Xenoblade Chronicles: Definitive Edition

יהלום מלושט – ביקורת המשחק Xenoblade Chronicles: Definitive Edition

אחד הרימייקים היותר מוצלחים של השנים האחרונות מביא לנו את משחק התפקידים שלא הרבה שיחקו בו בזמנו לקדמת הבמה

Xenoblade Chronicles: Definitive Edition הוא אחד החידושים היותר מוצלחים שנתקלתי בהם בשנים האחרונות. למרות שהוא לא חידוש מלא כמו לדוגמא Final Fantasy VII של חברת Square Enix אשר שוחרר לאחרונה, הוא עדיין משפר ומוסיף כל כך הרבה דברים חדשים למשחק המקורי שיש בו המון שעות של הנאה גם עבור מי שחווה את המקור. אין הרבה משחקי תפקידים בקנה מידה כזה על גבי קונסולת ה-Nintendo Switch היום, והמשחק הזה מכניס אותנו אל עולם מעניין ומרתק, יחד עם מספר תעלומות שכיף לעקוב אחריהם וגיבור ראשי שאינו חף מבעיות, אבל קל להבין מדוע הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג.

לפני שנים רבות היה רק ים אין סופי אשר התפשט עד האופק, עד שהופיעו הטיטאנים. ביוניס ומכוניס ניהלו קרב ענקים ביניהם אשר נמשך מה שנדמה לנצח. עד שלבסוף רק הגופות שלהם נשארו, גופות ענק כל כך גדולות שמינים ותרבויות שלמות התפתחו וחיים עליהם. זהו הרקע לעולם המשחק, וזה כל מה שאני אישית הייתי צריך. המשחק תפס אותי מהרגע הראשון שלו עם העולם הייחודי וסיפור הרקע הזה, ואני נשאבתי לגלות את המסתורין מאחורי הטיטאנים והעולם. במהלך המשחק אנו נראה מגוון רחב של מקומות, אזורים, דמויות, ואפילו דרכי מחיה שונים בעוד אנו מסיירים ומטיילים על גופות הטיטאנים ומגלים מערכות שונות, ימים ואגמים, ואף תנאי מזג אוויר משתנים. חברת Monolith Soft הצליחה למצוא דרך ליצור את כל המקומות והרקעים שאתם מצפים ממשחק תפקידים עם עולם פתוח על גבי גופה של ייצור קדום, ואני מוריד בפניהם את הכובע בכך שהם לא דוחפים את זה בפנים שלנו אלא יותר מעודנים. במעבר בין כל אזור לאזור אנו נקבל מידע על איזה חלק גוף בגופתו של הטיטאן אנו נמצאים (ראש, ברך, רגל וכדומה), וזה דבר קטן אמנם אבל עבורי הוסיף המון לאמינות של העולם ולהרגשה שאני באמת חוקר פה משהו ייחודי. האויבים גם מגוונים ולמרות שניתן למצוא מספר סוגי אויבים דומים באותו אזור, אזורים שונים יכילו אויבים חדשים לחלוטין, חלקם ידרשו טקטיקה מעט שונה על מנת להביס, וחלקם יהיו מיני בוסים אשר יסתובבו בעולם ויהוו אתגר לא קטן, לפחות עד שאתם מתחזקים באותו איזור מעט יותר.

הסיפור מתחיל עם מלחמה של גזע ההומס (מה שאנו מזהים כגזע האנושי) מול פלישה של מכון, גזע אחר אשר מורכב ממכונות. המצב נראה עגום עד שמופיעה מונדו, נשק מסתורי אשר ידוע עליו מעט מאוד, אבל דבר אחד בטוח. החרב הזאת יעילה מאוד נגד המכון והיא הסיכוי הטוב ביותר של האנושות למול ההתקפה חסרת הרחמים הזאת. שנה עוברת לה, ואנו לומדים מעט על התוצאות של הקרב הענק הזה, כמו גם ששולק, הגיבור הראשי שלנו, חוקר את המונדו על מנת להבין טוב יותר. לשולק יש תאוריה שהחרב מחזיקה בתוכה הרבה יותר עוצמה ממה שנראה לעין, והוא נחוש לגלות את היכולות שלה בכל מחיר. הסיפור ממשיך משם במספר דרכים לא צפויות, ולאט לאט אנו נגלה יותר על…הכל בעצם. הקצב של הסיפור הוא לא מהיר, ודברים מתגלים לאיטם, אבל זה גם הופך כל גילוי ליותר בעל משקל. כאשר אני חוויתי את הגודל של העולם ואיך הוא עובד, ממש שמחתי שאני זוכה לשחק בגרסה המשופרת הזאת, כי הגרפיקה פשוט עוזרת המון לקסם של המשחק הזה. יש המון דמויות שמאכלסות אותו, וכמו בהרבה מאוד משחקי תפקידים, הן ירצו משהו ממכם. הדרך בה מערכת המשימות הצדדיות עובדת היא טובה בבסיסה, אבל יש חוסר גיוון בולט במשימות עצמן. הרבה מהם יבקשו ממכם למצוא חפץ, ליצור חפץ, או להרוג יצורים מסוימים, כאשר רק מעטים שוברים את הנוסחא. בנוסף, לומדים מעט מאוד דרכן על העולם עצמו או על הדמויות, ולכן הן גם לא שימושיות על מנת להרחיב עבורנו את הידע על העולם ואיך הוא עובד. אבל, הדרך בה מסיימים משימות במשחק הזה היא מבין המוצלחות ביותר שראיתי. כאשר משימה נגמרת, קיבלתי מיידית התראה על כך ואת הפרסים עבורה. לא נדרש ממני לחזור אל אותה הדמות אשר נתנה לי את המשימה על מנת לקבל את הפרסים עליו, ומצב זה איפשר לי לטייל בעולם ולסיים משימות תוך כדי, מבלי הצורך לחזור אחורה כל הזמן. אני חושב שזאת דרך מעולה לשפר את הזרימה של קצב המשחקיות, במיוחד במשחק בו העולם כל כך גדול.

העולם יפיפה ועצום

והעולם לא רק גדול, כי אם גם יפיפה. הגרפיקה של Xenoblade Chronicles: Definitive Edition ללא ספק עברה שדרוג משמעותי מאז המשחק המקורי. העולם והדמויות מושקעים מאוד, וגם האנימציות מוצלחות לרב. אני כן שמתי לב למספר אנימציות אשר חוזרות על עצמן מעט יותר מידי ומרגישות “בנויות מראש”, אבל באופן כללי הדמויות זזות בצורה טובה אשר מרגישה אמיתית ומתנהגות גם בצורה אשר ממש עזרה לי להיכנס אל העולם ואל המאבק שלהן. הבעות הפנים במיוחד טובות, ועוזרות להניע את העלילה ואת הרגעים הדרמטיים והמרגשים קדימה לרמה חדשה. סרטוני המעבר מרגישים אפיים וממש גרמו לי להישאב אל המסך ולתהות מה עוד יקרה או מה עוד נגלה על העולם או על הדמויות או במקרה שלי, ממש רציתי לגלות יותר על מונדו. הנשק הזה הוא אחד הנשקים הכי מסקרנים שנתקלתי בהם במשחקי וידאו כבר המון זמן, והתעלומה שלו תפסה אותי חזק ולא שיחררה. אהבתי גם שגילויים חדשים על היכולות של החרב מתרגמות ישירות לתוספת של אלמנט נוסף למשחקיות, זה אף פעם לא “תראה איזה דבר מגניב החרב יכולה לעשות, אבל רק בקטעי מעבר”, תמיד מה שראיתי יכולתי אחר כך גם לעשות. זה חשוב גם שיש גיוון, כיוון שיש מספר רב של סוגי אויבים ואיתם גם מספר טקטיקות אשר יכולות להיות יעילות נגדן.

גרפית המשחק מאוד מרשים

אויבים שונים יכולים לדרוש ממכם אסטרטגיות מעט שונות, וזה נובע ממערכת הקרב ואיך נזק מנוהל במשחק. כמו הרבה משחקי תפקידים, מספרים פה משחקים את המרכיב העיקרי, וככל שהמספרים של הדמויות גבוהים יותר כך הן יהיו יותר יעילות בקרב. אבל שימוש חכם במערכות שהמשחק מציע יאפשר הבסה גם של אויבים  ברמות גבוהים יותר משלכם. בתור התחלה, מערכת הקרב מתקיימת בזמן אמת, אין שום דרך לעצור באמצע קרב, ויותר מידי מחשבה עלולה להוביל למוות, כמו גם חוסר תשומת לב של מספר שניות אפילו, במיוחד נגד בוסים ומיני בוסים. היתרון הוא שההתקפה הבסיסית של הדמויות היא אוטומטית, והן יתקפו כל עוד הן בטווח של האויבים. לכל דמות יש יכולות מיוחדות, יחד עם יכולת חזקה יותר אשר היא ייחודית ומתאימה לדמות עצמה. עיקר המחשבה במהלך הקרבות זה היכן הדמויות עומדות, כיוון שיש יכולות מסויימות אשר יכולות להשפיע שונה על היריב תלוי היכן פגעת בו, לדוגמא לשולק יש יכולת בשם “Back Slash” אשר עושה נזק כפול אם היא פוגעת בגב של היריב, כמו גם יכולות אשר יכולות להחליש את ההגנה או ההתקפה של האויבים תלוי היכן הן פוגעות. כאשר יש שלושה חברים בצוות, ניתן גם להפעיל מתקפה מיוחדת אשר עוזרת את הזמן ונותנת לנו לתקוף עם כל אחד מהחברים ברצף ללא התנגדות מצד האויב, ופה יש מידה יותר גדולה של בחירה כי יש יכולות מסויימות שכאשר הן מופעלות אחת אחרי השנייה יכולות לעזור ליצור השפעות אצל האויב שישארו גם אחרי סיום המתקפה, שלא לדבר על ההזדמנות ליצור נזק גבוה במיוחד. זהו משחק התפקידים בזמן אמת אשר שם הכי הרבה דגש על מיקום ובחירה נכונה של יכולות אשר חוויתי עד היום, והמאפיין הזה עוזר רבות להפוך מערכת קרב אשר יכלה להרגיש מאוד אוטומטית ומשעממת למשהו יותר מעניין ודורש מחשבה. מה שכן, אפילו יחד עם המערכת הזאת היא אינה עמוקה במיוחד והרבה מהקרבות כן יחזרו על אותו נוסחה של יכולות אשר תמצאו שהיא הכי יעילה, אבל עדיין לא השתעממתי ממנה באף שלב והקרבות נשארו מהנים.

מערכת הקרב מהנה לאורך כל אורך המשחק

אבל לא הכל מרגיש ברמה כל כך גבוהה, ונתקלתי בפגם מוזר ביותר בעיצוב של המשחק כבר הרגעים הראשונים שלו. בתחילת המשחק יש אפשרות לבחור דיבוב אנגלי או יפני, ואני בתור חובב משחקי תפקידים יפניים הלכתי על הדיבוב היפני. ובכן לא עובר זמן רב ואני שם לב לבעיה בתרגום. הוא לא מתרגם ממש את מה שהדמויות אומרות, הוא מתרגם את הדיבוב האנגלי. אוקיי אמרתי לעצמי, אז נעביר את הדיבוב לאנגלית, לא סוף העולם. התחלתי מחדש את המשחק עם דיבוב לאנגלית. עכשיו התרגום מתואם מושלם, אבל תנועות השפתיים של הדמויות מותאמות לדיבוב היפני. מודה ומתוודה, לא ידעתי איך להגיב לזאת. מדוע שהדיבוב יותאם לתנועות השפתיים ביפנית אבל התרגום יהיה מוזר כל כך ויותאם לדיבוב האנגלי, אשר הוא די שונה ומעביר הרגשה שונה של הדמויות והאירועים. המלצה שלי? אם אתם מבינים יפנית ברמה בסיסית, לכו על הדיבוב היפני, יש שם מידע אשר אינו מועבר באנגלית שמוסיף לבניית העולם. אז יש בעיות עם התיאום, אבל איך רמת הדיבוב עצמה? ובכן, אני שמח מאוד לבשר שהרמה היא גבוהה ומקצועית ביותר. הדמויות נשמעות מלאות רגש והיה לי קל להבין מה עובר עליהן רק על פי טון הדיבור שלהן, ובמיוחד את שולק, אשר הדיבוב היפני שלו ממש אחד הטובים שחוויתי ואחד שעזר לי להבין ולראות יותר טוב את התהליך שהוא עובר לאורך המשחק.

אם יצא לכם לשחק במשחק בעבר או שאתם שחקנים חדשים, יש תוספת חדשה אשר מוסיפה אף יותר לחבילה שהיא גם ככה ברמה מאוד גבוהה. סיפור חדש, אשר מתקיים אחרי הסיפור הראשי, ורואה אותנו עוקבים אחרי הדמויות אל קונפילקט חדש. הסיפור החדש אינו חיוני להבנה טובה של העלילה הראשית, אבל המאמץ שהושקע בו ברור והוא כן עוזר לסגור את הסיפור של המשחק הראשי בצורה טובה יותר. המשחקיות אינה משתנה במהלך הפרק החדש הזה, אבל דמויות מסויימות מקבלות מיקוד בולט יותר, ועם הבונוס שהוא מתקיים ומציג לנו תרבויות אשר הרבה פחות בלטו במהלך המשחק הראשי, זאת גם הזדמנות מעולה ללמוד יותר על העולם ל המשחק ועל היושבים בו.

Xenoblade Chronicles: Definitive Edition הוא ללא צל של ספק משחק התפקידים הטוב ביותר שיש ל-Switch להציע היום. עם עולם פתוח אשר מלא בתעלומות שכיף לחקור ולגלות, דמויות מוצלחות אשר אני מרגיש קשור אליהן, מערכת קרב שמביאה לשולחן משהו חדש מבלי להרגיש פשוט מידי או מסובך מידי, וחרב אחת במרכז של הכל שהיא לדעתי הדבר הכי מוצלח במשחק הזה, אני ממליץ בחום לכל חובבי משחקי תפקידים, לכל חובבי עולמות פתוחים, לכל חובבי סיפורים מוצלחים, ולכל אחד שיש בבעלותו Switch לשחק בו. Xenoblade Chronicles: Definitive Edition הוא משחק חובה עבור הקונסולה, וחוויה שאני מאמין שכל אחד צריך לחוות.

**עותק לביקורת סופק על ידי חברת נינטנדו ישראל.

Xenoblade Chronicles: Definitive Edition

ציון סופי - 9

9

מעולה

Xenoblade Chronicles: Definitive Edition הוא משחק שאפתני אשר ממלא את רב השאיפות שלו, ונותן חוויה קסומה ומהנה ביותר.

User Rating: Be the first one !

אודות אלעד שרז

אלעד שרז, בן 29 מגן יבנה. חובב משחקי ווידאו, אנימה, מנגה, ותרבות חנונית בכללותה. גיימר מאז גיל 10, וגאה להגיד שסיימתי את NFSU בגיל 14 חח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *