הפלייסטישן 4 מערכת השליטה לא אינטואיטיבית ומתסכלת כאשר לחצן אחד מזיז אתכם קדימה ואחר מסובב אתכם, וכשתרצו להרים חפץ ולסובב אותו הדבר מתבצע ע"י זיהוי תנועת השלט ולחיצה על ההדקים, הדבר לא עובד טוב לא עבור תזוזה ולא עבור אינטראקציה עם חפצים, תתקשו להרים פיסת נייר ולראות מה יש בצידה השני.

שחקו עם שני בקרי Move ותקבלו תחושה טבעית וטובה הרבה יותר. בקר אחד יאפשר לכם לזוז קדימה ע"י לחיצה על כפתור ה-move בזמן שהשלט השני משמר את נקודת המבט שלכם. כאשר אתם צריכים להשתמש בידיים הווירטואליות שלכם לתמרון חפצים כמובן שהדבר מרגיש טבעי הרבה יותר. אך יחד עם זאת, פעולות מסוימות כמו לחיצה על כפתור או הרמת חפץ עדיין לא יהיו קלות כמו שהן צריכות להיות עקב בעיות זיהוי התנועה שה-PSVR לצערנו עדיין ניחן בהם.

תסכול נוסף מהמשחק הוא האורך שלו- המשחק מאוד קצר ויכול להסתיים בממוצע של כשעה. כמובן שתוכלו לחזור ולשחק שוב כדי לחקור קצת יותר, למצוא זיכרונות חדשים ולהגיע לתוצאות שונות ע"י הבחירות שתעשו, אבל עם זאת שזה יכול להיות נחמד לראות סצנות מגיעות לתוצאה אחרת זה לא משהו שהייתי רוצה לעשות שוב ושוב.

לסיכום – The Inpatient הוא משחק\סיפור אינטראקטיבי מעניין, עמוק שמכניס אתכם לאווירה אפלה שמשרה סקרנות ופחד, אבל הוא מרגיש כמו משחק לא גמור שלא הגיע למלוא הפוטנציאל שלו. עם יותר אינטראקציה עבור השחקן ויותר דברים לעשות ולראות וחופש פעולה גדול יותר יכולנו לקבל כאן משחק שאפתני ומעניין הרבה יותר.

מעוניינים במשחק לאירוע שלכם? 'העולם הוירטואלי' מפעיל חוויות מציאות מדומה לאירועים! לפרטיםwww.virtualworld.co.il טל'-0504735888

The Inpatient

אווירה - 7
משחקיות - 6
גרפיקה - 7.5
סאונד - 7
עלילה - 6

6.7

בינוני

קצר וקולע? לא ממש... The Inpatient הוא סיפור אינטראקטיבי מעניין, עמוק שמכניס אתכם לאווירה אפלה שמשרה סקרנות ופחד, אבל הוא מרגיש כמו משחק לא גמור שלא מיצע את מלוא הפוטנציאל שלו.

User Rating: Be the first one !

אודות אורן בן יעקב

מנכ"ל ב-'העולם הוירטואלי מציאות מדומה' www.virtualworld.co.il טל'-0504735888 [email protected]

השאר תגובה