בית / ביקורות / הרפתקה מחודשת – ביקורת למשחק Ni No Kuni: Wrath of the White Witch Remastered

הרפתקה מחודשת – ביקורת למשחק Ni No Kuni: Wrath of the White Witch Remastered

רגע לפני סיום הדור הנוכחי, חברת Bandai Namco מביאה לנו את המשחק האהוב של הדור הקודם Ni No Kuni: Wrath of the White Witch

בתור מעריץ גדול של Studio Ghibli, תמיד רציתי לשחק במשחק Ni No Kuni: Wrath of the White Witch, בעיקר אחרי השבחים הנהדרים שהוא קיבל. המשחק השני של הכותר Revenant Kindgom היה מעולה אבל עדיין הייתי סקרן לחוות את המשחק הראשון שנחשב עד היום לאחד ממשחקי התפקידים הטובים בכל הזמנים. אני שמח שזה סוף סוף קרה תודות ל-Bandai Namco ששיחררה את המשחק בגרסה מחודשת. בואו נראה אם העלתי יותר מדי ציפיות.

הסיפור

אם האנימציה של Ni No Kuni לא משכנעת שמדובר במשחק של Studio Ghibli, העלילה ללא ספק עושה זאת.

אתם מגלמים ילד בשם אוליבר, הוא ואמו גרים בעיירה קטנה, אחרי דרמה שוברת לב עם אמו של אוליבר שאפשר למצוא הרבה בסרטי Ghibli, הוא יוצא בעקבות יצור פייתי להציל את עולמו ובתקווה להציל גם את אמו. לאורך הדרך הוא לומד את הערך האמיתי שלו, הוא מוצא חברים ייחודיים ומציל את העולם מכוחות הרשע של המכשפה הלבנה.

הסיפור הוא די מצופה מ-Studio Ghibli, נער ממקום קטן יוצא לעולם קסום וענק כדי להציל אותו, זה סיפור קלאסי בז’אנר הפנטזיה והוא מתפתח בצורה ממש טובה ונהדרת לאורך המשחק. אוליבר פוגש הרבה דמויות צבעוניות, ביניהם מלך חתול ענק (דמות שחברת Ghibli שמה בכמה מסרטיה), והם כולם מעניינים ועם אישיות תוססת.

אפילו אם יכולתי לנחש חלק מנקודות התפנית בעלילה, עדיין רציתי לשחק בסיפור עד הסוף ולראות אם אוליבר יקבל סוף טוב.

העולם

כמו שאמרתי, העולם של Ni No Kuni הוא פשוט קסום- אתם מטיילים בממלכה הענקית ברגל, בספינה ובדרקון ומגיעים לכל מיני מקומות ייחודיים, כמו עיר החתולים, כפר לילי עם חיות ים בכל מקום, הר געש על סף התפרצות וכפר מושלג, כל אזור יחודי ומעוצב בצורה מצוינת שמתאימה לסיפור ואווירת המשחק. למרות שראיתי יצירות מטורפות יותר מהסטודיו, אפשר לראות את היצירתיות והקסם של Ghibli בכל מקום.

העולם מלא במשימות עבורכם מכל מני דמויות יוצאות דופן, אבל למען האמת, רוב משימות הצד ולפעמים המשימות המרכזיות גרמו לי להרגיש כמו שליח ושהמשחק לפעמים פשוט סתם נותן לי משהו לעשות, ללא כל משמעות. הרבה מהמשימות בהן נתקלתי היו כמו “איבדתי את זה, לך לחפש אותו” או “תוכל ללכת לאסוף עבורי כמה דברים מהאזור ההוא?”, אלו משימות לא קשות אבל גם די נשכחות, אלו משימות שלצערי הרב קיימות כמעט בכל משחק תפקידים, גם כאלו של הדור הנוכחי כמו Final Fantasy XV, וגם ב-Ni No Kuni.

לפחות העולם עצמו מגוון, יפה לעין ומלא בדמויות צבעוניות.

הקרב והמשחקיות

הקרב של Ni No Kuni הוא די פשוט, אתם משחקים בתור אוליבר וחבורתו, אתם עם יכולות מיוחדות ויכולים להטיל כישופים ולהשתמש בפריטים. לאורך המשחק אתם משיגים Familiers שהם לוחמים שבעצם נלחמים עבורכם, כל אחד עם יכולות שונות משלו שהוא לומד עם כל עלייה ברמה, קצת דומה לפוקימון אם זה היה בסגנון אקשן-תפקידים מאשר רק תפקידים. הלוחמים שלכם מתעייפים אחרי זמן מה ויש צורך להחליף ביניהם או להחליף לאוליבר כדי להרוויח קצת זמן במהלך קרבות קשים, בעיקר נגד בוסים.

במהלך הקרב היצורים והחבר הפיה שלכם מפילים כדורי אנרגיה שמרפאים אתכם ואת מד הקסם שלכם, בנוסף, הם לעיתים מפילים כדור אנרגיה צהוב שמאפשר לכם לבצע מתקפה סופר חזקה שפשוט מרהיבה לעין.

אוליבר לומד מספר לחשי קסם במהלך המשחק, כל אחד מהם שימושי להשלים את משימות המשחק ולנצח בקרבות. מכניקה מגניבה שיכלו להוסיף לדעתי למשחק זה שהשחקן צריך לצייר את הלחש כמו אוליבר באמצעות השלט, בדומה למה שהיה במשחקים מסוימים של סדרת “הארי פוטר”, אבל זה רק רצון אישי שלי. בכל מקרה, המשחקיות הכללית די סולידית ויש לכם הרבה אפשרויות התאמה אישית, כמו האפשרות לצייד את כל הדמויות שלכם בפריטים שונים ולהאכיל את ה-Familiers במטעמים מהדרך על מנת להעלות להם את נתוני הקרב.

הבעיה היחידה שלי עם הקרבות זה שאני מרגיש שהם יותר תלויים במזל מאשר יכולת וזה די מעצבן שאין מד חיים לכל יצור תחת שליטתך, אם הם נפגעים, גם אתה נפגע, אז במקום שאוליבר ילמד יכולות חדשות, הם פשוט חילקו את היכולות בין דמויות שנלחמות עבורכם, זו מכניקת קרב קצת מגושמת ולא הכי כייפית שראיתי במשחק תפקידים אבל היא עושה את העבודה מבחינת הסיפור ועולם המשחק.

הגרפיקה

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של Ni No Kuni היא הגרפיקה שלו. המשחק כבר היה יפה לעין בדור הקודם והיה בין משחקי התפקידים המהממים ביותר ויזואלית שראינו. החידוש (או יותר נכון השחרור מחדש) שומר על גרפיקה זו חלקה, צבעונית ועדיין יפה מאוד לעין.

כמו שציינתי, המשחק עוצב על ידי סטודיו Ghibli וזה רק הופך את המשחק ליותר מדהים- יש במשחק כל כך הרבה סצנות עם האנימציה הקלאסית של Ghibli שזה מרגיש שאנחנו צופים לפעמים בסרט נוסף מהסטודיו האהוב, והעיצובים של הכפרים, הערים, הדמויות והמפלצות פשוט מדהימים ויצירתיים. זה פשוט משחק תאווה לעיניים גם אחרי כמעט 10 שנים.

הסאונד והמוזיקה

הסאונד יוצא מן הכלל תודות לדיבובים מצוינים, גם באנגלית וגם ביפנית, וכל הדמויות מדובבות בצורה מתאימה ומלאת אישיות. הייתי רוצה צלילים יותר מפורטים באזורים השונים של המשחק, כמו רעש המים והטבע בחלק מהאזורים, אבל עדיין נבלעים לתוך העולם הזה.

המוזיקה כצפוי היא גם מדהימה, בין הטובות. בדומה לשאר פסי הקול של Ghibli, המלחין Joe Hisaishi מצטיין גם פה, אין פלא שהוא בין עשרת המלחינים הטובים ביותר של 30 השנים האחרונות, כל המוזיקות של המשחק משפרות את הסיפור, הויזואליות והרגש שמתרחשים על המסך. זו חוויה מוזיקלית שמשלימה את החוויה הויזואלית.

סיכום

המשחקיות והמשימות בזמנו היו די סטנדרטיות ובסיסיות, הם כמובן יהיו ככה גם בגרסה המחודשת, רק שזה מורגש הרבה יותר בהתחשב בעולמות המורכבים והקרב המצוין שקיבלנו במשחקי תפקידים של היום כמו Witcher 3 ו-Persona 5.

בכל מקרה, הגרסה המחודשת של Ni No Kuni: Wrath of the White Witch עושה מה שהיא אמורה לעשות, לתת הזדמנות לחובבי ז’אנר ה-RPG אפשרות לחוות את ההרפתקה של אוליבר בקונסולות של הדור הנוכחי וזו הרפתקה קסומה ומדהימה לעין שכל גיימר יעריך.

Ni No Kuni: Wrath of the White Witch Remastered

הסיפור - 10
העולם - 8
המשחקיות והקרב - 7
הגרפיקה - 10
הסאונד והמוזיקה - 9

8.8

מעולה

למרות משימות צד מאכזבות ומשחקיות די בסיסית, Ni No Kuni: Wrath of the White Witch הוא עדיין משחק RPG קסום ונהדר שכל מעריץ של הז'אנר חייב לשחק.

User Rating: Be the first one !

אודות קובי רוזנטל

Avatar
שמי קובי רוזנטל, בן 28 מתל אביב, גיימר חובב קומיקס וסרטים כבר 20 שנה, עקבו אחריי בערוץ שלי KobiCool ביוטיוב, רק חפשו את משקפי השמש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *