בית / ביקורות / לסיים בדעיכה – ביקורת לסרט “X-מן: הפניקס האפלה”

לסיים בדעיכה – ביקורת לסרט “X-מן: הפניקס האפלה”

סדרת סרטי האקס-מן של חברת 20th Century Fox מגיעה לסיומה עם “X-מן: הפניקס האפלה” והנה מה שחשבתי על סרט הקומיקס האחרון של הגיבורים המוטנטים. – זהירות ספוילרים להתחלת הסרט

אחרי הרכישה של כותר האקס-מן על ידי חברת Disney, אנחנו נאלצים להיפרד לשלום מסדרת גיבורי העל של חברת 20th Century Fox אחרי 17 שנים, מה שהפך אותי לדי סקפטי לגבי איכות הסרט האחרון של הסדרה, אבל בו בזמן, הרגשתי את הצורך להיות נוכח בסוף אחת מסדרות הסרטים האהובה אלי ולהפרד ממנה. לצערי הרב, אחרי “הפניקס האפלה”, פרידה זו לא מסתיימת בפיצוץ.

הסרט מתחיל עם הופעת הכוחות הראשונים של ג’ין וההכרות הראשונה שלה עם צ’ארלס אקסבייר, הקשר החשוב ביותר בסרט והמקור לאיבוד השליטה המקורי של ג’ין. אנחנו קופצים מיד לצוות האקס-מן החדש, שראינו בסוף הסרט הקודם, שנקראים על ידי הנשיא להציל אסטרונאוטים שהמעבורת שלהם נתקלה בניצוץ סולארי בחלל, כן, אנחנו כעת בעידן שבו המוטנטים לא שנואים על ידי האנושות (נכון לעכשיו) והם הטלפון הישיר של הנשיא כשצריך גיבורי על (אני מניח זה מה שקורה שאתה ביקום בלי הנוקמים), הצוות יוצא להציל את האסטרונאוטים בסצנה די מגניבה שראינו את רובה בטריילר ושם ג’ין סופגת את הכוח של הפניקס. הצוות חוזר לכדור הארץ ולאט לאט ג’ין מתחילה לאבד שליטה לכוח המסיבי שנמצא בתוכה.

נבלית הסרט, אותה מגלמת ג’סיקה צ’סטיין (שהיא בעצם חייזרית בתחפושת), רוצה את הכוח בשביל העם שלה ומתכננת לתמרן את ג’ין על מנת לקחת שליטה על הכוח הבין גלקטי הזה ולהשתלט על כדור הארץ. אנחנו מקבלים מספר סצנות אקשן נחמדות, משחק טוב מרוב המשתתפים, צילומים ואפקטים יפים ואקשן אקס-מן כמו שאנחנו אוהבים. מכל הבחינות, אני צריך לאהוב את הסרט, אבל יש כל כך הרבה החמצות בו והסרט רוב הזמן מרגיש כמו עבודה עייפה שאני לא מצליח ממש להבלע לתוכו.

סיבה לזה יכולה להיות הרגשה אישית שלי בגלל שאני יודע שזו הפעם האחרונה שנראה את הגיבורים האלו, אבל באותה מידה לא ממש ציפיתי להיות נדהם מהסרט בגלל ששמעתי על הצילומים מחדש וראיתי את הטריילרים שהראו מה הם יעשו עם הפניקס, אז אפשר להגיד שהציפיות שלי היו נמוכות, אבל גם אחרי שלקחתי את כל זה בחשבון לא ממש מצאתי את עצמי נהנה כל כך.

זה לא שהשחקנים עושים עבודה רעה או שהדיאלוג רע, זה פשוט מרגיש שאין פה יותר כוח או רצון, אפילו מצד חלק מהשחקנים (ג’ניפר לורנס למשל), אבל אני חושב שהדבר שהכי איכזב אותי זה הפוטנציאל המבוזבז של הסרט עצמו- מדובר פה בסרט האחרון של האקס-מן, אחרי סדרת סרטים אפית, והסיום מרגיש די קטן ומנותק. אין התייחסות לשאריות הפניקס שראינו ב”אקס-מן: אפוקליפסה”, אין שימוש ברמיזות מהסרטים הקודמים כמו מיסטר סינסטר ואין שום חיבור לאירועי העבר או גרסאות העתיד, למעט איזכור די עצוב של “אקס-מן: ההתחלה”. אפילו אחת הדמויות האהובות של הסדרה החדשה, קוויקסילבר, זוכה רק למספר דקות ספורות על המסך.

אני לא יודע אם זה היה החלטה של Disney עם שיחרור הסרט, שהחברה לא רצתה שישתמשו בעוד דמויות מהיקום אבל זה מרגיש שדמותה של ג’סיקה צ’סטיין והשותפים שלה היו הבסיס למועדון הלפייר והיא הייתה אמורה להיות אמה פרוסט ואם הם חיפשו לקשר את זה לרמיזה של מיסטר סינסטר, הם יכלו לעשות אותה מיס סינסטר מהקומיקס, כל כך הרבה אופציות מאשר חייזרים. אבל אני מניח שפשוט אין ברירה וצריך להתרכז במה שיש ולא מה שהיה יכול להיות.

אז מה יש לנו? ובכן, ההופעות של ג’יימס מקאבוי ושל מייקל פסבנדר הן מצוינות כרגיל ומגנטו אפילו מקבל מספר רגעים מגניבים, אבל כוכבת הסרט היא סופי טרנר שנתנה לנו ג’ין גריי מצוינת ולמרות שהתסריט לא נתן לה הרבה לעשות, היא עדיין הצליחה לתת הופעה ממש טובה. רק חבל שהם לא נתנו לדמות שלה יותר להתנהג בדומה לפניקס האפלה של הקומיקס- יצור עוצמתי בעל תאווה לחיים שפועל לפי רגש, משהו שהם אמרו בתחילת הסרט אבל מאוד מהר ננטש בשביל העלילה של כוח עוצמתי שהיא לא מצליחה לשלוט שראינו בעבר. אבל יאמר לזכות הסרט, הוא הרבה יותר קרוב למהות של הפניקס מאשר “המפלט האחרון” (למרות שישנם הרבה אלמנטים מאומצים ב”הפניקס האפלה” מ”המפלט האחרון”), ב”המפלט האחרון” הפניקס הייתה פשוט תודעה נוספת של ג’ין, פה הם מכירים בה בתור כוח קוסמי שאחראי להרס וללידה מחדש ביקום, אז לפחות את מקור הכוח הוא התאימו. בנוסף, היה אכפת לי הרבה יותר מהיחסים בין ג’ין לסקוט (המרכיב החשוב ביותר בקומיקס) בסרט הזה מאשר בטרילוגיה המקורית, למרות שהם לא קיבלו זמן מסך יחד כמו הצמד של הסרטים של שנות ה-2000, צמד השחקנים עושים עבודה מאוד טובה בלהראות כמו הזוג האייקוני של הקומיקס בתחילת דרכם, עם סקוט כל הזמן מראה דאגה לג’ין.

אנחנו מקבלים בסוף הסרט רגע קטן ונחמד שמרגיש שמייצג את כל סדרת הסרטים ואנחנו נפרדים לשלום מקבוצת גיבורי העל האהובה כשהיא עוזבת לתמיד ותיוולד מחדש בחברת הענק כמו הפניקס המיתולוגית.

סיכום

“X-מן: הפניקס האפלה” הוא הסרט הקומיקס האחרון בסדרת האקס-מן המרכזית, אבל זה לא מרגיש ככה בגלל הכתיבה, האקשן או העיבוד מדפי הקומיקס, שמשדרים את העייפות של הפקת הסרט. “הפניקס האפלה” גורם לכותר האקס-מן להרגיש כמו חברה שנשארה עם מספר קטן של עובדים אחרי שנקנתה על ידי חברת ענק וכל העובדים עדיין נותנים את כל כולם בלי הרבה משאבים בהישג יד.

לסרט היה הרבה פוטנציאל ואפשרויות, ואני לא בטוח שאי פעם יהיה אפשר לעבד את סיפור הקומיקס של הפניקס לסרט אחד בלבד, אבל אם זה היה אפשרי, זו לא הייתה הדרך. בסופו של יום, הסרט האחרון בסדרת סרטי האקס-מן “X-מן: הפניקס האפלה” הוא סרט אקשן מינימלי עם משחק טוב, צילום טוב, תסריט משעמם ופוטנציאל מבוזבז. הסדרה יכלה להגמר בפיצוץ אבל במקום זאת היא תדעך כמו להבה.

X-מן: הפניקס האפלה

ציון סופי - 6.3

6.3

מאכזב

X-מן: הפניקס האפלה הוא סרט אקשן די סתמי שלא מרגיש כמו הסיום הראוי לאחת מסדרות הקומיקס הגדולות על המסך.

User Rating: Be the first one !

אודות קובי רוזנטל

Avatar
שמי קובי רוזנטל, בן 28 מתל אביב, גיימר חובב קומיקס וסרטים כבר 20 שנה, עקבו אחריי בערוץ שלי KobiCool ביוטיוב, רק חפשו את משקפי השמש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *