בית / סיקורים / סיקורי משחקים / משחקי PC / חוויה מאוד אפלה – סיקור למשחק Omen of Sorrow

חוויה מאוד אפלה – סיקור למשחק Omen of Sorrow

האם Omen of Sorrow הוא משחק המכות Darkstalkers של הדור הנוכחי? בואו נגלה.

בתור מעריץ גדול של משחקי מכות, כמו SoulCalibur VI ו-Injustice 2, ומפלצות האימה של חברת Universal, כמו איש הזאב והמפלצת של פרנקנשטיין, מאוד ציפיתי ל-Omen of Sorrow בתקווה ויהיה ה-Darkstalkers של דור המשחקים הנוכחי, רק חבל שקיבלתי משחק מכות נוקשה ודי גנרי.

מה הסיפור בדיוק?

אז בואו נדבר שנייה על הסיפור של המשחק, זאת אומרת על מצב הסיפור שלו.

כמו בכל משחק מכות אתם משחקים כל פעם לוחם אחר מליין הלוחמים של המשחק והחלק שלהם בסיפור הגדול יותר של המשחק. הבעיה היחידה שלי עם הסיפור? שאין לי מושג מה הוא.

הסיפור מתחיל עם Zafkiel והשוליה שלה גבריאל נלחמים באנשי זאב וערפדים בכפר מלא בזומבים. אתם מרביצים לזומבים בסגנון Beat ‘em Up שזה די מגניב ועם המילים הראשונות שיוצאות לגבריאל מהפה אתם מבינים כמה שטחי וגנרי הסיפור והדמויות שלו.

כל הדמויות מדובבות בסדר, אבל כל מילה שיוצאת להן מהפה זה כמו סצנות ההתרברבות ששומעים במשחקים כמו Tekken ו-SoulCalibur לפני תחילת הקרב וגבריאל נכנס ישר אל תוך הסטראוטיפ של השוליה הנמהר שפשוט רוצה להלחם ולהגן על כבודו.

הסיפור ממשיך איתכם מחפשים אחר ספר קסום על מנת לעצור את הרוע שהתפשט בארץ, עם שני צדדים נוספים בחיפוש אחר הספר. בגלל זה שאלתי מה הסיפור בדיוק, כי מה שהדמויות אומרות הוא חסר משמעות או מה שכן יש לו משמעות לסיפור פשוט נבלע בתור הדיאלוג הגנרי שהן מדברות. אז להגיד שהסיפור האפל של המפלצות האייקוניות האלו הוא מאכזב, זה בלשון המעטה. בנוסף נראה שלסיפור יש הרבה רקע שאנחנו לא מכירים כל כך ואולי אנחנו אמורים לגלות דרך אתר המשחק או מדיה אחרת כמו קומיקס או משהו כזה.

היוצרים יכלו במקום זאת לתת לנו מצב ארקייד עם סצנות הדיבור האלו וסרטון סיום אחרי הניצחון הסופי. זה אולי לא היה גם נותן לנו סיפור מרכזי גדול, אבל לפחות היינו מקבלים קצת הבנה לגבי הדמויות לקראת הסוף מאשר קלישאה 1 וקלישאה 2.

חוץ מהסיפור המרכזי יש כמובן מספר מצבים בסיסיים: אחד על אחד, ארקייד והישרדות. כולם הם מה שאתם מצפים ונהפכו להיות די סטנדרטים במשחקי מכות.

אנשי זאב וערפדים בכנסיות הרוסות

בואו נדבר שנייה על הדמויות והשלבים של המשחק.

מבחינת שלבים, המשחק דווקא די טוב. אני אוהב את זה שישנם שלבים בהשראת כל סרטי ה-Universal האהובים כמו שלב תחנת הרוח הנשרפת, שלקוחה ישירות מהסצנה האחרונה של "פרנקנשטיין", או שלב הכנסייה של הגיבן עם פעמון ענק ברקע כמו ב"הגיבן מנוטרדאם" (כן, זה גם סרט של Universal, הרבה לפני Disney), ואני שמח שהרקע מונפש ושהגרפיקה של השלב והאנימציה שלו גורמים לסביבה להרגיש חיה וגדולה מאשר ציור דו מימדי.

הדמויות אני גם די אוהב, אפילו שאין הרבה מהן, רק 12, שתיים מהן תקבלו בתום המשחק. כל דמות עם יכולות מיוחדות משלה והן כולן מבוססות על מפלצות חברת Universal כמו דרקולה, המומיה, הגיבן והמפלצת של פרנקנשטיין או מפנטזיות האימה המפורסמות בהיסטוריה. האהובים עליי הם המפלצת של פרנקנשטיין (למרות שכולם קוראים לו פרנקנשטיין בימינו) והמומיה שפשוט מנתקת את הגוף באמצע על מנת להלחם.

בכללי מקבץ הדמויות מאוד מגוון וכך גם השלבים הגותים שמאוד מתאימים עם הנושא הכללי של המשחק. המפתחים בקלות יוכלו לצרף דמויות נוספות ושלבים חדשים למשחק, יש מספיק דמויות מיתולוגיות בהיסטוריה שיכולות להצטרף למשחק. כמה שאני אוהב את הדמויות, אני לא לגמרי שלם עם הלחימה עצמה.

 

נלחמים אבל בלי דם

בואו נדבר כעת על הקרב. כמה שאני אוהב את הדמויות שנבחרו, זה קצת מאכזב שאין טיפת דם אחת במשחק, עם כל כך הרבה היסטוריה מלאת אימה ודם סביב הדמויות הללו, זה מאכזב לא לראות אפילו קצת דם במשחק.

למעט החוסר בדם, הקרב של Omen of Sorrow הוא די בסיסי, מכות נמוכות, גבוהות, אגרופים ובעיטות, מכניקת קרב זהה לזו של משחקי Street Fighter. אתם כמובן יכולים לבצע התקפות מיוחדות כמו ברוב משחקי המכות, שהם פשוט התקפה עוצמתית יותר של המהלכים הרגילים של הדמות שלכם, מהלך לחיזוק הכוח שלכם (כמו הגיבן שלוכד את היריב בפעמון) ולבצע התקפה אחת מיוחדת סינמטית.

הרגשתי שהקרב עצמו היה די בסדר, אבל המקור האינדי של המשחק בהחלט מורגש בחוסר הליטוש שיש לקרב והתזוזה הלא חלקה של אנימצית הדמויות של המשחק. בנוסף, אני לא יודע אם זה פשוט אני, אבל הרבה פעמים ניסיתי לבצע מהלכים מיוחדים וזה פשוט לא עשה לי אותם, אפילו שהיה לי אנרגיה מלאה.

חשבתי שמדריך המשחק אולי יוכל לעזור לי להבין חלק מהמהלכים של המשחק ואולי יחשוף לי מרכיבים נוספים למערכת הקרב, אבל גם הוא היה די בסיסי ורק הסביר מהלכים בסיסיים של המשחק שכל שחקן משחקי מכות יכול לדעת בעצמו.

איך זה הכל נראה?

הגרפיקה והעיצוב של המשחק עצמו הם לא רעים.

כמו שציינתי קודם הדמויות מעוצבות בהשראת סרטי Universal והן מעוצבות נהדר ובצורה שמאוד מתאימה למשחק.

הגרפיקה בכללי של המשחק היא גם די טובה בהתחשב שזה משחק אינדי. התפריטים עצמם נראים די זולים וגם חלק מהטקסטורות לצערי הרב, אבל דברים כמו הפרווה של איש הזאב והתכריכים של המומיה נראים די טוב. לא הכי מציאותיים אבל נראים טוב.

האנימציה של הדמויות כבר ביקרתי כשדיברתי על הקרב אבל האנימציה של השלבים עצמם ושל התפריט היא בסדר גמור.

אפשר להגיד שהגרפיקה של Omen of Sorrow מראה את מקור המשחק כמשחק אינדי וזו גרפיקה שתמצאו בלא מעט משחקי אינדי דומים.

יללות אנשי זאב וצרחות ערפדיות

לסיום בואו נתמקד בסאונד של המשחק. סאונד המכות עצמן נשמע לרוב טוב עם צלילים מתאימים לכל ההתקפות, בין אם זה השריטות של איש הזאב או הברק של המפלצת של פרנקנשטיין.

המוזיקה עצמה גם לא רעה בכלל, היא לא יותר מדי מיוחדת, אבל מוזיקת הרוק משתלבת בצורה טובה עם דמויות המשחק, הסיפור וההתקפות המיוחדות של הלוחמים שלכם, כמו ההתקפה המיוחדת של אימוטפ ודרקולה, אבל היא, בדומה לדיאלוג, יכולה להיתפס כגנרית.

הדיבוב הוא בסדר, רוב הדמויות נשמעות כמו שהן אמורות והקריין בין הסצנות נשמע נהדר ומיסטי, אבל עם דיאלוג כל כך גנרי, הרבה מהדיבוב פשוט נשמע סביר ולרוב השחקנים נשמעים פשוט חסרי רגש.

סיכום

בטח בזמן שקראתם את הסיקור הזה חשבתם שאולי אני טיפה נוקשה על משחק אינדי וזה נכון שאני לרוב מנסה להיות פחות נוקשה עם משחקי אינדי קטנים כמו בסיקור שלי למשחק Omensight. אבל Omen of Sorrow הפסיק בעיניי להיות משחק אינדי כשנחשף תו המחיר שלו, 50 דולר.

אם המשחק מבקש משחקנים סכום כסף כמעט כמו משחק AAA, הוא גם יקבל ביקורת כמו משחק AAA ולכן הייתי חייב להדגיש את מרות רוחי עם Omen of Sorrow במהלך סיקור זה.

זה לא שהמשחק בלתי נסבל, אני דווקא מאוד אהבתי את הדמויות, השלבים וחלק מהקרב, אבל הבעיה הכי גדולה עם Omen of Sorrow זה חוסר הליטוש הברור של המשחק בסיפור שלו, הקרב והאלמנטים הכלליים של התצוגה ולכן מצאתי את חווית המשחק לא מהנה כמו שציפיתי.

Omen of Sorrow

סיפור - 3
הדמויות והשלבים - 7
הקרב - 4
הגרפיקה והאנימציה - 7
המוזיקה והסאונד - 5

5.2

לא משהו

אם אתם מחפשים משחק מכות תחרותי עם המפלצות הקלאסיות, Omen of Sorrow אולי ירצה אתכם לזמן קצר אבל הוא רחוק מלהיות משחק מכות טוב ויקר יותר מדי לדעתי.

User Rating: Be the first one !

אודות קובי רוזנטל

שמי קובי רוזנטל, בן 28 מתל אביב, גיימר חובב קומיקס וסרטים כבר 20 שנה, עקבו אחריי בערוץ שלי KobiCool ביוטיוב, רק חפשו את משקפי השמש

השאר תגובה