Just Cause 3- בום, בום, בום, בום!! סיקור המשחק

מוכנים לאקשן מתפרץ? פיצוצים מטורפים? היכונו ל-Just Cause 3!

משחק האקשן הגדול (אפילו ביותר) של השנה שעברה, Just Cause 3 הגיע אלינו לסיקור, אבל מה חשבנו עליו? האם הוא רק פיצוצים וצלצולים או שהאם נוכל למצוא משחק עמוק ומעניין בפנים?

נתחיל עם קצת רקע

סדרת Just Cause החלה כמשחק בודד אי שם לפני עשור, ב-27 בספטבמבר 2006, שיצא בלעדית ל-Playstation 2, Xbox ול-Xbox 360. המשחק פותח על ידי החברה השוודית המתחילה Avalanche, וגם היה משחקה הראשון מאז פתיחתה ב-2003. המשחק פורסם יחד עם Eidos, שכמה שנים לאחר מכן נקנתה על ידי Square Enix, המפיצה הרשמית הנוכחית של הסדרה ושל משחקיה.

Just Cause הראשון היה חדשני ומדהים, עם עולם ענקי של 1012 קילומטרים רבועים, 21 משימות סיפור ויותר מ300 משימות צדדיות להשלים, כדי לקבל את ציון ה-100% על השלמת המשחק. אבל החדשנות לא הפסיקה שוב, מפני שלאחר כמעט 4 שנים, בסוף מרץ של 2010, שוחרר המשחק השני בסדרה, ושבר את שיא המרחב של המשחק הקודם, עם עולם יותר גדול, דחוס, ומלא בפעילויות. שני המשחקים זכו במגוון פרסים, ומאז יציאת המשחק הראשון בסדרה, Avalanche החלה בפיתוח משחקים שונים ואחרים, כאשר היא ידועה בשל משחק Mad Max שיצא בשנה שעברה, משחק סימולציה בשם The Hunter, Renegade Ops ועוד.

רואה את ההר הזה שם? קשור חוט לקצה ואתה מסודר- המשחקיות

אי פעם חשבתם לעצמכם מה היה קורה אילו ב-Just Cause 2 היינו מקבלים כמה חוטים שניתן לחבר לאותו החפץ במקום חוט אחד? או אם היינו יכולים להשתמש ב-Grapple כדי להמשיך לנוע במהירות בזמן שאנו צונחים? אז גם Avalanche חשבו על זה, וב-Just Cause 3 אנחנו רואים את התוצאה.

ה-Grapple Hook, החפץ שבעצם מזוהה לגמרי עם הסדרה מאז השקתו ב-Just Cause 2, קיבל שיפורים אדירים במשחק החדש, שרק הופכים את המשחק לכיפי יותר- כעת נוכל להשתמש בעד שישה חוטים בו זמנית, ולחבר אותם לכל מה שנרצה כדי להזיז חפצים, לשחק עם הפיזיקה המוזרה של המשחק, או סתם לסחוב טנק עם מסוק היישר לראשם של המתנגדים למהפכה. בנוסף לכך, המצנח האיטי שקיבלנו במשחקים הקודמים קיבל שיפור אדיר, מפני שכעת אפשר להשתמש בגראפל כדי להגביר את מהירות התנועה במצנח, ולא רק למשוך אותנו על עבר אזור מסויים כמו במשחק הקודם.

אבל זה לא הכל, המשחקיות קיבלה גם אמצעי תנועה חדש, שמרגיש מדהים כשתנסו אותו- חליפת הדאיה. בעזרת החליפה החדשה נוכל לעוף במהירות אדירה מצד אחד של המפה ועד לצידה השני במהלך כמה דקות אחדות, לחצות ימים שלמים מבלי להשתמש ב-Grapple Hook בכלל, ולטפס על הרים גבוהים במשך דקה וחצי. התנועה עם חליפת הדאיה מרגישה משוחררת, כיפית לצפיה וכיפית לביצוע, כאשר אתם מבצעים תרגילים כמו גלגולים באוויר ותעופה בין שני ענפי עצים מבלי להתנגש.

אבל מה אם נמאס לכם לעוף בשמים כמו ציפור? תמיד תוכלו להיכנס למכונית או לאופנוע ולנסוע היישר על הכבישים! מערכת הרכבים ב-Just Cause 2 תמיד הרגישה לי קצת כמו נטל- משימות מעצבנות בהן נוסעים לנקודה מסוימת על המפה, עם רכב שבקושי זז כמו שצריך- אבל ב-Just Cause 3 קיבלנו שיפור משמעותי. הרכבים במשחק מרגישים הרבה יותר מציאותיים, לכל רכב יש משקל שונה ומהירות שונה שאליה הוא יכול להגיע, קצב תאוצה שונה, צורה שונה ובעצם, כל רכב שונה מקודמו בכמעט הכל, ועוד מבלי שנדבר על כמות הרכבים האדירה שיש במשחק, אותם תוכלו לאסוף למוסך שלכם (עליו ארחיב בהמשך) אם תמצאו אותם בכבישים, או סתם להוציא את עוברי האורח התמימים מרחביהם ולקשור אותם לגג הרכב.

לעומת החידושים המדהימים בתנועה במשחק, מערכת הקרב נשארה מעט סבירה ולא יותר. מערכת הקרב לא חוותה שיפור משמעותי מהמשחק הקודם כמעט, כאשר רוב האקדחים והרובים עושים את אותה התוצאה (חוץ מהנשקים המיוחדים כמו ה-RPG ודומיו), ולמרות שהבחירה ענקית בין כל נשק ונשק, רובם רק מהירים יותר והנזק נשאר דומה.

במשחק חוזרת אלינו מכניקת תפיסת הישובים, בה נוכל לתפוס מחדש את ישובי מדיצ'י או בסיסים צבאיים כדי להחזיר את השליטה באי למורדים, ואולי לפתוח כמה בונוסים קטנים מהצד- נשקים חדשים, רכבים חדשים, אתגרים חדשים ועוד. את הבונוסים האלה תוכלו לממש מיד לאחר שתתפסו את היישוב לעצמכם.

ואם כבר דיברנו על אתגרים, יש המון מהם במשחק- אתגרים בהם תצטרכו לנסוע במכונית דרך מסלול מסויים כדי לקבל נקודות, אתגרים בהם תצטרכו לעוף דרך טבעות כדי לקבל נקודות ואתגרים בהם תצטרכו לפוצץ דברים בשביל… ניחשתם נכון: נקודות. אבל מה שוות כל הנקודות האלו? ובכן, אם תגיעו לרף מסויים של נקודות תזכו ב-Gears, ואם תזכו במספיק Gears תקבלו במתנה כישור מיוחד לריקו כמו "לעוף יותר רחוק", "יותר רימונים" וכו'. נשמע מגניב לא? אז לא ממש- האתגרים מאוד פשוטים וחוזרים על עצמם הרבה, בעיקר עם שינויי מיקום או רכב. אתגרי הפיצוצים נראים פחות מגניבים מהמשחק הרגיל, התעופה דרך טבעות מעט איטית (אך כיפית עם חליפת הדאיה), ועקב כך שהאתגרים הם הדרך היחידה שלכם לקבל כישורים מיוחדים חדשים לריקו הם מרגישים יותר כמטלה מאשר משהו כיף שנרצה לעשות סתם ככה.

בום! קבלאמו! קוואבנגה!- הגרפיקה והסאונד

אמנם קצת ירדתי על המשחקיות בסעיף הקודם, אבל הגרפיקה לא פחות ממדהימה.

קשה שלא להבחין בין הקפיצה הענקית של הגרפיקה של סדרת Just Cause מאז המשחק השני למשחק השלישי (עליו אנחנו מדברים כמובן). העצים והדשא נראים ירוקים מתמיד, ריקו נראה כאילו עבר עליו המון מאז שני המשחקים הקודמים (מה שבאמת קרה, כנראה שככה אתה נראה אחרי שאתה משמיד שני דיקטטורים עצבניים) עם צלקות חדשות, פרצוף עצבני מתמיד והמון פרטים חדשים. המים נראים חלקים ומדהימים מתמיד, ואפקט הרוח שמתרחש כשאתם עפים בשמים נותן לכם להרגיש כאילו אתם בתוך המשחק עצמו, עפים בשמי אי ים תיכוני מדהים שרק גורם לכם לרצות ולגור שם באמת. ושלא נתחיל לדבר על הפיצוצים- כל פיצוץ נראה כאילו מתרחש באמת מול עיניכם, עם נתיזי אש אדירים שמגיעים עד לעשרות מטרים בשמים. בקיצור, Avalanche Studios באמת החליטו להיכנס לפרטי הפרטים בגרפיקה, ולספק לנו את החוויה המציאותית ביותר שאפשר.

בנוסף לגרפיקה המציאותית והמדהימה להחריד, הסאונד גם הוא קיבל שיפור רב- פיצוצים נשמעים הרבה יותר מציאותיים (כמו בגרפיקה המציאותית שלהם), המנגינה הים-תיכונית המרגיעה נותנת לכם להרגיש בטוחים בין 300 הפיצוצים שהשארתם מאחוריכם. Avalanche Studios החליטו לא רק להיכנס לפרטים בגרפיקה, אלא גם בסאונד, כאשר תשמעו את רשרושי העצים כשאתם מתקרבים אליהם, את המכוניות שעוברות במהירות הבזק לצידכם בכביש, את הגלים המתנפצים בחול מהים התיכון, והאנשים שמדברים Small-talks ברחבי היישובים הקטנים.

להרוג את הגנרל? פשוט מאוד!- הסיפור

על הסיפור אין יותר מידי מה להכביר במילים, אבל אם אתם חוששים מספויילרים אז אל תגידו שלא הזהרנו אתכם- אזהרת ספויילרים!

הסיפור מתרחש כשש שנים לאחר אירועי Just Cause 2, כאשר ריקו רודריגז (גיבורנו החטוב בעל המבטא החודר) חוזר לאי מולדתו מדיצ'י שנמצא כעת תחת שליטתו האכזרית של הגנרל סבסטיאנו די רבאלו, שמתכנן לשלוט לא רק במדיצ'י הקטנה, אלא בעולם כולו.

כאשר ריקו מגיע לראשונה למדיצ'י הוא נפגש עם חבר ילדותו מריו פריגו ועם המדענית דימה אל-מסארי, שעכשיו משרתים תחת המחתרת הפועלת להדחת די ראבלו. במשימה הראשונה של ריקו על האי, תצטרכו לכבוש מחדש את מניינה, עיר הבירה לשעבר של מדיצ'י, ולהרוס את תחנת הכוח ויס אלקטרה שמפעילה בסיס צבאי. די ראבלו (שדי התחרפן מפעולותיהם של המורדים) שולח את החיילים שלו כדי להעלות באש את העיר קוסטה דל פורטו, אבל בעזרתו של ריקו המחתרת מצליחה להדוף אותם אחורה. לאחר המבצע המסוכן לומדים חברי המחתרת החדשה שדי ראבלו מתכנן להשתמש במינרל המגנטי והנפיץ במיוחד Bavarium כדי להשתלט על העולם.

לאחר מכן ריקו יוצא למסע לנטרל את די ראבלו בעזרת המינרל המסתורי, ומגלה דמויות וותיקות וחדשות בדרך, כמו תום שלדון, מתאם המשימות של הסוכנות בה ריקו עובד.

הסיפור אמנם נשמע נחמד, אבל מצאתי אותו כאי נוחות בין משימות האקשן הגדולות, מפני שהוא לא היה כל כך מעניין. אבל אם זה סגנון הסיפור שמעניין אתכם, אני בטוח שתהנו מהסצנות הבנויות היטב עם הגרפיקה המשגעת ומשחק הקול שנשמע מצויין.

בשורה התחתונה, המשחק מהנה, כיפי ויגרום לכם לפרץ אדרנלין בכל פעם שתצפו בפיצוץ ענקי שהכנתם במשך עשר דקות. המשחק מציע המון סודות, Easter Eggs, נשקים ורכבים לפתוח והמון אתגרים שישיארו אתכם מעוניינים גם לאחר שסיימתם את הסיפור, אבל המשחק כן לוקה בכמה מהמאפיינים שהחברה פיארה במהלך הטריילרים השונים.

ולסיכום, אשאיר אתכם את השיר הבא, שבעצם מראה בקצרה איך אני הרגשתי בזמן ששיחקתי במשחק:

תודה ענקית להד-ארצי ו-Square Enix על סיפוק העותק של המשחק!

אבל מה אתם חושבים? האם נהנתם מהמשחק? ספרו לנו בתגובות!