בית / ביקורות / הסרט “המוסד”-פרודיה על החברה הישראלית

הסרט “המוסד”-פרודיה על החברה הישראלית

הסרט “המוסד” מהווה פרודיה אודות החברה הישראלית

“המוסד” היא הקומדיה הישראלית החדשה שיצאה השנה ונחשבת פורצת דרך. סרט זה משתבץ במשבצת היוקרתית של סרטי הפולחן הישראליים וזכה לאהדה רבה. מהרגע שנכנסנו לסרט הבהירו לנו שמדובר בסרט פרודי לחלוטין על המוסד אבל משמעותו הרחבה והמוסקת היא סרט פרודיה על החברה הישראלית עצמה, שללא ספק אחת מהמעניינות והמגוונות שיש לחקור ומוצפת בשפע נושאים לצחוק עליהם, שחלקם אפילו רק ישראליים יבינו. הסרט הזכיר לי מאוד את ההומור של “אפס ביחסי אנוש”, שמהווה פרודיה על הצבא הישראלי וכמוהו גדוש בהומור, אך “המוסד” מציג כל כך הרבה סממנים שמאפיינים את החברה הישראלית שלדעתי יהיה מעניין לדון בהן וחוץ מזה גם אפקטים מעניינים ושילוב של מתח ופעולה.

דימוי הישראלי

כפי שציינתי בהתחלה, בסרט “המוסד” מופיעים לאורך כל הסרט סממנים שמאפיינים את החברה הישראלית וצריך להיות עירניים כל הסרט על מנת לעקוב ולהבין את כל הבדיחות. דבר שלא קשה כי מתפקעים מצחוק בכל רגע נתון. הישראלים נתפסים כלפי חוץ כיהירים ובטוחים שהם יודעים הכל. כשמתקיפים באירוע פומבי את קצין המודיעין בגילומו של עומר דרור, הוא מרגיע את הקהל כשאומר “אין לכם מה לדאוג, אתם בשירותי הביטחון הישראלי”. יש גם את הסוכן בגילומו של צחי הלוי שמצטייר כשטחי וכמו מרבית הישראליים לא שולט בשפה האנגלית ומדבר במבטא ישראלי בולט שרק ישראליים מזהים. לצד צחי הלוי, שלומי קורייאט גילם טורקי שמנסה גם לשפר את המבטא אמריקאי שלו והצחיק מאוד. בנוסף, מתארים אותנו כעושים מניפולציות, למשל דמות האסיר- שוקי בתחילת הסרט בגילומו של דביר בנדק, שמוסיף חול לאגרטל על מנת למלא לו זמן נוסף בשעון החול.

החברה המבוגרת

החברה המבוגרת נתפסת כאחת שהזניחה את העבודה שלה. בסרט חיים בכיכובו של אילן דר מתעניין אך ורק בהדלקת משואה ביום הזיכרון ולא למנוע השתלטות ארגוני טרור בעולם. אשתו, בכיכובה של גילה אלמגור, משתוקקת שיפנה לה זמן איכות והוא מועיל בטובו לקחת אותה לאכול ארוחת סושי ביחד. הדמות שגילה מגלמת נתפשת פטריוטית במובן מסוים כי בטקס יום הזיכרון היא חושפת במפתיע מדים מתחת לבגדים שלה.

החברה הישראלית

החברה הישראלית עצמה מאוחדת ומגובשת מאוד למרות השוני המובהק של חלק מהאנשים ובסופו של דבר הם מצליחים למנוע השתלטות של ארגון טרור על העולם. החברה הישראלית שמה קצוץ על כל הנוגע לתוכן שיווקי וצוחקים על כך הרבה בסרט. למשל בטיסה הדייל אומר “עוד מוצר מיותר שלא צריך” והסרט מדגיש את אופי סרט הפרודיה שהציב לעצמו. מדברים על נושא המזרחים והאשכנזיים בדמות האהרון-מן שהוא שילוב של מכונה ואשכנזי. בנוסף, יש מספר דמויות של ידוענים בחברה הישראלית. ראשית, יובל המבולבל שבא לנחם בהלוויה והופעות אורח של זמרים, והיה את השיר המוכר והעכשווי “מסיבה בחיפה”. יתר על כן, בסוף מופיעות כתוביות מצחיקות שקשורות להיסטוריה של העם הישראלי. לדוגמא כתוב בסוף “תרגום: אליעזר בן יהודה”.

גברים ונשים

המעמד של גברים ונשים בסרט לא לגמרי שונה מרוב הסרטים. עדי הימלבלוי מגלמת בלונדינית תמימה ולא פיקחית במיוחד אם כי מעט ערמומית. מדגימים לנו את הטיפוח שלה והעושר שלה על ידי הרבה כלבים חמודים, זוגות נעליים והזמן שלוקח לה להתארגן. צחי הלוי מגלם גבר שאוהב לחזר ובעל ביטחון עצמי מופרז. הופיעו מספר בדיחות גסות בסרט אבל אי אפשר היה להחזיק את הצחוק וכל הקהל התגלגל מצחוק. דווקא בסרט, לגבר הישראלי אכפת מאוד מהנראות שלו ודביר בנדק אומר רגע לפני שהוא קופץ מהמצנח “תזכרו אותי כמו שהייתי, רק יותר רזה”.

ישראל בעולם

כפי שציינתי, ישראל נתפסת כשחצנית ולא לגמרי ייסודית הייתי אומרת בניהול המוסד שלה. מופיע היבט מעניין שמדבר על ניצול מדינות עולם שלישי על ידי מדינות המערב העשירות. האיום של ארגון הטרור הוא להחרים את כל הסמארטפונים בעולם ומופיעה קבוצת אנשים כהי עור שמתחננים “אל תיקחו לנו”. בנוסף, מוצגת לנו דמות הטייקון האמריקאי העשיר-ג’ק סאטלברג שעליו לא מרחיבים אם כי עושרו ידוע לכל.

לסיכום, הסרט “המוסד” לוכד את החברה הישראלית על שלל גווניה ומראה צדדים מוכרים לנו בה. הסרט מנצל את הישראליות כדי ליצור את ההומור שמצוי בסרט ומניף אותו למה שהופך אותו לקורע מצחוק וחשוב מזה-סרט שגורם לנו להזדהות איתו וליהנות ממנו. השחקנים אהובים ומוכרים ומשדרגים את תוצר הסרט.

קראו ביקורות שלנו על הסרט: האקדח נקרע מצחוק- ביקורת לסרט “המוסד” והמוסד – ביקורת נגד.

אודות יובל לבב

קוראים לי יובל לבב, אני בת 17, חובבת קולנוע וספרים מגיל צעיר. בשעות הפנאי גם שרה,כותבת ומלחינה.גשו לערוץ ביוטיוב Yuval Levav.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *