Gods Will Fall

אלים ועצבים – ביקורת המשחק Gods Will Fall

איך אתם עם משחקי Hack&slash שיש בהם מעט עלילה, גרפיקה יחסית בסיסית, פוטנציאל לכאוס עצום בבית עקב הפסד חוזר אבל עם המווווון בוסים ענקיים וכיף שדוחף אתכם לנסות שוב ושוב? אז יש לנו משחק קטן ומתוק במיוחד בשבילכם. יאללה בואו.

חשבתם שאני מדבר על Dark Souls, נכון? אז… לא, הפעם אני רוצה להכיר לכם משחק קטן וחמוד שהצליח לגרום לי כמעט לרסק שלט על השולחן הקרוב אליי, ובאותו הזמן להיות נחוש יותר לסיים את השלב ולראות כמה רחוק אצליח להגיע. למשחק קוראים Gods Will Fall וכמו שהבנתם מהפתיח, הוא שייך לז׳אנר ״אנחנו הולכים להוציא לך את המיץ עד שתסיים אותו אם בכלל״. הוא פותח על ידי חברת Clever Beans והופץ על ידי Deep Silver. הסיפור בקצרה לפני שנחפור לעומק:
האלים מתעללים באנושות כי הם יכולים, וכמו בכל סיפור אפי כולם מתגייסים להילחם בהם, עולים על ספינות ושטים אל עבר אי מסתורי שהאלים הפכו לבית. כמובן שסערה מתחוללת ורק קבוצה קטנה של לוחמים מצליחה לשרוד ולהגיע לאי. איפה אתם נכנסים לתמונה? אתם שולטים בקבוצה הזאת, כל פעם בלוחם אחר שנכנס למערה/מבוך, נלחם בכולם, מגיע לאל/בוס, מכניע אותו ויאללה לבא בתור עד שמסיימים והיאח! האנושות ניצלה. זהו.
איפה ה-Catch? זה לא פשוט כמו שזה נשמע.
המשחק בנוי על על אותו קטע כמו Dark Souls או שאר המשחקים המתסכלים בהם שולטים על גיבור שנלחם עד שהוא מת ומתחילים מחדש, רק שכאן זה קבוצה ואם כולם מתים – כל המשחק מתחיל מחדש.

והמשפט הזה מוביל אותי לנושא הבא – משחקיות.
כמו שבטח הבנתם סגנון המשחק הזה הוא לא ממש ״כוס התה״ שלי, תנו לי עלילה, 600 שעות משחק רציף וגיבור שעובר דרך ארוכה שלא צריך להתחיל הכל שוב ושוב ושוב, מקסימום להתחיל את ה-Save הקודם אם לא שמנו לב. ובכל זאת משהו כאן מעט שונה משאר המשחקים האחרים בז’אנר. קודם כל – המשחק (סוג של) הרבה יותר קצר ויש לכם מפה פתוחה של האי כך שתוכלו ללכת לאן שאתם רוצים ולא במסלול לינארי קבוע מראש. בצורה כזאת אם הבנתם איך להוריד כמה בוסים ונפלתם באחד אחר תוכלו להתחיל איתו, לחזור לאל שניצחתם ולהיכשל בדרך חדשה ומפתיעה! כיף! השליטה כמובן מאוד פשוטה וקלה, והלחימה מכילה 2 סוגי מכות – חזקה (אבל איטית) ומהירה. קחו טיפ על חשבון הבית, מאוד מפתה להשתמש במכה החזקה אבל לכו על המכות המהירות, הרבה יותר אפקטיבי. יתרון נוסף של המשחק על פני אחרים שמאוד אהבתי הוא מנגנון מעניין. אחרי רצף מסוים של מכות תוכלו לטעון מחדש את מד החיים שלכם ולהמשיך במבוך בשמחה, אושר ומלאי חיים. כל מבוך מאופיין גם מבחינת האויבים וגם מבחינת הנראות בהתאם לבוס הספציפי (אתם כבר תראו לבד וארחיב מעט יותר בהמשך). אתם תתמודדו מול צבא שלם של יצורים/זומבים/שאריות של אנשים מפעם שיעשו הכל שלא תגיעו לבוס שלהם ואתם בתמורה תילחמו, תרביצו, תאספו ותזרקו עליהם דברים.

מפת העולם מפורטת ונוחה לקריאה

אחרי שתסיימו את המסלול אתם תגיעו לבוס ענק שיילחם, ירביץ, יאסוף ויזרוק עליכם דברים עד לסוף המר. קטע חמוד במשחק – לפעמים לבוס יש איזה קשר לאחד הלוחמים שתוכלו לבחור מהם והם יגיבו בהתאם, בין אם זה ירים את יכולות הלחימה שלהם או יטיל פחד ואימה שישפיעו על היכולות ואפילו מד החיים. שווה לשים לב. אחרי שתביסו את האל ותמשיכו במאבק, אתם תקבלו נשקים + כל מיני דברים שישדרגו את הקבוצה שלכם ואת חברי הקבוצה ש״נתפסו״ בדרך. כן, אם הפסדתם בשלב מסוים עם אחת הדמויות, היא הופכת לשבויה במבוך עד שתנצחו את הבוס והיא תחזור לקבוצה, אבל בשביל לעשות את זה מעניין, קשה ומתסכל יותר – בסיטואציות מסוימות הדמות ״תמות״ והיא תרד לכם מהסד״כ.
הנה עוד דבר ששווה לזכור, אל תתחברו לדמויות ולמה שאספתם, אחרי שכולם מתים באופן סופי והמשחק מתחיל מחדש, אתם תקבלו דמויות אחרות עם שמות וסיפורי רקע (דלים ככל האפשר) אחרים ותאבדו את כל השדרוגים שלכם.

מי פה מוכן למות?

אחד הדברים שכן תפסו אותי במשחק הזה והוסיפו לחוויה זה הגרפיקה והסאונד.
אנחנו רגילים למשחקים עם גרפיקה מפוצצת, סאונד שהולחן ע״י ג׳ון ווילאמס, טקסטים שנכתבו ע״י טולקין ודיבוב של נולאן נורת׳ וטרוי בייקר, ופה זה ההפך הגמור!
הקריינות שמלווה אותנו לאורך הסיפור זה מספר (Storyteller) שמדבר בג׳יבריש (שפה לא אמיתית) כמו ב-The Last Guardian, והודות לכתוביות ניתן להבין מה המספר רוצה מאיתנו. הדמויות מדברות בגניחות מוזרות בהתאם למגדר ולפעולה וכך גם כל יצור בסביבה בה אנחנו מטיילים.
הגרפיקה בהתחלה ובמיוחד הדמויות שאנחנו משחקים נראית פשוטה מאוד, אבל ברגע שצוללים פנימה מגלים מסלולים מרהיבים ומלאי פרטים שהופכים את חוויית הלחימה לאקסטזה מהנה. בנוסף, נקודת המבט שלנו או המצלמה נמצאת יחסית גבוה כך שאנחנו גם רואים שטחים גדולים וניתן לתכנן את הצעד הבא, וגם אין אובייקטים ש״מסתירים״ לנו את שדה הראיה ויכולים לגרום לא לשים לב למשהו שיכול לקפוץ מאיפשהו פספוס איזה אלמנט שישדרג לנו את הכיף. הסאונד הכללי של המשחק עשוי בצורה מדוייקת למצב, מוזיקה שמתאימה לסיטואציה מתנגנת בלי לגנוב את הפוקוס וכמות הרעש הסביבתי מאוזן בצורה מופלאה בשביל שהשחקן ירגיש מה שהם רוצים שהוא ירגיש – מתח, אימה, תחושת ביטחון וכו’.

אמממ….נראה לי שכחתי משהו בתנור, מיד אחזור….

בשורה התחתונה כל מה שפירטתי עכשיו זה בעצם ההבדל העצום בין שאר המשחקים הקיימים כרגע בשוק למשחק הספציפי הזה, במיוחד כשרוצים משחק שהוא לא התחייבות לחודש הקרוב. Gods Will Fall הוא משחק יחסית קצר שנותן אחלה הפסקה בין משחקים ענקיים (כי חייבים לנוח קצת), אבל הוא לא פשוט ולעיתים תכופות מדי הוא נגמר מהר עם תחושה של ״המערכת עשתה לי את זה בכוונה״ וצריך להתחיל מחדש הכל, במיוחד אם אתם אחרי בוס 10. העלילה שלו ריקה, דלה, קצת טיפשית ובנאלית אבל מצד שני הוא נראה מדהים ונשמע מדוייק, וברור שאת המאסה האמיתית העדיפו להשקיע במבוך עצמו ובאווירת המשחק, ותאמינו לי – מרגישים את ההשקעה. עם כמה שאני באמת לא אוהב את ז׳אנר המשחקים של ״תמות מהר, תתחיל מחדש כפול 1000״ זה היה אחד המהנים ששיחקתי ולצד שלט שבור אחד, היה כיף להילחם עד הסוף.
האם אני אחזור על זה? כנראה שלא.

*עותק ביקורת סופק על ידי Deep Silver, שוחק על גבי ה-PlayStation 4.

Gods Will Fall

ציון סופי - 7.5

7.5

טוב

בשתי מילים – נשבר שלט, כיף

User Rating: Be the first one !

אודות אבירם צדיקריו

אבירם צדיקריו קופירייטר, גיימר ותיק עם 20 שנות נסיון ויודע דבר או שניים, שאלות במייל, לא בשבת כי אני משלים שעות שינה. לייצירת קשר- [email protected] http://aviram.2ya.com/

השאר\י תגובה