בית / ביקורות / הימים חולפים, הזומבים באים – סיקור המשחק Days Gone

הימים חולפים, הזומבים באים – סיקור המשחק Days Gone

אספו תחמושת, תדלקו את האופנוע ו…תיזהרו מנחיל הזומבים שמגיע, משחק העולם הפתוח\פוסט אפוקליפטי התורן מגיע לקונסולת הפלייסטיישן 4 (אקסלוסיבי) להקפיץ לכם את הדופק בזמן שאתם מנסים לשרוד עוד יום. השאלה היא האם הוא יצליח לשרוד בין כל המתחרים שם בחוץ או שיהפוך לארוחת זומבים? קראו הכל בסיקור של Days Gone

אם יש משהו שכל מי שאי פעם אחז בג’ויסטיק שיחק זה או משחקי עולם פתוח או משחקים מבוססי זומבים או שילוב של שניהם, בין אם זה ב-Left 4 dead, Dead Rising, Dying Light ועוד ועוד ועוד, ה”שטנץ” במשחקים האלה הוא אותו הדבר פחות או יותר בכולם עם שינויים קלים בין משחק למשחק שלרוב מתבטאים בגיבור הראשי וניואנסים קלים בעלילה, מה הכוונה? סוף העולם מגיע איכשהו ו-99% מהאוכלוסיה העולמית הופכת למתים חיים, לרוב בגלל וירוס שעבר מוטציה או ניסוי צבאי כושל או סיבה די טיפשית שלא ממש מגלים לנו, ואנחנו כגיימרים – זורמים עם זה. בלי לשים לב תיארתי לכם את הרקע גם למשחק Days gone, וירוס קטלני, כולם זומבים, יאללה בלאגן.

לגבי מה שאמרתי בנושא הדמות הראשית, אם במקומות אחרים שיחקנו כתב שנקלע ללב הסיטואציה או לוחם עשוי ללא חת שרוצה לנקום משהו או משהו, הפעם אנחנו נכנסים לנעליו של דיקון סנט ג’ון, חייל לשעבר ששוחרר עם קלון שהפך לאופנוען עבריין ואחרי התפרצות המגפה ל”דריפטר”\צייד ראשים שצד זומבים… סליחה, פריקים (בלשון המשחק) בשביל כסף, מציל אזרחים תמימים ונלחם בכל מי שמנסה לעשות נזק לשורדים. תכל’ס, זה לא שיש לו משהו יותר טוב לעשות.

עד כאן כמו שבטח שמתם לב הכל נשמע מאוד דומה לדברים שהכרנו ושיחקנו, אבל יש כמה דברים שבהחלט מבדלים את המשחק הזה מהאחרים ובראש ובראשונה – הסיפור הראשי הוא לא לינארי שמורכב גם ממשימות ראשיות ועוד כמה משימות צד אלא הוא מורכב רק ממשימות צד שמרכיבות את הסיפור הגדול והשלם. מרגישים קצת מבולבלים? גם אני בהתחלה, הרי התרגלנו להתקדם ולפתח את הדמות יחד עם העלילה ו”לשבור שגרה” בשביל כסף עם אותן משימות צד.
כאן יש לנו בעצם אסופה של סיפורים המורכבים מכמה משימות וכל אחד בעצם תורם להתפתחות הדמות, הנשקים, האופנוע, היחסים עם הניצולים וכמובן ערוצי עלילה שמלמדים אותנו על מה שקורה\קרה\יקרה. נחמד.

דבר נוסף שמבדל את המשחק הזה מהאחרים הוא כלי הרכב. בכל אחד מהמשחקים הללו עומדים לראשותנו ארסנל של כלי רכב שתמיד אפשר לקנות\לשדוד\לאסוף על הדרך בין אם אלו רכבים, אופנועים, מכוניות צעצוע או מטוסים כן עומד לרשותנו אופנוע אחד בלבד שעם הזמן אנחנו משפצרים אותו עד שהופך ל…אופנוע משופצר. כן, גם אני לא עפתי על העסק הזה… עם האופנוע אנחנו נעבור ממקום למקום על רחבי המפה היחסית גדולה (אבל לא עצומה), נצוד פריקים, נילחם באויבים ו… נחפש תחנות דלק. קראתם נכון, עוד דבר מאוד שונה מהשאר זה נושא הדלק, כמו בחיים עצמם הדלק נגמר בשלב מסוים ואם אתם לא בקרבה של תחנת דלק או איזור בטוח – נדפקתם, אתם תצטרכו לחפש בשביל שתוכלו להתקדם איתו (או לרוץ ברגל), אין חלופה לאופנוע ובמקומות מסוימים יכול לבאס מאוד.

אז העולם מלא זומבים, כולם רוצים להרוג אתכם, יש לכם אופנוע וקצת נשקים – מה עכשיו?
במשחק Days Gone יש משהו שמצד אחד מזכיר את הסדרה “המתים המהלכים” האלמותית עם כל נושא ה”אין ברירה אלא לשרוד” במבנה מיוחד בו כל פעם עלינו לעשות חלק קטן אחר באחד ממגוון הסיפורים הקיימים עד שנגיע לקליימקס הגדול. במהלך המשחק אנחנו נגלה מה קרה לבת הזוג של דיקון בזמן שנרדוף אחרי השגת הצדק, אנחנו נעזור בפיתוח והגנה על מושבות כשלכל אחת יש את המאפיין שלה (מחנה של משוחררים, מחנה עבודה וכו’), נעזור לילדה אבודה\אובדנית וכל זה על קצה המזלג, יש עוד המון משימות שאני לא רוצה לחשוף מחשש לספויילרים.

צורת המבנה והפיתוח העלילתי דווקא נחמד בעיניי כי זה נותן לנו לגלות וליהנות מהדמות ומכל מה שקורה בצורה רחבה ועמוקה יותר, מאשר סיפור אחד שבד”כ אנחנו חושפים את כל המפה ואז נותנים לו להריץ אותנו מנקודה לנקודה עם עצירות לאיזו משימת צד שטותית, נכון שגם פה אנחנו עושים את זה רק שהפעם זה מוסיף עוד קטע קטן מהסיפור הגדול שנחשף.
אבל עזבו אתכם מהסיפור, בואו נדבר תכל’ס על מה שאנחנו צריכים להרוג.

בד”כ במשחקי זומבים יש לנו כמויות אדירות של הגופות המהלכות שרק רוצות לטעום את הבשר שלנו, גם כאן יש כאלה אבל הם לא כמו מה שאנחנו מכירים, זומבים שזוחלים עד שהם ממלאים את המקום אלא כאלה שעובדים בשיטה אחרת שגורמת לשחקן למיני התקף לב  מפעם לפעם. איך? בין מגוון הזומבים המוכרים לנו מאז שהקונספט נולד יש כאן סוג של פיתוח של ה”דמות” הזאת עם כל מיני יצורים עם מאפיינים שמקשים עלינו את החיים כדוגמת ה-Screamers שמסגירים את המיקום שלנו עם צרחות ומובילים אחרים אלינו או דובים ועורבים שגם נחשפו לוירוס ועלולים להוביל למותנו.

אבל ההבדל הכי גדול זה שהזומבים כבר לא מזדחלים ונותנים לנו את האופציה להתחמק מהם אם הם באים בכמויות אלא הם רצים כמונו ולפעמים אפילו יותר מהר, מאוווד מהר ובניגוד אלינו –לא נגמרת ה-stamina, אם לא הספקתם להגיע לאופנוע ולברוח – אכלתם אותה, או יותר נכון, נאכלתם. הם מסוגלים לרוץ, לקפוץ, להתנגד, לפתוח דלתות ואפילו לטפס, רמת הריאליזם גבוהה מאי פעם והיא נלקחה לשלב הבא בשביל להמריץ את דפיקות הלב ולאתגר אותנו יותר ויותר. השאלה אם זה מספיק? והתשובה היא כן ולא, כן כי זה מוסיף אתגר, הנאה ומתח למשחק בז’אנר שכבר אין לו יותר מדי מה לחדש, במיוחד כשהסיפורים עצמם במשחק לא ממש מרגשים ומסעירים וכל אחד מהם יכול להסתכם ב-“נחמד”, אבל האקשן עצמו מהנה ומספק את הדלק והדרייב להמשיך למשימה הבאה. אך אם יש משהו שבאמת תורם ועוזר למשחק להתפתח זה כרגיל הגרפיקה והסאונד.

כשם שרמת הריאליזם של הזומבים עלתה כך גם הגרפיקה, כשזה מגיע לטיפול בפרטים הקטנטנים  כמו תנועת רוח, תגובת הסביבה הדוממת והלא דוממת אל הדמות הראשית ועוד ועוד כמו שראינו תחילה ב-GTA V ואחר כך בכל השאר הגיעה לרמה כל כך מרשימה שאי אפשר להתעלם מזה. בנוסף העיצוב של כל הדמויות, מבנה הגוף הנרקב של הזומבים, הבעות הפנים של ה-NPC כולל תווי פנים – מפילי לסת! רמת ריאליזם מדהימה שמראה בבירור לאן עולם הגיימינג מתפתח!
אל זה תוסיפו סאונד מושקע שמשחק גם הוא תפקיד ראשי, החל מלהעביר לנו רעד בעמוד השדרה בכל מיני סצנות, מוזיקה שמתאימה ולא סתם גנרית, סטונד רקע שגורם לנו לחוש שזהו עולם פוסט אפוקליפטי ועד דיבוב מושלם שלא מתבטא רק בשיחות בין הדמויות אלא גם בדברים הקטנטנים.

לא משנה באיזה משחק תשחקו – בזמן שהדמות רצה או עושה משהו היא לא תדבר ואם כן אז לעיתים נדירות, ב-days gone, הדמות הראשית דיקון שמדובב ומשוחק ע”י סאם וויטוור (Sam Witwer) המוכר לנו מ-supergirl בתור בן לוקווד או באטלסטאר גלקטיקה או אפילו מהמשחקים Star Wars: The Force Unleashed בהם גילם את המתלמד של ווידר, מגיב בדיוק כמו שאנחנו היינו מגיבים בסיטואציות כאלה כולל התבטאויות מסוימות, לרטון על כל ובכל מיני סיטואציות, למלמל לעצמנו לגבי דבר זה או אחר ואפילו צורת השיחה עם אחרים מקבלת גוון מאוד ריאליסטי.

שורה תחתונה

המשחק Days gone שמצטרף לרצף ארוך של משחקי זומבים בעולם פתוח ממשיך עם אותו הקטע למעט כמה שינויים שיוצרים סוג של בידול כמו צורת המשימות, הגרפיקה והסאונד המרהיבים וכמובן האקסלוסיביות של האופנוע. המשחק במקום מסוים שואב פנימה אבל לא מחדש יותר מדי, הסיפורים אמנם מגוונים אבל מעט שטוחים, המשחקיות פשוטה, והזומבים יכולים לתסכל מדי פעם עד רמת ה”נמשיך פעם הבאה”. ארסנל הנשקים יחסית מצומצם ולוקח זמן עד שאפשר להתפתח לרף מסוים שנהיה ממנו מרוצים.

Days Gone

עלילה - 7
משחקיות - 8
משימות - 7
גרפיקה - 9
סאונד - 9

8

חביב פלוס

כיפי אבל לא מחדש כלום

User Rating: Be the first one !

אודות אבירם צדיקריו

אבירם צדיקריו קופירייטר, גיימר ותיק עם 20 שנות נסיון ויודע דבר או שניים, שאלות במייל, לא בשבת כי אני משלים שעות שינה. לייצירת קשר- [email protected] http://aviram.2ya.com/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *