corona - קורונה וירוס
The Outer Worlds

משחק החיקוי – ביקורת המשחק The Outer Worlds

The Outer Worlds הוא משחק מהעולם הזה

כל משחק תפקידים שיוצא גם למחשב האישי יגרור בדרך כלל השוואות לסדרת משחקי התפקידים הפוסט-אפוקליפטית Fallout, ששינתה ללא הכר את הז’אנר במהלך שנות ה-90 עם צאתם של שני המשחקים הראשונים. גם המשחק השלישי ו-Fallout: New Vegas השפיעו רבות על תעשיית המשחקים בכלל ועל ז’אנר התפקידים בפרט, ולעניות דעתי הם ו-Skyrim אחראים במידה רבה לגל משחקי העולם הפתוח ששטף את התעשייה במהלך דור הקונסולות האחרון. בשונה ממשחקי תפקידים אחרים, ההשוואה בין משחק התפקידים The Outer Worlds לבין סדרת Fallout מתבקשת במיוחד, שכן ההיסטוריה של משחק זה קשורה באופן הדוק מאוד לסדרה הוותיקה. בראש צוות הפיתוח של The Outer Worlds עומדים טים קיין, המתכנת הראשי והבמאי של שני המשחקים הראשונים בסדרת Fallout, ולאונרד בויארסקי, הבמאי האמנותי והמעצב שלהם. העובדה שהמשחק פותח בחברת Obsidian, שפיתחה את Fallout: New Vegas ורבים מעובדיה גם עבדו על המשחקים הראשונים בסדרה, הופכת את ההשוואה הזאת להכרחית.

הדמיון בין The Outer Worlds לבין סדרת Fallout לא מתבטא רק באנשים שעבדו עליהם אלא גם בתוכנם של המשחקים. בדומה למשחקי סדרת Fallout, גם The Outer Worlds נהנה מעיצוב חזותי רטרו עתידני, ששואב השראה משנות החמישים. כמו כן, המשחקיות ב-The Outer Worlds מזכירה מאוד את זו של המשחקים החדשים יותר בסדרת Fallout דוגמת New Vegas.

The Outer Worlds

ההבדל העיקרי בין המשחקים הוא מקום ההתרחשות שלהם. בעוד שסדרת Fallout מתרחשת בכדור הארץ, The Outer Worlds מתרחש במערכת שמש הרחוקה מאוד מזו שבה נמצא כוכב הלכת שלנו. המשחק הזה מכניס אתכם לנעליו של אחד משלל מתיישבים חסרי האונים שנשלחו לקצה הגלקסיה. למרבה הצער, משהו קרה לספינה שלכם והגעתם ליעדכם באיחור של 70 שנה. למתיישבים שכן הגיעו ולנציגי התאגידים הדרקוניים שמנהלים את המושבות השונות שהוקמו אין שום רצון או מושג איך להחיות אתכם ואת שאר המתיישבים. כמות הבירוקרטיה איתה הם נאלצים להתמודד היא קיצונית – אכילת אוכל שמיוצר על ידי תאגיד מתחרה היא עבירה על החוק ואפילו דברים כמו קברים דורשים תשלום שכירות (די מציאותי עם תשאלו אותי שכן חלקות קבורה מסוימות בישראל יכולות לעלות הון תועפות). כיאה לאנשים שיצרו את סדרת Fallout יש פה ביקורת חריפה במיוחד על הקפיטליזם החזירי ותרבות התאגידים, אבל בעוד שבסדרה זו הביקורת, בוטה ככל שהייתה, לא האפילה על שאר המשחק, כאן הביקורת הזאת היא לב העניין. ברמה התיאורטית זה לא דבר רע אבל בפועל היא גורמת לעלילת המשחק בכלל ולמשימות הצדדיות בפרט להרגיש מאוד חזרתיות. גם ההומור השחור האהוב והמוכר מסדרת Fallout נוכח ב-The Outer Worlds, אך גם הוא נופל קורבן לחזרתיות. אם המשחק היה קצר יותר או פחות עמוס בדיאלוגים, זאת כנראה לא הייתה בעיה.

במהלך התסבוכת הבירוקרטית אליה נקלעה ספינת המתיישבים שלכם, מדען סורר בשם פיניאס וולס מחליט להחיות אתכם. לאחר מכן יש לכם אפשרות לצאת למשימה במטרה להציל את שאר המתיישבים או לעשות כל מה שעולה על רוחכם (כולל להסגיר את פיניאס לתאגידים שרודפים אחריו). חופש הפעולה הזה הוא ללא ספק החלק הכי טוב במשחק. תוכלו לרצוח בדם קר את כל דמויות המשנה שתפגשו פנים אל פנים או לשתף פעולה עם אלו מהן שיתנו לכם משימות. במהלך המשחק שלי ניסיתי לשחק דמות אפורה ומורכבת שמנסה להרוויח מכל סיטואציה, אך רוצה להימנע מהרג ככל שניתן.

בדומה למשחקים הראשונים של סדרת Fallout, גם כאן תוכלו לשחק בתור דמות מטומטמת (בהנחה שהקצתם נקודות מעטות למנת המשכל שלה). הבעיה היא ש-The Outer Worlds, בניגוד ל-Fallout, מאוד מגביל את האפשרות הזאת. ב-Fallout אם בחרתם לשחק בתור דמות מטומטמת בקושי יכולתם להשלים משפט באופן קוהרנטי, פה מדי פעם תעמוד בפניכם אפשרות להגיד משהו מטומטם, אך מובן. האפשרות הזו, כשלעצמה היא לא הבעיה, אלא הדיסוננס שנוצר אם השקעתם במיומנויות הרפואה והמדע של הדמות. במצב כזה היא יכולה לשוחח בצורה מושכלת על הנושאים האלה והטמטום של הדמות שלכם כבר לא רלוונטי.

The Outer Worlds

מבחינת המשחקיות, The Outer Worlds הוא בפועל גרסת קטנה וצנועה יותר של שלושת משחקי Fallout האחרונים (3 ו-4 של Bethesda ו-New Vegas של חברת Obisidian, אני מסרב להכיר ב-Fallout 76 ככותר לגיטימי בסדרה הזאת). אם שיחקתם במשחקים האלה, תרגישו ב-The Outer Worlds כמו בבית. גם ממשק המשתמש הנוראי שמאפיין בערך את כל משחקי Bethesda מופיע כאן. כן יש פה הבדלים ושיפורים, אך המשחק בהחלט מרגיש כמו Fallout: New Vegas 1.5. למשל במקום מערכת ה-VATS האופיינית של סדרת Fallout, שעוצרת את הזמן (ב-Fallout 3) או מאטה אותו (ב-Fallout 4), מאפשרת לכם לסמן איברים שונים בגופו של האויבים ולפגוע בהם, The Outer Worlds מכיל מערכת אחרת שמאטה את הזמן ומאפשרת לכם לפגוע בחלקים שונים בגופו של האויבים מבלי לסמן אותם. בעוד שב-Fallout המערכת הזאת הייתה אוטומטית כאן היא ידנית לחלוטין. השיפור שהמשחק מציג למערכת הזאת הוא די מהותי. פגיעה באיבר מסוים תשפיע באופן שונה על כל אויב וההשפעה תשתנה בהתאם לסוג הנשק בו תשתמשו. פגיעה בראש למשל תהיה קטלנית לבני אדם, אך פחות מזיקה לסוגים מסוימים של חייזרים. פגיעה בחייזר מסוים עם נשק חשמלי תסב לו מעט מאוד נזק, אך היא תהיה יעילה מאוד נגד רובוטים. לצערי מערכת הקרב הזאת הופכת להיות חזרתית די במהירות שכן האויבים לא מגוונים וכך גם כלי הנשק, תוסיפו לזה את העובדה שהאויבים לא מגיבים בצורה משמעותית לפגיעה מלבד ירידה במד החיים שלהם ותקבלו מערכת קרב קלה ומשעממת.

החלק הכי טוב במשחקיות לדעתי הוא יכולת ההסוואה, שתפתח בפניכם לאחר כמה שעות משחק בודדת ותאפשר לכם להתגנב לאזורים מסוימים מבלי שישימו לב אליכם. כל תנועה שתעשו בזמן שאתם במצב זה תגרום למד ההסוואה שלכם לקטון מעט וכשהוא יתרוקן לחלוטין, הדמות הראשונה שתזהה אתכם תתחיל לשאול שאלות. תוכלו לכמובן להימנע מכל זה אם תבחרו בגישה האלימה ותפרצו למקום, אבל לדעתי עדיף להימנע ככל שניתן ממערכת הקרב המשעממת ולהשתמש במקום במערכות הדיאלוג וההתגנבות המהנות יותר.

כיאה למשחק מדע בדיוני לרשותכם תעמוד ספינת חלל, שתשמש גם כבסיס האם שלכם. כל בני הלוויה שלכם יתאספו בה ותוכלו לשוחח איתם או לעזור להם לבצע משימות או מטלות מסוימות. חלק מהמשימות האלה יהיו מעניינות ומצוינות, וכך גם בני הלוויה המעורבים בהן. בני לוויה אחרים, לעומת זאת, יהיו חסרי כל אישיות וכך גם המשימות שלהם. פרוואטי המכונאית למשל היא דמויות מעניינת ומרתקת, לעומתה פליקס הוא סתם נער שוליים משעמם ששונא את התאגידים. בני הלוויה יכולים גם לסייע לכם במהלך קרבות, אך היכולות שלהם חדגוניות ובפועל רוב מה שהם יעשו יהיה למשוך את האש מכם. ההבדל ביניהם זניח כך שעדיף לכם לקחת למשימה כלשהי את הדמות שתשפיע על התפתחות העלילתית שלה בדרך הכי מעניינת.

אחד השיפורים היותר טובים בהשוואה לסדרת Fallout בא לידי ביטוי במערכת יצירת הדמות ובשדרוג יכולותיה. לכל מיומנות יש 100 רמות והן מחולקות לצברים של מיומנויות דומות, למשל תחת הצבר של כלי נשק לטווח רחוק נמצאות מיומנויות של נשקי אנרגיה, אקדחים ורובים. עד רמה 50 כל הצבר עולה רמות ביחד, מרמה 50 ואילך תצטרכו לשדרג מיומנויות ספציפיות. המערכת הזאת מאפשרת לשחקן לשדרג המון מיומנויות במקביל ולהינות מהיכולות שהן מקנות לו, מה שהופך את המשחק להרבה יותר מגוון.

למרות כל השיפורים המבורכים The Outer Worlds מרגיש כמו משחק חסר שאיפות שהיה צריך לבלות עוד הרבה מאוד זמן בתנור. רוב הבניינים וסביבות המשחק מאוד דומים, מעטים הרגעים שבהם העיצוב החזותי שלהם מעורר עניין. למרבה המזל הפסקול שילווה אתכם בסביבות האלה כן מגוון יחסית. גם האויבים עצמם לא מגוונים במיוחד, לדעתי יש במשחק משהו כמו שישה סוגי אויבים עיקריים. בדומה לסדרת Fallout גם האנימציות כאן לוקות בחסר. הדמויות השונות נעות כמו בובות והבעות הפנים שלהן מינימליות. אפשר להתנחם בעבודה שלפחות הדיבוב שלהן מעולה. לדאבוני עלילת המשחק גם לא חפה מבעיות. חלק גדול מעלילות המשנה לא הולכות לשום מקום ונגמרות במבוי סתום. ישנן דמויות משנה, כמו בן הלוויה שהוזכר לעיל, שבקושי ראויות לתואר “דמות”.

בשורה התחתונה, The Outer Worlds, הוא משחק מעורר מחלוקת שחצה אותי לשניים. מצד אחד במשחק יש בהחלט כמה וכמה חלקים מעולים, כמו הפסקול והדיבוב למשל. לעומת זאת הייתי שמח אם מערכת הקרב הייתה מרגשת יותר וסביבות המשחק היו מגוונות יותר.

The Outer Worlds

עלילה - 7
משחקיות - 7
גרפיקה ואנימציה - 6
דיבוב ופסקול - 8

7

סביר

The Outer Worlds הוא משחק חביב ששואב יותר מדי השראה מהמשחקים החדשים יותר בסדרת Fallout במקום ליצור לעצמו סגנון יחודי.

User Rating: Be the first one !

אודות דניאל לניאדו

במקור מרעננה, כיום מירושלים. סטודנט לביולוגיה, חובב סרטים ומשחקים מושבע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *