בית / סיקורים / סיקורי טלוויזיה וקולנוע / מעבר למשקפי הנוסטלגיה: טרילוגיית ספיידרמן

מעבר למשקפי הנוסטלגיה: טרילוגיית ספיידרמן

בשנים האחרונות, ספיידרמן זוכה להמון אהבה מקהל המיינסטרים וקהל סרטי הקומיקס במיוחד.
עם מועמדות לאוסקר לסרט "ספיידרמן: מימד העכביש", הטריילר של "ספיידרמן: הרחק מהבית" והסצנה קורעת הלב של טום הולנד בסוף "מלחמת האינסוף", האהבה לעכביש השכונתי מעולם לא הייתה גדולה יותר.

יש שיגידו שטרילוגיית ספיידרמן, בבימויו של סאם ריימי, בשנת 2002, סימנה את תחילתו של עידן סרטי הקומיקס שאנחנו נמצאים בעיצומו היום. יש כאלו שמייחסים את הכבוד הזה לסרטי "האביר האפל" של כריסטופר נולאן, או ל" איירון מן" הראשון ויש מי שמייחסים את ההצלחה לסרטי האקס-מן.
אבל אנחנו לא פה כדי להתווכח על זה, לדעתי זה שילוב של כולם, שכל אחד הראה סוג אחר של סרטי קומיקס.

מאז קיבלנו את היקום הסינמטי של MARVEL, ריבוט לא מוצלח של ספיידרמן בדמות אנדרו גארפילד, ועיבוד מוצלח יותר בדמות טום הולנד בסרטי MARVEL.
אבל האם היום, מעבר לנוסטלגיה- האם הסרטים המקוריים של ריימי עומדים במבחן הזמן? האם הם טובים כמו שאתם זוכרים אותם? לקחתי על עצמי את המשימה וראיתי את כולם שוב- הפעם בעיניים ביקורתיות.

אפקטים:

קודם כל בואו נוציא מהתמונה את הדבר שבדרך כלל מזדקן הכי רע – האפקטים, שהזדקנו לא רע בכלל.
נכון, זה לא "מלחמת האינסוף" או "הפנתר השחור", אבל האפקטים בסרט, שבאותם שנים הייתה בגדר אומנות ויצירת מופת, והם הזדקנו לא רע.
מהתעופה של הגובלין הירוק על הגלשן שלו, לזרועות של דוק אוק, ועד לסנדמן- רוב האפקטים עוברים בעין מספיק טוב, לפחות בעיניי. בטח עם המגבלות של אותן שנים.
אפילו הסימביוט ונום נראה לא רע בכלל לדעתי ומבחינת האפקטים- צולח את מבחן הזמן.

9 – רוב האפקטים הזדקנו מצוין, אבל גם זכינו לכמה סצנות בהן המסך הירוק כלכך בולט לעין, שהייתי חייב להוריד נקודה.

משחק:

השחקנים נותנים משחק מרשים מאוד לדעתי, ועושים את המירב עם ציון לשבח לווילם דפו שהגובלין שלו פשוט מלחיץ הודות לחיוך המטורף שלו שמתאים לתפקיד כמו כפפה ליד ולטובי מגוויר עצמו, שלדעתי משחק את פיטר פרקר החנון הדחוי בצורה מצוינת.
בנוסף, איך אפשר כמובן בלי ג'יי קיי סימונס, שלנצח יהיה ג'יי ג'ונה ג'יימסון בעיניי- דמות ענקית שתאפיל על כל נסיון להכניס את הדמות אל ה-MCU, או להביא אותה למסך הגדול באופן כללי.
אבל, אין מה לעשות: ההחלטה לשים שחקנים בני כמעט 30 לשחק תלמידי תיכון נראית רע היום.
היום, כשיש לנו שחקנים ילדים/נוער מצוינים- דיי קשה להאמין שמישהו קנה את העובדה שטובי מגוייר הוא ילד בתיכון ולא פשוט מבוגר בעל בייבי פייס שתקעו בתפקיד של נער.
בסצנת הרכבת המפורסמת ב"ספיידרמן 2", סצנה מצוינת לדעתי, אחרי שספיידרמן מתעלף, מישהו שמבוגר ממגוויר באולי 5 שנים, אומר "הוא רק ילד, בגיל הבן שלי"- ברצינות גבר? באיזה גיל הכנסת את אישתך להריון? או פלאש תומפסון המנופח בסרט הראשון עם הג'ל בשיער שאנחנו אמורים להאמין שהוא נוסע לתיכון??
גם ליהוק דמותו של אדי ברוק היא לא בדיוק מה שהייתי קורא לו ליהוק מושלם.
בשורה התחתונה- על כל שחקן מוצלח בטרילוגיה, יש דמות שמשוחקת או מלוהקת גרוע- ולקטגוריה הזו אני אתן מקום טוב באמצע.

5 – ליהוקים בעייתיים, אבל כמה הופעות בלתי נשכחות בסרט הזה נותנות לו את הציון- מקום טוב באמצע.

קומיקס:

היום, הסרט לא היה עובר בכזו קלות את מעריצי הקומיקס לדעתי.
היום מעריצי סרטי הקומיקס כועסים על כל טעות הכי קטנה שלא נאמנה לקומיקס או לא מדויקת.
אני לא רוצה לדמיין איך היינו מגיבים אם היום היו מודיעים לנו שלספיידרמן יהיו קורים אורגניים שנורים מהידיים שלו ולא יורה קורים שהוא המציא בגלל שהוא ילד גאון, כנראה תהיה עצומה אינטרנטית לפיטור של ריימי מבימוי הסרטים.
מצד שני, מעריצי קומיקס יודעים לקבל בסלחנות גם התרחקות מהקומיקס לטובת סיפור טוב- עם הדוגמא המתבקשת ביותר של טרילוגיית "האביר האפל"- כשהסרט טוב ו"עובד" מספיק טוב, אנחנו סלחניים יותר.
אבל בקונטקסט של ספיידרמן, זה עובד מצוין.
הדוגמא הכי רלוונטית שעולה לי היא מהסרט השני- כשפיטר מאבד את הכוחות שלו, זה כולל את הקורים שלו וזה עובד מצוין.
עד שפיטר לא פותר את התסביך מרי ג'יין שלו ונלחם עליה ועל האהבה שלו אליה, הקורים, הטיפוס על הקירות וחוש העכביש שלו- לא עובדים ביחד, כמכלול.
השינויים מהקומיקס אמנם קיימים בסרט, אבל הם עבדו מצוין ולכן גם מהבחינה הזו- הסרט עובר גם פה את מבחן הזמן.

7 – למרות שהסרט לא נאמן לקומיקס בחלקו, בסוף זה עובד, ואנחנו צריכים להיות רחמניים יותר כשזה מגיע לדברים כאלה.

ספיידרמן:

עם המון אהבה שיש לי לדמות ספיידרמן בטרילוגיה הזו (אתם לא יודעים אפילו איך התרגשתי לקבל את החליפה שלו במשחק PS4), חלק ייחודי מאוד של ספיידי קצת הלך לאיבוד בסרטים האלו- הוא חכמולוג והוא נודניק.
ספיידרמן מתגרה ביריבים שלו, מקניט אותם ולא שותק כל הקרב- הוא לא סותם את הפה!
הדוגמא הכי טובה היא בסרט "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" שבה הוצג ספיידרמן של ה-MCU והוא פשוט משגע את כולם עם הדיבורים שלו.
זה הספיידי שמוכר לנו מהקומיקס, לעומת ספיידרמן של ריימי שיורה משפט עוקצני פעם בכמה דקות או איזה משחק מילים כדי להצחיק אותנו, אבל עדיין- זה לא בדיוק הספיידרמן כמו שהוא מתנהג בקומיקס.

5 – ספיידרמן שנשען על משחקי מילים והקנטות פעם ב-3 דקות, לא הייצוג המתאים.

אביזרים:

איפה שצריך, ריימי השקיע המון.
החליפה של ספיידרמן שלו אייקונית לדמות יותר מחלק מהחליפות שלו מהקומיקס- היא דומה מאוד לחליפת הקומיקס, אבל קווי הקורים שלו מודגשים יותר, נראים כמו חוטי ברזל שיוצרים חליפה שנראית חזקה וכוחנית יותר ממה שהיא נראית בדפי הקומיקס.
החליפה של הגובלין הירוק בסרט הראשון איכותית ונראית מצוין- טיפה מצועצעת אולי אבל עדיפה בהרבה על איפור פנים או פרצוף CGI (באותה תקופה? אוי ואבוי- ריימי קיבל את ההחלטה הנכונה)
הזרועות של דוקטור אוקטיביוס נראות נהדר (כלומר מפחידות בטירוף) גם היום, ולא הייתי רוצה להפגש איתו בסמטה חשוכה.
גם החליפה השחורה של פיטר עם הסימביוט ייחודית ונראית לא רע בכלל לדעתי, ואני זוכר שכשראיתי אותה בסרט אמרתי לעצמי שהגיוני שתהיה מבוססת על החליפה ה"מקורית", אז בסך הכל ההשקעה באביזרים ובתלבושות יותר מעונה על הציפיות.

10 – איכות מצוינת בהתחשב בשנה והתקופה בה יצא- ציון לשבח.

עלילה:

העלילות של הסרטים בנויות לא רע (כן גם של השלישי):
השנאה של הארי אוסבורן לספיידרמן נבנית לאורך כל 3 הסרטים.
המסר של הדוד בן חוזר בכל הסרטים ובונה את פיטר כדמות.
האהבה של אם ג'יי ופיטר עוברת עליות וירידות ככל שהעלילה מתקדמת והם מתבגרים.
אנחנו זוכים לראות את כל התהליך של דוק אוק- ממדען השואף להציל את העולם, לנבל, עד להבנה של הטעות שלו וההקרבה העצמית שלו.
אולי אם האולפנים לא היו דוחפים להכניס את ונום לסרט השלישי והיו נותנים לסרט השלישי 2 נבלים בדמויותיהם של סנדמן וגובלין ג'וניור- הסרט השלישי היה מתנהל טוב יותר מבחינת העלילה והיינו זוכים לראות את ונום נלחם בספיידי בסרט נפרד שיוקדש כולו לנבל האיקוני.

8 – הסרט השלישי הורס עם יותר מדי עלילות.

כתיבה:

אוקיי, פה האיכות מתנדנדת בין סרט לסרט.
יש סרטים עם כתיבה טובה, עם סאבטקסט שמובא על ידי המשחק והבעות הפנים (ספיידרמן 2).
ויש דמויות שמקבלות החלטות מפגרות לחלוטין, דיאלוגים מזוויעים ורגעים קרינג'יים עד כאב (ספיידרמן 3).
בגלל שהרמה לא אחידה, אי אפשר לקבל החלטה כוללת על כל הטרילוגיה, אבל לדעתי הרגעים שכתובים לא טוב, או דרמטיים מדי, הם תוצר של הזמן והעובדה שבאותן שנים פשוט לא ידעו לכתוב סרטי קומיקס כמו שצריך.
הסרטים הביאו לנו כמה סצנות שמאז הפכו לאיקוניות לאיש העכביש, כמו הנשיקה הראשונה עם מרי ג'יין, וסצינת הרכבת המצוינת.
גם אם אתם חושבים שסצנות הריקוד של פיטר בסרט השלישי קרינג'יות בטירוף (הן באמת כאלו), הן עדיין הפכו לסצנות מוכרות ואיקוניות. (לראיה- "ספיידרמן: ממד העכביש").

7 – גם פה הסרט השלישי הורס את הממוצע עם כתיבה מתחת לממוצע.

בשורה התחתונה:

טרילוגיית סרטי ספיידרמן היא עדיין טרילוגיית סרטים כיפית לצפייה, שעומדת לא רע במבחן הזמן. רוב הבעיות בו נובעות מהתקופה שבה הם נוצרו (לפני 17 שנים!), ובמקרה של ספיידרמן 3- בגלל התערבות של האולפנים.

טרילוגיית ספיידרמן

אפקטים - 9
משחק - 5
קומיקס - 7
ספיידרמן - 5
אביזרים - 10
עלילה - 8
כתיבה - 7

7.3

עומד במבחן הזמן

טרילוגיית סרטי ספיידרמן היא עדיין טרילוגיית סרטים כיפית לצפייה, שעומדת לא רע במבחן הזמן. רוב הבעיות בו נובעות מהתקופה שבה הם נוצרו (לפני 17 שנים!), ובמקרה של ספיידרמן 3- בגלל התערבות של האולפנים.

User Rating: 3 ( 1 votes)

אודות צוק עין אלי

Avatar
גיק בכל רמ"ח איבריי, הדדפול הישראלי. מחכה להשתלה של זרוע רובוטית כדי לבצע עוד מטלות בזמן שאני משחק בפלייסטיישן. Nothing is true, everything is permitted

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *