בית / ביקורות / ביקורות משחקים / משחק ה-VR אהרון-מן. חוויה קצרה אך מהנה ביותר

משחק ה-VR אהרון-מן. חוויה קצרה אך מהנה ביותר

יצאנו לבדוק את עמדת ה-VR של המשחק אהרון-מן וחזרנו עם תובנות מעניינות, חוויות נחמדות, וראיון עם היוצרים.

יום ראשון, שמונה בערב, סינמה סיטי גלילות. אני ממתין בסבלנות כדי לנסות את המשחק החדש של אהרון-מן, משחק אשר נוצר עבור הסרט החדש “המוסד”. אני רואה אנשים מתלהבים, מספרים על “וואו” ועל “איזה אינטואיטיבי”.
למרות היותי גיימר ותיק לא יצא לי לשחק במשחק VR עד היום, ואני תוהה, מעבר למשחק עצמו, איך אגיב ואתמודד עם החוויה.

 

המשחק הינו “חוויה משלימה” (על פי היוצרים שלו) לסרט “המוסד”, והיה ניתן למשחק כחלק מהארוע של הסרט. אין ספק שהמון השקעה הלכה על  העמדה של המשחק, אשר כללה את אזור המשחק, כיבוד ושתייה  קלים, והמון מרווח יחסי להסתובב באמצע. בקצה הרחבה עמדו עמודים שעל כל עמוד מורכבות 4 עמדות, כאשר חברת לנובו סיפקה את העמדות ואת המחשבים אשר מריצים את המשחק.

המשחק עצמו מורץ על גבי מחשבי ה-Cube של סדרת Legion של חברת Lenovo. סדרה זאת מכילה מחשבים בעלי מפרטים עוצמתיים במיוחד, שמתוכננים ובנויים עבור משחקי VR. מחשבי Cube עצמם בעלי תצורה ייחודית של קוביית משחק, שמאפשרים לשחקנים חווית משחקי VR חלקה בזכות יכולות הרינדור המסיביות שלהם.

ציוד ה-VR ששומש עבור המשחק היה, באופן די מובן, ה-Oculus Rift S, אשר הושק בעולם רק לפני מספר שבועות. גרסה חדשה זאת של ה-Oculus מתקדמת יותר ומכילה שדרוגים כמו צג LCD ברזולוציית 1440X2560 פיקסלים בתדר רענון של 80 הרץ, 5 חיישני מעקב אחרי תנועות גוף וראש, מערכת מצלמות בטכנולוגיית Insight אשר מונעת מהשחקן להתנגש בקירות וחפצים, וכבל PC בודד לחיבור והסרה נוחה מהמחשב. המשקפיים עצמם זכו גם ליצוב מחודש, והן רזות יותר, קלות יותר, ונוחות יותר לתפעול.

ה-Oculus Rift צובר פופולאריות רחבה ביותר ברחבי העולם, והוא נהפך להיות לאט לאט ציוד ה-VR הסטנדרטי עבור מרבית הגיימרים אשר משחקים במשחקים כאלו במחשב שלהם. לכן כלל לא הופתעתי לגלות אותו במשחק.

כשהגיע תורי, שמו עלי את המשקפיים והאוזניות, ונתנו לי את השלטים בידיים. מייד הוקפתי בחוויה של קול סובב אותי כמו שאף משחק אחד לא עשה בחיי, וגיא מורן (בכיכובו של צחי הלוי) בירך אותי לשלום והודיע לי על משימתי. פחות מדקה לאחר מכן כבר צנחתי צניחה חופשית ממטוס בעודי הודף טילים אשר נורו לכיווני, ולאחר נחיתת חירום על הקרקע נאלצתי להתמודד עם צבא קטן של שכירי חרב אשר זרקו עלי פלאפונים מתפוצצים. פוצצתי אותם בחזרה עם הנשקים שלי, והשליטה הייתה נוחה, מהירה, וכפי שאכן אמרו, אינטואטיבית.

הגרפיקה הייתה גורם נוסף שעזר להכניס אותי לתוך החוויה שהם בנו. היא חדה, מגיבה היטב לתנועות הגוף שלי מבלי לאבד מיקוד, והרגישה ממש זורמת. יכולתי בהחלט לדמיין לכמה דקות טובות שאני אהרון-מן, במיוחד עם הידי מתכת שהיו לי, וכשהמשחק נגמר והורידו ממני את הציוד, לקח לי כמה שניות להסתגל חזרה לעולם האמיתי. זה היה ממש יוצא דופן ומופלא. אם אתם מחפשים להרגיש קצת איירון מן לכמה דקות, זאת אחת האפשרויות המוצלחות שנתקלתי בהן.

 

 

אין ספק שהקונספט של המשחק מתאים את עצמו ל-VR היטב, והמשחקיות מהנה ביותר, מגוונת למרות האורך הקצר שלו, ומצליחה לתת חוויה תמציתית, הוכחת קונספט, ומשחק מהנה בחבילה אחת.

לאחר ראיון עם יוצר המשחק בשלב מאוחר יותר הבנתי גם מספר דברים בנוגע למשחק, ועבורי המשחק היה היכרות מאוד נחמדה עם עולם ה-VR וללא ספק אבדוק משחקים נוספים כאלו בעתיד.

לאחר שסיימתי את המשחק, יצאתי לחפש את היוצר. לאחר מידע קל מהעובדים  מצאתי אותו. מדובר באיל גבע, בן 27 מתל אביב.

איל בחור חייכן ובעל בלורית שיער מתולתל, וצפיתי בו מספר רגעים מתערב עם האנשים, עוזר למי שצריך, ועונה על שאלות. כאשר אני התקרבתי אליו הוא לחץ לי את היד ישירות, ואפילו אני, עם ה-1.87 שלי, מצאתי את עצמי מסתכל עליו מלמטה.

אייל היה שמח לתת לי ראיון קצר על המשחק, התהליך, ועל הציפיות שלו מההמשך.

שאלה: “אז איל, איך הגעתם לזה שאתם מכינים משחק עבור הסרט? פנו אליכם או….?”

תשובה: “אז הסיפור הוא כזה. המשחק נוצר על ידי שני אנשים בלבד, אני ואחי אסף, האחים לבית גבע, יחד עם עזרה מחברים קצת בתלת מימד ויונטי. אני ואחי מעריצים גדולים של הסרט הקצר “המוסד הסגור” מ-2006, הסרט שעליו מבוסס “המוסד”. אחי יצר את האפקטים עבור הסרט הקצר הזה, ובאחד מההקרנות של הסרט פגשנו את הבמאי, אלון גור אריה, אשר הכיר את פועלנו בתחום ה-VR”.

ש: “ומשם הוא ביקש ממכם ליצור משחק VR עבור הסרט?”

ת: “למען האמת הוא רצה מתקן כמו של דיסלינד אשר ייתן לצופים להיכנס לתוך הסרט. צפינו בסרט ומה שהדליק אותנו הייתה הדמות של אהרון-מן בכיכובו של טל פרידמן (חצי רובוט חצי מזרחי), והחלטנו להרחיב את היקום שלו. בסרט הוא מבלה את רב זמנו במרתף, אבל אנחנו רצינו לתת לו יותר אקשן עם האפשרות לעוף ולירות ובעצם להוסיף את החוויה של הגיימינג עבור השחקן”

ש: “המשחק עצמו מאוד מהנה אך די קצר. האם אתם מתכננים להפוך אותו למשחק מלא יום אחד?”

ת: “אנחנו בהחלט נשמח לראות את אהרון-מן 2! אנו מקווים יום אחד בעתיד שהוא יהפוך להיות חלק מהדור הבא של הקולנוע, קולנוע אשר משלב גיימינג ומכניס את השחקן לתוך תפקיד הגיבור”

ש: “מה היו האתגרים אשר התמודדתם איתם במהלך יצירת המשחק?

ת: “או וואו. אנחנו מחשיבים את ה-VR כתחום חדש עם האתגרים משלו, ולמרות שיש לי ניסיון כל משחק הוא אתגר חדש. איך השחקן זז, איך הוא מתקשר עם הסביבה, איך הוא מבין איפה הוא בסביבתו. למשחק של אהרון-מן היו לפחות 15 גרסאות שונות עד שקיבלת את מה שחווית היום”.

אבל מספיק לדבר על העתיד, כי העבר של איל מלא בהפתעות…

ש: “אז מאיפה אתה התחלת? מה היו המשחקים הראשונים שלך בעצם שהפכו אותך לגיימר?”

ת: “אז ככה, אני ואחי מביאים כל אחד את הצד שלו לתחום. אחי עשה תואר ראשון במדעי המחשב ואנימציה ואני למדתי תסריטאות. מאז ומתמיד אהבנו משחקי קווסטים, כמו גרים פנדנגו או נוורווד, וזה התפתח לאהבה גדולה למשחקים מבוססי עלילה ובחירות שחקן. חלק מהמשחקים המודרניים של היום,כמו סטנלי פרפל או הסיפור שלה, שיחקתי בהם כאשר התחלתי לכתוב תסריטים, ותהיתי היכן החלק האינטרקטיבי בהם. איפה השחקן נכנס לתמונה”.

ש: “אז מתי הייתה נקודת המפנה בעצם? מתי הפכת משחקן בלבד ליוצר?”

ת: “מאז ומתמיד בעצם. עוד בגיל שמונה הייתי יוצר סיפורים בפאוור פוינט עם אפשרויות לבחירת השחקן. אני חושב שמי שמשחק בהכרח שואב השראה מזה, ומי שמקבל השראה צריך גם ליצור.”

“אני מודה לך על הראיון הזה איל ועל תשובותיך. נהניתי מאוד. שאלה אחרונה, מה היית אומר לאלה שמנסים ליצור משחקים בעצמם ונתקלים בקשיים שאתה נתקלת בהם?”

“קודם כל, להמשיך ליצור. קשיים יהיו ללא ספק, וגם אנחנו לא היינו בטוחים איך זה ייגמר. אבל אם תצרו ותתמידו, בסופו של דבר זה יצליח. והכי הכי חשוב, תהנו מהיצירה, תהנו מהדרך. כי אם אתם לא נהנים, מה אתם עושים?”

אהרון-מן ממתין לכם בסינמה סיטי גלילות, ראשון לציון וירושליים, ואנו ממליצים לכם לנסות אותו אם אתם באזור ואתם מחפשים חוויה יוצאת דופן, גם אם אתם לא חושבים שתתחברו ל-VR.

אודות אלעד שרז

אלעד שרז, בן 29 מגן יבנה. חובב משחקי ווידאו, אנימה, מנגה, ותרבות חנונית בכללותה. גיימר מאז גיל 10, וגאה להגיד שסיימתי את NFSU בגיל 14 חח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *