בית / סיקורים / סיקורי טלוויזיה וקולנוע / משאלה שהתגשמה- ביקורת לסרט אלאדין

משאלה שהתגשמה- ביקורת לסרט אלאדין

עם ג’יני שנראה מגוחך והאשמות שצוות השחקנים לא מספיק אותנטי, האם “אלאדין” יצליח להפתיע אותנו לטובה?

ממש כמו שהסרט “אלאדין” המקורי התחיל בסוחר מפוקפק שדומה לג’יני בצורה מחשידה המציג את תחילת הסיפור, גם בעיבוד וויל סמית’ נראה, הפעם כיורד ים שחי עם משפחתו על סירה, מתחיל לספר את הסיפור לשני ילדיו. מיד לאחר מכן הסיפור מתחיל, מוזיקה ערבית מלווה אותנו בזמן שהמצלמה עוברת בין רחובות אגרבה וכתוביות מסולסלות בסגנון האלף בית הערבי צצות ומתחלפות.

אז ככה מתחיל עיבוד הלייב-אקשן ל”אלאדין”. כבר בהתחלה במאי הסרט גאי ריצ’י מכניס אותנו אל אגרבה בצורה יפיפייה, ומראה לנו את העולם הצבעוני והמיוחד שהסרט מציג.

העלילה של העיבוד לא שונתה ברובה מהסרט המקורי, לכן מיד לאחר מכן אנחנו פוגשים את ג’אפר לראשונה. אני חייבת לומר שאם יש דמות שלוהקה בצורה לא טובה, זו דמותו של ג’אפר. השחקן לא הצליח לתפוס את המהות של הנבל האייקוני, את הרשעות והכריזמה שלו. גם מבחינה ויזואלית, השחקן פשוט לא נראה מרושע. כשחושבים על ג’אפר מיד עולה פרצופו המוארך עם הזקן המחודד והבעתו המפחידה. נכון שזו דמות מצוירת ואי אפשר לתרגם את המראה של ג’אפר ללייב אקשן, גם לא ציפיתי לשחקן שיראה כמוהו, אך אי אפשר להתעלם מכך שהשחקן פשוט לא מאיים, הוא לא מפחיד ולא גרם לי לשנוא אותו, להפך, ברגעים מסוימים חוסר הכריזמה והאיום הלוקה בחסר שלו גרמו לתגובות ולהתנהגות שלו להראות מגוחכים.

לעומתו הליהוק של אלאדין (מנה מסעוד), יסמין (נעמי סקוט) ושל הג’יני (ויל סמית’) היו נהדרים וגם הכימיה ביניהם הייתה מעולה. למרות ההצצה הלא כל כך מחמיאה שנתנו לג’יני לפני יציאת הסרט, נראה שצוות ה-CGI עבד שעות נוספות והפך אותו לקצת יותר נורמלי, הפרצוף שהיה נראה קטן מידי בשביל הראש, הוגדל וביחד עם זוויות צילום טובות ברובן, גרמו לסמית’ להיראות פחות כמו מוטציה כחולה ויותר כמו הג’יני החביב והמצחיק.

ואם כבר מדברים על הג’יני אז אי אשפר שלא להזכיר את אחד השירים היותר מזוהים אתו, “ג’יני – לא היה לך חבר כמותי” שבו הוא מסביר לאלאדין איך עניין המשאלות עובד. ממש כמו בעיבוד הלייב-אקשן ל”יפה והחיה”, גם ב”אלאדין” יש את הסצנה הזאת, שכולם מכירים ואוהבים בסרט האנימציה, אבל מה לעשות, היא נראית נהדר מצוירת, לא כל כך כשהיא מציאותית. בניגוד ל”יפה והחיה” שבו עיבדו את הסצנה בצורה מתונה יחסית למקור, באלאדין החליטו ללכת עד הסוף עם הסצנה ולתרגם אותה בצורה קצבית, מופרזת וצבעונית במיוחד.

אני לא יודעת איך היה אפשר לתרגם את הסצנה בצורה נכונה ומושלמת ואם בכלל היה צריך להכניס אותה לעיבוד כמו שהייתה באנימציה המצוירת, אך מצד שני גם אי אפשר לוותר עליה. אל תבינו לא נכון, העיבוד לא עשה עבודה רעה ככללותה בשיר הזה וכן הריקודים בו היו יפים, גם חלק לא קטן מהאפקטים היו לא רעים בכלל אבל שוב לראות את ויל סמית’ בצבע כחול עף ממקום למקום בקצב מסחרר ומשנה את גודלו מענק לקטנטן בין רגע… פשוט לא עבד. חוץ מאשר בשיר, האנימציה הפתיעה לטובה. אבו היה חמוד להפליא, מרבד הקסמים נראה נהדר וגם הג’יני נראה רוב הזמן טוב.

הבמאי נצמד לסרט המקורי בחלק רחב מהעלילה אך הוא הוסיף דמות, נסים פדראד (מ”סטרדי נייט לייב”) כדליה המשרתת של יסמין. החלטה שמתבררת כמוצלחת מאוד, הסצנות שלה עם יסמין היו משעשעות והיא הוסיפה הרבה רגעים קומיים נהדרים לסרט, ועוד דבר חדש שנכנס לעיבוד היה השיר הפמיניסטי של יסמין, שפשוט לא היה קשור. בניגוד לרוב השירים המקוריים שהיה להם טאצ’ ערבי, אחד הדברים שיצרו את האווירה הנהדרת של הסרט, השיר החדש נשמע הוליוודי לגמרי, לא מחובר לאווירה ולא קשור מבחינה מוזיקלית.

אפשר להתווכח ולומר שגם השיר “עולם חדש” בו אלאדין מראה ליסמין את העולם כשהם רוכבים על גבו של מרבד הקסמים אינו קשור מבחינה מוזיקלית אך כאן יש סיבה, אלאדין מראה ליסמין את העולם, תרבויות אחרות, לעומת זאת בשיר החדש יסמין שרה על החיים שלה באגרבה ועל המאבק שלה שם. השיר עצמו נשמע מעולה אבל זה לא היה השינוי היחיד בעיבוד שלא היה קשור לתרבות של סרט.

עוד שינוי כזה היה כשאלאדין הגיע לארמון כנסיך אלי הוא הוזמן לנשף. בנשף הוא התחיל לרקוד עם יסמין, ועם מעט עזרה מהג’יני, הריקוד נראה מצוין, מערב בתוכו מהתרבות הערבית וקצבי, אך משום מה הג’יני התחיל להיסחף וגרם לאלאדין לפצוח בברייקדאנס שהסתיים בסלטה הפוכה. גם לאחר מכן שמתי לב שהתלבושת של אלאדין לפני הפיכתו לנסיך הייתה סווצרקט עם קפוצ’ון. שני השינויים האלה ביחד עם העובדה שגם בסרט המקורי אלאדין אהב לקפוץ מבניינים בסגנון פרקור פשוט היו מוזרים. אני מבינה לאן הם הלכו עם זה אבל פשוט לא מבינה למה.

סיכום

עיבוד הלייב אקשן של “אלאדין” עשה עבודה נפלאה והצליח באתגר הלא פשוט של לתרגם את הג’יני למציאות. ביחד עם צוות שחקנים שעשו עבודה טובה, כתיבה מצחיקה ורעננה ושינויים ותוספות שהפרידו את הסרט מהמקור נראה ש”אלאדין” מתחרה על המקום הראשון ברשימת עיבודי הלייב אקשן הטובים ביותר ש-Disney הפיקה.

אני לא אשקר, היו כמה החלטות לא ברורות וההופעה של ג’אפר בהחלט אכזבה אבל בסך הכל במאי הסרט, גאי ריצ’י עשה עבודה בלתי נשכחת.

אלאדין

ציון סופי - 9

9

הפתעה לטובה

יוצרי הסרט לקחו אתגר לא פשוט והצליחו בגדול. למרות פישולים קטנים, הצבעוניות, האווירה והמשחק שבסרט התעלו על המגרעות.

User Rating: 1.05 ( 1 votes)

אודות ליאת פליישמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *