בית / ביקורות / God Eater 3 – נשנוש קל עד משמים – ביקורת המשחק

God Eater 3 – נשנוש קל עד משמים – ביקורת המשחק

God Eater 3 יכל להיות סדרת אנימה מעולה, אבל ממשק ומשחקיות בינוניים מזכירים יותר משחקי מובייל שמחקים משחקי מחשב ולא משחקי פעולה מהם הוא מנסה לשאוב השראה .

ל-God Eater 3 יש המון רעיונות טובים. סיפור רקע, דמויות ודיאלוגים ואפילו פתיחת כל שלב. בתחילת כל שלב נעמדתי על פסגה כלשהי והבטתי אל השלב ביחד עם שאר הדמויות שמלוות אותי ואז היינו צריכים לקפוץ אל השלב עצמו, הבעיה התחילו ברגע שנחתנו. בפעם הראשונה, התלהבתי מאוד מאווירה הפוסט אפוקליפטית אבל לצערי השלבים היו קטנים מאוד וחזרו על עצמם. התחושה הייתה שיש כאן משחק שמתחפש למשחק פעולה תפקידים גדול אבל בעצם הוא משחק מובייל שמנסה להיות דיאבלו. חזרתי אל כל מפה/שלב חזרו על עצמם ונשארו אותם מסדרונות מוגבלים במה שנראה כמו שלב פתוח רק לפני שמשחקים מספיק בתוך המפות. שיחקתי על גרסת ה-Switch אבל שדרוגים גרפיים לא יתקנו את הבעיה כי מדובר בבעיה במשחקיות. סיקור של המשחק עבור ה-PS4 (ודעה חיובית יותר על המשחק) אפשר למצוא כאן.

הדמויות הן החלק החזק ביותר של God Eater 3

עלילת המשחק עוקבת אחרי מספר ה-אקס מנים Age שהם מעין מוטציות אנושיות שבאמצעות אמצעים טכנולוגיים משתמשים בכוחות של אלים על מנת להגן על עולם שמפחד מהם ושונא אותם. את המשחק אנחנו מתחילים בתור אסירים שנשלחים למשימות מסוכנות אבל עם הזמן נכיר גם בני אנוש שמתייחסים אל הגיבורים יותר טוב וגם מי שמתייחס אל Age בצורה הרבה יותר נוראית. כל זה מתרחש תוך כדי שבני האנוש מסתגרים בנמלים שמגנים עליהם מעננים רעילים, הריסות ערים ומפלצות באמצעות ה-Age. אין ספק שהסיפור והדיאלוג בין הדמויות הוא הנקודה החזקה של המשחק. אני לא הרגשתי שאני חוזר על קלישאות שראיתי בעשרות משחקים אחרים בזכות מקוריות וכתיבה אנושית שגרמה לי להרגיש קרבה לדמויות מוזרות בעלות כוחות מיוחדים.

המשחק נותן אפשרות להשקיע ביכולות השונות של הדמויות אבל לא גורם לשחקנים לרצות לשדרג את הדמויות

נראה שאחת מההשפעות העיקריות על המשחק היא סדרת Monster Hunter, אבל בכל מקום שהמשחק אמור ללמוד מהסדרה, הוא נותן לנו חיקוי חיוור. בפעם הראשונה שנלחמתי מול מפלצת מספיק רצינית ראיתי תוך כדי קרב כיתוב שאומר שחלק מסוים של החיה (פנים, זנב וכו’) נפגע קשות. איך זה השפיע על מהלך הקרב? שאלה טובה, לי אין שום מושג אם ואיך זה השפיע מלבד כסימן לכך שהקרב עומד להסתיים. בנוסף, במשחק יש גם מרחב מאוד גדול לשדרוגים ועיצוב דמות – גם ויזואלית וגם בחירת יכולות וכלי נשק שונים. אבל השינויים לא מורגשים בשדה הקרב, גם אם הם קיימים והם מוצגים בצורה מאוד לא נוחה לשחקן. יש תרבות במשחקים יפניים של ממשק מסובך ומורכב ו-God Eater 3 הוא לא יוצא דופן בלשון המעטה. אז איך יודעים להבדיל בין תרבות שונה לבין משחק לא טוב? לא בטוח שיש לי תשובה כללית לשאלה הזו, אבל בנוגע למשחק הזה התשובה היא שהמשחק עצמו לא יודע להסביר את הממשק שלו עצמו בצורה יעילה. בין אם זה להעלות הודעות על כל המסך במהלך משימה ושם את המשחקיות ברקע ובין אם זה להסביר המון המון אפשריות לשדרוגים באמצעות טקסט ללא שום תמונה שתעזור להסביר. אולי הייתי מתחבר יותר למשחק אם הוא היה יודע להסביר לי את הממשק שלו כמו שצריך. 

עיצוב המפלצות והעולם המעניין חוזרים על עצמם די מהר

מהלך המשחק הוא שאנחנו בבסיס, מדברים עם דמויות ומתכוננים בצורה טכנית לשלב הבא, פונים אל האחראי ואז נכנסים לשלב, מסיימים אותו תוך כמה דקות, רואים עוד איזו סצנת מעבר במקרה הצורך וחוזרים לבסיס. זה משהו שקורה בהמון משחקי מובייל סתמיים אבל גם בהמון משחקים מאוד טובים מהז’אנר, כמו למשל Fire Emblem. למרות שבשלב של הבסיס עדיין אפשר למצוא חסרונות, העניין שלי בדמויות גרם לי לרצות להמשיך לשחק והבעיות היו כמעט חסרות משמעות. נכון, הבחירות של השחקנים בעץ הדיאלוג משפיעות מעט על המשחק, וגם לא מראות לשחקנים שיש השפעה אמיתית ומשמעותית, אבל עדיין זה כתוב היטב. אבל השלבים הקצרים שחוזרים על עצמם לא. למשחק יש שיטת ניקוד על ביצועים בכל שלב, אבל אם השלבים לא מעניינים למה לטרוח ולהשקיע בביצועים? אחת מהחוויות שלי במשחק ממש מדגימה את הטוב וה6 רע שבו. בסוף אחד מהשלבים, הדמויות שלנו מתעמתות עם Age מנמל אחר ומתחיל קרב מותח. חבל שהקרב המותח עצמו התרחש כחלק מסצנת מעבר ורק גרם לי לחשוב שזה המשחק שהייתי רוצה לשחק בו. במהלך הקרבות ישנן יכולות מיוחדות שמופעלות על ידי חזרה על מתקפה ספציפית כמה פעמים וגם מד של שילוב פעולה בין הדמויות. מדובר על עוד דוגמה למקומות בהן המשחק כמעט פוגע במטרה אבל מפספס. שילוב פעולה בין הדמויות הוא רעיון מעולה אבל המשחק לא הבהיר על אילו כפתורים צדדים של הבקרים צריך ללחוץ (ההדק או הכפתור העליון) וגרם לי ללחוץ על כפתורים רנדומליים עד שהבנתי למה המשחק מתכוון. וגם כשסוף סוף הצלחתי, לא היה מדובר במהלכים מרשימים אלא בפשוט עוד תוספת לנזק לשנייה שאני מבצע.

God Eater 3

השלבים הקצרים של God Eater 3 והמשחקיות החוזרת על עצמה דוחפות את השחקנים הרחק מהסיפור המעניין וממערכות המשחק המורכבות שלו. מגיע למשחק הזה יותר טוב. לחלק מהקוראים והקוראות אולי יהיה חשוב לדעת שמדובר במשחק עם הרבה Fan Service, כלומר, המון נשים לבושות בבגדים חושפניים שלא עונים לחוקי הפיזיקה הבסיסיים ביותר.

God Eater 3

עלילה ודמויות - 9.5
משחקיות - 6
ממשק - 5
גרפיקה ועיצוב - 7

6.9

פספוס

למרות שיש ל-God Eater 3 המון רעיונות טובים הוא פשוט לא מבצע אותם כראוי.

User Rating: Be the first one !

אודות יונדב צבקר

סטודנט לספרות, בוגר ישיבת מעלה גלבוע, גיק ודוס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *