Jessica Jones – עונה שניה – סיקור סדרה

העונה הראשונה של ג'סיקה ג'ונס ( Jessica Jones) הייתה אחד מהשיאים של שיתוף הפעולה בין נטפליקס למארוול. האם העונה השניה עומדת ברף הגבוה?

כבר כמה שנים שאנחנו נהנים משיתוף הפעולה הפורה בין היקום הקולנועי של מארוול ושירות הסטרימינג של נטפליקס. למרות הנפילות פה ושם (אני מסתכל עליך איירון פיסט!) רוב הסדרות שיוצאות מהאיחוד הזה מוצלחות ביותר. העונה הראשונה של ג'סיקה ג'ונס (Jessica Jones) הייתה בלי ספק אחד השיאים של הפרוייקט, ולדעת רבים היא אולי הדבר הטוב ביותר שקיבלנו עד היום ממארוול-נטפליקס. אני אומנם לא לגמרי מסכים עם הדעה הזאת (העונה הראשונה של דרדוויל עוקפת אותה) אבל עדיין מאמין שהיה מדובר בהצלחה אדירה. עכשיו, אחרי שנתיים וקצת של הפסקה, חוזרת ג'סיקה ג'ונס לעונה שניה, בניסיון להגיע לשיאים של קודמתה.

אז בואו נזכר איפה היינו. ג'סיקה ג'ונס היא חוקרת פרטית בעלת כוחות על שמעניקים לה יכולת פיזית מוגברת. היא מסוגלת לקפוץ לגובה של כמה קומות, לשבור מנעולים או לכסח במכות כמעט כל מי שעומד מולה. מצד שני, היא נרדפת על ידי העבר שלה שמלא בחוויות קשות שהשאירו צלקות ברורות. ג'סיקה צורכת יותר מדי אלכוהול וגברים, לפעמים ביחד, ובאופן כללי מנסה להעמיד פנים שהיא קשוחה מספיק כדי להתעלם מכל מה שהיה. בעונה הראשונה היא נאלצה להתמודד מול קילגרייב, עוד אדם עם יכולות מיוחדות, שאחראי לאחד הפרקים האפלים והקשים בחייה של ג'סיקה. לא נכנס פה לאיך בדיוק הכל התגלגל (כי ספויילרים) אבל נסכם בכך שזה לא היה בדיוק הסוף השמח שאפשר למצוא בסרטי דיסני.

העונה השניה מתרחשת תקופה מסוימת אחרי העונה הראשונה והאירועים של סדרת The Defenders שגם בה ג'סיקה השתתפה. בגדול, למרות שג'סיקה התמודדה עם חלק משמעותי בעבר שלה בעונה 1, היא עדיין לא מרגישה כמו הבן אדם הכי שמח במיוחד. כמו רוב הסיפורים של ג'ונס, היא מתגלגלת שוב לתוך תעלומה המשלבת קונספירציה ממשלתית, ניסויים בלתי חוקיים ורוצח מסתורי במיוחד שכולם קשורים איכשהו לתקופה בחייה של ג'סיקה ממנה היא לא זוכרת הרבה.

אם העונה הראשונה של הסדרה התמקדה בדברים שרודפים את ג'סיקה מבחוץ, העונה השנייה בוחרת להתבונן פנימה ומכריחה את הגיבורה שלנו להתבונן במראה. האיום הפעם קרוב יותר לג'סיקה, או לפחות ככה היא מרגישה, מה שגורם לה לבחון את המקום שלה בעולם גם בתור מי שמסרבת באופן שיטתי לראות בעצמה כגיבורה וגם אל מול האנשים שסובבים אותה. קשה להגיד שזה סיפור אישי יותר מהעונה הראשונה, כיוון ששתי העונות עוסקות בג'סיקה עצמה ובעבר שלא מפסיק לרדוף אותה. שתיהן מדברות על הטראומות מהעבר שמחרבות את ההווה, ועל חוסר היכולת של ג'סיקה להתגבר עליהן, בין אם בגלל חוסר ההכרה והכוחות הנפשיים שלה מעצמה ובין מחוסר של מערכת תומכת מבחוץ.

יש אולי שיחלקו עלי, אבל אני חושב שבסופו של דבר הסיפור של העונה השניה לא נופל מזה של הראשונה. הוא אולי בכיוון שונה, אולי קצת קלישאתי יותר אבל הוא עדיין אפקטיבי לחלוטין. ועדיין העונה השנייה של ג'סיקה ג'ונס לא מצליחה לנסוק לגבהים של קודמתה מסיבה אחת פשוטה – הנבל. בלי לחשוף שום פיתולי עלילה אני אגיד את זה בצורה פשוטה – הדמות ה"רעה" של עונה 2 פשוט לא מצליחה להגיע לקרסוליים של קילגרייב, האויב הגדול של עונה 1. דיוויד טננט (David Tennat מ"דוקטור הו") הביא למסך את אחד מנבלי מארוול הטובים ביותר שהיו עד היום, שני כנראה רק לווילסון פיסק, הקינגפין, שמופיע בסדרה של דרדוויל. טננט היה מהפנט, כל סצנה שלו משחקת על הגבול הדק שמצד אחד גורם לתחושת שנאה ורתיעה ומצד שני מכריח את הצופים לאהוב אותו. ה"רשע הגדול" של עונה 2 פשוט לא מצליח לשחזר את כמות הכריזמה המטורפת שטננט הביא, וכנראה בגלל זה ההרגשה הכללית היא שהעונה החדשה קצת יותר חלשה בגלל שקילגרייב לא חלק מהותי ממנה.

עם זאת, שאר הדמויות שחוזרות בהחלט עושות עבודה מוצלחת. ראשונה ביניהן היא כמובן קריסטן ריטר (Krysten Ritter) שעושה עבודה נהדרת ומכניסה המון חיים ומצב רוח מדוכא בג'סיקה עצמה. ריטר היא לא בחורה גדולה, וממש לא נראית כמו כוכבת סרטי אקשן, מה שהופך את העובדה שהיא משחקת בחורה שמסוגלת להרים מכוניות להרבה יותר מעניינת. יחד איתה חוזרים גם רייצ'ל טיילור (Rachel Taylor) בתפקיד טריש ווקר, החברה-אחות של ג'סיקה, אקה דרוויל (Eka Darville) בתור מלקולם, המתמחה של ג'סיקה, וקרי-אן מוס (Carrie-Anne Moss) בתפקיד ג'רי הוגארת'. כולם עושים עבודה טובה מאוד, ובהחלט נראה שהם הבשילו לתוך התפקידים שלהם.

בסופו של דבר, נהנתי מהעונה השניה של ג'סיקה ג'ונס, אבל לא כמו מהראשונה. הסיפור טוב מאוד, הדמויות מעניינות, המשחק מוצלח וההפקה איכותית ולא מביישת את השם של מארוול. למרות זאת, הייתה חסרה לי הנוכחות הממגנטת של דיוויד טננט או שחקן אחר ברמה שלו שיכניס לסדרה דמות שונה, איכותית ומוזרה. הרבה פעמים צוחקים על סרטי מארוול שהנבלים שלהם מאוד גינרים ולא מעניינים. אי אפשר להגיד שזה ככה לגמרי בעונה השניה של ג'סיקה ג'ונס, אבל אני לא חושב שהזכרונות שיהיו לי ממנה יהיו חזקים כמו אלה שיש לי מקילגרייב. אם אתם מחפשים סדרה טובה העונה החדשה של ג'סיקה ג'ונס תעשה את העבודה. אם אתם מחפשים סדרה מצויינת, תצטרכו לצפות שוב בעונה הראשונה.