ראיון בסדנת הרטרו של שי פלד – Smashing Arcade

בלב נס ציונה, בנה לעצמו שי פלד עסק קטן מהמרתף בבית שלו לרטרו גיימינג בשם Smashing Arcade. נסעתי לבקר אותו בבית/סדנא ולראות את כל מה שהוא בנה, למטרות תיעוד היסטוריוניות כמובן.

שי פלד הוא בן 42 מתגורר בנס ציונה ומנהל מוקד התמיכה הטכנית בחברת היי טק. בזמנו הפנוי הוא פתח את העסק Smashing Arcade שמפיק אירועים, סדנאות בכל מה שקשור לרטרו גיימינג. אחרי שארגן פינת רטרו בכנס "GAMERZ" הוא התפנה לארח אותי בסדנה שיש לו בבית שם הוא בונה את המכונות שלו. כבר מהמדרגות המובילות אל החדר ראיתי שלא מדובר סתם באיזה Man Cave סטנדרטי. כמות המכונות והמגוון שלהם היה יותר מדי מגוון עבור סתם אסקפיזם. משולחן סלוני שהוא גם מחשב ועד לכורסא למשחקי מירוץ ישנים וגם סתם??!??! h??e?(?!??!???!?מבולגן ומלא חלקי חילוף הוא אמנם לא רצה שאצלם). אבל כדי שאני אוכל לעשות סיבוב על המכשירים, הייתי צריך קודם למלא את המחויבות שלי לאתר ואליכם ולראיין את שי.

בשלוש שורות, איזו שירות אתה נותן ב-Smashing Arcade?

קודם כל בנייה, יש אנשים שמעוניינים לקנות, אומרים עזוב אותי ואני נותן להם כל מיני אופציות. יש הרבה אנשים שרוצים אבל לא יודעים מה הם רוצים. מגיע אלי מישהו בגילי ואומר לי בא לי עכשיו כזה דבר ואני אומר לו "רגע, לפני שאתה מתפוצץ עכשיו על דברים ענקיים ומוציא הרבה כסף, יש לך בכלל מקום בבית?". אנשים כאלו בדרך כלל כבר נשואים ויש להם ילדים ולא לכל אחד יש במקרה את המרתף הזה. אז חכה רגע, תבדוק אם יש לך מקום, עם אישתך. מה האופציות שלך? אז אולי אתה צריך קופסא קטנה עם Pie וחיבור HDMI. יש כאלו שרוצים לראות את המשחק, לא מעניין אותם הקופסא שמחזיקה אותם רק החלליות על המסך. יש כאלו שרוצים לחזור לחוויה והם רוצים את הדבר הגדול הזה (מצביע על מכונת ארקייד שלמה) . אני גם מייעץ לאנשים לפני שהם קונים. אם יש למישהו את כל הכלים והחלקים אני לא אגיד לו תקשיב, בוא אני אמכור לך, אני מחפש ללוות אנשים. אני מייעץ לאנשים מה המכונה שמתאימה עבורם ואני מלווה אותם בתהליך. יש כאלו שהם טכנולוגיים באופי שלהם ואתה לא יכול סתם לבלף אותם. אני עושה גם סדנאות

אתה רוצה לעשות סדנאות או שכבר קיימת בעבר?

אני עשיתי וממשיך לעשות סדנאות. סדנאות של עשה זאת בעצמך , לקחנו פאי, כרטיס זיכרון, HDMI ושלט. להבין שהם מחזיקים משהו ביד שלא עולה הרבה כסף ולתת להם את התיאבון ליצור עוד דברים ואולי אחר כך להגיע למצב של אני רוצה לבנות מכונה גדולה. זה הכיוון. דבר נוסף זה אנשים שמבקשים את המכונות האלו לאירועים. כמו שהייתי בגיימרז, יש גם אירועים פרטיים שאנשים מתעניינים.

על אילו משחקים גדלת? מתי נכנסת לגיימינג?

תמיד הייתי בגיימינג, מעולם לא יצאתי משם. אני עוד מעידן ה-BBS שהיינו מורידים משם וה-DOS, משחקי KEEN לדוגמא. פלטפורמות שקדמו ל-NES. אני גדלתי על Dragon 32 ו-64

טוב, אז עכשיו אנחנו נכנסים לדברים שהיו עוד לפני

אטארי הוציאו מכונה שקראו לה ארקדייה, שבארץ קראו לה אדיוקט. גם את זה היה לי, גם סינקלייר. עוד לפני שהגיעו הקונסולות עם אטארי שהיית יכול ישר להכניס משחק הייתי עוד הרבה לפני היינו יושבים ליד הקלטת 40 דקות ושומעים רעשים כמו פקס ומתפללים שהסליל לא יתקמט כי אז המשחק לא יעלה. לפני עידן הלנשוף על הקלטת. אנחנו בקסטה שקדמה לקלטת

מתי התחלת לבנות מכונות?

המכונה הגדולה כאן בניתי לפני 15 שנה בעזרתם של אבא שלי ואחי. היא הייתה חצי מוכנה כי המקלדת (של הבקרים כמובן י.צ.) וזו הייתה הראשונה. לפני חמש שש שנים ניסתי לבנות משהו והצלחתי. היה לי רעיון לעשות משהו שולחני (מכונה שולחנית עם בקרים משני הצדדים) מה שאתה רואה זה כבר אחרי פיילוטים. לקחתי משהו ראשוני פירקתי אותו, את המסך חיברתי כל מיני כפתורים חשמל והכל – ואין לי שום השכלה רשמית בזה, לא למדתי מעבר לתיכון. הבנתי שהידיים שלי לא כאלו שמאליות ויש לי את החוש הזה. זה אחד הדברים שבניתי ואני קורא לו הגלשן וזה פתח פתח לעוד דברים. יש פה את המזוודה (מסך עם פאי שנכנס שבנוי בתוך מזוודה ואפשר פשוט לקחת לכל מקום). ושולחן קפה שנחתך פה ועשו המון בלאגן. זה היה כיך לעשות את הכל מההתחלה כולל צביעה כולל טעויות וכולל להתחיל הכל מהתחלה כי לא עשית כמו שצריך – זה הכיף.

מה היחס בין החומרה לתוכנה ולנגרות בעיסוק הזה? עם מה התחלת?

אני התחלתי בתוכנה זה הכי קל וזמין. אתה יכול להשיג אמולטורים במחשב עוד לפני שיש לך את כל הרכיבים במחשב וגמרנו. אז עם האמולטורים אני כבר רץ 20 שנה, כל אמולטור שיצא ישר  רצתי איתו, אני חסיד של Apple 2 אז היה לי מאוד חשוב שמשחקי אפל יעבדו אצלי, יש לי היום מעל 100 מערכות באמולטורים שעובדים. כל מערכת שאי פעם יצאה אני מחפש גם את כל אלו שלא הגיעו לארץ. היפניות שהן למגזרים שונים בתוך יפן ואני מוצא אותן. אפילו מערכות של לימודים שאני כמובן לא מבין כלום אבל זה כיף לראות את הלוגו של קונסולה עולה. אחר כך אתה סוגר כי אין באמת מה לעשות עם זה אבל זה נמצא בדם כל הזמן לחקור ולראות מה ישן ומה חדש.

ההתחלה שלי עם אמולטורים הייתה ביסודי, אני לא זוכר מי היה שהביא את זה אבל רץ בכיתה דיסקט פלופי 1.4 עם אמולטור של גיימבוי ורום של POKEMON YELLOW וזה עבר בכל הכיתה ומשם המשכתי לSNES ו-MAME  וגם לפני עשרים שנה בערך באותו זמן

אז גם אתה חולה במחלה

כן, אני זוכר שרק יכולנו לחלום על אמולטור ל-DS על הפלאפונים שלנו

זה פשוט הזוי שהיום על כל דבר אתה יכול להתקין הכול.

איך היחס שלך לקהילה ואיך היא נראית בארץ, אני לא מדבר על האספנות שגם בה אתה עוסק.

זה מתחלק לאלו שאוהבים להיזכר, יש כאלה שאוהבים את זה בקטע של אספנות ואז הם  קונים ומוכרים כל הזמן ואוגרים, יש אנשים שלוקחים מערכת מקולקלת ומתקנים ומשפרים אותה. אם הזכרתי את הדרגון, אני מכיר מישהו באופן אישי שלקח את המחשב בן ה-30 והיום הוא קורא רומים (קבצים שמדמים קלטות או קסטות י.צ.) במקום קלטות. יש לי חבר מאוד קרוב, שהוא לוקח ומשדרג אטארי. הוא מפתח ממש את הקוד של האטארי והוא גורם לו להקיץ משחקים ברשת. כל פעם הוא ממציא משהו חדש למקוריים. הוא שידרג את ה-אאוטפוט מRF ל-RCA  שזה יהיה סטנדרטי לכל טלוויזיה. יש קהילת עשה זאת בעצמך שהיא בכלל לא ייחודית לרטרו גיימיניג. יש קבוצה של "משחקים בעץ" ויש עוד קבוצה יותר קטנה שהיא "משחקים בחומרה" ששמה  גם אנשים מעלים את מה שהם עשו ויש עוד תתי קבוצות שמחפשים ארקיידים בארץ, קבוצה של פינבול. זה פשוט כל כך רחב

פינבול מדבר אליך?

מדבר אלי, אבל אין לי מקום.

כמה זמן הקהילה הזו פעילה? אני צופה ב"משחקים בחומרה" בלי לפרסם כשנתיים אבל כמה זמן אתה פעיל, מתי אנשים החלו להיפגש בארץ?

תראה, כמה שנים לא יותר מדי, אבל זה תפס חזק וזה תפס עכשיו תאוצה. לא היו פורומים ישנים בנושא כי לא כולם רצו לספר ולהראות ש"יש לי" והיום זה בדיוק הפוך. אנחנו בסוג של תחרות חיובית עם עצמנו. כולנו רוצים להראות שזה חי ובועט כל הדברים הישנים האלו וכל אחד רוצה להראות כמה דברים ישנים יש לו וכמה אנשים יודעים לבנות. אזה הקהילות האלו מאוד פעילות ברמה של פוסט כל שעה. אני היום העליתי 2 פוסטים על דונקי קונג בסטרימר.

אתה בקשר עם קהילות בינלאומיות או רק בארץ

כולנו בקבוצות בינלאומיות ואני מדבר עם כמה אנשים בחו"ל. זה כן נישה, לפחות בארץ, אני לא מתיימר להמציא את הגלגל פה כי כולם עשו את זה לפני 20 שנה. אנחנו מנסים להחיות את זה בשביל הלב, בשביל הפאן. יש כאן תכנון בארץ לעשות משהו, להביא את כל תחום ה"עשה זאת בעצמך" לנוער. הנוער של היום הוא אינטליגנט בצורה מדהימה ומתקדם מבחינת הלימודים שלו בגיל מאוד צעיר לעומת מה שאנחנו למדנו. כבר בגילאים מאוד צעירים ילדים יודעים להתעסק בקוד ובחומרה והתכנון שלי הוא לקחת את כל הידע שיש לי ולעשות סדנאות. יש כבר סדנאות שרצות ואני מתכנן להרחיב את זה ולעשות פעילות להרבה בתי ספר מתנס"ים וקבוצות כמו הצופים. יש התעניינות רבה בעולם ל'עשה זאת בעצמך' ולאט לאט גם בארץ.

אתה מעלה סרטונים של הילדים שלך. איך זה בתור אבא שמלמד קלאסיקות של משחקי מחשב. אנחנו הרי הדור הראשון שיכול לעשות את זה כמו שההורים שלנו חלקו איתנו ספרים. זה היה קשה או קל לשתף את הילדים שלך בזה?

אני אגיד לך את האמת, הם בעניין של האקס בוקס והפלייסטיישן והיחס שלהם לקונסולות ישנות זה נחמד אבל לא מחזיק להרבה זמן. אני עכשיו עושה משהו ועוד 15 שנה זה כבר לא יהיה. הילדים שלנו יעבירו לילדים שלהם את הזיכרונות שלהם וזה לא יהיה זה. האקס בוקס והפלייסטיישן יהפכו להיות הרטרו וזה (הקונסולות שקדמו להם) ייעלם עוד מעט. הילדים שלי מתלהבים כי הם באים לעזור לי לבנות, ואז הם משחקים כמוני לראות שזה עובד ומהר מאוד הם עוברים למשחקי אונליין. זה יותר לגיל שלנו ואחוז מאוד קטן של הדור הצעיר אוהב את המשחקים האלו.

יש כבר ארכיונים של משחקי מחשב ישנים, יש אחד מפורסם יחסית של ממשלת ארה"ב (באתר Archive. Org) . בתור אחד שעוסק בנוסטלגיה הזו, איך צריך לשמר את המשחקים לדורות הבאים? יש בזה בכלל ערך?

תראה, יש ערך אבל עוד פעם, הערך הזה יירד. עוד עשר חמש עשרה שנה אני ואתה ניסע לברלין למוזיאון שמה ונתלהב מזה אבל הילדים שלנו לא יתלהבו מזה. הלכנו למוזיאון רטרו לפני בערך שנה. זה מגניב האווירה, אבל האווירה הזו יכולה לעבוד גם עם כל דבר אחר. את הילדים שלנו זה לא יסחוף גם המוזיאונים האלו לא יישארו ככה עוד עשר חמש שנה. אז יהפכו אותם למשהו אחר, כמו פאב/בר ועל הדרך יש גם מוזיאון. בארץ מוזיאון לא תופס. כלומר, היה מוזיאון בארץ אבל הוא נסגר מפאת חוסר עניין. היום קל להכין מוזיאון בבית, מספיק לך שלוש ארבע קופסאות ואתה שלם עם עצמך. ראיתי בחו"ל מוזיאונים מדהימים, מכונות משנות השבעים שצריך להחזיק כבל הארקה, אז כדי שלא תתחשמל עומד לידך ככה בן אדם. זו מכונה אמיתית ופעם ככה שיחקו וייצרו אותם. אז זה יחזיק על עוד אני חי…

יצא לך לראות משחקי ארקייד מודרניים? ביפן עדיין מייצרים משחקי ארקייד חדשים, אני גיליתי את זה כי שמעתי על משחק שרציתי לשחק בו והבנתי שאני בחיים לא אראה אותו גם אם אני אטוס לאירופה או ארה"ב ו  M.A.M.E לא מריץ את הדברים האלו.

ראיתי ואני רואה גם עכשיו, המשחקים של הארקייד עדיין קיימים. עדיין יש את הפלטפורמה הזו שאנשים אוהבים, לשחק במה שאני קורה "תרביץ ותברח", אתה משחק כמה דקות וממשיך בעיסוקים שלך. כשאתה משחק היום על הפלייסטיישן אתה צריך זמן, להתחבר להיות און ליין למצוא מישהו שיצטרף אליך (לקו אופ י.צ.). לעומת זאת, אלו משחקים של אני אעשה עכשיו משימה 5 דקות ואמשיך אותה אח"כ. היום יש למשל את סגה שהמשיכה להוציא את המשחקים שלה  אז עדיין יש ארקייד  חי ובועט כל עוד הקהילה חייה. כמובן שיפן זו יפן ושמה הכל חי.

הארקייד הם משהו חברתי, אתה חושב שמתחמי ה-VR הם תחליף לזה?

כל המשחקים האלו של AR, VR אתה כבר לא הולך למקום כלשהו לשחק, אתה שם חליפה ומשקפיים ואז אתה במשחק. הארקייד, כמו שאמרתי, לאט לאט זז הצידה ונהיה סיידקיק. בוודאות לשם זה הולך. אנחנו כבר מחוברים כל הזמן ובסופו של דבר לא נצטרך אפילו את המסכה של VR אלא זה יהיה קיים כבר במשקפיים שלנו.

מה אתה חושב על NES Classic וכל הז'אנר הזה. אני מבין שאתה לא נגד כי יש לך לפחות אחד כזה.

בוודאי, אני לא נגד! למשל מה שיש לי יצא מחברת אטארי שהבינה שלשחזר את המשחקים ביתר קלות אתה לא צריך את הקלטות. אני מחזיק אותן לכיף ולנוסטלגיה אבל אתה לא צריך אותם. הם בעצמם מבינים שהכי פרקטי זה לעשות את זה עם רומים. גם נינטנדו וגם אטארי הבינו את זה והולך לצאת גם עבור סינקלאייר.

גם הולך לצאת אחד של Commodore 64  ויש שמועות על Genesis.

כולם הבינו  למה לא למכור במקום שאנשים יבנו לבד ויורידו ללא רישיון. בוא נמכור את זה כי אנשים רוצים. עובדה, יש הזמנות. ואני ממש לא נגד, להפך.

מה העצות שלך למודר או מישהו שרק רוצה להיכנס לתחום ולהתחיל לבנות משהו?

מי שיש לו סבלנות לחפש באינטרנט יכול להיכנס לתחום בקלות. יש המון מדריכים באינטרנט, של פאי וכל הלוחות האחרים – בננה, אורנג'. יש הרבה חברות שעוסקות במקביל לראסברי וקהילת הפאי. אני גם עונה לכל פונה. מי שישאל אותי יקבל מענה חלקי ואני גם עושה סדנאות.

הסדנאות שלך הן כרגע רק באזור המרכז?

אני פנוי לעשות בכל מקום אם זה מסתדר. הבעיה שלי היא מקום. אם זה באזור שלי אני יודע איפה לקיים את הסדנא, אבל זה לא ככה בירושלים. ביקשו ממני לעשות סדנא בצפון ובשביל זה אני צריך למצוא מקום. יש לי את הציוד שלי. אנשים יכולים להביא מחשבים ניידים או שאני אנסה לארגן להם. כל הקטע של הסדנא הוא לא לתת להם משהו מוכן ולעשות בכאילו ותוך חצי שעה יהיה להם משהו ביד. הם לא יוכלו לשחזר את מה שאני עשיתי איתם. כל המטרה היא לעשות את זה שהכול מפורק, מהרמה של להוריד את מערכת ההפעלה מהאינטרנט, להראות להם איפה יש את כל המידע, שיוכלו לחקור, ולצאת מהסדנא עם ידע. עכשיו הם ידעו לעשות את זה לבד, ושזה ייתן להם תיאבון. עכשיו אני רוצה לבנות מכונה? מי שיש לו רצון ו"ידיים" יוכל לעשות באופן עצמאי ומי שלא, יש אופציה לסדנא למתקדמים שלשם אני מביא קיטים שלמים –  את האלקטרוניקה, החשמל ואפילו את העץ.

מה הסדר גודל של עלויות? יש מכונה גדולה ועומדת כמו בארקייד, יש קופסה קטנה שמתחברת לטלוויזיה ויש באמצע. אם אני רוצה להיכנס פעם ראשונה, כמה אני צריך להיות מוכן להוציא?

אם מישהו רוצה להיכנס באופן עצמאי זה מתחיל ב-400 או 500 שקל כל החלקים ולהתחיל לרוץ משם. קצת יותר מזה הוא יקבל גם הדרכה. מכונה עומדת זה כמה אלפי שקלים. צריך להשקיע בחלקים מקוריים. באחת המכונות שלי הבאתי בטעות שנאי מזויף לחשמל וזה שיגע את כל המערכת  ה-Rasberry Pie  החדש צורך 2.1 אמפר. ואם אתה לא מזהה שזה לא המקור אז אתה לא תבין למה כל מיני דברים במכונה לא עובדים. לקח לי שבוע לעלות על זה שהבעיה היא בשנאי, הייתי צריך לפרק את כל המכונה. דבר נוסף זה כל הרומים שצריך לא לשים אותם על הפאי עצמו. אני אוהב לקחת את הכרטיס זיכרון ועליו יש את ה-.OS ויש זיכרון נייד נוסף שעליו אני שם את המשחקים, אם זה USB או משהו אחר. וזה משהו שלא לוקחים בחשבון וחבל. כי אם אתה מוציא את החשמל מהמערכת בזמן קריאה – רוב הסיכויים שהדיסק יימחק או שהוא לא יעלה יותר וכל המידע שהיה לך עליו הלך. במקרה ויש לך USB אז אתה תמיד יכול לאתחל את המערכת מחדש וכל הזיכרון שלך נמצא במקום אחר. אז אולי את צריך להוריד את ההגדרות ווידאו מחדש אבל כל הדברים החשובים, כמו המשחק עצמו, נשארים לך בצד. זה בגדול אבל דבר יותר חשוב זה לא לפחד. אין מה לפחד לשחק עם המכשירים האלו, זה מתח חשמלי מאוד נמוך יחסית. לרוב זה לא נשרף.

וגם נשרף זה לא אומר אש, זה בדר"כ אומר שמשהו ניתך ולא עובד יותר

נכון, אז אין מה לפחד מזה. גם מבחינת הידע – אני לא חשמלאי ולא הנדסאי ואני עושה את הדברים האלו לבד כי למדתי כי זה עניין אותי. אז מי שזה באמת מעניין אותו, מסוגל לעשות את זה. זה לא בשמיים זה ממש פשוט.

איך הסתדרת עם הנגרות?

אז את הנגרות למדתי, כלומר בפעמים הראשונות זה נראה כמו הצרות שלי ולאט לאט. כמובן, מי שיש לא אפשרות ללכת לנגר ורוצה את זה תעשייתי יש המון פתרונות לזה בשוק. אני אוהב את הטאץ' האישי, לא שזה ייראה שבור אבל יש גימורים ודברים נוספים שאם הם לא תעשייתיים אתה חייב לעשות משהו כמו צורה מיוחדת בגימור אישי. נגרות זה עדיין אתגר אבל מצד שני זה כיף ואני מוצא את עצמי נהנה מלחתוך את העץ. זה לא חייב להיות נגרות, לקחתי על עצמי אתגר ובניתי מכונה מגבס. עניין אותי אם זה יחזיק. זה לא שרד בסוף את האירוע האחרון כי ילדים באו במטרה לשבור אותה אבל מבחינתי זה היה לימוד ויש מלמטה חיזוקים ועכשיו זה לא יישבר. זה גם כיף שאתה בונה את המכונה בעצמך ואם קורה לזה משהו זה כיף כי אתה יכול לסדר את זה. זה כואב כי זה הבייבי שלך אבל עדיין אתה יכול לסדר את זה. לעומת משהו שקנית בחוץ, זה  לא עובד ורגע, מה אני עושה מי יכול לסדר לי את זה? אבל אני  כבר יודע לעשות את זה לבד, להוריד מערכת הפעלה מההתחלה, דיסק און קיי עם הרומים. וזה בדיוק מה שאני מלמד בסדנאות האלה, אין מה לפחד לא יקרה שום דבר – מקסימום עושים הכל מההתחלה.

יצא לך לעשות שיתופי פעולה, אם זה בבנייה אם זה באירועים?

עוד לא, אבל אני אשמח לשיתופי פעולה. יש הרבה דיבורים אבל עדיין לא יצא לי. יש מקום שרוצה לעשות שיתוף פעולה איתי ושאני אעשה שם סדנאות אבל אנחנו רק בתחילת הדרך. יש הרבה בתחום שבונים ומוכרים אבל אני מתרכז בללמד מי שרוצה לבנות בעצמו ולדעת איך עושים את זה.

יש דברים שעוד לא עשית ואתה רוצה? לאן אתה רוצה להתקדם בתור Smashing Arcade?

המטרה היא החשיפה ולא העסק, זה הרי נישה. אפשר לעשות עם הנישה הזו הרבה דברים טובים כמו לקחת את נושא ה'עשה זאת בעצמך' בארץ ולקדם אותו. אני חופר על זה כל הזמן כי כל התחום הזה של עשה זאת בעצמך בכל כך מתקדם בעולם ואנחנו כל כך מאחור. אנשים לא מבינים עד כמה. יש גם קבוצה של עז"ב בפייסבוק ויש שם אנשים כל כך מוכשרים. כל אחד בקטע שלו, אם זה לבנות רהיטים, ארון או לקחת רהיט אחד ולהפוך אותו למשהו אחר. זה דברים שאתה רואה ואומר "וואו, איזה כישרון יש פה". אז הייתי רוצה להוביל את התחום של הרטרו ועשה זאת בעצמך ולשלב אותם עם טכנולוגיה חדשה. כלומר, לשלב את הישן עם החדש, כמו הקונסולה שלי שיש בה משחקים ישנים על פאי שעובדת על בלוטות'. מי היה חושב לשחק דונקי קונג עם שלט בלוטות' אם זה על המסך הקטן הזה או על מסך 50 אינץ'.

כמה אנשים צריך כדי לפתוח סדנה?

סדנה זה בסביבות ה800 ₪ לאדם ובערך 10 אנשים. זאת אומרת, אני עושה סדנאות לעשרה אנשים ואני עושה סדנאות לעשרים איש. בדרך כלל, אם יש יותר מעשרה אני מבקש מהמשתתפים להביא מחשבים ניידים בעצמם. יש תכנון לעשות שיתוף פעולה עם Hype מרכז הגיימינג ליד עזריאלי, הם מאוד התלהבו ורוצים סדנאות ואירועי חברה. המחיר לסדנה הוא לא רחוק מהעלויות. אני לא מנסה לפתח את Smashing Arcade ולעזוב את העבודה שלי אבל אני כמובן צריך לכסות עלויות. מצד שני, אתה רוצה לתת לאנשים סכום שהוא אופציה עבורם.

מי בדרך כלל אתה רואה בסדנאות?

אבא פחות או יותר בגילי שרוצה להראות לילד שלו את המשחקים שהוא שיחק בהם ולדחוף אותו לשם. או שזה ילד שלומד בבי"ס טכנולוגי. בכל המקרים זה ילדים טכנולוגיים, האבא יודע שהילד שלו טכנולוגי. לא הגיע אלי אף ילד שאמר "אבא, זה לא מעניין אותי בו נלך".

לא משלמים כל כך הרבה עבור משהו שהילד לא רוצה, זה לא חוג בצהרון.

בדיוק.

יש לך עוד תחומי עניין גיקים אחרים שאתה עוסק בהם?

יש עוד תחומים שאני מתעניין בהם אבל לאו דווקא גיקים. אני מאוד רציני בתחום של לשעשע אנשים כבר כמה שנים. יש ­אנשים שמקבלים ממני סרטונים כל יום בווטאסאפ, שאני כותב, יוצר ומקליט. בפייסבוק אני מעלה פוסט פעם או פעמיים ביום. מישהי פעם שלחה לי הודעה שהיא ואימא שלה כבר שלושה חודשים מחכות כל יום לסרטון אחרי משהו שקרה במשפחה וזה עזר להם בתקופה הזו. אחרי משהו כזה אתה לא יכול להפסיק. כל הרעשים מהפלאפון שלי במהלך השיחה הזו נבעו מהסרטונים האלו והתגובות אליהם.

יש משהו שאתה רוצה להוסיף?

לא רק לחלום. אם לפני חמש שנים היית שואל אותי מה התחביב שלך? הייתי אומר אין לי תחביב, כי לא היה לי. אני לא אחד שכל יום יוצא, אני איש של בית אבל לא היו לי תחביבים. ובשנים האחרונות גיליתי שזו אהבה ואני יכול לעשות את זה כל יום כל היום. זה שואב ממני הרבה ונותן לי כל כך הרבה. זה מדהים. בן אדם שמפנטז על משהו שיקום וינסה אותו. זה אמנם נשמע כמו איזו קלישאה שכולם אומרים 'אל תחלום, תעשה', אבל זה כל כך ממלא. אני אוהב את זה, יש אנשים שאוהבים דיג, אוהבים פה אוהבים שם… זה משנה אותך בתור בן אדם שיש משהו שממלא אותך לעצמך.

יש לך חברים גיימרים, כלומר אלו שהכרת לפני Smashing Arcade בלי קשר? או שאתה היחידי מהחברים שלך שמתעסק בתחום?

תראה, החברים שלי מהילדות גדלו על אותם דברים כמוני. זה מאוד קל להגיד להם זוכרים את הדבר זה? והם זוכרים. הם לא בונים והם לא גיימרים. הם מגיעים לפה, לפני יומיים היו כאן אנשים ואחד מהם ביקש לעשות סיבוב למטה במחסן. יש גם אנשים שאני לא מכיר שמתקשרים ומבקשים לבוא עם הילד, אבל הם מקבוצת 'אבא פגום' (קבוצה פעילה של אבות בפייסבוק י.צ.) אז זה כמו קוד וברור שאין בעיה והם יכולים לבוא. ואז הם מעלים סרטון וזה מדליק עוד אנשים מהקבוצה. אז השם שלי כל הזמן מופיע שם. יש לי גם חברים מהילדות שאוהבים את זה אבל הם כבר לא גיימרים.

 

 עם כל הכבוד לראיון, אני שמחתי לסיים אותו ו'לבדוק' בעצמי את המכשירים השונים, במשך שנים רק חלמתי לחזור לארקייד מלא במכונות האהובות עלי. למרות שאני משחק עם אמולטורים מאז היסודי לפני כמעט שני עשורים, זה ממש לא אותו הדבר. זה גם ממש משמח לפגוש מישהו בתחום שמכבד את זכויות היוצרים ולא מתעלם ממנו. אז אם תסלחו לי אבל יש לי פגישה עם פטיש וקוף ענק.