המוטציה שהצליחה לשגע אותי – ביקורת המשחק Biomutant

עם כל כך הרבה ציפייה למשחק, הגעתי לבחון את Biomutant, משחק עולם פתוח שהיה יכול להיות להרבה יותר ממה שהוא בפועל

מי היה מאמין שיבוא יום ואדבר (ואסקר!) את Biomutant. לאלה מכם שלא מכירים, מדובר במשחק עולם פתוח שהוכרז אי שם בשנת 2017 (אפילו כתבנו על זה באתר, תראו מה זה!), ומהרגע הראשון שראיתי אותו משום מה התאהבתי וישר שמתי אותו ברשימת המשאלות שלי בסטים בתקווה שהוא ייצא בקרוב ואוכל לשחק בו. והנה עברה לה שנה, ועוד שנה, ועוד שנה, ואחרי 4 שנים בהם לא היה ברור מה הסטטוס של המשחק, האם הוא נגנז או סתם עוכב, Biomutant סוף סוף הגיע. האם הוא הצליח לספק את הציפיות ואת ההייפ העצום שלי? הנה מה שחשבתי עליו!

אז שוב ולפני שנתחיל, קחו בחשבון שהציפיה שלי למשחק הזה באמת הייתה בשמיים (האמת שאין לי ממש מושג למה, הוא פשוט נראה מגניב כנראה), כך שרמת הביקורת שלי כאן תהיה מאוד מאוד נוקבת, בעיקר כי חיכיתי לו כל כך הרבה זמן וציפיתי למשהו מיוחד. עוד דבר שחשוב לי לציין שהוא ששיחקתי את Biomutant על גבי המחשב האישי, מה שאומר שחלק ניכר מהבאגים שחוו השחקנים שמשחקים על הקונסולות השונות מראשית המשחק ועד לרגע זה לא הגיעו אליי, ולכן אהיה פחות נוקשה בנישה הזו של הביקורת (כן היו באגים שלא תחשבו, תכף נדבר גם על זה).

עוד לפני שנתחיל לשחק נצטרך ליצור את בעל החיים המוטנטי שלנו, וכאן יש מערכת די מעניינת של בניית דמות. בתור התחלה נצטרך לבחור את הגזע של בעל החיים שלנו, כאשר לכל גזע יש נתונים בסיסיים שונים לצד נתונים שנחליט עליהם בעצמנו.  המשחק מחלק את הנתונים לכמה סוגים, וכל סוג ישפיע באופן כזה או אחר על אלמנט מסוים של הדמות שלנו, החל מכמות החיים שיש לה, יכולות החסינות שלה בפני אלמנטים שונים בסביבה, כמות הנזק שהיא תעשה עם סוגים מסוימים של נשקים ואפילו השפעה על המזל שלנו, מה שישפיע באופן ישיר על איכות הציוד שנקבל וכן מערכת כריזמה שתסייע לנו בפיתוח קשרים עם דמויות מסוימות במהלך המשחק. כמו כן כל נתון משנה את הנראות של הדמות שלנו (אם נרצה להיות חזקים נהיה שריריים וגדולים אבל אם נרצה להיות חכמים הראש שלנו יהיה גדול יותר בהשוואה לגוף, זה מדליק ממש ואהבתי את זה מאוד, אפילו שברוב הזמן הדמויות שנוצרו לי היו ממש ממש מכוערות). אחר כך גם נוכל לבחור מקצוע ייחודי לדמות שלנו, מה שיעניק לה סט כלים מיוחד בהתאם לסוג המקצוע שבחרתם. באופן אישי הלכתי על מקצוע ה-Deadeye היות ולדעתי הוא סיפק את חווית המשחק המותאמת ביותר לסגנון המשחק שלי, אבל בסופו של דבר כל מקצוע כזה או אחר מספק את הסחורה אם אתם יודעים לנצל את ארגז הכלים שלו נכון, כך שזה לא סוף העולם אם בחרתם במקצוע שלאו דווקא אהבתם בתחילת הדרך.

כשזה נוגע לעלילה ומשחקיות, Biomutant הוא למעשה משחק עולם פתוח המבוסס על לחימת קונג פו. מבחינת העלילה במשחק, אנחנו משחקים בעל חיים שעבר מוטציה בעולם ללא בני אדם בו מושלט הרס על ידי “אוכלי העולמות” (נקראים במשחק World Eaters). אותם אוכלי עולמות מאיימים על עתידו של “עץ החיים” שהוא כמובן מקור כוח עצום שיקבע את גורל העולם (זה רק אני או של-THQ Nordic יש משהו עם הפצת משחקים שקשורים בעץ גדול ומלא כוח?). אנחנו יוצאים למסע לקביעת הגורל של העץ, מסע שכולל בתוכו לא מעט צמתים ובחירות גורליות.

על פניו, הסיפור נראה מאוד מאוד אבל מאוד פשוט, והאמת שברוב הזמן הוא באמת כזה, אבל יחד עם זאת Biomutant מצליח להפוך את אווירת העלילה והסיפור לקצת יותר מעניינת הודות לכך שניתנת לנו כשחקנים בחירה מלאה על כל אלמנט סיפורי של המשחק, ולמעשה תוך שעה בלבד מהרגע שנתחיל, כבר תעמוד בפנינו אחת הבחירות הכי גדולות שיש למשחק להציע והיא מה יהיה עתידו של עץ החיים, בחירה שתקבע מראש את המטרה הראשית של המשחק וכמובן את הסוף שלו. נוכל לבחור להציל את העץ על ידי הבסת אוכלי העולמות, אך גם נוכל לבחור לתת לאוכלי העולמות להשתלט על העץ על מנת לשנות את סדר העולם לתמיד.

עלילת המשחק חביבה, אך לצערי היא מרגישה מאוד מאוד איטית וזוחלת היות והדרך בה היא מונגשת אלינו היא על ידי מספר סיפורים. מספר הסיפורים למעשה מתרגם את המשפטים של הדמויות השונות במשחק ומעביר אותם אלינו, מה שאומר שאחרי כל משפט בג’יבריש שאומרת דמות מסוימת (הדמויות במשחק ממלמלות בשפה לא מוגדרת לכל אורכו), מספר הסיפורים יספר לנו מה אותה דמות אמרה. זה קונספט יצירתי ודי חביב בהתחלה אבל אחרי כמה שעות טובות של משחק שמתעכבות היות ולמעשה כל דמות אומרת את אותו המשפט פעמיים (פעם בג’יבריש ופעם בתרגום לאנגלית תיקנית) הדיאלוגים עצמם מתארכים מאוד ובסופו של דבר הסבלנות שלכם תלך לאיבוד, וזה כמובן לא כולל את הזמנים בהם מספר הסיפורים סתם מדבר אלינו במהלך הסתובבות חופשית בעולם ולא עושה הרבה חוץ מלבלבל לנו את המוח (לשמחתנו יש אופציה שמורידה את כמות הפעמים שהוא ידבר אלינו, כך שנוכל לשמוע אותו רק כשבאמת אין לנו ברירה).

הבחירה בקו העלילה באה לידי ביטוי עם מערכת השבטים של המשחק. לאורך מפת המשחק פרושים מספר שבטים, כאשר חלק מהשבטים מאמינים שיש להציל את עץ החיים וחלק מאמינים שיש לתת לאוכלי העולמות להרוס אותו. בתחילת המשחק נצטרך לבחור אחד משני שבטים (שכל אחד כמובן מאמין בדרך השונה מזו של השני) אליו נחבור, וברגע שנעשה את זה נצטרף למעשה למלחמת שבטים ענקית. במהלך המשחק נצטרך לצרף אלינו שבטים (אם בחרנו בדרך האור) או לרמוס שבטים (אם בחרנו בדרך החושך) על מנת לקדם את המטרה של השבט המקורי שלנו, ובכל פעם שנביס או נגייס שבט נקבל את התמיכה שלו, את הנשק הייחודי של אותו השבט ועוד כל מיני חפצים ייחודיים.

בעוד והבחירה הזו כביכול נשמעת די רצינית היות והיא כביכול משפיעה על עלילת Biomutant בצורה ניכרת, אני חייב לציין שיצא לי לשחק במשחק פעמיים במהלך השבועות האחרונים (פעם אחת כדי להכיר אותו לעומק ופעם נוספת כדי לראות אם באמת יש שינוי משמעותי בין שני קווי העלילה האפשריים), והאמת שהשוני בין שני קווי העלילה לא כזה גדול, והוא אפילו די מוזר, היות ואם נבחר להרוס את עץ החיים, עדיין נאלץ להביס את כל אחד מארבעת אוכלי העולמות, ואפילו שנעשה את זה, הם בסופו של דבר יחזרו לחיים כאילו כלום לא היה כדי להשלים את משימת ההרס שלהם, כך שחווית החיסול שלהם הופכת לפשוט חסרת משמעות, וזה ממש מוזר, שלא לומר מיותר.

כמובן שהמשחק כולל גם את מערכת הקרב המבוססת על קונג פו שיוצרי המשחק התגאו בה לאורך כל הדרך, אבל גם כאן מדובר בביצוע קצת מסורבל אם תשאלו אותי. שלא תבינו לא נכון, הקרבות מאוד מגניבים וגם מאתגרים לעיתים קרובות, אבל ברוב המוחלט של הפעמים הפידבק של הקרבות והשימוש בנשקים עצמם היה מאוד נמוך עד כלא קיים. זה מתחיל מהרובים במשחק שעובדים מאוד רובוטי ומוזר (הייתי מגדיר את חווית השימוש בהם כמאוד “קלנקית”), וזה מרגיש שברוב הזמן נירה בכדורי ספוג ולא נעשה יותר מידי נזק. זה לצערי הרב מגיע גם בעת השימוש בנשקים מטווח קרוב, ואפילו שיש אפשרות ללא מעט קומבואים מגניבים במהלך המשחק (בייחוד אם נשלב את הקומבואים האלה עם יכולות מוטנטיות למניהן), עדיין הפידבק של המכות שלנו לא מורגש כמעט בכלל וחבל, כי למערכת הקרב הזו בהחלט היה את היכולת להציל באופן משמעותי את החוויה הכוללת של המשחק, וזה פשוט לא המצב כאן. כן אציין לטובה שזה הרגיש שיש גיוון די חביב בין סוגי האויבים השונים (לפחות מבחינת נראות), וכן יש סוגי אויבים שתוקפים בצורה מסוימת ברמה שתיאלץ אתכם לשנות את סגנון הלחימה שלכם לחלוטין, כך שאתגר ישנו ברוב המקרים, וטוב שכך.

לצד הבחירות העלילתיות שלכם יש עוד מספר משמעויות כשהגדולה מבניהן באה לידי ביטוי על ידי מערכת האופי של הדמות שלכם. כל בחירה שתבחרו מאופיינת על ידי שני קווי אופי שונים, קו האור וקו החושך, וככל שתשקיעו בסוג בחירות מסוים, כך גם תקבלו יותר נקודות אופי מהסוג אליו הבחירות שלכם משתייכות. הדבר המגניב כאן הוא שיש לכם את האפשרות לזגזג בין קווי האופי השונים וזה אפילו די מומלץ היות ויש יכולות מסוימות שניתן לפתוח רק עם כמות מסוימת של נקודות אופי מסוימות, וברוב המוחלט של המקרים יש יכולות מגניבות משני צידי המטבע, כך ששווה להשקיע בסוגי האופי במקביל בצורה שתספק לכם את היכולות שאתם רוצים.

זה כמובן לא הדבר היחידי שתשקיעו בו נקודות, והמשחק למעשה כולל כמה סוגי נקודות שונות שניתן להשקיע, כגון נקודות שפותחות לכם יכולות מוטנטיות שונות, נקודות שניתן להשקיע על סט הכלים הייחודי של המקצוע שלכם ונקודות נוספות שמאפשרות לנו לפתוח עוד שלל יכולות מיוחדות נוספות כגון קומבואים או בונוסים במהלך קרב.

ואם כל זה לא הספיק לכם, המשחק כולל גם את אחת ממערכות ה-Crafting היותר מהנות שיצא לי להשתמש בהן. במהלך המשחק נאסוף הרבה, אבל הרבה מאוד דברים, ורוב הדברים האלה זה בעיקר חלקים שונים, חפצים מוזרים וזבל. על פניו כל אחד מהחפצים האלה חסר כל משמעות לבדו, אבל המשחק מאפשר לנו למזג, לשלב ולאחד בין חלקים שונים כדי ליצור לעצמו שיפורים לשריון שלנו וכן ליצור לנו נשקים שלמים מאפס, והיות ויש כל כך הרבה חלקים לעשות בהם שימוש, כמות הנשקים שאפשר ליצור והשוני בניהם בהחלט עצום ומרשים. קרה לי הרבה פעמים ששילוב של כמה חלקים שלאו דווקא היו נראים מתאימים זה לזה הפכו לנשק האהוב עליי במשחק, דבר שהפתיע אותי לטובה היות ואין באמת חוקים ברורים לדרך בה אתם משלבים חפצים לכדי נשקים וכלים חדשים.

מלבד חפצים שונים עולם המשחק כולל לא מעט דברים לעשות, בניהן פאזלים שונים (שלצערי הרב ב-99 אחוז היו מגיעים לצד באג כזה או אחר שאילץ אולי לעשות ריסט למשחק) שיעניקו לנו פרס בסופם, משימות סיפור ומשימות צד. אחרי שציינתי שעלילת המשחק נפגעת מאוד היות והיא נמרחת “בזכות” מספר הסיפורים, גם משימות הצד מרגישות מאוד איטיות ולא יצירתיות, ולמעשה כמעט כל משימת צד במשחק בנויה בפורמט “לך לכאן/חסל את ההוא/מצא את הזה”. זה ממש לא משימות צד עלילתיות עם סיפור שמעשיר את עולם המשחק, זה פשוט משימות מוזרות וחסרות מעוף שלא מספקות פידבק או פרס ששווים את הטרחה בלהשלים אותן.

כמו כן הזכרתי קודם שכן חוויתי קצת באגים במהלך המשחק, ואפילו שברוב הזמן אלה היו באגים גרפיים משעשעים שנעלמו ברגע, עדיין היו כמה באגים ובעיות תפעול במשחק שלצערי הרב נגמרו בהפעלה מחדש של המשחק. כמו כן היו פעמים שהמשחק ספג נפילת פריימים די רצינית (יש לי מחשב חזק וזה ממש לא אמור לקרות), וממה שהבנתי אני לא היחידי שזה קורה לו, מה שאומר שגם האופטימיזציה של המשחק עצמו לא בשיאה, וחבל לא פחות.
מבחינה גרפית, Biomutant לא רע בכלל, אבל לא הייתי אומר שזוהי פריצת דרך שמשתווה למשחקים באיכות של השנים האחרונות (טוב, ב-2017 זה אולי היה נחשב גרפיקה איכותית, פחות בסטנדרטים של היום). הסביבה של המפה נראית טוב וגם הדמויות באופן יחסי, ואפילו יש “Photo Mode” שאפשר לעשות בו שימוש, שזה תמיד מבורך.

לסיכום, היו לי המון ציפיות מ-Biomutant, אך לבסוף קיבלתי מכת באסה די רצינית מהמשחק, בעיקר כי הוא הרבה פחות גדול ומהנה ממה שציפיתי שהוא יהיה. הסיפור סביר אך לא מפוצץ, מערכת הקרב מהנה ברובה אך מרגישה לא מאוזנת וחווית המשחק הכללית לא ברורה לעיתים קרובות. אחרי תיקון הבאגים הקיימים והנחה חביבה, אולי יהיה מדובר במשחק ששווה לכם להשקיע עליו את הזמן שלכם, אבל קחו בחשבון שהוא יזרוק אתכם כמה שנים אחורה בזמן, ולאו דווקא לטובה.

*Biomutant זמין כבר היום לרכישה למחשב האישי, ל-PlayStation 4 ו-5, ל-Xbox One ול-Xbox One Series S/X.

*שוחק על גבי המחשב האישי.

Biomutant

ציון סופי - 6

6

סביר

Biomutant היה יכול להיות משחק הרבה יותר מהנה ועשיר ממה שהוא בפועל.

User Rating: Be the first one !

אודות רועי האן

רועי האן, בן 21 מהשומרון, טכנאי מחשבים ועורך ראשי בקטגוריית חומרה. גיימר, חובב מחשבים, חומרה, קולנוע וקומיקס.

השאר\י תגובה