Trollhunters

פוגע ליד – ביקורת המשחק Trollhunters: Defenders of Arcadia

Trollhunters: Defenders of Arcadia הוא לא משחק טוב, הוא עוד ניסיון להרוויח כסף מילדים שאוהבים את הסדרה, מבט עמוק למשחקיות מראה איזה פינות עוגלו בדרך

משחקים זולים המבוססים על סדרות או סרטים הם לא דבר חדש, גם העובדה שהם לא טובים היא לא חדשה. Trollhunters: Defenders of Arcadia הוא לא יוצא דופן. בכללי, הוא לא משחק יוצא דופן. הוא משחק שנע בין בסדר אני מניח לפשוט לא בסדר. אם יש בית ספר לעיצוב משחקים, אני ממליץ להפוך את המשחק הזה לתרגיל עבור התלמידים. כי כשניסיתי להסביר למה המשחק הזה לא טוב, הבנתי עד כמה הוא זקוק לשינויים קטנים במשחקיות כדי להיות טוב. אבל בשביל זה צריך אנשים שמבינים מה הופך משחקים מהסוג הזה לטובים, או במקרה הזה לא טובים. וזה בלי לדבר על איכות ההפקה הנמוכה, מלבד שני חלקים יוצאי דופן שהגיעו כמו שהם מהסדרה עצמה.

אז עבור מי המשחק הזה מיועד? אני לא בטוח מי המעריצים של הסדרה כי לא הבן שלי ולא האחיינים שלי רואים אותה. המשחק עצמו מיועד לשחקנים מגיל שבע ומעלה, ואני חושב שקצת אחרי הם כבר יהיו גדולים מדי. אז מה *כן* עובד במשחק הזה? כשיש דו שיח בין דמויות אנו רואים איורים דו ממדיים ממש יפים עם דיבוב נהדר. זה הגיוני, כי אני מניח שמדובר במדובבים של הסדרה עצמה ואיורים מהסדרה עצמה. אבל כבר בדו-שיח הראשון של המשחק היה משהו מאוד מוזר. בזמן שהאיורים היו נפלאים, הם הופיעו על רקע תלת ממד עם דמות אחת. דבר ראשון, בדו שיח היו כמה דמויות וב’משחק עצמו’ הייתה רק דמות אחת. כנראה שמישהו התקמצן על המודלים התלת ממדיים. ואם כבר דיברנו על המודלים של הדמויות, הם נראים גרוע וכאילו הם יצאו ממשחק PS2, ולא אחד טוב. הרקעים הם… בסדר, לא ברמה של הדור הנוכחי אפילו לא על ה-Switch. והמודלים האלו לא רק נראים גרוע, הם לא מתאימים לרקע. אחד מהאויבים במשחק הוא גרסה מוקטנת של אויב רגיל, אני חושב קשה לראות, ורוב הנזק שקיבלתי מהם היה בגלל שפשוט לא ראיתי אותם על המסך.

Trollhunters gameplay
כחלק מהעלילה הגיבור שלנו חוזר אחורה בזמן ל-2008

אז בואו ננצל את זה ונמשיך למשחקיות עצמה. Trollhunters: Defenders of Arcadia הוא משחק פלטפורמה דו מימדי עם דגש על קרבות. אם הייתי צריך לתת את הפיץ’ שלי למשחק הייתי קורא לו ‘Hollow Knight הראשון שלי’, אבל זה בהנחה שהמשחק היה מצליח לעשות את זה. הקרבות לא באמת מסובכים ואתה לא מרגיש את הדמות שלך. במשחקים טובים מהסוג הזה המתקפות של הדמות מורגשות ואפשר להרגיש את ההבדל אם הן פוגעות או לא. בין אם זה רטט בשלט או כשהדמות זזה אחורה לאחר מתקפה. כאן אין שום דבר מהסוג הזה. בגלל שזה ככה אז ה’אסטרטגיה’ נגד אויבים מתבטלת מהר מאוד. יש דמות שרצה אליך, אתה קופץ מעליה ואז מתקיף בלי הפסקה עד שהיא נעלמת. בבוס הראשון חשבתי שהגעתי לבשר של המשחק, מדובר באויב מעופף שפגע בי יותר ממה שפגעתי בו. אבל אז הגעתי לחלק השני שבו הוא מפסיק לעוף ופתאום היה ממש ממש קל. הבעיה לא הייתה ברמת הקושי אלא בדרך בא אני שולט בדמות בזמן קפיצות מה שמפריע לי להתנהל כמו שצריך.

ההבדלים בין הדמות במשחק לדמות בדיאלוג הוא יוצא דופן

בכל שלב אפשר גם לאסוף כסף, ארבע גרביים, ושלושה גמדי גינה. בין השלבים יש שוק בו אפשר לדבר עם דמויות, לקנות ציוד ולשחק במיני משחקים. גם כאן אפשר לראות שמישהו הציע רעיון נחמד שהוא ראה במשחק אחר ואף אחד לא טרח להפוך את זה טוב. המיני משחקים הם ממש בסיסיים, לזרוק גמדים על מטרות נעות, ונראים כמו משחק מובייל זול. המעבר לשלבים הבאים נמצא בתפריט ועד עכשיו אני לא מבין מי החליט על זה ולמה.

Trollhunters: Defenders of Arcadia אולי היה בנקודה מסוימת אמור להיות משחק נחמד עבור ילדים שנהנים מהסדרה, אבל הוא לא באמת גמור. אם יש בבית מעריץ שרוף של הסדרה הוא אולי ייהנה מהמשחק, אבל הוא יהיה היחיד.

*עותק לביקורת סופק על ידי חברת Bandai Namco.

Trollhunters: Defenders of Arcadia

ציון כללי - 5

5

בינוני

רק למעריצים השרופים

User Rating: Be the first one !

אודות יונדב צבקר

סטודנט לספרות, בוגר ישיבת מעלה גלבוע, גיק ודוס.

כתיבת תגובה

Specify Instagram App ID and Instagram App Secret in Super Socializer > Social Login section in admin panel for Instagram Login to work

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *