Marvel's Spider-Man

החבר השכונתי הכי טוב שלכם – סיקור המשחק Marvel’s Spider-Man

Marvel’s Spider-Man שונה מאוד מכל עיבוד של איש העכביש שהכרתם לפני כן. המשחק מציג פיטר פארקר מנוסה יותר שמאומן במאבק בפשעים גדולים בעיר ניו יורק, כשבאותו הזמן הוא נאבק לאזן את חייו האישיים ואת הקריירה שלו

Marvel’s Spider-Man יגיע לחנויות ברחבי העולם ביום שישי הקרוב, השבעה בספטמבר, בלעדית לקונסולת ה-PlayStation 4 ואני שמח לבשר לכם שלא רק שהוא משחק הספיידרמן הטוב בכל הזמנים, מדובר באחד מהמשחקים הכי טובים אי פעם. כן קראתם טוב, הוא מצליח להתעלות אפילו על Spider-Man 2 האגדי שעד עתה היה נחשב למשחק הכי טוב בכיכובו של איש העכביש. הסיפור, המשחקיות והתנועה ברחבי הגרסה הדיגיטלית של העיר ניו-יורק הופכות אותו לחוויית הספיידרמן האולטימטיבית.

Marvel’s Spider-Man הוא המשחק המלא הראשון בכיכובו של איש העכביש מאז The Amazing Spider-Man 2 שיצא בשנת 2014, שהיה באופן לא מפתיע כושל בדיוק כמו הסרט שעליו הוא היה מבוסס. למרבה הצער לאורך השנים קיבלנו הרבה משחקים כושלים המבוססים על ספיידרמן, האחרון מבניהם שזכה להערכה כלשהי היה Spider-Man: Shattered Dimension, שהגיע לחנויות בשנת 2010. בעבר היו שני משחקי ספיידרמן שטענו לכתר. הראשון היה Spider-Man שהושק במקור לקונסולת ה-PlayStation בשנת 2000, היה מבוסס על סדרת האנימציה משנות ה-90 וזכה להצלחה לרבה, אך לא היה משחק עולם פתוח. השני היה Spider-Man 2 האגדי שהיה מבוסס על הסרט שיצא באותו השנה וכלל עולם פתוח ענקי המבוסס על אזור מנהטן, מערכת קרב מצוינת ותנועה במרחב שגרמה לאנשים באמת להרגיש כמו ספיידרמן.

המשחק פותח על ידי חברת Insomniac Games, שבוודאי מוכרת לרובכם בתור מפתחת סדרות המשחקים המצליחות Ratchet & Clank, Spyro the Dragon ו-Resistance. המשחק פותח באמצעות אותו מנוע משחק ששימש את החברה במשחק העולם הפתוח הקודם שלה, Sunset Overdrive, שהושק בלעדית לקונסולת ה-Xbox One בשנת 2014 והכיל תנועה מהירה במרחב תלת-ממדי בדיוק כמו המשחק הנוכחי (רק בלי טווית קורי עכביש), כך שלמפתחים ב-Insomniac בהחלט היה את הניסיון הדרוש כדי להתמודד עם זכיון כמו ספיידרמן והם הצליחו לספק את הסחורה.

Marvel's Spider-Man

המשחק מתעלה על קודמיו בכל תחום אפשרי מהמשחקיות ועד הפסקול, אבל הנקודה שבה הפער הכי גדול היא העלילה. אחד היתרונות הגדולים שעמדו לרשותם של המפתחים היא העובדה שהסיפור במשחק הוא מקורי ולא קשור לאף סרט, סדרת טלוויזיה, קומיקס או משחק אחר. כמובן שהסיפור מכיל התייחסות לדמויות ולקווי עלילה מהקומיקס אבל לא מדובר בעלילת הקומיקס הטיפוסית, זאת על אף שהסיפור נכתב על ידי כריסטוס גייג’ ודן סלוט, שניהם כותבי קומיקס ותיקים ומוערכים שכתבו מאות סיפורים בעולמו של איש העכביש. ספיידרמן/פיטר פארקר תמיד התמודד עם בעיות קשות ויומיומיות שלא רבים מגיבורי העל מתמודדים איתן ובדומה להרבה קווי עלילה מהקומיקס גם כאן העלילה מתמקדת הנושאים חשובים כמו התמודדות עם מוות ואובדן, אחריות אישית וקולקטיבית ועוד. צוות הנבלים במשחק הזה מורכב מהרבה מאוד דמויות על רובן לא אדבר כאן, אבל צריך לציין שבאופן צפוי גם הם מתמודדים עם בעיות החיים. כל זה גורם למשחק להיות נגיש ומייצר הזדהות אצל השחקן עם הדמויות השונות.

בניגוד להרבה משחקים אחרים שהיו מבוססים על ספיידרמן, הסיפור כאן לא מתחיל בעקיצתו של פיטר פארקר על ידי עכביש מוטנטי ומותו הטראגי של דודו, בן, אלא כשמונה שנים מאוחר יותר במהלכן פיטר כבר הספיק לסיים את לימודיו באוניברסיטה, להתפטר מעיתון הדיילי ביוגל ולהתחיל לעבוד בתור חוקר באחת מהמעבדות בעיר ניו יורק. הספיידרמן שאנחנו פוגשים פה הוא בוגר יותר והוא שלם עם תפקידו בתור מגנה של העיר ניו יורק. סיפור המשחק מתחיל בקרב מול ווילסון פיסק (קינגפין), אותו איש העכביש מביס ושולח לכלא. כתוצאה מכך מרטין לי (מיסטר נגטיב) וכנופיית השדים שלו מנסים להשתלט על הטריטוריות של פיסק. אחת מהבעיות שפיטר פארקר צריך להתמודד איתן היא העבודה שהדודה מאי עובדת עבור מרטין לי ברשת בתי המחסה להומלסים שתחת ניהולו. בהמשך כמובן העלילה עוד תלך ותסתבך, אבל זה כל מה שאני יכול לספר לכם מבלי לקלקל את החוויה.

המשחק גם מכיל מספר רגעים בהם תזכו לשחק בתור פיטר פארקר המדען, בהחלט מדובר בתוספת מעניינת שמוסיפה גיוון למשחק ומאפשרת לכם לגשת לעלילה בצורה קצת שונה. בנוסף לספיידרמן/פיטר פארקר, תוכלו לשחק גם בתור שתי דמויות במגוון משימות התגנבות ברחבי העיר. הדמות הראשונה היא מארי ג’יין ווטסון, האקסית של פיטר פארקר ועיתונאית בדיילי ביוגל. את זהותה של הדמות השנייה לא אחשוף כאן, אך אציין שמדובר בדמות מוכרת מאוד ביקום של ספיידרמן. בדמויות האלה תשלטו בנקודות ספציפיות במהלך הסיפור שמתקשרות ישירות לעלילה הראשית של המשחק, מה שבאופן טבעי מאפשר הסתכלות מנקודת מבט אחרת על אירועי המשחק ועל דמותו של ספיידרמן/פיטר פארקר והופך את המשחק לטוב יותר. אחת הדרכים היותר מעניינות שבה המשחק מנגיש לכם את הסיפור היא באמצעות תוכניות הרדיו של ג’יי ג’ונה ג’יימסון, הבוס של פיטר פארקר מימיו בדיילי ביוגל, שגם הוא פרש בינתיים מהעיתון ועבר לרדיו. כל תוכנית כזאת באה אחרי משימה ראשית או צדדית והיא מכילה את הפרשנות של ג’יימסון בנוגע לאירועי המשימה, שבה הוא בעיקר מפיץ תיאוריות קונספירציה ובדיות אודות ספיידרמן.

כמו בכל משחק פעולה עולם פתוח שמכבד את עצמו גם כאן המשחקיות היא לב העניין. הרשו לי לספר לכם שהפעם הראשונה שבה יריתי קורים בתור איש העכביש וניתרתי מבניין לבניין בהנאה רבה גרמה לי צמרמורת בכל הגוף. התנועה הזאת ברחבי עולם המשחק ממשיכה להיות מהנה עד לסופו. בהמשך נפתחת האפשרות לבצע פעלולים בין ניתור לניתור וגם האפשרות לבצע מתקפות מיוחדות בזמן שאתם באוויר. לחלקכם ייקח קצת זמן להתרגל לשליטה בדמות, אבל לדעתי מדובר בשעה לכל היותר, אבל ההרגשה של לצלול מבניין הנוקמים ולירות קור היא משהו שלא ניתן לתאר במילים.

עולם המשחק הפתוח, המבוסס על האי מנהטן, מעולם לא מרגיש גדול מדי הוא בדיוק בגודל המתאים ומכיל מגוון רחב של פעילויות ומשימות צדדיות בהן תוכלו לקחת חלק מעבר למשימות הראשיות במשחק. סוג המשימה הנפוץ ביותר הוא לחימה בארגוני הפשע של מרטין לי ושל וילסון פיסק. הסוג הזה מתחלק לשני תתי סוגים – מניעת פשעים והשתלטות הבסיסים. הגדולה של המפתחים היא במגוון הגדול של המשימות עצמן כל אחת מרגישה שונה וכל אחת מהן מכילה יעדי בונוס שעמידה בהן תעניק לכם עוד נקודות (אותן כמובן תוכלו להשקיע כדי לשדרג את יכולותיו של ספיידרמן). בעוד שהמשימות האלה בעיקר שמות דגש על יכולת הלחימה שלכם, סוג אחר של משימות, שניתנות לכם על ידי חברו של פיטר פארקר, הארי אוסבורן, מתמקדות בתנועה שלכם במרחב העירוני ובירי קורים. גם המשימות שניתנות לכם על ידי הנבל טאסקמאסטר, יבחנו יכולות דומות. באופן כללי נראה שכל המשימות הצדדיות דומות לאלו של משחק הפעולה המצוין Batman: Arkham Knight שהושק בשנת 2015, זה לא בהכרח דבר רע כי Arkham Knight הוא משחק מצוין.

אפשר להניח שגם מערכת הקרב של Marvel’s Spider-Man הושפעה רבות מסדרת משחקי Arkham. גם פה תצטרכו להילחם בכמות גדולה של אויבים בבת אחת תוך שימוש במכות מגוונות, תנועה רבה בזירת הקרב והפעלה של הגאדג’טים הרבים שעומדים לרשותו של ספיידרמן. סגנון הלחימה עצמו מבוסס בצורה שווה על אומנות הלחימה קפוארה, היאבקות בסגנון לוצ’ה ליברה (הסגנון של ריי מיסטיריו משתמש בו למי שלא מכיר) וסגנון הלחימה של איש העכביש מהקומיקס. מערכת הקרב עצמה בצורה חלקה למדי ולא נתקלתי בשום בעיה איתה. האויבים במשחק רבים ומגוונים וכל הזמן תתקלו באויבים חדשים. ההבדל הוא בעיקר במראה כי רובם עדיין שייכים לקטגוריות לחימה קבועות אבל צפו לכמה הפתעות פה ושם. כדי להתמודד איתם תצטרכו להשתמש בטקטיקות שונות בעיקר אם אתם משחקים על רמת הקושי הכי גבוהה. אחת מגולות הכותרת של המשחק הם קרבות הבוס שעל אף היותם יחסית קלים, מספקים הרבה גיוון למשחק ויגרמו לכם להרגיש כמו ספיידרמן.

Marvel’s Spider-Man

המשחק מכיל גם לא מעט משימות התגנבות, גם בתור דמויות אחרות כפי שכבר ציינתי. המשימות האלה בנויות טוב והן בהחלט מהוות שינוי מרענן לקצב המשחק, גם אם הן לא מאתגרות במיוחד. כמובן שבהמשך המשחק גם תינתן לכם האפשרות לבחור כיצד לגשת למשימה – פנים אל פנים או בהתגנבות.

העיצוב של האי מנהטן שואב השראה גם מהקומיקס וגם מהמציאות. תוכלו למצוא באי מקומות אמיתיים כמו בניין האמפייר סטייט וגשר ברוקלין ומקומות בדיוניים כמו משרד החקירות של ג’סיקה ג’ונס והמגדל של הנוקמים. גם העיצוב של הדמויות הראשיות נעשה בקפידה והם נראות ממש טוב. העיצוב של חלק מהנבלים עבר שדרוג משמעותי ביחס לזה שראינו במשחקים קודמים או בקומיקס. גם העיצוב של האויבים הפשוטים יותר נראה ממש טוב ומתאים לקבוצה אליה הם שייכים. גם עיצוב הקול נעשה בצורה טובה במשך רוב הזמן, ירי הקורים נשמע מגניב, קולות האגרופים והריצה, אך הירי של הרובים נשמע לפרקים כמו זה של רובי צעצוע.

הפסקול המדהים של המשחק לא היה מבייש אפילו סרט קולנוע בהוליווד וזה לא מפתיע כי מי שהלחין אותו הוא ג’ון פאסאנו שהלחין את הפסקול המצוין של “דרדוויל” ושל “המגנים”. זו גם לא הפעם הראשון שהוא עובד על משחק עם חברת Sony, הוא היה אחד מהמלחינים של משחק ההרפתקאות מדע בדיוני Detroit: Become Human שהושק במאי השנה (תוכלו לקרוא מה כתבתנו בר מקלר חשבה על המשחק הזה בקישור כאן). גם צוות המדבבים עשה עבודה נפלאה והפיח חיים בדמות המוכרות מהיקום של ספיידרמן, במיוחד יורי לוונטל שמדבב את איש העכביש עצמו.

Marvel's Spider-Man

למרות הטענות של הרבה מהמעריצים על שנמוך של הגרפיקה (תחפשו “PuddleGate” בגוגל) עדיין מדובר באחד ממשחקי העולם הפתוח המרשימים ביותר שזכיתי לשחק בהם מהבחינה הזאת. העצים, הבניינים והאי מנהטן נראים ממש טוב. גם האנימציות של Spider-Man ושל הנבלים הראשיים נראות מצוין, התנועה שלהם חלקה ומבע פניהם נראה אמין. חבל שהמפתחים לא השקיעו ככה בדמויות המשנה, שמדי פעם נתקעות או לא מזיזות את שפתיהן במהלך דיבור. חלק מהאנימציות של מהלכי הסיום של Spider-Man חוזרות על עצמן קצת יותר מדי, אך זה עניין שולי למדי. למרות הבעיה הזאת אני יכול להעיד כי Marvel’s Spider-Man הוא אחד מהמשחקים המלוטשים ביותר שזכיתי לשחק בהם, במהלך 30 שעות בהן סיימתי את כל המשימות הצדדיות והראשיות נתקלתי במעט מאוד בעיות. אם זה נראה לכם שהמשחק קצר, אל דאגה המשחק צפויי לקבל דרגת קושי חדשה ביום ההשקה וחבילת הרחבה, Marvel’s Spider-Man: The City That Never Sleeps בהמשך השנה.

Marvel’s Spider-Man הוא אחד מהמשחקים המרשימים ביותר שיצא לי לשחק בהם בשנה האחרונה וההצלחה שלו ממצבת את חברת Insomniac Games כאחת ממפתחות המשחקים הטובות ביותר המון. גם חברות Sony ו-Marvel צפויות להרוויח מהמשחק האיכותי הזה.

Marvel’s Spider-Man

עלילה - 8.5
משחקיות - 9.5
גרפיקה ואנימציה - 9
סאונד ופסקול - 9

9

מעולה

Marvel’s Spider-Man הוא לא רק משחק ה-Spider-Man הטוב בכל הזמנים אלא גם אחד מהמשחקי הטובים אי פעם. משחק חובה לכל בעלי קונסולת ה-PlayStation 4.

User Rating: 3.98 ( 6 votes)

אודות דניאל לניאדו

במקור מרעננה, כיום מירושלים. סטודנט לביולוגיה, חובב סרטים ומשחקים מושבע.

השאר\י תגובה