Kena Bridge of Spirits

לו פיקסאר היו קצת מזוכיסטים – ביקורת המשחק Kena: Bridge of Spirits

Kena: Bridge of Spirits הוא משחק מהסוג שקל להתאהב בו. יש בו קסם טהור ומזוקק, אנימציה נפלאה, עולם שרוצים לחיות בו, ומלא מלא יצורים חמודים שכיף למצוא ולאסוף. זה מסוג המשחקים שאני הייתי ממליץ עליהם בלי אפילו נשימה. אילו רק…..

Kena: Bridge of Spirits היה משחק מדובר עוד לפני יציאתו. ואני מתכוון למדובר. אנשים לא הפסיקו לדבר על כמה מדהים הוא נראה, על כמה זורמת האנימציה שלו, על כמה זה ירגיש כמו לשחק בסרט מצוייר מהרמה הכי גבוהה. נכון היו כמה דאגות מעוד משחק עולם פתוח מחברת אינדי, החל ממחשבה שמערכת הקרב תהיה בסיסית (מה שיתברר כנכון, אבל נגיע לזה), שהעולם יהיה ריק ולא יהיו דברים שווים למצוא או סודות, וההרגשה תהיה פשוט עוד משחק עולם פתוח (שאני לא יכול להאשים אותם, ראינו המון כאלה בשנים האחרונות, הז’אנר ממש התפוצץ). בסופו של דבר, קיבלנו משחק מוצלח יותר ממה שאנשים חשבו בהרבה מאוד היבטים, אבל עם תפנית שאנשים לא ציפו לה, לא ממשחק נראה ככה ועם עולם כזה.

המשחק נפתח עם פסקת הקדמה לעולם. מדריכי נשמה קיימים על מנת לעזור לרוחות שלא סגרו את עיניניהם בעולם להמשיך הלאה, ורוחות אשר לא הצליחו לעבור לבדם יכולות להפוך לזדוניות (הרעיון של מדריך רוחות נשמע לי מוכר…). קאנה היא מדריכת רוחות מהסוג הזה, שמהטרה שלה זה להחזיר איזון לטבע, להילחם ברוחות רעות, ולעזור לרוחות שזקוקות לעזרה. אנחנו נזרקים ישירות אל העולם, מקבלים שליטה על קאנה, עוברים את אזור הטוטוריאל הקצר שמלמד אותנו רק איך להילחם (תנועה זה ניסוי והבנה לבד) ואנחנו יוצאים אל העולם. קודם כך, לא משנה מה החומר הפרסומי והטריילרים הרגישו, Kena: Bridge of Spirits אינו משחק עולם פתוח ממש. הוא מחולק לאזורים שונים לא גדולים, עם רוחות (רוט) וחפצים למצוא בכל אזור, כסף כדי לקנות כובעים (שנראים נפלא וחמוד על הרוט), ו….זהו בעצם. אין פה הרבה סודות למצוא, וגם מה אנחנו כן מוצאים לא מגלה לנו יותר על העולם של המשחק, על האנשים שחיים שם, או מה קרה יותר לעומק. זה מרגיש כמו פספוס, כי הם כן בנו עולם מעניין עם היסטוריה משלו (אולי לא ההיסטוריה הכי מקורית, אבל כן משהו משלו) ודמויות קל לחבב ולהבין את מכאוביהם. קאנה עצמה היא דמות שמתפתחת ולומדת מהמסע שלה לאורך המשחק, לא רק בהיבט המשחקיות, אלא גם כמדריכת רוחות. החיבור שלה עם הטבע ועם תפקידה מתחזק, וזה מרגיש שהיא מסיימת אותו יותר בעלת ביטחון ויותר ממוקדת ומקבלת את מטרתה בסיומו. אהבתי אותה, ואת הדרך בה היא מתקשרת עם כולם. היא לא מעוניינת להילחם, והיא תנסה לתקשר קודם כל לפני שזה מגיע לקרב, אבל היא לא תהסס להגן על הטבע או על הרוחות הטובות בו כאשר המצב מחייב זאת, והיא תעשה זאת מבלי רגשות אשמה.

הגרפיקה…..מה אני יכול להגיד. כל מה ששמעתם על המשחק נכון, כל הטריילרים לא שיקרו. זה באמת להרגיש כאילנו אני בסרט אנימציה של פיקסאר, יחד עם האנימציה הזורמת, עיצוב הדמויות החמוד והנפלא, האנרגיה שמשלבת רגעי הומור ונחת בין הרגעים היותר מלאי אקשן, והמסר של בניית אמון בין בני האדם, הרוחות, והטבע בחזרה. אני אהבתי זאת מהרגע שהתחלתי את המשחק ועד הרגע בו הורדתי את השלט מהיד, ואני בכנות אומר שאם יש סיבה אחת טובה ממש לשחק ב-Kena: Bridge of Spirits, זה עבור האנימציה שלו.

המשחקיות לעומת זאת, טוב יש לנו בעיה. אבל נתחיל מהחדשות הטובות. המשחקיות זורמת, וקאנה עצמה היא דמות אתלטית. יש לנו ריצה וקצב הליכה מכובד מההתחלה, קפיצה כפולה על מנת לתפוס גובה, והרגשה טובה של תנועה זורמת. המצלמה דורשת מעט זמן הסתגלות בהתחלה, אבל גם זה לא נורא. הקרבות הראשונים מלמדים אותנו את סט התנועות של קאנה, והוא סט בסיסי למדי אני חייב להגיד. אבל לא ציפיתי למשהו מתוחכם במיוחד גם, זה לא God Of War פה בכל זאת. ישנם כמה אלמנטים מעניינים שהמשחק מכניס לתערובת, כמו שימוש נרחב ברוחות שאנו אוספים לאורך הדרך לא רק לפתירת פאזלים ממש פשוטים, אלא גם בקרב. מהיכולת שלהם לעצור אויב מסויים במקום ועד ליצירת פטיש מהם, יש מספר דרכים מעניינות לנצל אותם בקרב. פה נמצאת גם נקודת החולשה הכי גדולה של המשחק לצערי, ונקודה שעד עכשיו אני לא מצליח להבין. Kena: Bridge of Spirits הוא משחק שנראה חמוד ומקסים וקסום, עם גיבורה נערה צעירה שמשתמשת במטה ובקסם הרוחות. העולם הוא צבעוני ומלא אור ושמש וחיים. המקום האחרון בו תצפו להיתקל בקרבות מסוג Dark Souls. וכן, קראתם את זה נכון. חלק מקרבות הבוס פה קשים באותה רמה של משחקי Souls, ואני באמת ובתמים לא מצליח לחשוב על סיבה לכך. מכניקת הקרב פשוטה מידי כדי באמת לתמוך ברמת קושי כזאת, והעולם לא מסתדר עם זה. אין אפשרות במהלך המשחק לחזק את ההתקפות הבסיסיות של קאנה, וחלק מהבוסים יכולים לחסל אותי ב-2 מכות בלבד. זוהי נקודה כואבת במיוחד, כי זה מרגיש ממש כמו מחסום מלאכותי ולא מתוך רעיון אמיתי לשפר את היכולות של השחקן.

Kena: Bridge of Spirits הוא משחק שיכל להיות אחד המשחקים הכי טובים ששיחקתי בו בחיי. אם לא הכי טובים, לפחות הכי זכורים ומכל הסיבות הנכונות. שי לו את היופי, את הדמויות, את העולם, את האנימציות, ואת האווירה לעשות זאת. הוא הכי קרוב שתוכלו לקבל לשחק בתוך סרט מצויר, בלי שום תחרות. חבל שעבורי הוא ייזכר בתור המשחק שכמעט הצליח, והקרבות הקשים מאוד האלו מעיבים על זכרון של הרפתקאה קסומה מכל סיבה אחרת. אני עדיין ממליץ עליו, אבל היו זהירים ותדעו לאן אתם נכנסים.

*סוקר על גבי ה-PlayStation 4*
*עותק סיקור התקבל על ידי Ember Lab team*

Kena: Bridge of Spirits

ציון סופי - 8

8

טוב

העולם הקסום והיצורים החמודים כמעט מספיקים להסיח את הזעם מקרבות הבוס המוגזמים.

User Rating: Be the first one !

אודות אלעד שרז

אלעד שרז, בן 29 מגן יבנה. חובב משחקי ווידאו, אנימה, מנגה, ותרבות חנונית בכללותה. גיימר מאז גיל 10, וגאה להגיד שסיימתי את NFSU בגיל 14 חח

השאר\י תגובה