ביקור בארץ החלומות – ביקורת לעונה השלישית של Disenchantment

הנסיכה הדעתנית בין או בשמה המלא טריאביני ממשיכה את מעלליה הפרועים עם שני הבסטים שלה- אלפו האלף ולוסי השד בעונה השלישית והמטורפת של Disenchantment. לפניכם הטריילר הרשמי לעונה:

כבר מהעונה הראשונה הבנתי שמדובר בסדרה לא רגילה. זוהי סדרת קומדיה על עולם הפנטזיה שבראשה עומדת הנסיכה הכי לא נסיכתית טריאביני, החברים שלה והמשפחה שכולן דמויות צבעוניות ומעניינות. יש את אבא של בין-זוג שהוא מאוד משעשע, אמה החורגת והמסטולה אונה שהיא לטאה, אחיה דרק רפה השכל, אמה המרושעת דגמר שחותמת הרבה סצינות דרמטיות בסדרה וידידיה הטובים לוסי ואלפו שממשיכים ללוות את טריאביני וכמובן שיש עוד הרבה. מה חשבתי על העונה השלישית והאם היא שמרה על רף גבוה כמו בשתי העונות הקודמות? המשיכו לקרוא וגלו.

איפה שומרי הראש של טריאביני?

קודם כל, אפשר בהחלט להחמיא על עולם הדמויות העשיר. הדמויות מבריקות וכל אחת מהן שונה ומביאה משהו ייחודי משלה. הן לא משעממות וגם אם הן מטופשות לפעמים הן מצחיקות, כמו זוג ודרק. בנוסף, העונה מתגלים עוד יצורים נוספים כמו בנות ים ושדונים שבהחלט מוסיפים לסדרה.

עם זאת, בעיניי הדמויות של אלפו ולוסי העונה די משעממות בניגוד לעונות הקודמות. הדיאלוגים איתן היו לא מספיק מעניינים ומצחיקים מלבד שורות בודדות שאפשר לספור אותן על כף היד וזה חמור בגלל שמדובר בדמויות ראשיות בסדרה. במקרה של לוסי, גם אפשר לומר שדי הזניחו אותו מבחינה עלילתית ולא רק הומוריסטית וזה מנפח את הבעיה.

יוצר הסדרה הוא מאט גריינינג, אחד מהיוצרים המוכשרים שהביאו גם את "משפחת סימפסון" ואי אפשר לא לומר שרעיון הסדרה לא גאוני. הסדרה מצחיקה מאוד ויש בה הומור מספק. הסדרה אומנם שייכת גם לסוג הפנטזיה אבל משלבת בין העולמות בחוכמה וגורמת לנו ליהנות מהדמיון הפורה של יוצר הסדרה וההומור החד שלו וגם גורמת לנו להרהר בנושאים מסוימים כמו פוליטיקה ומערכות יחסים. היו כאלו שאמרו שהעונה השנייה הייתה פחות טובה מהראשונה אבל בעיניי לא. בעיניי היו קריטריונים שהיו טובים יותר בשנייה ובשלישית פחות ולהיפך. לפני שאסביר אציין שבעיניי הראשונה הייתה הכי טובה בינתיים.

עולם מהנה של פנטזיה בדרימלנד

דיברתי על לוסי ואלפו שהתפוגגו כמעט לחלוטין בעונה השלישית אבל אתייחס לעלילה בעונה השלישית שבהחלט נשמרת ואף משתבחת. העלילה בעונה השלישית יותר טובה מהשנייה. היא אחידה ומגובשת יותר. כל פרק בה כמעט ללא יוצא דופן מותח וגורם חשק להמשיך ולצפות לפרק הבא.

העלילה מלאה יותר ואנחנו נחשפים יותר לארץ סטימלנד וגם טועמים טעימה מגן עדן וגיהנום ובכך מסוקרנים עלילתית. תמיד הדרכים שהדמויות נחלצות ממצבים לא צפויות ומעניינות וזה דבר שלא ניתן למצוא בכל סדרה. בנוסף הדמויות החדשות מוסיפות עניין והדמיון של היוצר עד כדי כך פרוע שאי אפשר לדמיין איך דרכיהן של הדמויות יצטלבו.

דבר נוסף הוא ההומור והבדיחות. שמתי לב שיש לפעמים בעונה השלישית חזרתיות בבדיחות שלרוב עדיין מצחיקה אבל יש פעמים שנראה בסדרה שהכותבים לא בטוחים אם לחזור על הבדיחה וזה יוצר מצב שמראה על חוסר ביטחון כלשהו ובכך זה מעצבן. אולי יש חזרתיות פעם או פעמיים שלא הייתי משתמשת בה אבל אני לא חושבת שזה קריטי. בנוגע לבדיחות עצמן, יש בדיחות מתוחכמות ואפילו גאוניות ומטופשות, אבל אני מקבלת את זה בגלל שזאת סדרה הומוריסטית שנועדה גם לשעשע ולנקות את הראש וטוב שכך אפילו.

חוץ מלוסי ואלפו, יותר לוסי, שאר הדמויות נפלאות בעונה השלישית. בין פחות או יותר נשארת אותו דבר ואני עדיין מרוצה מזה. הדמויות של אדבל והארכי-אדרואידית גם משעשעות ומוסיפות עניין. אונה תוספת מדליקה ותוססת, וזוג ודרק גם חמודים מאוד.

לסיכום, העונה השלישית של Disenchantment טובה מאוד למרות עניין היעלמות הדמויות ועניין טכני קל בחזרתיות על בדיחות. העונה מהנה ומצחיקה וללא ספק השתדרגה עלילתית. כיף לראות את הדמויות העשירות על המסך והחיבור הייחודי שלהן אחת לשנייה. הסוף היה מעולה ואפילו עוצר נשימה.

העונה השלישית של Disenchantment זמינה לצפייה ב-Netflix.