מסורבל בחלל – ביקורת המשחק Elite Dangerous: Odyssey

Elite Dangerous מ-2014 חוזר עם הרחבה חדשה המאפשרת לנו לצאת מתחומי החללית ולחקור את כל הגלקסיה, רק למה היא כל כך משעממת?

אני אודה שסימולטורים בחלל הם ממש לא סוג המשחק האהוב עליי (אלא אם הם קשורים לפאנדום אהוב כמו שקרה לי עם Star Wars Squadrons לדוגמה), אבל כשראיתי את הטריילר של Elite Dangerous: Odyssey, אני חייב לציין שמשהו סוף כל סוף קרץ לי, בעיקר כי סוף כל סוף המשחק מאפשר לנו לצאת מתחומי החללית לטובת חקר של כוכבים וגלקסיות שלמות. הבעיה היחידה היא שמדובר בגלקסיה די משעממת ובנאלית שכוללת לא מעט בעיות ביצועים ותפעול. הנה מה שחשבתי על Elite Dangerous: Odyssey.

בעוד ולא יצא לי לשחק ב-Elite Dangerous לפני כתיבת הביקורת הזו, אני חייב לציין שהוא תמיד היה נראה לי כמו משחק טוב, ולמי מכם שלא מכיר, אספר בקצרה שמדובר במשחק סימולטור חלליות אונליין שיצא לראשונה בשנת 2014 שמאפשר לכם לטוס ברחבי החלל על גבי אינספור מערכות שמש וגלקסיות שונות תוך כדי ביצוע משימות, לחימה באויבים ברחבי הרשת ועוד. המשחק משלב הרבה אלמנטים של משחקי תפקידים, כאשר ניתן לבחור לנחת החלל שלכם מקצוע מסוים, ניתן להשתייך לפלגים מסוימים וניתן כמובן באופן תמידי לשפר ולקנות חלליות חדשות לארסנל שלכם. דבר נוסף שמאוד אהבתי במשחק הוא שמפת המשחק היא למעשה מודל 1 ל-1 של גלקסיית שביל החלב בצורה די ריאליסטית, מה שמאפשר לשחקן כמובן חופש בחירה מלא לדרך בה הוא יחקור את הגלקסיה. המשחק שופר ועודכן לאורך השנים ועד היום, ויש לו קהל שחקנים מבוסס מאוד גם היום.

כאמור, הסיבה היחידה שלא יצא לי לשחק במשחק הזה עד היום היא שבאופן אישי המשחקיות של טיסה 24/7 בתוך חללית אף פעם לא קסמה לי, ותמיד העדפתי לשחק במשחקי חלל שמשלבים גם חקר של הסביבה והכוכבים עצמם (משחקים כמו No Mans Sky המצוין). בעוד ואני מודה שלדעתי לקח למפתחת המשחק קצת יותר מידי זמן, לא יכולתי שלא לנסות את ההרחבה החדשה Elite Dangerous: Odyssey של המשחק, שסוף כל סוף מאפשרת לשחקנים לצאת מגבולות החללית שלהם ולחקור את כוכבי הגלקסיה ברגל.

בתחילת המשחק תיצרו כמובן את נחת החלל שלכם, תקבלו חללית ראשונה לשימושכם האישי ותצאו באופן עצמאי לחקור את החלל. בין הטיסות השונות תוכלו לנחות בתחנות חלל ייעודיות המאפשרות לכם לקנות נשקים וחליפות חלל חדשות כמו גם האפשרות לקבל משימות שונות משלל אנשים ברחבי תחנת החלל. המשימות עצמן מאפשרות קבלת כמה סוגי פרסים שונים כגון תהילה, כסף או נקודות ניסיון, ויש משימות שנחשבות כמשימות לא חוקיות, שביצוע שלהן יצריך מכם להתגנב מבלי להיתפס, אחרת התהילה שלכם ברחבי הגלקסיה תרד ואנשים יסרבו לשתף איתכם פעולה.

הרגעים הראשונים שלי במשחק היו מצויינים, ואני חייב לציין שאפילו שבעיניי יש הרבה יותר מידי תפריטים למשחק הזה, עדיין איכשהו הצלחתי למצוא את עצמי ולנווט בהם ביחסית קלות. כמו כן היות וזו הפעם הראשונה שהמשחק מאפשר לכם להסתובב בתוך הכוכבים עצמם ואף לירות בנשקים, היה מאוד מעניין לראות איך מערכת הקרב והיריות במשחק תתפקד, רק שכאן לצערי התחילו חלק מהבעיות של המשחק.
בתור התחלה מערכת הירי במשחק ממש לא מאוזנת, ברמה שזה מרגיש שהאויבים שלכם מחזיקים M16 ביד ואתם מחזיקים אקדח ברטה ממלחמת העולם הראשונה שחסר לו ההדק. כמעט בכל קרב שחוויתי במהלך המשחק נהרגתי משתי יריות בודדות בעוד והאויבים שלי לא מתו גם אחרי שבזבזתי מחסנית שלמה על אויב אחד. מעבר לכך הבינה של האויבים עצמה מאוד, אבל מאוד נמוכה, וכמעט תמיד כאשר אויב מסוים ישים לב אליכם הוא יעמד במקום ופשוט יתחיל לרסס ללא תקנה ומבלי לנסות להיכנס למחסה או לאגף אותנו, וזה מוזיל מאוד את התחושה של המשחק.

כמו כן גם חווית הטיסה הייתה לי קצת מוזרה, וזה כמובן קשור לזה שכפי שציינתי קודם, אני ממש לא חובב משחקי טיסה בחלל וכן לא שיחקתי במשחק לפני כן.
אין לי ספק שמי שאוהב את הקטע של לטוס בחללית בצורה כמה שיותר ריאליסטית וניתנת לשליטה אישית מאוד ימצא את עצמו כאן, מדובר במערכת ההיגוי היותר מפורטת שיצא לי לנסות במשחקי חלל עד היום, והיא כוללת שלל כפתורים ומערכות שונות שצריך לשים אליהן לב במהלך הטיסה, החל מבקרות הירי, רמת החום של המנוע, זווית הכניסה של החללית לכוכב מסוים ועוד.

לשמחתי הרבה גיליתי שניתן לשלם מעט מכסף המשחק על מנת לעשות שימוש בשירותי ההסעה האוטומטית של המשחק, שמאפשרת לכם לשבת עם הרגליים על השולחן ולצפות בחללית שלכם ממריאה, מתמרנת ונוחתת ביעד שלה ללא התערבות שלכם, וזה בהחלט הקל על החוויה שלי באופן אישי.

כאמור ניתן במהלך המשחק לקחת שלל משימות ממגוון רחב של אנשים ברחבי תחנות החלל, אבל כאן יש בעיה לא פחות קשה והיא שהמשימות עצמן פשוט משעממות. כמעט 99% מהמשימות ששיחקתי במהלך המשחק שלי היו בפורמט “לך לפה ותביא את זה” או “חסל את ההוא ותברח”. זה קצת מצער להגיד את זה פעם נוספת, אבל בגלל המשימות האלה המשחק הרגיש עוד יותר זול וחסר מעוף, וזה פשוט חבל, כי באמת שיש כאן המון אבל המון פוטנציאל למשימות מרשימות וארוכות שמתפרשות על כמה כוכבים במקביל (יש לכם את כל גלקסיית שביל החלב לרשותכם ואתם מגבילים אותי לכוכב אחד בכל משימה? נו באמת) שבהחלט יוציאו מכם זמן ומשאבים.

זה לצערי לא הסוף של הבעיות של המשחק, והשארתי את הבעיה הזו לסוף כי היא בסופו של דבר מה שגרם לי לפרוש מהמשחק הזה סופית, הביצועים.
המשחק נראה יחסית טוב למשחק מרובה משתתפים מהשנים האחרונות, אבל לא ברור לי למה זה אומר שהביצועים לא יכולים להיות טובים גם כן. המחשב שלי חזק כשזה נוגע ליכולות הרצת משחקים (יש לי RTX 2080 Super ו-Ryzen 5 3600X), ולכן זה ממש לא היה לי ברור למה Odyssey החליט לרוץ ב-35 פריימים ב-80% מהזמן, גם במקומות בהם אני נמצא בתחנת חלל קטנה שכוללת חנות ובר אחד. היות וזה לא היה נראה לי הגיוני התחלתי לחפש באינטרנט מה בדיוק הסיפור והבנתי מאוד מהר שהאופטימיזיציה של המשחק הזה פשוט לא טובה נכון לרגע כתיבת ביקורת זו, והרבה אנשים עם מפרטים אפילו טובים יותר משלי חווים קשיים בהרצת המשחק בצורה חלקה.

זה לא נגמר רק בתחום הגרפיקה היות והיו הרבה מאוד אנשים שאמרו שהם חווים קשיים במשחק מרובה משתתפים עם חברים (ניתן לשחק בכל המשחק לצד חבר), כאשר פעמים רבות המשחק לא מתחבר לחבר שלכם, החבר שלכם לא מופיע אצלכם אבל אצלו אתם כן מופיעים או שהדיליי בין הפעולות של שני השחקנים כל כך גדול שזה כבר מביך. חשוב לי לציין שלא ניסיתי לשחק עם חבר באופן אישי, אבל לקרוא את זה לצד כל הבעיות שכן חוויתי במהלך המשחק לא הורידו את האש המתפרצת מהמדורה.

לסיכום, Elite Dangerous: Odyssey הוא ממש לא סימולטור הטיסה וחקר החלל שקיוויתי לקבל, ונראה שנכון לרגע לא מדובר בהרחבה ששווה $40. אני כמובן מקווה שהמפתחת של המשחק תמשיך לעדכן ולשפץ אותו, כדי שאולי יום אחד אחזור אליו פעם נוספת, כי הרעיון בהחלט ראוי להערצה, אבל הביצוע? ממש לא.

*Elite Dangerous: Odyssey זמין כבר היום לרכישה על גבי המחשב האישי, ה-PlayStation 4 וה-Xbox One.

Elite Dangerous: Odyssey

ציון סופי - 4

4

לא טוב

לולא הבעיות והמשחקיות המשעממת, Odyssey היה יכול להיות הרבה יותר ממה שהוא בפועל.

User Rating: Be the first one !

אודות רועי האן

רועי האן, בן 21 מהשומרון, טכנאי מחשבים ועורך ראשי בקטגוריית חומרה. גיימר, חובב מחשבים, חומרה, קולנוע וקומיקס.

השאר\י תגובה