אני, אמא- ביקורת סרט- עולם שמנוהל על ידי רובוטים

“אני, אמא”- הסרט החדש של נטפליקס מציג לנו התראה למה שהרבה אנשים מצפים- הכחדת הגזע האנושי ועליית עידן הרובוטים. יצאתי להישאב לשעתיים של הסיוט שכולנו חוששים ממנו ואיכשהו נראה לא מאוד רחוק מהמציאות בתקופה הנוכחית. ראשית, יש לציין שזהו לא סרט אפוקליפסה שמנבא את סוף העולם אלא מותחן שמשולב עם מדע בדיוני. לצפייה בטריילר הסרט:

הסרט מתרחש בזמן שבו כל בני האדם הוכחדו לאחר סדרת מלחמות. ישנה ילדה אחת שידועה לנו שחיה בתחילת הסרט ונוצרה על ידי “האמא”, שהיא רובוטית שאחראית לגידולה במשך כל חייה בבונקר תת קרקעי, ממנו לא יצאה כל ימי חייה. המטרה של “האמא” היא להציג את בני האדם באור שלילי והיא פועלת על מנת לתת לבני האדם הזדמנות שנייה ולהפוך אותם לאנשים מוסריים ושקולים יותר. זאת הסיבה שהסרט הוא לא סרט אפוקליפסה, שכן יש מטרות נסתרות ומסרים שיוצר הסרט רוצה להעביר לנו ולא מדובר בהשמדה קטלנית שרק רוצה למחוק אותנו מהעולם.

רובוט אנושי

אני, אמא

הדמות של הרובוט בספק היא ללא ספק מעניינת. הרעיון שגם היא פועלת למען בני האדם מוזר ולא נתפס. רובוטים מצטיירים לרוב כהרסניים ואכזריים, אבל הנקודה המעניינת היא שאנחנו בעצם יצרנו אותם. בבונקר בסרט מלבד הילדה הראשית, אותה מגלמת קלרה רוגאארד לארסן יש עוברים רבים ש”האמא” שומרת ועליהם צריך להגן. את “האמא” מדבבת רוז ביירן שמגלמת בצורה משכנעת לגמרי את הרובוט. היא לפעמים מנסה להתנהג בצורה אנושית וגם כשהיא מרגישה רגשות אנושיים היא מצליחה לשמור על הדמות הרובוטית שמכניסה אותה לתבניות.

רובוטים VS בני אדם

אני,אמא1

בצורה מקורית ומרנינה יש מלחמה בין האנושיות לרובוטיות אבל מנקודת השקפתו של האדם. קלרה רוגאארד לארסן מצליחה להדגים לנו בצורה נפלאה את הדילמה כששוררת אי וודאות והיא לא יודעת איזה צד דובר אמת, ואולי אין בעצם מלחמה בין שני הצדדים? הילרי סוונק ממחישה לנו את הצד האנושי המכוער, האינטרסנטי והשקול גם. לכן, הסרט באמת נותן לנו לשאול את עצמנו כל מיני שאלות על המקום שטכנולוגיה ממלאת בחיינו ועל הדברים ההרסניים בחיים כגון שאיפה תמידית לשלמות ומרוץ אין סופי שלא מוריד הילוך.

המירוץ האנושי

לא כל כך דיברתי על הבעיות בסרט והבעיה מרכזית בו היא הקצב שלו. הסרט איטי נורא ומשעמם במקצת במיוחד בהתחלה, דבר שבהחלט מוריד עניין. יכלו להעלות לדעתי שאלות מוסריות רבות יותר שנוגעות לחיינו ולייצר דיאלוגים מתוחכמים יותר. המקוריות היא בהחלט מעלה גדולה של הסרט. הסרט נועל את עצמו בצורה מושלמת בסוף מפתיע מאוד שקשור לתפניות עלילתיות שקורות בו.

כל אחת משלוש השחקניות הראשיות בסרט מתמסרת מאוד לתפקיד שלה, דבר שגורם לנו כצופים תחושת חוסר וודאות והרגשה של הישאבות לסרט על אף ההימרחות שלו וסצינות מסוימות שמרגישות מיותרות. לרוב בסרטים אני לא כל כך מייחסת חשיבות לכותרת של סרט, אבל זוהי גם נקודה משעשעת בסרט הזה ואני באמת לא רוצה לספיילר ולקלקל לכם את כל מהות הסרט.

אני, אמא2

דבר נוסף בסרט הוא המסתוריות. הסרט רוצה לנתק אותנו מתחושה מוגדרת מדי של זמן ותקופה וגם לא מכנה את הדמויות בשמות כדי שלא ניקשר אליהן גם יותר מדי. דבר זה מעצים את רעיון הסרט. אם כי דבר שהיה לי מוזר בסרט הוא לראות את העולם מחוץ לבונקר התת קרקעי ההוא- חסר כל, מוחרב ונמצא דווקא בשדות תירס. זה רעיון שאקנה אותו בהתחשב לכך שבני האדם נכחדו אבל עדיין הוא מעט מגוחך לטעמי.

לסיום, “אני, אמא” זהו סרט שעשוי בצורה טובה בסך הכל. המשחק מעולה ונראה שהושקעה מחשבה לגבי התפאורה ורעיון הסרט עצמו. אני יכולה להעיד על עצמי שאני לא חובבת סרטי אפוקליפסה ועם זאת אהבתי את הסרט ואת המסרים והנקודות למחשבה שהוא רוצה להעביר לנו. זהו לא סרט מופת אבל הוא ממש לא רע ומתאים לתקופת הקורונה, בה אנחנו צריכים לרדת לשורש הבעיות האמיתיות בחיים ולחשוב מעט עם עצמנו.

אני, אמא

ציון סופי - 8

8

מקורי

סרט מותח עם רעיון מקורי, שחקנים מעולים ועלילה מעניינת עם מלא הפתעות ופיתולים.

User Rating: 1.2 ( 1 votes)

אודות יובל לבב

קוראים לי יובל לבב, אני בת 17, חובבת קולנוע וספרים מגיל צעיר. בשעות הפנאי גם שרה,כותבת ומלחינה.גשו לערוץ ביוטיוב Yuval Levav.

כתיבת תגובה

Specify Instagram App ID and Instagram App Secret in Super Socializer > Social Login section in admin panel for Instagram Login to work

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *