Ary and the Secret of Seasons

נסיכה של אבא – ביקורת המשחק Ary and the Secret of Seasons

ממלכת ואלדי המחולקת לארבע עונות מותקפת וכל העונות מתבלבלות, על מנת שאפשר יהיה להציל את הממלכה קוראים לארבעה המגינים רק שמגן החורף המיועד נעלם. לפני שכולם צוללים ליאוש קמה ארי, בת מגן החורף הקודם וכנגד כל הסיכויים יוצאת לקרב. האם היא תצליח להשיב את הסדר? האם יש לנו משחק ששווה לשרוף עליו זמן עם כל המשחקים שיש כרגע ולשחק עם כל המשפחה?

אחד האתגרים הכי גדולים שיש להורה גיימר, זה למצוא משחק שאפשר להעביר איתו את הזמן יחד עם כל המשפחה מבלי להתבאס מהגרפיקה/עלילה שטחית/חוסר תחכום או לרקוד יותר מדי (כמה אפשר לשחק ב-Just Dance). בין שלל המשחקים המוצעים שלרוב מתאימים לגילאי שבע ומעלה צץ משחק שהפיח בי המון תקווה שיעסיק את הבת הקטנה שלי במהלך הסגר וכך היא לא תשמיד את הבית משעמום, המשחק – Ary and the Secret of Seasons, משחק מתוק עם סיפור לא יותר מדי מסובך העוסק בלא מעט נושאים שנוגעים לגילים קטנים, בדמות נשית מובילה (בערך) ובהמון קסם מתקתק.

בואו נצלול ונבין מה בעצם קורה שם. את תמצית הסיפור כבר הבנתם מהפתיחה, ממלכת ואלדי שמחולקת לארבע עונות עוברת מהפכה קשה וכל העונות מתבלבלות, איפה שהחורף שלט עכשיו קיץ, איפה שהאביב היה בשיאו – סתווי וכו׳ וכו׳. הדרך היחידה לעצור את כל הבלאגן זה לגייס את ארבעת שומרי העונות כשאביה של ארי הוא שומר החורף, אך רצה הגורל ואחיה של ארי נעלם (היורש הטבעי), האבא בבאסה רצינית שגרמה לו להתנתק מהסביבה ומגן חורף – אין. בשביל להציל את המצב קמה הבת הקטנה חדורת המוטיבציה – ארי ומבטיחה להציל את המצב, הבעיה שהיא ילדה, והיא צריכה להתעסק בבובות וסריגה, איך ארי פותרת את המצב? עושה מהלך של מולאן, גוזזת את השיער הארוך והפלא ופלא – היא נראית כמו בן (כמו אחיה ליתר דיוק) ופתאום הכל בסדר. לאט לאט היא לומדת את סודות שומר הקרח ומראה יכולות לחימה, הנהגה ומיקוח שאפילו הסקפטי שבין האנשים – מופתע. כל הכבוד!

הסיפור כמו ששמתם לב יחסית פשוט ואם אתם מחפשים טוויסטים מטורפים בעלילה – תעברו למשחק אחר, מצד שני הסיפור מאוד קליל ופשוט להבנה שאפילו בת השלוש הצמודה אלי יכלה להבין אותו (בערך) ולזרום כל עוד הקשב והריכוז שלה נתנו לה. דבר שהציק לי במיוחד בכל העסק זה שאם רוצים לתת פה אנקדוטות חינוך והעצמה (דבר שתופס תאוצה יותר ויותר בכל מדיה אפשרית) למה ארי הייתה צריכה להתחזות לבן בשביל לצאת לדרך? למה לא לתת את הפוקוס הראוי לזה שגם ילדה/נערה יכולה להיות דמות ראשית חזקה ועוצמתית כמו סמוס ממטרואיד , לארה קרופט מטומב ריידר, קסנדרה מאססין קריד, אדריאן דלייני מפנטזמגוריה ועוד? זה משהו שבאמת הפריע לי והייתי צריך למצוא דרכים להסביר את זה לבת שלי על אף שאין שום הגיון בעסק. לאורך המשחק הסיפור מתפתח ומציג יותר ויותר את העצמאות והחוצפה של ארי שמראה לנו שהיא לא לת שכדאי להסתבך איתה כולל הובלת כל השומרים האחרים בדרך לניצחון.

את Ary and the Secret of Seasons נייתן לשייך לז׳אנר משחקי הפעולה-הרפתקאות מגוף שלישי בו אנו מטיילים ב(סוג של) עולם פתוח בין ארבע הממלכות בנסיון להשיב את הסדר. המשחקיות והשליטה עצמה פשוטה בטירוף ואפילו השותפה שלי למסע תפסה את השלט והריצה אותה במרחבים הפתוחים עד שהופיעו הצבועים הרעים (האויבים במשחק) ושם זה ״אבא תעזור״. למי שחושש מנושא האלימות יכול להיות רגוע, הכל נראה כמו סוג של סרט דיסני יפני מתקתק ואפילו הקרבות מעודנים ברמת ה-״תן לו בופ על הראש״, אין דם או איברים עפים והכל תוכנן למניעת טראומות קלות וטיפול פסיכולוגי לגיל מאוחר יותר, גם הבוסים לא מאיימים יותר מדי והכל נעשה בצורה נחמדה ומעודנת. כן חייב לומר שלוקח מעט זמן עד שמבינים סופית את כל נושא השליטה בכל הכלים אבל כאן המבוגרים נכנסים לתמונה. מעבר לנושא הקרבות המשחק מפוצץ בחידות וקווסטים חביבים החל מ״רוצי תביאי״ ועד ״איך לעבור את המחסום בצורה חכמה״, יש כאן אתגר מעניין לכל בני המשפחה שכולם יוכלו ליהנות, מפעם לפעם מצאתי את עצמי שובר את הראש את לפתור חידה מסוימת שבהחלט העלה חיוך של סיפוק והנאה. מצד שני יש לא מעט באגים ומצבים שאפילו את  הגיימר הוותיק ביותר ׳מאומן באומנות הזן – יכול להשתגע כי זה גורם לך לחזור אחורה במסלול ולהתחיל הכל שוב מחדש, אבל חוץ מזה שילוב החידות, הקרבות המעודנים והמשחקיות הקלילה בהחלט מספקים חוויית משחק מהנה שכל יושבי הבית יכולים ליהנות ממנה, אפילו אם מישהו צריך לספק הסברים להתרחשויות ולמה הן קורות.

שני הנושאים החביבים עלי בכל משחק אפשרי, שמבחינתי יכולים להפיל או להרים בטירוף ללא קשר למשחקיות ולעלילה. נושא הגרפיקה במשחק מתחלק לשניים, מצד אחד היא מהממת, מפורטת, מקסימה ושובה את העין לא משנה באיזה איזור נהיה, הכל מקסים ומתקתק ומתאים גם לשחקנים ותיקים וגם לילדים שמחפשים הפגזת צבעים שתתפוס להם את תשומת הלב. מצד שני לא חסרים באגים ובעיות שגרמו לי לא פעם לומר ״באמת? הייתם יכולים להשקיע טיפה יותר״. נכון שהמשחק נוצר בסטודיו אינדי מבלגיה אבל למה חצי כוח? השקעתם? אז עד הסוף. בנוסף זוויות המצלמה יכולות לעתים לסכל במיוחד כשיש חידות פלטפורמה שבגלל זווית לא נכונה אתם תמצאו את עצמכם מתחילים שוב את המשימה או נפסלים בלב קרב או אפילו מפספסים משהו שסתם גורם לכם לרוץ ממקום למקום.

העיצוב כולו של כל המשחק נראה כמו שילוב של משחק יפני קלאסי עם נגיעות של דיסני ועוד כמה עולמות ילדים, כך שגם הצופה הצעיר מהצד יכול ליהנות מהרפתקה מצוירת ותמימה בלי לתת חשיבות לנושא באגים ותקלות. במילים אחרות – עבודה טובה.

לצד הגרפיקה יש לנו את נושא הסאונד שגם הוא (למרבה ההפתעה) מתחלק מורכב משני חלקים עיקריים מוזיקה ודיבוב. המוזיקה שמלווה אותנו לכל אורך המשחק לא פחות מדהימה ומתאימה לכל אווירה בה נמצא את עצמנו, בים אם בטיולים ברחבי הכפרים, בתוך מערות או אפילו בכלא – המוזיקה תמשיך ללוות כשבצורה מושלמת ולעורר את רגש ה״אתם יכולים לנצח את הרעים״. לצד המוזיקה יש לנו את נושא הדיבוב שכאן מתחילות הבעיות שלי עם זה. בקטעי הוידאו אנו יכולים (סוג של) ליהנות מדיבוב מלא ושיחה בין דמויות שמובילות את העלילה עם נגיעות הומוריסטיות שטוחות בטירוף שמתאימות לז׳אנר ולקהל הרחב שצופה, אך בשיחות תוך כדי משחק יש לנו כתוביות נטו ללא דיבוב שמקשות על העניינים וההורה המשחק מתחיל להסביר מה קורה זוג זקנים בקולנוע (מה הוא אמר? מה הוא רוצה?). גם הדיבוב עצמו לא חף מבעיות וישנן לא מעט פעמים שאין הגיון בנאמר, תנועת השפתיים מוזרה לחלוטין או שהטקסטים הנאמרים פשוט… לא קשורים או באינטונציה לא מתאימה, דברים שאפשר היה לתקן בקלות על מנת לתרום אקסטרה לחוויה.

ב-Ary and the Secret of Seasons השחקן מקבל מגוון ענק של אלמנטים שיחזיקו אותו לאורך כל המשחק מחידות, קפיצות, קרבות ועוד, גם אם השחקן מחיל להרגיש שאולי מיצה מגיע איזה אלמנט שממשיך להחזיק את השחקן עד לסופו, אבל ברגע שמסיימים אז מסיימים ואני לא רואה סיטואציה בה חוזרים לסיבוב נוסף (אלא אם השותפים הקטנטנים למסע דורשים שוב ושוב ״ילדה רצה״). המשחק עצמו ארוך כמו וויצ׳ר אבל לא קצר כמו Call Of Duty, כך שיש לא מעט שעות משחק שיכולות להחזיק סגר יחסית בקלות ובכל פעם שנמאס לראות תכני ילדים שחוזרים על עצמם – פשוט חוזרים לממלכת ואלדי ונאבקים להחזרת הסדר. מבחינת שעות משחק נטו בלי נסיונות נוספים או סתם שיטוטים לראות עד כמה הכל יפה מסביב – ניתן לסיים תוך 12 שעות משחק ואם באמת מושכים הכל אפשר להגיע ל-20 עד 25 שעות של כיף.

בשורה תחתונה Ary and the Secret of Seasons הוא משחק לכל המשפחה שהגיע בדיוק בזמן. המשחק משלב חידות הגיון, פלטפורמה וקרבות כשכל בנגיעות שמתאימות יופי לילדים גם בגיל מוקדם, בלי להוביל לטראומות או סיוטים כתוצאה ממה שהם ראו. הגרפיקה משגעת אבל לעיתים מתפספסת והסאונד מושלם עד שזה מגיע לדיבוב. מבחינת אורך חייים של המשחק, הוא ״ישרוף״ לכם לא מעט שעות משפחתיות ויש מצב שהילדים יבקשו שוב לשחק והציל את הממלכה – המבוגרים כנראה לא ממש יתלהבו מהרעיון אבל יזרמו. בסופו של דבר זה משחק משפחתי מהנה וחביב שמעביר את השעות בין אם אתם נעולים בבית או לא.

*עותק לביקורת סופק על ידי Modus Games.

Ary and the Secret of Seasons

ציון סופי - 7

7

טוב

בכמה מילים – חוויה מהנה לכל המשפחה, במילה אחת - כיף

User Rating: Be the first one !

אודות אבירם צדיקריו

אבירם צדיקריו קופירייטר, גיימר ותיק עם 30 שנות נסיון ויודע דבר או שניים, שאלות במייל, לא בשבת כי אני משלים שעות שינה. לייצירת קשר- [email protected]

השאר\י תגובה