הסאגה מתחילה – ביקורת המשחק Final Fantasy VII Remake

חברת Square Enix מחזירה לחיים את המשחק האיקוני ביותר שלה עם Final Fantasy VII Remake, בואו נראה אם ההמתנה הייתה שווה את זה

אחד הפרויקטים הארוכים ביותר והמצופים ביותר של העשור האחרון הוא החידוש המצופה למשחק Final Fantasy VII של Square Enix. במשך שנים מעריצים ביקשו מהחברה עיבוד מחודש של המשחק הקלאסי על קונסולת ה-PlayStation המקורית ובמהלך E3 2015, חברת Square Enix, במהלך התצוגה של Sony, סוף סוף נענתה בחיוב עם Final Fantasy VII Remake. האם הוא עומד בציפייה או שמדובר פה באכזבה נוספת מהכותר הותיק? המשיכו לקרוא וגלו.

המשחק, לאלו שלא מכירים, מתרכז בשכיר חרב/חייל לשעבר קלאוד סטרייף, שנשכר לעזור לצוות מורדים בשם אבלנש כדי לעצור את ההרס שתאגיד שינרה עושה לכדור הארץ. לאורך הדרך קלאוד פוגש פרצופים חדשים וישנים, מתפתח כאדם ואפילו נהיה חלק ממשפחה של חברים. לאורך המשחק אנחנו מגלים עוד לגבי העבר של קלאוד וההיסטוריה של מידגר (האזור בו המשחק מתרחש) ולאט לאט העלילה מסתבכת עוד ועוד עם קונספירציות ממשלתיות, אהבות חדשות ואחד הנבלים האייקונים בכל גיימינג, ספרוף.

כפי ששמענו במהלך E3 האחרון, המשחק Final Fantasy VII Remake הוא חלק ראשון בסאגה שמחדשת את המשחק המקורי האהוב. כל הסיפור של המשחק הזה מתרחש במידגר, העיר שבה אתם וצוות אבלנש נלחמים. אז אתם בטח שואלים איך חלק, שהיה כחמש-שש שעות (בלחץ) במשחק המקורי מצליח לספק עשרים ומשהו שעות במשחק המחודש?

ובכן, מה שהמפתחים עשו ברוב חוכמתם, בדומה לחידוש שנעשה ל-Resident Evil 2 על ידי Capcom, זה להרחיב את העולם והסיפור המצוין הקיים מהמשחק המקורי. כעת יש לכם הרבה יותר משימות, סצנות וסיפורי רקע שמאפשרים לנו להכיר יותר לעומק את הדמויות השונות, והמשחק ממש נותן לנו לחוות את מידגר היפיפייה, ברחובות העשירים במפלס העליון ובשכונות העוני במפלס התחתון, מה שבעיניי מוסיף הרבה לעומק של העולם והרגש סביב הסיפור- במשחק המקורי הרבה דברים פשוט סיפרו לנו והחיבור הרגשי בא בעיקר מהדמויות המרכזיות, כעת החידוש מרחיב את הפוקוס שלנו וגורם לנו לפתח רגש כלפי העולם, הפוליטיקה שלו והאנשים שמאכלסים אותו, ביחד עם הדמויות.

בשביל שחקנים ותיקים שחוו את המשחק המקורי זה מצוין, כיוון שהם זוכים להכיר את העולם הזה שוב ויותר לעומק. כמו כן, זה טוב גם עבור שחקנים חדשים שרוצים להכיר את כותר Final Fantasy באמצעות אחד מהסיפורים הטובים ביותר שלו עד כה אבל אף פעם לא התחברו למשחקיות התורות המוכרת של הסדרה. מה שכן, שחקנים שקיוו לראות את הסיפור שכולם משבחים עד כה, די יתאכזבו.

כמו שציינתי, המשחק מתרחש רק בחלק של מידגר של המשחק המקורי, שמהווה כ-20% אולי מהמשחק המקורי. ככה שאנחנו רואים רק את הפרק הראשון בסאגה מאוד ארוכה. שלי אישית אין בעיה עם זה, היות ואם יש דמות שראויה לסאגה זה קלאוד, אבל אין ספק שיהיו שחקנים שיהיו צמאים לעוד וירצו לגלות מה יקרה, ולא יהיו שמחים לגלות שהם יצטרכו לחכות לדור הבא בשביל נקודות השיא החשובות ביותר של העלילה.

אז כמו שאמרתי, Final Fantasy VII Remake בא להרחיב על העולם שנבנה כבר ב-1997. מה שאומר שאנחנו זוכים לראות אזורים ענקיים במשחק בתלת מימד שעד כה היו תמונות סטטיות במשחק המקורי.

רוב המשחק הוא די לינארי בסיפור שלו, למעט נקודות מסוימות בהם תוכלו לחקור את האזור קצת בשביל למצוא פריטים מיוחדים. אבל ישנם חלקים מסוימים במשחק שבהם אתם זוכים להסתובב במרחב הפתוח של שכונות העוני ולבצע משימות צד שירוויחו לכם פרסים ויגרמו לכל העיר לדבר עליכם.

מבחינת המבנים עצמם והדמויות שמאכלסות את העולם, אין כל כך הרבה גיוון ועניין כמו שהייתי רוצה, משחקים כמו Yakuza 0 הצליחו ליצור עולם הרבה יותר עשיר ומגוון, אבל עדיין זה מרגיש שאתם מתהלכים באזור חי ואמיתי, מה שרק מוסיף לסיפור.

בזמן שאין גיוון בדמויות שמאכלסות את עולם המשחק, הדמויות המרכזיות והמשניות של הסיפור הן פשוט מדהימות. גיבורים כמו טיפה וברט מרגישים הרבה יותר אמיתיים ומורכבים הפעם, בו בזמן ששמרו על המראה והאישיות הנהדרת שלהם מהמשחקים המקוריים. בנוסף, החידוש מרחיב לעומק על דמויות צד אהובות, כמו ג’סי, באמצעות הרחבה על הרקע שלהן ולתת להן הרבה יותר עניין ורגש, ואפילו מכיר לנו דמויות חדשות מוזרות ומגניבות, כמו לוחם על אופנוע שאובססיבי סביב קלאוד.

הסיפור אינו השלם, כמו שאמרתי, אך המפתחים ללא ספק מתגמלים שחקנים ותיקים וחדשים עם עולם עשיר יותר, עמוק יותר וגרסאות טובות מתמיד של הדמויות האייקוניות של המשחק.

Final Fantasy VII המקורי, בדומה לכל המשחקים של כותר Final Fantasy בזמנו היה משחק תפקידים תורות. החידוש, מאמץ את הסגנון העדכני ביותר של החברה, עם אקשן תפקידים שהוכר לנו ב-Final Fantasy XV.

כמו FFXV, אתם שולטים בצוות, יכולים להחליף דמות שבה אתם שולטים, לתקוף, להגן ולהתחמק בזמן אמת, ולחלק פקודות לחברי הצוות האחרים. אחרי שצברתם מספיק אנרגיה מהפעולות הבסיסיות, אתם יכולים להשתמש בציוד, להטיל כישוף או להשתמש ביכולת מיוחד של הדמות שלכם. כל דמות גם כוללת יכולת מיוחדת משלה, כמו קלאוד שיכול לשנות את סגנון הלחימה שלו לתוקפני יותר וברט שיורה מתח כבד של פיצוצים, והתקפה מיוחדת בשם “Limit Break” שמופעלת אחרי הרבה מכות חזקות. בשונה מ-FFXV, אתם לא יכולים לקפוץ, משהו שיכול להרגיש מוזר, בעיקר אחרי FFXV, אבל היות ואני מעריץ גדול של ז’אנר ה-Dark Souls, זה לא מרגיש לי כל כך מוזר ודי מהר התרגלתי לזה. בנוסף, כשאתם נותנים הוראות לחברי הצוות, המשחק נכנס למצב של הילוך איטי שמאפשר להעריך את המצב ונראה די מגניב לעין.

אתם יכולים לצייד את הצוות שלכם בשלושה אביזרים שתרכשו או תמצאו בעולם המשחק- נשק, צמיד ותוסף. התוסף משפר את היכולות של הלוחם או נותן להם הגנה ספציפית, הצמיד הוא הגנה נוספת לדמות שלכם שאפשר לאבזר עם מאטריה ולכל דמות ישנם נשקים שהם יכולים להשתמש, אותם הם גם יכולים לאבזר במאטריה, תכשיטי אנרגיה שאפשר לשבץ באביזרים שלכם כדי לחזק אותם ואפילו יאפשרו לדמויות שלכם להשתמש בקסמים ויכולות חדשים. את הנשקים אתם יכולים גם לחזק ואפילו לאפשר מקומות שיבוץ נוספים ככל שתתנסו איתם יותר, והתנסות בקרב עם היכולות השונות שלכם יחזק אותן ויאפשר לכם להשתמש בגרסאות חזקות יותר שלהן.

אחד החלקים האיקונים והמוכרים בקרב של משחקי Final Fantasy אלו הזימונים ופה אתם יכולים לבצע אותם באמצעות מאטריית זימונים שאתם משבצים בכלי הנשק שלכם, לאחר מכן במהלך הקרב מד הזימון גדל ואתם יכולים לזמן את אחד הזימונים האהובים של הכותר, כמו איפריט, כדי שיעזרו לכם בקרב בתור דמות נוספת עוצמתית עם התקפות חזקות. קצת שונה מכל הגרסאות של הזימונים עד כה, אבל עדיין מאוד מגניב ושימושי בקרבות הקשים של המשחק.

שחקנים שמתקשים עם הקרבות האינטנסיביים של המשחק, יכולים לבחור בהתחלה שלוש רמות שונות: רמה נורמלית סטנדרטית, רמה קלה שהופכת את כל האויבים והקרב לקל משמעותית, ורמה קלאסית, שזהה לקושי של הרמה הקלה רק שהפעם הקרבות מתבצעים באופן אוטומטי- מצב בשביל שחקנים שיותר מתעניינים בעלילה. זה נחמד שיש רמות קושי שונות במשחק, אבל אני חושב שההבדל בין הרמה הקלה והרמה הנורמלית הוא גדול מדי והיה צורך ברמת קושי נוספת יותר ממותנת.

בסופו של דבר, הקרב והמשחקיות של Final Fantasy VII Remake הם מצוינים. בזמן שלא מדובר במכניקות העמוקות ביותר שראיתי במשחק אקשן תפקידים ורמת קושי נוספת יכלה להתקבל בברכה, עדיין הקרב ואפיון הדמויות הם פשוטים וכייפים, והקרבות יכולים להיות מאוד מהנים ומאוד מתאגרים, למרות שלעיתים הם גם יכולים להיות כאוטים.

מבחינת גרפיקה, Final Fantasy VII Remake הוא תאווה לעיניים. אם רציתם חידוש מודרני לקלאסיקה, קיבלתם את זה.

שימו בצד רגע את הגרפיקה היוצאת מן הכלל והפרטים במודלים של הדמויות כמו השרירים של ברט והשיער של קלאוד, אבל זה פשוט משחק יפה לעין מכל בחינה, בין אם זה העיר המסיבית שמוארת ברקע או העיניים הכובשות של גיבורינו או כל אפקטי הקרב בכל מתקפה שלכם.

היופי של המשחק בהחלט בולט בעיצוב המחודש והיפה של הדמויות ואפקטי האור על גבי מתכות כמו החרב האייקונית של קלאוד והמקו הזוהר שנשאב מכדור הארץ. אבל זה לא אומר שעדיין לא מצאתי בעיות גרפיות פה ושם. כמו כן, יש ללא ספק מעט חוסר גיוון והשקעה בדמויות הסביבה וישנם דברים חסרי השקעה שלא הייתם מצפים במשחק כזה גדול, כמו המראה בחדר של קלאוד.

החלק המרשים ביותר בגרפיקה של המשחק זה ההשתלבות המצוינת של סצנות העלילה עם המשחקיות עצמה, משהו שלא זכור לי בצורה חלקה ויפה כל כך מאז Need For Speed מ-2015. לכן לדעתי מדובר במשחק שהוא ללא ספק הדור הבא מבחינה ויזואלית ב-Square Enix, מה שככל הנראה נעשה כדי לשמור על עקביות עם יציאת ההמשך בדור הבא.

בדומה לויזואליות, הסאונד של Final Fantasy VII Remake הוא מצוין.

המוזיקה האייקונית של הכותר חוזרת בעיבודים מחודשים מדהימים שיעוררו בכם נוסטלגיה או יגרמו לכם להתרגש בכל נקודות השיא הרגשיות של הסיפור, כמו המפגש פנים מול פנים שלכם עם ארית’ בכנסייה. בנוסף, מוזיקת הקרב מצוינת ומצליחה להכניס אתכם אל תוך האקשן, וכשתנצחו את הקרב, ברט ידאג לעשות את מה שפרומטו עשה ב-FFXV ויזמר את מוזיקת הניצחון של הקרב.

כצפוי אפקטי הסאונד הם מצוינים במשחק, בעיקר בקרבות מלאי האקשן שמתרחשים על המסך. אבל איפה שהסאונד באמת מככב זה בדיבוב- רואים שהיה חשוב להפקה להביא את הסיפור הזה מחדש בצורה הטובה ביותר שאפשר, לכן הדיבוב של החידוש הוא מדהים, בין אם באנגלית או ביפנית, ואנחנו שומעים שחקנים כמו איומי איטו וטקהירו סקוראי חוזרים לדובב את הדמויות שלהם אחרי כל כך הרבה שנים מהופעות במשחקים אחרים והסרט Final Fantasy VII: Advent Children. באשר לשחקנים האמריקאים, מדובר בקולות חדשים אבל הם נותנים את הדיבוב הטוב ביותר עד כה ששמעתי באנגלית לדמויות האיקוניות של Final Fantasy VII.

בזמן שהייתי בין הראשונים להתבאס שמדובר בחלק אחד בלבד מהסיפור המלא של Final Fantasy VII, אין לי ספק שעדיין מדובר פה במשחק גדול ששווה את זמנכם, תודות למשחקיות פשוטה וממכרת, גרפיקה עוצרת נשימה וסאונד ברמה הגבוהה ביותר.

העובדה שמדובר ברק כ-15 אחוזים מהסיפור של המשחק המקורי, לא פוגעת במוצר, היות והמפתחים החליטו להרחיב את עומק הסיפור ועולם המשחק עם משימות נוספות וקווי עלילה חדשים, ולהפוך את הסיפור של קלאוד לסאגה מרובת פרקים, ואם יש דמות ומשחק שראויים לסאגת מרובת פרקים באורך של מאות שעות, אלו קלאוד ו-Final Fantasy VII.

*עותק לביקורת סופק על ידי חברת עדלי, יבאונית משחקי Square Enix בישראל.

Final Fantasy VII Remake

סיפור - 8.5
גרפיקה - 9.5
משחקיות - 8
דיבוב ופסקול - 10

9

מעולה

בזמן שמדובר רק בחלק קטן מסיפור גדול יותר, עדיין מדובר במשחק גדול שנכנס לעומק העולם ולאפוס של Final Fantasy VII.

User Rating: 2.85 ( 2 votes)

אודות קובי רוזנטל

שמי קובי רוזנטל, בן 28 מתל אביב, גיימר חובב קומיקס וסרטים כבר 20 שנה, עקבו אחריי בערוץ שלי KobiCool ביוטיוב, רק חפשו את משקפי השמש

כתיבת תגובה

Specify Instagram App ID and Instagram App Secret in Super Socializer > Social Login section in admin panel for Instagram Login to work

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *