קיפול אחד יותר מידי – ביקורת המשחק Paper Mario: The Origami King

ישבתי לבדוק את משחק ההרפתקאות החדש בסדרת Paper Mario על גבי ה-Nintendo Switch

הדמות של Mario קיימת בליבנו שנים רבות, ועד כה היא הופיעה באינספור משחקים המתחלקים לאינספור סוגים. אחת מסדרות המשחקים הוותיקות ביותר שיש למריו היא סדרת Paper Mario, שקיימת מראשית שנות ה-2000 עם המשחק Paper Mario המקורי שיצא לשוק בשנת 2001.

סדרת Paper Mario היא אחת מסדרות המשחקים האהובות עליי, והמשחק השני בסדרה, Paper Mario: The Thousand-Year Door, היה ויישאר לאחד ממשחקי המחשב האהובים עליי בכל הזמנים, ואנשים רבים כמוני מחשיבים אותו לאחד ממשחקי מריו המוצלחים ביותר אי פעם. לצידו יש את Paper Mario: Sticker Star, שאמנם הרבה לא אהבו אבל באופן אישי היה לאחד מהמשחקים האהובים עליי על גבי ה-3DS.

כעת, בשנת 2020, מגיע אלינו Paper Mario: The Origami King. ישבתי לבדוק את המשחק החדש בסדרה, בתקווה שהוא יצליח להחזיר לסדרה המוצלחת נשימת חיים חדשה, לאחר שהמשחקים האחרונים בסדרה היו לפחות מוצלחים בקרב השחקנים.

אז The Origami King עוקב כמובן אחרי מריו שלנו, שמגיע יום אחד לפסטיבל האוריגמי המתחרש בטוד טאון. מריו מגיע לפסטיבל יחד עם אחיו לואיג’י, ומהר מאוד מגלה שהפסטיבל לא ממש מתרחש כמתוכנן. הוא מגיע לטירה של הנסיכה פיץ’ שם הוא מגלה שהפכה מדמות נייר חביבה לדמות אוריגמי חסרת רגשות.

לבסוף מריו מגלה שהמלך אולי השתלט על הטירה של הנסיכה, במטרה להפוך את כל העולם ותושבי הממלכה לאוריגמי. אולי עוקר את טירת הנסיכה ממקומה ומעביר אותה לפסגת הר גבוהה על ידי מספר “זרועות” אוריגמי. כעת נותר למריו לשחרר את הזרועות שעוטפים את הטירה ולהביס את המלך אולי.

הסיפור של המשחק נהדר, והוא מציג דמויות איכותיות וחביבות לכל אורכו. מלבד למריו אותו נגלם לכל אורך המשחק מצטרפת אלינו אוליביה, אחותו של המלך אולי. אוליביה משמשת כשותפה שלנו לאורך כל המסע, והיא תדריך אותנו, תייעץ לנו ותסייע לנו עם מספר יכולות מיוחדות במהלך המשחק. מלבד אוליביה ישנן דמויות חביבות לא פחות, כגון הפצצה בובי וכמובן המלך באוסר, ששופכים עוד לא מעט איכות לסיפור המשחק.

בגזרת המשחקיות נקבל את האפשרות להסתובב ברחבי ממלכת הנייר כמה שנרצה, במטרה להתקדם ולהביס את המלך אולי. כל הסביבות של המשחק צבעוניות ויפות, והמשחק התברג בקלות ברשימת “המשחקים היפים ביותר שיצא לי לשחק על גבי ה-Nintendo Switch“. הצבעים של העולם והדמויות עמוקים, וכל שהייה שלי במשחק הייתה מהפנטת.

בין האזורים השונים נוכל למצוא גיוון נרחב, החל מאזורים ירוקים ומיוערים ועד לאזורי מדבר גדולים. הגיוון בין אזורי המשחק הופך את המשחק לעוד יותר מרשים ומזמין. מלבד שיטוט במפות המשחק נוכל לאסוף המון, אבל המון דברים, החל מחפצי אספנות אותם נוכל לראות לראווה במוזיאון המשחק ועד לאינספור (ואני לא מגזים, יש מהם המון) טודים שמתחבאים לאורך כל עולם המשחק. הכמות שלהם באמת בלתי נתפסת, והם ללא ספק יהיו אתגר של ממש לאנשים שרוצים להשלים את המשחק על 100%. מלבד לכך עומד לרשות מריו תיק קונפטי, ממנו הוא יכול להשליך קונפטי אל החלקים החסרים במפת המשחק על מנת להשלים אותם. ניתן להשיג קונפטי מעצים וצמחים וכן מהבסת אויבים.

ואם כבר דיברנו על הבסת אויבים, הגענו לחלק המצער ביותר שיש ל-The Origami King להציע וזו כמובן מערכת הקרב.

בניגוד למשחקים הקודמים בסדרה שעבדו בפורמט תורות פשוט, The Origami King כולל מערכת קרב חדשה העושה שימוש במעגל קרב מובנה.

נתחיל מהעובדה שהשימוש במעגל קרב לעולם לא יהיה לי ברור. מסיבה כלשהי ובמקום להסתפק בקרבות פנים אל פנים פשוטים כמו שראינו לאורך כל משחקי הסדרה, יוצרי המשחק החליטו ליצור מערכת קרב “ענפה” הכוללת ניהול של מיקום האויבים שלכם עוד לפני שתתחילו להילחם בהם.

בכל קרב מריו ימוקם במרכז המעגל והאויבים שלוקחים חלק בקרב ימוקמו בשכבות מעגל הקרב השונות. לפני כל סיבוב קרב מיקום האויבים שלכם יתערבב ותזדקקו להזיז ולסובב את השכבות השונות שמרכיבות את מעגל הקרב על מנת שמיקום האויבים שלכם יתאים בצורה הטובה ביותר למהלכים שתבצעו במהלך הלחימה. כמות הפעמים בהם נוכל להזיז את המעגל מוגבלות, כך שיהיה עלינו לתכנן את הפעולות שלנו בצורה הטובה ביותר לפני ביצוען.

אז מה הפך את מערכת הקרב לכל כך נוראית?

נתחיל מזה שאפשרויות סיבוב המעגל מוגבלות בזמן, לצד כמות הפעולות המוגבלת עלייה דיברתי קודם. אני מבין שהוספת ספירת זמן לאחור היא אלמנט די מקובל במשחקים מסוג זה, והוא נוסף למשחק על מנת לאתגר את השחקנים למחשבה מהירה ויעילה, אך יש אנשים שזה פשוט לא הסטייל שלהם, והם ממש לא מחפשים אתגר קצוב בזמן במשחק כמו Paper Mario. 

השליטה בסיבוב המעגל אמנם די פשוטה והיא כוללת שני סוגי סיבובים אותם ניתן לבצע על שכבות המעגל, אך בפועל מדובר באחת ממערכות הקרב המסורבלות ביותר שיצא לי להיתקל בהן. אין אפשרות לחזור אחורה בין שכבות המעגל, כך שאם תזוזו פעם אחת יותר מידי תאלצו לחזור על כל שכבות המעגל מחדש, והמון פעמים מצאתי את עצמי מבצע פעולות לא נכונות עקב תזוזה לא רצויה של שכבות המעגל או סיום הזמן הקצוב שלי לסידור האויבים.

לצערי הרב, אני לא יכול להגיד שמערכת הקרב מהנה. הצורך לסובב ולסדר את האויבים בכל פעם מחדש מספר פעמים במהלך קרב פשוט מתישה אחרי מספר שעות, מה שהופך את חווית הקרב (שהיא חלק גדול מאוד ממהלך המשחק כולו) ללא מהנה בכלל, בייחוד שכל הסיפור מוגבל בזמן.

כמו כן אין מערכת רמות במשחק, וכל שתקבלו על הבסת אויבים זה מטבעות, ויש מהם המון לאורך המשחק בלי קשר לקרבות, כך שמהר מאוד מצאתי את עצמי מנסה להתחמק מאויבים במהלך השיטוט שלי ברחבי המפה כדי שלא להיכנס לקרב. אך כמובן שגם על זה יוצרי המשחק חשבו ובצעד מעצבן נוסף הם החליטו שמהירות האויבים תהיה גבוהה פי כמה מהמהירות של מריו, אז לרוב הקרב מגיע אליכם אם תרצו ואם לא תרצו, בידיעה שהפרס שיגיע אחריו לרוב לא יהיה שווה את המאמץ.

אם כבר דיברתי על מטבעות אספר לכם שהשימוש שלהם מתחיל ברכישת שלל חפצים ויכולות שיעזרו למריו במהלך המשחק ונגמר באפשרות “לשחד” את הטודים שצופים בקרב שלכם על מנת שיורדו לאויב שלכם מעט נזק. כמו כן ישנה אפשרות לשלם במטבעות במהלך הקרב על מנת להגדיל את כמות הזמן הקצוב שנותר לכם לסיום הזזת מגעל הקרב, שזו לדעתי ממש לא הדרך הנכונה להנגיש את המשחק לשחקנים שזקוקים למעט יותר זמן בכל סיבוב קרב, בעיקר בשל העובדה שבסופו של דבר בנק המטבעות שלכם עלול להיגמר, ואז תישארו תקועים ללא אמצעים מקלים לניהול הקרב.

מלבד קרבות המשחק הרגילים ישנם קרבות הבוסים, שהם אולי ניצוץ האור היחידי שיש למשחק להציע בתחום הקרבות, אבל גם כאן מדובר בניצוץ אור קטן למדי. הפעם במקום להיות ממוקמים במרכז המעגל ימוקם מריו מחוץ למעגל, כאשר הבוס שאתם מתמודדים מולו נמצא במרכז המעגל. במקום להזיז את מיקום האויבים תצטרכו להזיז את שכבות המעגל במטרה ליצור לכם נתיב הגעה למרכז המעגל, בזווית ממנה תוכלו לשלוח מכה אל הבוס שעומד מולכם.

לרוב הבוסים כן מאוד מהנים ומצריכים מכם לשלב הילוך גבוה יותר בכל הקשור לתכנון הקרב מראש, אבל גם כאן ישנה הגבלה בזמן לטובת תכנון המסלול שלכם אל הבוס, וכמו במקרה של הקרבות הרגילים, במקרים רבים זה פשוט הופך את חווית המשחק למתישה ולא מהנה.

לבסוף הדבר שאכזב אותי בצורה הגדולה ביותר היא חוסר הנגישות של המשחק. כפי שאמרתי קודם אין אפשרות להסיר את מגבלות הזמן במהלך הקרבות (ישנה האפשרות להגדיל את הזמן הקצוב לניהול המעגל כפי שציינתי קודם), ואמנם אני באופן אישי מסוגל להתמודד איתן, אבל אני בטוח שיש לא מעט אנשים (כגון ילדים או אנשים בעלי קושי כלשהו) שלא יצליחו להתמודד עם מערכת המשחק. חבל מאוד שאין שום אפשרות להקל על מהלך המשחק והקרב, דבר שיהפוך אותו בקלות להרבה יותר מוצלח ונגיש לקשת רחבה של שחקנים, בייחוד שמדובר במשחק שכולל בו את אחת מדמויות המחשב המשפחתיות ביותר שידע עולמנו.

בסופו של דבר ובצער רב, Paper Mario: The Origami King היה בשביל לאכזבה. ציפיתי בקוצר רוח לקבל משחק ראוי ומרשים בסדרת המשחקים האהובה, ובגזרת הסיפור ללא ספק קיבלתי את מה שקיוויתי וציפיתי לקבל, אך לצערי הרב מערכת הקרב לוקחת נתח גדול מאוד ממהלך המשחק, וחוסר האיכות שלה הופך את המשחק להרבה פחות טוב ממה שהיה יכול להיות.

*עותק לביקורת סופק על ידי נינטנדו ישראל.

Paper Mario: The Origami King

ציון סופי - 6

6

סביר

מערכת קרב אחת שמשפיעה לרעה על משחק שלם.

User Rating: 1.9 ( 1 votes)

אודות רועי האן

רועי האן, בן 20 מהשומרון, עורך ראשי בקטגוריית חומרה. גיימר, חובב מחשבים, חומרה, קולנוע וקומיקס. טכנאי מחשבים בימים וגיק הדוק בלילות. מעריץ מושבע של Marvel ושחקן משחקי תפקידים קשוח. גיק איכותי בעל דעה קולחת שתמיד שמח לדון בכל נושא מעניין!

כתיבת תגובה

Specify Instagram App ID and Instagram App Secret in Super Socializer > Social Login section in admin panel for Instagram Login to work

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *