ספיידר-ארט! ביקורת לסרט "ספיידרמן ברחבי ממדי העכביש"

אחרי שהסרט הקודם הצליח להפתיע ולשנות את עולם האנימציה, להביא סיפור של ספיידי שהוא לא פיטר פרקר, ולהיות שובר קופות מטורף- ההמשך שלו מצליח אפילו להתעלות עליו, להיות גדול יותר, טוב יותר ומופרע יותר.

בשנת 2018 יצא הסרט "ספיידרמן: ממד העכביש" (לביקורת) ותפס את כולנו עם הלסת ברצפה.
הסרט הצליח להיות סרט ספיידרמן מוצלח, סרט אנימציה מצוין, עם פסקול מגניב ומפוצץ בסטייל ואישיות שלימד את כל אולפני האנימציה איך עושים את זה נכון.
מאז מיילס מוראלס הופיע גם במשחק ספיידרמן משלו (לביקורת), וזכה לאהבה מהקהל שהכיר בעיקר את הספיידרמן הקלאסי של פיטר פארקר.
הסרט החדש מציג לנו את החיים החדשים של מיילס בתור הספיידרמן החדש של ניו יורק. הוא בטוח בעצמו, הוא מצחיק, הוא מגניב והוא שחצן.
במקביל הוא מתקשה לנהל חיים כפולים בתור ספיידרמן ובתור תלמיד תיכון (מוכר לכם?), ומתגעגע לגוון סטייסי שחזרה ליקום שלה בסוף הסרט הקודם.

סרט ההמשך מצליח להתעלות על כל מה שהסרט הקודם הציע, והוא מרהיב יותר, מגניב יותר, ופשוט טוב יותר בכל מובן אפשרי. כמעט.

(לצפייה בטריילר)

מה שרואים

הסרט צבעוני בטירוף, מאויר בסגנונות שונים- הרבה יותר פרועים מהסגנונות של הסרט הקודם, שגם ככה נטף יצירתיות מכל סצנה.
עם כמה שהסרט הקודם היה מיוחד, הוא מרגיש ליד הסרט החדש כמו התנסות ראשונית. כל דמות מאוירת בסגנון משלה, עם המון אישיות וסטייל שיוצרים באמת תחושת התנגשות בין עולמות- כיאה לסרט שעוסק במולטיוורס.

הסרט משתמש באנימציה כמו שאני לא חושב שראיתי אי פעם (בטח לא בסרט שמיועד לקהל מיינסטרים), עם רקעים שנותנים לנו הצצה אל הרגשות של הדמויות, עם תנועות משוגעות ועם המון לב. כל הדמויות שמתווספות לסרט הזה נראות ומרגישות אמיתיות, עם אישיות וצורת חשיבה ודיבור שפשוט נותנות להם חיים משלהם, וזה כמובן בנוסף לכך שהם מאוירים בסגנון שנותן להם וליקום שלהם אפילו יותר אישיות.

מה שקורה

הסרט מלא ברפרנסים למעריצי ספיידרמן מכל הדורות, מכל האינטרפטציות השונות שלו לאורך השנים- כך שאם אתם מעריצי ספיידרמן- הסרט מגיש לכם רפרנס אחרי רפרנס ותמיד בצורה שכל כך כיף לקבל, שנייה או 2 של רפרנס לאיזו דמות שמעריצי ספיידרמן הותיקים יאהבו, והלאה עם הסצנה. אולי היו כמה רפרנסים שנשארו קצת מדי זמן על המסך, אבל בסך הכל הסרט לא מחכה למחיאות הכפיים של הצופה על זה שהוא מכיר את הדמויות, אלא פשוט נותן לנו להנות מהעובדה שהרפרנסים קיימים בסרט.

עלילת הסרט נבנית כהמשך טבעי של עלילת הסרט הקודם, הדברים שקורים פה קשורים בקשר הדוק לעלילות הסרט הקודם, ובהתחלה של הסרט אפילו מזכירים אירועים שקרו ב"ממד העכביש" עם שורות קצרות של דיאלוג, או רפרנס ויזואלי רק כדי להזכיר לכם ש"הא נכון זה היה בסרט הקודם", מה שיקל על מי שלא ישב וראה אותו 10 פעמים במהלך 5 השנים האחרונות.
דברים שקרו בסרט הקודם הובילו להרבה דברים מעלילת הסיפור הנוכחי, בצורה שמרגישה טבעית והגיונית.

הנבל המרכזי בסרט הוא "הכתם" (The Spot), נבל די משני בעולם של ספיידרמן שאני בספק אם רובנו זוכרים שהוא קיים בכלל. הוא לא מרגיש מאיים כלכך בתחילת הסרט, אך ככל שהוא מתחזק ומהווה איום אימתני וקטלני יותר למיילס ולמולטיוורס- הוא מקבל חזות מאיימת יותר, עם סגנון אנימציה מלחיץ יותר ומקבל את המקום שלו לזרוח. ממש לא הנבל השבועי שחשבנו שהוא יהיה מהטריילרים.

מה אומרים

הדיאלוגים והתסריט כתובים פשוט מצוין. הסרט מצחיק כמו קודמו, אם לא יותר. המון בדיחות, בשילוב עם דיאלוגים מצוינים שלא מאכילים את הצופה בכפית, ומאפשרות להבעות הפנים של הדמויות להעביר את כל הסאבטקסט בכמה פריימים בודדים.
הדמויות כתובות בצורה מצוינת, המניעים של כולם ברורים, הקונפליקטים הגיוניים וברור לגמרי למה כל צד עושה מה שהוא עושה, וחושב שזה הדבר הנכון לעשות.

אי אפשר שלא לציין גם את עבודת הדיבוב המצוינת- בדיוק כמו בסרט הקודם, גם פה הצליחו למצוא מדבבים מצוינים שמרגישים ממש מאופיינים בתור הדמויות החדשות המצטרפות למולטיוורס של ספיידרמן.
שאמיק מור (Shameik Moore) חוזר לדבב את דמותו של מיילס, יחד עם היילי סטיינפילד (Hailee Steinfeld) וג'ייק ג'ונסון (Jake Johnson) חוזרים לתפקידם כפיטר ב' פארקר, יחד כמה מצטרפים חדשים, בינהם אוסקר אייזק (Oscar Issac) המדובב את מיגל אוה'רה (ספיידרמן 2099), דניאל קאלוייה (Daniel Kaluuya) כקולו של ספיידרפאנק וקאראן סוני (Karan Soni) המדובב את הגרסה ההודית של איש העכביש.

גם הנושאים במרכז הסרט מרגישים כמו המשך טבעי של הנושאים מהסרט הקודם. הסרט הקודם עסק בנושאים כמו אחריות אישית, אמונה עצמית וקבלה, הסרט החדש ממשיך לעסוק בנושאים כמו משפחה, אהבה ונאמנות.
בזמן שהסרט הקודם עסק במיילס עצמו ובציפיות שלו מעצמו, הסרט החדש מדבר על הקושי של מיילס להתמודד עם העובדה שהוא חריג, עם העובדה שהאחריות שלו היא הרבה יותר מלהציל זקנה ששדדו לה את הארנק, ושלאחריות שלו יש מחיר מאוד כבד לשלם- ולא כולם יהיו מוכנים לשלם אותו. המסרים של משפחה, חברות ואחריות מרגישים כמו המשך טבעי של המסרים והרעיונות המרכזיים מהסרט הקודם.

ומה שחסר

הבעיה היחידה שיש לי עם הסרט, היא שמדובר למעשה בחצי מהסיפור.

הסרט הזה הוא חלק 1 מתוך 2 חלקים- שהחלק הבא שלו "מעבר לממדי העכביש" עתיד לצאת בשנה הבאה.
הסרט מרים ובונה את הקונפליקטים ומציג ארט משוגע וכל הדברים שכבר ציינתי עד עכשיו- אבל משאיר את הפתרון לסרט הבא.
זה לא מוריד מחווית הצפייה, רק גורם לסרט להרגיש כחלק לא שלם. אם הסרט הבא ימשיך וישמור על הרמה של 2 הסרטים האחרונים, נקבל טרילוגיה מושלמת.

נשאר לנו רק לחכות ולראות.