Borderlands 3

לעבור את הגבול – ביקורת המשחק Borderlands 3

Borderlands 3 הוא משחק סביר, שבנוי על היסודות היציבים של קודמיו אבל פשוט לא מצליח לקדם את הסדרה מספיק ונשאר תקוע בעבר

חווית המשחק במשחקי המשך היא תמיד חוויה מלחיצה, במיוחד באחד שאתה זוכר שאהבת, על אחת כמה וכמה כשהמשחק הזה יצא לפני כמעט עשור, כשהיית צעיר יותר, מלא תקווה, קצת אחרי התיכון ולפני הצבא, כשבדיחות גסות וחסרות מעוף עדיין הצחיקו אותך. Borderlands 3 היה משחק שאנשים רבים, ביניהם גם אני, חיכו לו במשך שנים. קשה שלא להביט לאחור בערגה על הרגעים היפים של המשחק השני כמו השיחות עם ג’ק, הנבל הראשי, או משחק התפקידים השולחני של טינה בחבילת ההרחבה Tiny Tina’s Assault on Dragon Keep. זה נכון במיוחד לאור העובדה שגרסה מחודשת של המשחק הראשון הושקה לפני מספר חודשים כדי להתניע את מנועי השיווק לקראת השקתו של המשחק השלישי. ההומור במשחקים הקודמים בסדרה תמיד היה קצת הזוי, אבל הוא היה מרובד בצורה מבדרת. דמויות רבות השתמשו בדימויים מרחיקי לכת כדי לתאר את מערכות היחסים שלהם עם דמויות אחרות בצורה הומוריסטית (בדרך כלל כדי ללעוג לרובוט החביב קלפטראפ או לאחד מהנבלים במשחקים). לבדיחות עצמן כמעט תמיד היה חסר משהו והן גם לא היו מתוחכמות במיוחד, אבל הרגשתי שהן באו מהלב.

ההומור ב-Borderlands 3 הרבה פחות טוב, המשחק נפתח עם הומור בתי שימוש מהסוג העצל ביותר. בתחילת הפתיח שלו מופיע שודד שדורך על גוש צואה ומתחיל לרחרח אותו, לאחר מכן שודד אחר רוצה להשתמש בראשו של קלפטראפ בתור שירותים. אני לא זוכר שהומור מסוג זה הופיע במשחקים הקודמים, אני מרגיש שההומור שם היה טוב יותר. נכון שחלקו גם היה מיושן, אבל הוא היה הרבה יותר מתוחכם מאשר פה ולא התדרדר לבדיחות על צואה ועל מחלת הסרטן. בעיה נוספת נוגעת לחוסר ההחלטיות של הכותבים מבחינת סגנון הכתיבה. בשם התקינות הפוליטית הכותבים החליטו להחליף את שמם של האויבים נמוכי הקומה מ-“Midget” (גמד באנגלית), מילה שנחשבת היום לפוגענית, ל-“Tink”, שמתייחסת לקול הצייצני אותו מפיקים אויבים אלה. המילה החדשה היא גם פוגענית, אבל רוב הציבור (גם זה דובר האנגלית) לא יבין אותה וזאת לדעתי בדיוק הסיבה שהם בחרו בה. בעיה נוספת נוגעת לעקביות, אם הם ראו לנכון להחליף את המילה “Midget”, מדוע הם לא שינו את שמו של האויב “Psycho” למילה שלא תפגע באלה מאיתנו שסובלים מהפרעה נפשית? ההשערה שלי היא שזה נובע ממיתוג, אויב זה (ביחד עם קלפטראפ) הוא הקמע של הסדרה, כולם מכירים אותו והוא מופיע על העטיפה של כל אחד ממשחקיה. שינוי שמו היה גורם נזק למותג, לכן מפתחת המשחק, חברת Gearbox Software, החליטה להשאיר את השם “Psycho”. אל תטעו, אין לי בעיה עם הומור פוגעני, אך אני תמה על חוסר העקביות והיושרה מצדה של החברה.

הנבלים בסדרה תמיד היו משהו שהחברה התגאתה בו כשדיברה עליה. הפעם אין להם במה להתגאות, התאומים קליפסו הם נבלים גרועים. הם לא מתקרבים לקצה הציפורן של ג’ק, הנוכחות שלהם פשוט מעצבנת באופן תמידי וחבל כי הם באמת יכלו להוות פרשנות מחרידה ומעוררת מחשבה על תרבות היוטיוב והאינסטגרם אם הכותבים היו עושים את העבודה שלהם כמו שצריך. בשורה התחתונה חסר להם את העומק הדרוש כדי לחתור תחת התופעה הזאת.

הכתיבה כאן כל כך בוטה וחסרת תחכום עד כדי כך שהמשחקיות מרגישה משנית לסיפור. המונולוגים של דמויות המשנה נמשכים זמן רב מדי, ועליכם לחכות עד שיסתיימו לפני שתוכלו להמשיך במסע שלכם. המונולוגים האלה לא הורסים את המשחק, אבל העובדה שהם מתארכים ללא הרף בהחלט מעידה על רמת הכתיבה הנמוכה. החדשות הטובות הן שכאשר שיחקתי במשחק ביחד עם חברים זה הפריע לי רק לעיתים רחוקות. באופן כללי הדרך הבטוחה ביותר להינות מ-Borderlands 3 היא לשחק בו עם חברים. השיחה איתם עזרה לי להתעלם ממטר הבדיחות והקלישאות המטופשות (כולל העתקות חסרות בושה מסדרות אנימציה עכשוויות דוגמת “ריק ומורטי”), ואפשרה לי להינות בשקט מהמשחקיות המוכרת של הסדרה האהובה.

מבחינת המשחקיות, התוספת של האפשרות להחליק תוך כדי ריצה ולהיאחז בפלטפורמה לאחר קפיצה היא נחמדה; היא גורמת לתנועה להרגיש הרבה יותר טובה ומשפרת מאוד את חווית המשחק. הבעיה מתחילה במשימות מסוג מאוד ספציפי, בהן הייתי צריך לטפס על מגדל. השינויים האלה כנראה גרמו למפתחים לחשוב ש-Borderlands יכול לעבוד בתור משחק פלטפורמה וחבל כי המשימות האלה סתם מתסכלות ואין להן שום ערך מוסף. גם כלי הנשק וגם מערכת הירי עברו שדרוג משמעותי. כל אחת מיצרניות הנשק שמופיעות במשחק מייצרת כלי נשק ייחודיים לה (למשל כלי הנשק של חברת ג’ייקובס שמגיעים עם כוונת, בעלי קצב ירי נמוך, אך מסבים נזק רב). כמות הנשקים העצומה תמיד הייתה גולת הכותרת של הסדרה, כעת לרבים מהם יש גם מצבי ירי משניים ושימושיים (הנשקים של מליוואן למשל יכולים לעבור בין שני סוגי נזק שונים). יחד עם זאת, מערכת התפריטים של המשחק מסורבלת ומיושנת מאוד, אין כמעט הבדל בינה לבין זו של המשחקים הקודמים (שכבר אז הייתה מסורבלת).

ארבע דמויות השחקן החדשות מרגישות שונות לחלוטין אחת מהשנייה הן מבחינת המשחקיות והן מבחינת הדיאלוגים והדיבוב. ניסיתי לשחק בכל אחת מהדמויות אבל בסוף החלטתי לשחק בתור זיין (על גבי קונסולת ה-PlayStation 4) ופלאק (על גבי המחשב האישי). מוז פשוט הייתה משעממת מדי ואמארה התבססה יותר מדי על היכולות שלה. אם כבר מדברים על זה אז מערכת היכולות החדשה, המכילה שפע של השדרוגים, היא באמת מצוינת. כל הדמויות יכולות להשתמש רק ביכולת פעילה אחת מתוך שלוש, למעט זיין שיכול להשתמש בשתיים במקביל. הייתי צריך לוותר על הרימון כדי לנצל את האפשרות הזאת אבל זה היה שווה את זה. פלאק הוא דמות ממש מיוחדת שכן הוא מלווה באחת משלוש חיות מחמד במהלך הקרב, שאמנם הופכות את המשחק איתו לקל מאוד, אך מהנה ומגוון יותר.

לולאת המשחקיות כאן טובה דיה, אבל ציפיתי לקצת יותר מ-Borderlands 3. משחקי יריות ותפקידים עברו שינויים רבים מאז ש-Borderlands 2 יצא לפני שבע שנים (אני לא לוקח בחשבון את Borderlands: The Pre-Sequel כי הוא פחות טוב מהשני בהקשר הזה) והייתי רוצה לראות את המפתחים מאמצים כמה מהם. כשאלי מזכירה בזלזול את העובדה שהיא פשוט נאלצה לזרוק את ווי התלייה ואת תרמיל הריחוף לחלל החיצון כחלק מבדיחה בתחילת המשחק, חשבתי שהמפתחים יכלו באמת ליישם אחד משני הדברים האלה כדי להפוך את השיטוט בסביבות המשחק הפתוחות למהנה יותר.

Borderlands 3

ברמה החזותית המשחק נעים מאוד למראה, כצפוי הסגנון האמנותי המוצלל שלו נראה מדהים. מספר כמעט אינסופי של דברים קטנים הראו לי כמה האמנים שעומדים מאחורי הסגנון הזה מוכשרים, במיוחד כשזה נוגע לאנימציות. הוצאת אקדח מים כדי לקרר אקדח אחרי התחממות יתר המטופשת להפליא או הברגה של מתג על כלי הנשק שלי בכדי לשנות את מצב ירי, העלו חיוך על פני בכל פעם שראיתי אותן. בנוסף האנימציות המוזרות של חלק מהאויבים הפכו אותם למעניינים יותר. גם בחלק הזה המשחק לא חף מבעיות, תנועת השפתיים של דמויות לא תמיד מתואמת עם הדיבוב וחלק מהאנימציות נראות נוקשות מאוד.

הבעיות הטכניות לא נגמרות כאן, המרחק המרבי של עצמים במשחק קטן מדי ולכן הרבה דברים נראים מטושטשים (הדבר בולט במיוחד על גרסת ה-PS4 של המשחק). שתי הגרסאות בהן שיחקתי (PS4 והמחשב האישי) סבלו מתקיעות תכופות וגם קרסו כמה וכמה פעמים. היו גם מקרים רבים בהם תפריטים לא נפתחו ואויבים נתקעו בתוך הסביבה, כך שלא יכולתי להרוג אותם ולסיים את המשימה ונאלצתי לטעון את המשחק מחדש.

Borderlands 3

המוסיקה תמיד הייתה נקודת חוזק בסדרה והמצב ב-Borderlands 3 אינו שונה. המוסיקה מצליחה לשפר כל רגע ורגע במשחק. אפילו צלילי הירי של כלי הנשק השונים נשמעים נהדר. אחד הנשקים הבולטים הוא נשק שלועג לכם תוך כדי השימוש בו. הדיבוב עצמו מדהים כמצופה מהסדרה, במיוחד זה של דמויות השחקן שמדובבות כאן בפעם הראשונה.

יש לי רגשות מעורבים בנוגע ל-Borderlands 3. בסך הכל הוא משחק סביר וכיף לשחק בו, אבל הוא יכל היה להיות הרבה יותר טוב. הייתי מופתע מכמה ילדותית הכתיבה שמרגישה כמו מסע בזמן לימי התיכון שלי. מעטים הדברים בחיים שמביכים כמו להסתכל על האדם שהיית לפני שבע שנים. אם אתם לא נבוכים מרמת ההומור במשחק הזה שאתם כנראה עדיין בתיכון או, ואני מצטער לומר לכם, יכול להיות שאתם ה-Borderlands 3 של קבוצת החברים שלכם; תקועים בעבר ולא מצליחים לצמוח או להשתנות בשום דרך משמעותית, תוך הסתמכות מיותרת על בדיחות ביבים ונוסטלגיה.

Borderlands 3

עלילה - 3
משחקיות - 7
גרפיקה ואנימציה - 7
דיבוב ופסקול - 9

6.5

סביר

הלך הקסם, נשאר הילד.

User Rating: Be the first one !

אודות דניאל לניאדו

במקור מרעננה, כיום מירושלים. סטודנט לביולוגיה, חובב סרטים ומשחקים מושבע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *