Ginger: Beyond The Crystal – סיקור המשחק

Ginger: Beyond The Crystal הוא משחק פלטפורמה המספר את סיפורו של Ginger, יצור קטן וכחול שעליו מוטלת המשימה להחזיר את האור לעולם אחרי שאלת האור (אשר הייתה מדברת מתוך סלע) הפסיקה לדבר עם שלושת הדרואידים שלה, ובעצם נטשה את אנשי הכפר אשר עליהם הגנה במשך כל ההיסטוריה. Ginger הוא למעשה תזכורת של האלה שהיא עדיין קיימת שהיא לא נטשה אותם לגמרי למרות שככה אנשי הכפר חשבו, שלושת הדרואידים גידלו את Ginger בלב היער וחיכו ליום המיועד שלשמו Ginger "נוצר". וכך, אחרי כמה שנים (אין זמן מדוייק) הגיע הזמן של Ginger כאשר דמות מיסתורית הניחה קריסטל אדום ליד הקריסטל הכחול של היער ובכך גרמה לכל הקריסטלים (שנתנו את הכוח לכל הכפרים) לההרס ולהישבר לרסיסים, עכשיו הגיע הזמן של Ginger להציל את העולם!

בניגוד לקריינות המעולה שהוצגה בסרטון הפתיחה, הדמויות במשחק מדברות ג'יבריש ומבינים אותן רק ע"י תיבת טקסט, ואם אתם קראתם סיקורים קודמים שלי, אתם יודעים שזה דבר שמאוד מבאס אותי אישית. אני רוצה דיאלוגים שיסחפו אתי, דמויות שייתחברו אליי רגשית (כמו במשחקי Telltale) ולא תיבת טקסט ודיבורים שאף אחד לא יכול להבין. זה ממש חבל לדעתי כי העלילה כן טובה והקריינות בהתחלה מראה שהייתה להם הטכנולוגיה לעשות דיבוב, אז למה זה לא קרה פה? אין לי הסבר רציונלי לזה. נכון ש-Darkhar Studio ו-Badland indie שתיהן חברות קטנות, ואולי בעצם לא הייתה להם התמיכה הכלכלית לביצוע הדיבוב אבל עדיין, זה ממש הפריע לי.

משחקיות היא גורם מפתח בכל מה שנוגע לפלטפורמרים (משחקים בסגנון כמו Little Big Planet, Rayman וכדו') כי בעצם משחקים מסוג זה אמורים להיות מהנים ותו לא, אז מה בדיוק קרה למשחק Ginger? אין לי ממש תשובה לזה. זה לא שהמשחקיות גרועה, היא פשוט לא גמורה וגם נתקלתי בכמה באגים מעצבנים שבגללים הייתי צריך לסגור את המשחק. עוד דבר, או שאני השחקן הכי גרוע בעולם, או שבחרתי ברמת קושי הכי גבהה בלי לשים לב, או שהמשחק פשוט קשה… כל שלב הוא בין שלוש לעשר דקות באורכו, ולמרות שהיו Checkpoints, כל פעם שאתם מתים אתם צריכים לחזור לתחילת השלב, שזה מתיש בטירוף וגרם לי לכמה Rage Quits, אבל היי! לפחות קיבלתי על זה גביע ב-PSN:

ועוד בעיה שלי עם המשחקיות היא שלמרות שזה נראה כאילו המשחק הוא 2D, הוא בעצם 3D וזה אומר שאולי אתם תחשבו שאתם נוחתים בדיוק על אותו חפץ שעליו רציתם לקפוץ, אבל בעצם אתם תפלו אל מותכם ותחזרו ישר לתחילת השלב (מתסכל לא?). רק חשוב לי לציין שמקרה זה יכול לקרות רק במשימות הראשיות (ורק בחלק מהן) ולא במשימות צדדיות, את סוגי המשימות אני אסביר בהמשך. אז למרות שהמשחקיות הבסיסית אולי טובה ומהנה, אלה הפרטים הקטנים שהורסים את המשחק והופכים אותו לפסטיבל של זעם כעס.

ונעבור לעיצוב העולם של המשחק, רוב המשחק אתם נמצאים בעיר\כפר שכרגע אתם צריכים לשקם (יש שלושה כפרים), בתך הכפר יש שלוש סוגים של משימות:

משימות ראשיות: הן המשימות הארוכות ביותר והן ייקחו לכם כמה דקות טובות לעבור אותן, המשימות האלו יקדמו אתכם בעלילה וישיגו לכם כוחות חדשים (כמו יכולת להתכווץ או לתמרן דברים בעזרת נגינה על גיטרה) וגם, המשימות האלה הן החלק הכי מתסכל במשחק.

משימות צדדיות: אל משימות אלו תוכלו לגשת רק אחרי שסיימתם משימה ראשית והם סוג של משחקון כזה שבו תצטרכו לקפץ על אבנים מעופפות ולאסוף קריסטלים אדומים בשביל לסיים את השלב. גם פה, אם תמותו תחזרו ישר להתחלה אבל בגלל שהמשימות ממש קצרות זה פחות מפריע.

Quests: אלו המשימות הכי קצרות והן ייקחו מקסימום דקה או שתיים. את המשימות האלו תקבלו מהאנשים (אם אפשר לקרוא להם ככה) שבתוך הכפר, שיבקשו מכם לאסוף דברים כמו צנצנות דבש, תפוחים, גזרים ועוד. המשימות האלו ייתנו לעיר שלכם "Happiness" או "שמחה" שתעזור לכם לבנות את הכפר (או לקבל גביעים אם אתם Trophy Hunters). כפי שאמרתי קודם, המטרה הכללית במשחק היא לשקם את הכפרים שאתם נמצאים בהם, את זה אתם תעשו ע"י בניית הבתים ההרוסים בכפר או חילוץ התושבים. בשביל לבנות בתים אתם צריכים לאסוף חומרי בנייה (עצים, אבנים, חציר וכו') שאותם תמצאו פזורים בכפר או במהלך משימות ראשיות. את התושבים תוכלו לשחרר ע"י הליכה לקריסטל הראשי ו"קנייתם" בעזרת 30 קריסטלים שאספתם במשימה ראשית\צדדית. בגדול עיצוב העולם הוא מעולה, רק חבל שבפועל המשחק הוא פשוט לא כיף אז כל העניין יוצא פשוט מיותר לגמרי.

ונעבור לקטגוריה האחרונה, הפסקול. הפסקול של המשחק הוא, במילה אחת, מדהים! הוא לגמרי מתאים לאווירה החצי-ילדותית של המשחק והוא מלא בצלילים מדבקים שאם אתם לא מזמזמים אותם אחרי חצי דקה, אתם לא אנושיים. גם הסאונד עצמו הוא טוב, אבל לצערי לא מצאתי שום קישור ל-OST של המשחק ולכן לא תוכלו לשמוע אותו (נדמה לי שהוא הוסר) ברשת, אז כנראה שתצטרכו לקנות ולגלות. אבל תסמכו עליי, הפסקול מדהים והוא אולי הדבר היחיד שהייתי אומר שהצטיין במשחק הזה.

אז לסיכום, המשחק Ginger: Beyond The Crystal לא היה כיף (בלשון המעטה) אבל כן הראה נכונות ובסיס מצוין. חשוב לי לציין ששתי החברות שעבדו על המשחק (Darkhar Studio ו-Badland indie) הן חברות קטנות מאוד ויחסית בתחילת דרכם, אז בגלל העובדה שהמשחק לא עולה הרבה (20 דולר) ובגלל שהוא יכול להיות כיף לרובכם, הייתי ממליץ לכם לקנות את המשחק ולתמוך בשתי החברות בשביל שבעתיד הן יוכלו להביא לנו משחקים דומים רק הרבה יותר טובים, שכנעתי אתכם? כנסו לפה ותזמינו, זה למטרה טובה.