עתיד ללא עתיד – ביקורת למשחק Cyberpunk 2077

גרפיקה שתיקח אותנו לדור הבא, סאונד מטורף, משחקיות שתשאיר אותנו פעורי פה, מערכת לחימה חדשנית וקיאנו ריבס! אלה חלק מכל ההבטחות שקיבלנו במשך כל שנות הפיתוח של המשחק Cyberpunk 2077. האם קיבלנו את כל הדברים הללו? כן ו… הרבה לא. תמשיכו לקרוא וגלו למה.

כשחברת CD Project Red בישרה לעולם על Cyberpunk 2077 לפני 7 שנים כולם רעשו וגעשו, ואחרי שהציגו את קיאנו ריבס ״המאמי העולמי״ כולם בכלל איבדו את זה, כי אחרי ההצלחה המגה מסחררת של סדרת המשחקים Witcher כולם היו מוכנים ליצירה הענקית הבאה שתשנה את עולם הגיימינג, גם אם צריך להמתין כמה שנים טובות עד שזה יקרה. איך אומרים? בשביל דברים טובים שווה לחכות.

הפיתוח נמשך, תאריכי היציאה נדחו שוב ושוב ושוב עד שסוף סוף זה קרה – המשחק הושק וכולם היו בהלם.

מכמה בחינות…

קודם כל תכירו את עצמכם, או יותר נכון את הדמות שתלוו לכל אורך החוויה, אתם V, דמות שתבנו מ-0 כולל כל פרט אפשרי שלא חשבתם שאפשר או צריך להגדיר ואחרי שתשקיעו בערך שעה בבניית הדמות – תמצאו את עצמכם בעיר דיסוטופית בעתיד הלא רחוק העונה לשם Night City שבקליפורניה רבתי. אחרי התחלה זריזה שתכניס אתכם לעניינים אתם תיחשפו במכה אחת לכל מה שהמשחק מציע  – עיר ענקית מלאת משימות ופעילויות, ובתור סוג של שכיר חרב חובב אלימות, תוספות מלאכותיות וצדק בסיסי אתם תהיו עסוקים מאוד. בזמן שהסיפור נפתח לאט לאט ואנחנו מגלים שהתאגידים ששולטים בעיר נלחמו כמה וכמה פעמים והביאו את העיר למצב הנוכחי. עקב המצב וכצפוי הפשיעה עלתה ועכשיו העיר מנוהלת גם ע״י אותם ארגונים עסקיים גדולים וגם ע״י ארגוני פשע ולכולם מטרה דומה – להרוויח כסף ולשלוט כמה.

בראש של כולם עומד התאגיד המגה ענקי והיפני – אראסקה שהשפיע מאוד על נראות העיר וצורת החיים בה. בתוך כל זה אתם או בעצם V יחד עם ג׳וני, תצטרכו להתמודד עם כל מה שיזרקו עליכם בין אם כמשימה פעילות, עזרה למשטרה או כל דבר שתפגשו בדרך וזה המון. למה? זה פשוט משתלם.

שאלתם לגבי קיאנו ריבס? הדמות של קיאנו היא ג׳וני סילברהאנד – רוקר ולוחם חופש (בעיניו) שמצטרף אליכם להרפתקה לאורך המשחק, נותן לכם פרספקטיבה שונה על מהלכים מסוימים, עצות (שימושיות יותר או פחות, לשיקולכם) בכל משימה ובגדול גם הצד השני של המצפון שלכם.

זה בגדול סיפור הרקע מבלי להיכנס לספוילרים או להרוס רגעים מיוחדים, לא הדבר הכי מקורי שיש אבל… יש לו את הרגעים שלו.

בד״כ כשאני מסקר משחק אני אוהב לקחת אותו, לפרק אותו לגורמים ולנתח לכל חלק את הצורה, הפעם לצערי הרב (ולעוד כמה אנשים מסביב לגלובס) Cyberpunk 2077 הגיע כבר מפורק או יותר נכון שבור. משום מה אחרי בישול איטי של 7 שנים, החליטו להרים לטורבו כי כנראה בער למפתחים להוציא אותו לשוק לצד ההשקה של הקונסולות של הדור הבא ואי אפשר לפספס למה, יש פה מומנטום אדיר, הקהל חיכה בטירוף למשחק, הגרפיקה פה מפוצצת ומותאמת לעוצמה החדשה(תיכף אתייחס לזה טיפה יותר), הבילד-אפ היה היסטרי, בקיצור – כל מה שצריך ל-Best Seller. הבעיה ולאור המחסור העולמי בקונסולות PlayStation 5, רוב הקהל משחק על הקונסולה של הדור הקודם ושם החגיגה האמיתית מתחילה.

יכול להיות שבגלל שגם פיתחתי ציפיות מהמשחק וגם בגלל הרגעים הראשונים של המשחק הנפילה הייתה כל כך כואבת. הדבר הראשון שאנחנו מגלים, מלבד המשחקיות עצמה שהיא ממבט ראשון (FPS), זה את סביבת המשחק שלנו שהיא לא פחות ממרהיבה ועוצרת נשימה. מי שאי פעם חווה את הסרט "בלייד ראנר" עם האריסון פורד, נזרק היישר אל אותו עולם ומקבל אל כל כולו במכה אחת ולפרטים מטורפים ממש כמו בסרט. העבודה הגרפית לאורך כל הדרך היא הצבת רף בעולם הגיימינג ומציגה יכולות וביצועים בכל דרך אפשרית:

  • משחקי מזג האוויר ויום-לילה
  • עיצוב ובניית העיר מכל בחינה אפשרית
  • הבדלי האזורים שבתוכה כמו יוקרתי, סלאמס, שכונות, תעשייתי
  • עירוב התרבות האמריקאית-יפנית בכל דרך אפשרית (בגלל ההשפעה של התאגיד היפני אראסקה)
  • הקהל שמסביב והדמויות שלוקחות חלק בחיינו
  • הרכבים
  • החלקים הקירבנטים

בקיצור הכל.

הושקעה מחשבה בכל פרט וכל אלמנט וזה לא פחות מחגיגה ויזואלית לעיניים.

לצד זה תוסיפו סאונד חי, עשיר ומלא שמגיע מכל כיוון, העיר שוקקת חיים ואתם שומעים את זה כל הזמן, ואם הקולות והרעשים לא מספקים אתכם מלווה את המשחק פסקול מעולה של מוזיקה עתידנית, בועטת, אלקטרונית, כועסת ומעיפה שמתאימה בדיוק להווי של העיר ולסיטואציה שאתם נמצאים בה. אם יש משהו שאני מאוד מעריך במשחקים זה הסאונד, יש לו תפקיד חשוב והוא יכול לשנות כל רגע לטוב ולרע וכאן העבודה מצוינת.

ואז Cyberpunk 2077 קורס.

ושוב קורס. ושוב ושוב ושוב. ואם הוא לא קרס, אז הגרפיקה לא נטענת, או שנופלים דרך הרצפה, או שנתקעים בתוך הקיר או ששוב קורס. היה לי מאוד קשה להתחבר למשחק הזה ולא כי זה לא ה״קטע שלי״ – להיפך, אבל ברגע שסוף סוף מתחילים להיכנס לאווירה משהו נדפק וזה לוקח את חוויית המשחק.

תארו לכם שאתם באמצע משימה יחסית ארוכה, נלחמים כאריות, אוספים כל דבר ואז… באג. הכל נופל וצריך להתחיל מההתחלה. פעם אחר פעם. ממשיכים בכל זאת. המשימות אמנם מגוונות אבל נותנות דרייב להמשיך ובשביל להצליח צריך לפתח את הדמות. לא משהו חריג בעולמנו. אבל כמות התפריטים של השדרוגים דווקא כן. כמות התפריטים, העצי-פיתוח, המסכים והאופציות מוגזמת בקטע שאתה לא סגור אם שגרת או קניית ברווז דקורטיבי, הכל מסובך מעורבב וההתעסקות שוב פוגעת בחוויה.

ברגע שמבינים את ההתנהלות ומתמודדים עם כל התפריטים, מבינים איך לשפר ולשדרג בצורה יעילה וממוקדת שעוזרת לנו בשלבים מתקדמים.

אני בטוח שעוד כמה חודשים מרגע כתיבת שורות מאוכזבות אלו, ייצאו מספיק תיקונים, פאצ׳ים ועדכונים בשביל להפוך את המשחק ליציב, זורם וסוג של שלם כמו שהמפתחים רצו או בערך רצו. ולפי מה שראיתי בסביבת ה-pc המצב יותר טוב ויציב וב-PS5 נראה הרבה יותר טוב ומהודק (מן הסתם…)

אז אחרי שהתגברנו על כל הבאגים, למדנו איך לפתח את הדמות, הבנו לאן הרוח נושבת ומי הבוס אתם מוזמנים להתמסר לחוויה הדיסוטופית של Cyberpunk 2077 על כל רבדיה, לרוץ בין משימות קצרות, ארוכות או סתם מכניסות מזומנים, לשדרג את הצורה, להתהולל במקומות מפוקפקים עם מי שאתם רוצים (אף אחד לא שופט) להתנסות בסמים דיגיטלים או כל דבר אחר שתרצו. הכבישים פתוחים, העיר מונחת לרגליכם ותיתן לכם הכל מהכל וגם אגרוף לפנים ובעיטה לביצים. תחושת החופש שמקבלים משפיעה גם עליכם במובן מסוים. בכל פינה מחכות לכם המון משימות קטנטנות ונקודתיות לצד המשימות הראשיות והתפתחות העלילה. בכל רגע אתם יכולים לבחור את הגישה שתטפלו במצב – התגנבות שקטה, יכולות טכנולוגיות (זוכרים? כולם 3/4 רובוטים) או נשק ביד וקריאת קרב בלב. לא משנה באיזה דרך תבחרו, ברגע שהמשימה נגמרה היא נגמרה ולאט משליכה על דברים קדימה כך שתשתוללו איך שבא לכם.

שורה תחתונה

Cyberpunk 2077 היה אמור להיות הבטחת העשור מכל כך הרבה בחינות: גרפיקת, משחקית, עלילתית וקיאנו ריבס, כמו שאמרתי – כל המרכיבים למשחק מנצח, אבל בגלל הכמויות המטורפות של הבאגים שהובילו לזה שסוני הורידה את המשחק מחנות המשחקים הדיגיטלית והמפיצה CD project RED הבטיחה להחזיר את הכסף לכל מי שיחזיר את המשחק פיזית או דיגיטלית, חוויית המשחק צונחת בדרך דראסטית וכל המעלות שדווקא כן יש מתפוגגים באבק דיגיטלי. הגרפיקה והמוזיקה במשחק הן דברים שכן ראוי לציין לשבח אבל שוב, כשהכל עובד כמו שצריך רק אז אפשר באמת ליהנות מהסביבה שמגשימה לכל מעריץ בלייד ראנר פנטזיה או שתיים. המשחקיות וכמות המשימות באמת עצומה, יותר ממה שראיתי בכל משחק אחר, ואתם יכולים לקחת את המילה שלי – לא חייבים לעשות הכל, בשלב מסוים זה מרגיש שהמשחק נתקע ואתם מגלים ששרפתם הרים של זמן על משימות צד ועוד לא התחלתם את המשימה הראשית השנייה.

בגלל שהמשחק ממבט ראשון אז יש את הדחף לנהל מערכת קרב יותר לחימתית אבל ברגע שמתמחים באספקט ההתגנבות או השליטה הטכנולוגית מגלים צד אחר שלרוב גם מעניין ומאתגר יותר.

אם לא היו כל הקריסות שקרו בטווח כל כך קצר בין אחת לשנייה ואם המנוע הגרפי לא היה ״מפספס״ לעיתים כל כך תכופות, המשחק היה יכול להיות קרוב למושלם, אבל עם כל הרצון הטוב יש גבול לכמה שאפשר להתעלל בדמות, בשחקן ובמספר הנסיונות במשימה.

Cyberpunk 2077

ציון סופי - 6

6

סביר

המשחק היה יכול להפוך בקלות  להצלחה מסחררת, אבל במקום זה הוא אחד האכזבות וחבל.

User Rating: Be the first one !

אודות אבירם צדיקריו

אבירם צדיקריו קופירייטר, גיימר ותיק עם 20 שנות נסיון ויודע דבר או שניים, שאלות במייל, לא בשבת כי אני משלים שעות שינה. לייצירת קשר- [email protected] http://aviram.2ya.com/

השאר\י תגובה