בית / ביקורות / סיקור Moons of Madness – עף על הירח

סיקור Moons of Madness – עף על הירח

יוצרי Moons of Madness החליטו שזוועות אלדריצ’יות הן לא מספיקות עבורם וצריכות תגבור של סביבה מפחידה – המאדים. בואו נודה על האמת, זה מספיק בשביל משחק אימה טוב.

משחקי אימה מגיעים בכל מיני גדלים וסוגים שונים. בזמן שהז’אנר הספרותי הוא אימה, יש ז’אנרים שונים למשחקיות – האם מדובר במשחק פעולה או בסימולטור הליכה? אין ספק ש-Moons of Madness, משחק האימה מבית Funcom ו-Rock, Pokect Games, יודע מי ומה הוא. מדובר במשחק שנע בין סימולטור הליכה לגרסה מודרנית למשחק הרפתקאות קלאסי. אבל לא משנה כמה המשחקיות עצמה תהיה טובה, היא תמיד תחיה בצל של הקונספט של המשחק ולא תהיה הכוכב הראשי. אבל כשמדובר במשחק אימה, במיוחד אחד כזה שנשען על העלילה שלו, בכלל לא מדובר במשהו רע. העלילה מתרחשת על המאדים ומתרכזת סביב ישות אלדריצ’ית, ואם זה לא מספיק עבורכם, המשחק גם מצליח להכניס דרמה משפחתית. זה הסוד של המשחק, כל אחד מהמרכיבים הללו יכולים להיות מפחידים וטראומטיים בפני עצמם והם כולם מתחברים יחד בצורה נפלאה ומאיימת.

ככה מדע נראה, נכון?
נכון?

הפתיחה של המשחק מכניסה את השחקנים ישר ללב האימה, בבסיס קלאוסטרופובי שכבר נמצא במצב נוראי עם דמות מסתורית שמאיימת עליכם ומופיעה משום מקום כמו בסרט אימה על טבעי. זו הייתה פתיחה שמאוד הפתיעה אותי כי בדרך כלל בסרטי ומשחקי אימה קודם כל נקבל הזדמנות להכיר את הסביבה הנורמלית ונבין יותר את האימה בהמשך. אבל באמת, תוך חמש דקות, הדמות הראשית מתעוררת בבסיס והכל נראה כמו שהוא צריך להיות. משם נמשיך לטפל בבעיות מקומיות בחלקים השונים של הבסיס במאדים. זה החלק של המשחק שקנה אותי. למרות שמדובר במשחק אימה, הייתי שמח להמשיך לשחק בתור טכנאי במאדים גם בלי שום אלמנט אימה. יש סיבה שסרטים (וספרים כמובן) כמו ‘להציל את מארק וויטני’ עובדים כל כך טוב. כוכב מאדים הוא אתגר עבור האנושות וסביבה מאיימת וזה היה יכול להספיק עבור משחק שלם בפני עצמו. המעבר בין אזורים עם אוויר ואזורים בוואקום, השמירה על אחוזי החמצן בחליפה והשימוש בכלי הרכב המיועד למאדים נותנים אווירת מד”ב מקצועית.

יופי, כי בסיס לא מתפקד במאדים לא מפחיד מספיק

עוד פרט קטן שתורם מאוד לאווירה הוא מחשב היד שאנשי הצוות משתמשים בו. כל מכשיר דיגיטלי בבסיס יכול להתחבר אל המחשב הזה. לכאורה, מדובר בפרט קטן שעוזר לדמות ולמשחקיות. אבל היופי הוא שלשחקנים יש בחירה האם לראות את המכשירים מגוף ראשון או על כל המסך, כמו משחקי מחשב קלאסיים. את אותו הדבר אפשר לעשות, גם בלי המחשב האישי, עם מכתבים פיזיים. אפשר לראות אותם כחלק רגיל מהמשחק, כמו תמונה, או לקרוא אותם במסך ייעודי בתור טקסט ממוחשב. היופי הוא שמי שלא רוצה לשבור את תחושת הסרט או האותנטיות של הסצנה, לא חייב לשבור אותה באמצעות יישומים של משחק. אבל מי שמעדיף את הנוחות של האופציה הזו, יכול להשתמש בה.

כל מה שמחפיע במחשב האישי יכול להופיע על המסך המחשב שלכם

השינוי באווירה בחלקים שונים של המשחק עובדת היטב. יש מעבר בין טכנאי בחלל, לדרמות פסיכולוגיות ועד לאימה ברמה קוסמית. כל חלק יכול להחזיק משחק שלם והמעברים ביניהם לא חורקים. זה כל מה ש-Moons of Madness היה צריך לספק, וזה מה שקיבלתי. השליטה במשחק לא יוצאת דופן אבל גם לא הוציאה אותי בשום שלב מהאווירה. הגרפיקה לא הדהימה אותי אבל לא הייתה מכוערת. השחקנים המדובבים עושים עבודה טובה למדי וכיף לשמוע אותם תוך כדי התקדמות המשחק. הדברים החשובים באמת במשחק עשויים כמו שצריך, אז הבינוניות של חלקים אחרים לא הזיזה לי. לא כל משחק צריך להראות הכי יפה והכי מרשים בעולם. כיף להתנהל מול המשחק, כיף לראות את האווירה וכיף לפחד מהחלקים הנכונים. Moons of Madness השקיע במקומות הנכונים, והתוצאות בהתאם. המשחק זמין כרגע למחשבים האישיים ובהמשך ייצא לקונסולות ה-PlayStation 4 וה-Xbox One.

Moons of Madness

אווירה - 9.5
משחקיות - 8
גרפיקה וסאונד - 7.5

8.3

לא רק לחובבי אימה

אווירה טובה ומיקום מעניין הופכים את המשחק ליותר מעוד משחק אימה

User Rating: Be the first one !

אודות יונדב צבקר

סטודנט לספרות, בוגר ישיבת מעלה גלבוע, גיק ודוס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *