הכל חוץ מאגדה – ביקורת הסרט מפצח האגוזים וארבע הממלכות

"מפצח האגוזים וארבע הממלכות", סרט הפנטזיה החדש ועטור התקציב של Disney המבוסס על אגדה קלאסית, מתיימר להיות קסום ועמוק, אך במציאות הוא לא באמת כזה.

Disney קיימת כבר מאז שנות ה-30 ומאז הספיקה לשחרר שלל קלאסיקות ודמויות שחיות עד עצם היום הזה, כגון: פינוקיו, סינדרלה, עליסה בארץ הפלאות, פיטר פן, רובין הוד, היפהפייה הנרדמת, היפה והחיה, פו הדוב, בת הים הקטנה, אלאדין, מלך האריות, ספר הג'ונגל וכו'. עם השנים גם התקדמו למחוזות נוספים, וביניהם גם סרטים ריאליסטים ולא רק אנימציות קסומות, עם זכויות לסרטים רבים אחרים פופולריים כיום, כמו: טרון, צעצוע של סיפור, שודדי הקאריביים, מלחמת הכוכבים, ועוד. הרשימה אינה נגמרת וכמעט בכל סרט מיינסטרימי עכשווי, ניתן לראות שייכות כלשהי ל-Disney, ונדמה שהחברה עומדת להשתלט, או כבר השתלטה, על העולם.

כיאה לז'אנר, מפצח האגוזים איננו שונה: סיפור נושן, קסום, הקשור לחג המולד ומפיח אווירה אהובה ומשפחתית. "מפצח האגוזים" המקורי הוא סיפור מקסים שנכתב ע"י הסופר הגרמני E. T. A. Hoffmann, בשם "The Nutcracker and the Mouse King". בסיפור, נערה בשם מרי סטאלבאום מקבלת צעצוע בדמות חייל מפצח אגוזים לחג המולד. החייל מתעורר לחיים ונלחם במלך העכברים הרשע, ותוך כדי סוחף את מרי לתוך ממלכה קסומה הנשלטת ע"י בובות שקמו לחיים.

האדפטציה המוכרת ביותר לסיפור היא גרסת הבלט של טאייחובסקי משנת 1892, בה הסיפור שוכתב ע"י הסופר הצרפתי אלכסנדר דומה והוא כמעט זהה לחלוטין. בנוסף לכך היו לא מעט אדפטציות לאורך השנים, כגון סרטים ב-1967 ו-1970, וב-1993 (כשהשניים האחרונים ברוסיה וקנדה); ספיישלים מיוחדים של טום וג'רי, מיקי מאוס; וסרט לייב אקשן ראשון בתלת מימד ב-2010. זהו סרט הלייב-אקשן השני וגם הוא בתלת מימד.

"מפצח האגוזים וארבע הממלכות" מתחיל, כמובן, בחג המולד, שמציג לנו את משפחת סטאלבאום, כשאב המשפחה מביא לילדיו מתנות שהשאירה אשתו המנוחה. בתו, קלרה סטאלבאום בגילומה של מקנזי פוי ("דמדומים", "לזמן את הרוע", "בין כוכבים"), מקבלת מתנה מיוחדת בדמות קופסת ביצה יפהפייה שעיצב הסנדק שלה, דרוסלמאייר (מורגן פרימן), בעוד שאחותה ואחיה מקבלים מתנות גנריות. קלרה מנסה לפתוח את קופסת הביצה ללא כל הצלחה אבל בדרך לגלות את הסוד שלה היא מגיעה לארץ רחוקה ומוזרה.

קלרה פוגשת במלך העכברים, בדיוק כמו בסיפור המקורי, וחייל בצורת מפצח האגוזים מציל אותה. היא מתגלה כנערה עקשנית למדי ונחושה בדעתה לפצח את הקופסה ולפתוח אותה. היא מגיעה לממלכה ופוגשת את שלושת השולטים בשלושת הממלכות: ממלכת הקרח, המתוקים, והפרחים. הבולטת והכריזמטית ביותר מהן היא שוגרפלאם, הלוא היא קירה נייטלי, הורדרדה והחמודה עם הקול המתוק שמספרת לה את כל מה שקרה לממלכות, ואיך השולטת הרביעית בשם "מאמא ג'ינג'ר" הרסה אותן, ונמצאת כרגע בממלכה הרביעית.

קלרה מגלה שישנה ממלכה רביעית נוספת בשם ממלכת השעשועים.  היא מגלה שאמא שלה יצרה את ארבעת הממלכות והפיחה חיים בשולטים ובחיילים, שהם בעצם בובות שקמו לתחייה. הכל נראה מאוד צבעוני וקסום, ומיד לאחר מכן הייתה אחת הסצינות היפות ביותר בסרט: מופע בלט שמסביר את הסיפור בצורה ויזואלית יפהפייה ומרשימה ביותר.

קלרה יוצאת לעבר הממלכה הרביעית, למרות האזהרות, עם מפצחי האגוזים על מנת לעצור את מאמא ג'ינג'ר ולמצוא את המפתח לקופסת הביצה שלה. הכניסה לממלכת השעשועים הייינה אפלה ומרשימה. יש משהו מטריד בקרקס חשוך.

פה אנו עדים בפעם הראשונה לאפקטים המעולים שיש בסרט הזה – המבנה בו מאמא ג'ינג'ר ופמלייתה (ליצנים קופצניים) נמצאים הוא רחוק מלהיות בניין, אלא יותר כמו אישה מאופרת ענקית עם שמלה שמדמה אוהל קרקס ענקי, ושימו לב, הוא יכול גם לזוז וללכת כמו אישה ענקית. בעיניי זה היה ממש מגניב. באותו רגע בעצם מרומז על כך שמאמא ג'ינג'ר היא לא באמת הרעה בסיפור, ולכן מכאן זה הופך לצפוי מדי. שוגר פלאם המתוקה עד כדי כאב, מתגלה כנבלית העל בסרט, בגילום לא כ"כ יציב או אמין של קירה נייטלי, כשהשולטים האחרים מתפקדים כתפאורה (יפה מאוד אמנם אבל רק תפאורה).

לא כ"כ ברור באיזה שלב קלרה הפכה להיות וונדרוומן, במיוחד בתור נערה צעירה, ופתאום להפוך להיות חסרת כל פחד – לטפס על צוקים והרים גבוהים, להתמודד מול בובות אימתניות, להילחם במפצחי אגוזים מרושעים. זה היה די מגוחך בעיניי. בנוסף, התפקיד של מורגן פרימן, אחד הכוכבים הגדולים, היה שולי לחלוטין ונדמה שהיה מיותר שהוא בכלל יופיע בסרט.

מאמא ג'ינג'ר, בתפקיד הלן מירן הנהדרת, יכלה להיות דמות מדהימה אבל הכותבים ב-Disney בחרו להפוך אותה ללא פחות שולית. היא אמנם מצטיירת בהתחלה כנבלית של הסרט, אך עם הזמן אנו מגלים שהיא בעצם הדמות הטובה יותר. היה לה ולממלכה שלה פוטנציאל רב, וחבל שלא ראינו יותר משניהם. לדעתי זהו הפספוס הגדול ביותר של הסרט, יחד עם העובדה שהליהוק המוזר של קירה נייטלי שלא מתיישב היטב בתור שוגרפלאם הרעה, והעלילה המעט ישנונית ולא מקורית שמזכירה מאוד את האדפטציה של טים ברטון ל-"Alice In Wonderland".

האפקטים זה הדבר הכי טוב ב-"מפצח האגוזים וארבע הממלכות", ללא כל צל של ספק – נראה מאוד ריאליסטי, אמין ומרשים. מאוד התלהבתי. חוץ מזה, זה סרט חמוד וחביב של Disney שלא באמת מחדש משהו, וגם הדמויות לא ייזכרו. התקציב של הסרט פשוט עצום, כיאה לאפקטים המוצלחים אבל אני בספק ש-Disney תצא ברווח הפעם. אין פה מקרה של קלאסיקה בעתיד, אבל מעריצי הקסם הייחודי של Disney, במיוחד באווירת חג המולד, בהחלט ייהנו ממנו.