בית / ביקורות / אומנות המלחמה – ביקורת לסרט 1917

אומנות המלחמה – ביקורת לסרט 1917

זוכה פרס גלובוס הזהב “1917” הגיע סוף סוף למסכינו הענק בישראל ולוקח אותנו למסע בשוט אחד של מלחמת העולם הראשונה

“1917” של הבמאי סם מנדס הזדחל אל תוך רשימת הסרטים הטובים של 2019 ממש לקראת סוף השנה, ממש לקראת סופה כך שאלינו הסרט הגיע רק בשבוע האחרון.

המוניטין של הסרט התחיל לגדול עוד ביציאתו אבל נכנס לתודעת כולם כאשר חטף את פרס גלובוס הזהב על סרט הדרמה הטוב ביותר מסרטים כמו “ג’וקר”, “סיפור נישואים” ו”האירי”. אבל האם סרט מלחמת העולם הראשונה והבמאי שלו ראויים לשבחים והפרסים שהם קיבלו? המשיכו לקרוא וגלו.

כפי שבטח ראיתם בטריילר, “1917” הוא סיפור די פשוט בסביבה גדולה וגרנדיוזית. הסרט עוקב אחר 2 חיילים שנשלחים להעביר הודעה לגדוד חיילים בריטים על מנת להציל אותם ממארב שהכינו עבורם הגרמנים, אחיו של אחד החיילים נמצא בגדוד זה וצמד החיילים כעת יוצא לדרך (בפתאומיות) להצילו ביחד עם עוד 1600 חיילים נוספים.

במרכז הסיפור יש לנו את ג’ורג’ מקיי בתור רב טוראי סקופילד ודין צ’רלס צ’פמן בתור רב טוראי בלייק, שני שחקנים צעירים שעושים עבודה נהדרת בלגרום לנו להתחבר אליהם ולדאוג להם לאורך כל הדרך, ובאמת ראויים לשבח על כל העבודה הפיזית הקשה שנאלצו לעשות על המסך תחת הכוונתו של מנדס. שני השחקנים מוקפים כמובן בשחקנים בריטים גדולים מהם, כמו קולין פירת’, בנדיקט קמברבאץ’ ואנדרו סקוט, ובאופן ראוי כולם בדרגה גבוהה מעליהם בשרשרת הפיקוד הצבאית. כל שחקני המשנה עושים את עבודתם בכך שהם נותנים תמיכה לצמד החיילים עם הופעה נהדרת שמצליחה לגרום לנו להרגיש כאילו אנחנו באמת צופים בצבא הבריטי והם הרבה פעמים מרגישים כמו נקודות עצירה ורגיעה בין כל הכאוס והמתח הבלתי פוסק על המסך.

הסיפור הוא די פשוט וישיר אבל לא אחשוף יותר ממנו, בגלל שכמה שהוא פשוט כל אירוע שבו מלא ברגש ועוצמה שרק אפגע בהם אם לא תחוו אותם בפעם הראשונה על המסך בעצמכם, וזו הדרך הטובה ביותר לסכם בעיניי את הסרט, כחוויה. הסרט הוא חוויה של כל החושים שמכניסה אתכם לנעליהם מלאות הבוץ של שני החיילים וגורמת לכם להתמלא ברגש לגבי כל מה שמתרחש על המסך.

האופן שבו סם מנדס מצליח הכי טוב ללכוד אותנו בסיפור שלו זה בויזואליות. כפי שבטח שמעתם, כל הסרט מצולם להיות כמו בשוט אחד (בדומה לסרט זוכה האוסקר “בירדמן”), ולמרות שיש כמובן קאטים פה ושם, שלעיתים מוסתרים בצורה מאוד חכמה, רוב הזמן אנחנו באמת מסתכלים בשוט אחד. זו שיטה שמהווה יותר מאשר גימיק ותורמת הרבה לסיפור עצמו, וזה פשוט מרשים לראות על המסך בהתחשב בתנאים הקשים שהשחקנים היו צריכים לעבוד בהם ואתגרי הצילום שעמדו בפני מנדס עם כל ההריסות בסביבה והניסיון לתפוס כל רגע בצורה הטובה ביותר. רק מראה לנו למה קיבל את פרס הבמאי הטוב ביותר, זה אתגר בימאי לא קל ומנדס עושה זאת בצורה מושלמת.

הויזואליות של הסרט אבל לא מדהימה רק בצילום העוקב שלו- כמעט כל פריים בסרט הוא עוצר נשימה תודות לצילום עדשה רחבה ואפקטים מדהימים של צל ואור. מאות רגעים לאורך הסרט יכולתם לעצור אותו, לקחת Screenshot ולמסגר, זה לעיתים מרגיש כמו להסתכל ביצירת אומנות במוזיאון. הסינמטוגרפר רוג’ר דיקנס הוא אגדה בהוליווד אחרי סרטים כמו “סקייפול”, “סאקירו”, “אומץ אמיתי” ו”בלייד ראנר 2049″ (עליו קיבל אוסקר) ופה הוא מראה את היכולת המדהימה שלו לתפוס כל רגע בצורה יפה ומדויקת, ויש לי הרגשה שגם פה יקבל פרס אוסקר.

חוץ מהויזואליות, פס הקול של הסרט גם יוצא מן הכלל עם מוזיקות מדהימות שבונות על גבי המתח של כל ירייה בשדה הקרב וכל רגש שאנחנו רואים על המסך. עריכת הסאונד של הסרט גם עושה עבודה מצוינת בלהרגיש מאוד אמיתית ולהפתיע אותנו, ולזעזע אותנו כמו במלחמה אמיתית, מצאתי את עצמי אחרי כל ירייה וכל פיצוץ בקצה המושב בשילוב ידיים בתקווה לראות את שני החיילים משלימים את משימתם בהצלחה. אם מנדס רצה לקחת את הצופים שלו למלחמת העולם הראשונה, הוא הצליח לעשות זאת בצורה יוצאת מן הכלל.

סיכום

הסיפור של 1917 די פשוט ולינארי עם לא יותר מדי אקשן אבל זה רק תורם לסגנון הצילום של מנדס ודיקנס, ותמצאו את עצמכם כל הזמן על קצה המושב מחכים לראות אם הצמד מצליח או לא. אין ספק ש-“1917” היה ראוי לגלובוס הזהב שלו וכך גם במאי הסרט, ואני בטוח שהסרט ייקח מספר אוסקרים.

עם כל הויזואליות המדהימה על המסך ופס הקול המצמרר של הסרט, הייתי מגדיר את “1917” בתור יצירת אומנות על המסך הגדול, זו חוויה קולנועית שפשוט צריך לראות על המסך הגדול ביותר ולהיבלע לתוכה ואל תוך מלחמת העולם הראשונה.

1917

ציון סופי - 9.5

9.5

מדהים

הסרט הוא חווית קולנועית במלוא מובן המילה, גם ויזואלית וגם קולית. סם מנדס הופך את מלחמת העולם הראשונה ליצירת אומנות מלאת מתח ודרמה.

User Rating: Be the first one !

אודות קובי רוזנטל

Avatar
שמי קובי רוזנטל, בן 28 מתל אביב, גיימר חובב קומיקס וסרטים כבר 20 שנה, עקבו אחריי בערוץ שלי KobiCool ביוטיוב, רק חפשו את משקפי השמש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *