תפסת מרובה לא תפסת – סיקור הסרט “תוצרת אמריקה” | American Made

הסרט “תוצרת אמריקה” הוא תאונת מטוס קל

על הנייר “תוצרת אמריקה” (American Made) באמת נשמע כמו רעיון טוב, סרט המבוסס על בארי סיל, אחד האנשים הכי מרתקים שחיו באמריקה בשנות ה-80. סיפורו של סיל, טייס בחברת התעופה האזרחית, שגויס ל-CIA ולאחר מכן הפך למבריח סמים בשירות הקרטל של מדיין, הוא סיפור שמתאים כמו כפפה ליד לתעשיית הסרטים ההוליוודית. הבעיה כמובן היא בביצוע, “תוצרת אמריקה” הוא סרט משעמם וגרוע שלא לוקח ברצינות את הנושא והתקופה אותה הוא מתאר. הסרט מנסה לעסוק בכל הנושאים הרלוונטיים בתקופה בעת ובעונה אחת במקום להתמקד בדמותו של סיל. הסרט נכשל בכל רמה האפשריות מרמת התסריט ועד רמת העריכה.

American Made

עלילת הסרט מתחילה בשנות ה-70, בארי סיל, הוא טייס בחברת התעופה האזרחים TWA, הוא כבר בן 40, הוא לא מצליח להתקדם במעלה סולם הדרגות בחברה והוא טס הרבה לדרום אמריקה במהלכן הוא מבריח סיגרים ומוצרים נוספים משם לגולים הקובנים בארה”ב. לתמונה נכנס סוכן CIA (דונל גליסון) שמשכנע את סיל להצטרף לארגון בתור טייס מודיעין בדרום אמריקה ולהשתמש בכישוריו בתור טייס ומבריח לטובת המולדת. סיל מבצע טיסות צילום מעל בסיסים של מילציות בקומוניסטיות בדרום אמריקה שדרכיו מצטלבות עם הקרטל של מדיין בקולומוביה. סיל מבין שהוא יכול לעבוד גם בשביל הקרטל וגם בשביל ה-CIA כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו.

American Made
את סיל משחק טום קרוז, שבאופן לא כל כך מפתיע לא עושה עבודה טובה. ניכר שיכולת המשחק שלו לא במיטבה (בדומה לקרוז בסרטיו האחרונים). למה שחקנים וותיקים בעלי שיעור קומה כמו קרוז מרשים לעצמם לזלזל כך בקהל המעריצים? בעיה נוספת היא שטום קרוז לא דומה בכלל לבארי סיל. הוא לא דומה לו פיזית, טון הדיבור שלו ותנועת הידיים שונות משלו (מצורף ראיון עם סיל בתחתית הסיקור). בשורה התחתונה ספק אם הוא הבחירה הנכונה לתפקיד. גם שאר צוות השחקנים לא במיטבו למעט דונל גליסון המצוין שמשחק את סוכן ה-CIA שמגייס את סיל. השחקנים שלוהוקו בתור ראשי הקרטל של מדיין מועלים בתפקידם וגורמים לפושעים מהנבזיים שנראו בהיסטוריה האנושית להראות כמו חבורה של ליצנים. למעשה כל השחקנים שלוהקו בתפקיד הלטיניים בסרט נראים כמו חבורה של ליצנים. הזלזול הזה בדרום אמריקה הוא מאפיין של הוליווד, אבל הפעם מישהו בהחלט עבר את הגבול ויש לכך ניחוח מתנשא וגזעני.

American Made
הסרט מבוסס על הספר “American Made: Who Killed Barry Seal? Pablo Escobar or George HW Bush”, הספר עוסק בתפקידו של סיל במלחמה של ארצות הברית נגד סוחרי הסמים ובמלחמה הקרה. התסריטאים של הסרט עשו טעות קשה והתמקדו ביותר מדי אירועים שהתרחשו באותו הזמן בעולם ופחות מדי בדמותו של סיל. נקודת מבט רחבה ככל הניתן היא דבר חשוב מאוד לספר לא בדיוני אבל בסרט שאורכו קצת פחות משעתיים זה גורם לתסריט להיות לא מהודק וכתוצאה מכך נגרם נזק לקצב של הסיפור והצופה פשוט מאבד העניין בסרט. התסריט מלא בבדיחות קרש סתמיות ובשורות מחץ זחיחות כמו המשפט הקבוע של בארי סיל בסרט הוא: “I am the gringo who always delivers”. במהלך הסרט נעשה ניסיון להציג את הדילמות העומדת בפני סיל, כאב משפחה, כאזרח אמריקאי וכפושע אך הן לא מבשילות ונתקעות באותו המקום. ההופעה או האזכורים של דמויות היסטוריות ושל מנהיגים חשובים כמו ביל קלינטון, גורג’ בוש האב ורונלד רייגן הן מיותרות ברובן ולא תורמות דבר לתסריט.

American Made
הבעיות של הסרט קיימות גם ברמת העריכה. הסרט נראה כאילו הוא נערך בחופזה. חלק גדול מהסצינות נמשכות יותר מדי ולפי דעות היה מקום לחתוך חלקים מהן. המריחה הזו בהחלט גרמה לי לאבד עניין בסרט. גם הצילום בסרט סובל מבעיות רבות. חלק מהבחירות של הבמאי בנוגע לשוטים ולזוויות הצילום נראו לי מוזרות במקרה הטוב ומזיקות במקרה הרע. הן גורמת לריחוק של הצופה מהסרט בכלל ומהדמויות בפרט. חלק מהסצנות בסרט נערכו בסגנון של מצלמות ישנות עם רזולוציה נמוכה שאותן כביכול מצלם סיל. סצינות אלה הן למעשה נקודות החיבור בין חלקיו השונים של הסרט. למעשה מדובר בתפירה מאוד גסה של חלקי הסרט בניסיון אחרון ליצור עקבי והגיוני. כמו כן כל הסרט מלווה בקריינות של טום קרוז בתור בארי סיל המספר את סיפורו לקהל הצופים. השטיק הזה עבד מצוין ב-“זאב מוול סטריט” וככל הנראה זה מה שהמפיקים ניסו לעשות כאן, אבל זה פשוט לא עובד.

הצורה שבה מתוארות הדמויות של חברי הקרטל של מדין מעידה על הזלזול הרב של היוצרים בנושא שבו הם עוסקים. היוצרים לקחו לקחת שיעור מ-“נרקוס”, הסדרה המצוינת של Netflix, ששתי העונות הראשונות שלה עוסקות באותו התקופה. ב-“נרקוס” יש הרבה כבוד לנושא ולתקופה יחד עם הרבה ביקורת כלפי התנהלות האמריקאים במלחמה הקרה ובמלחמה נגד סוחרי הסמים. “תוצרת אמריקה” לעומת זאת, הוא סרט חצי אפוי שמתייחס לנושא ולתקופה בשטחיות רבה. הדמיון ל-“נרקוס” לא נגמר כאן, גם המעבר התכופים בין מקומות שונים ובין דמויות שונות שנעשה ב-“נרקוס” נעשה גם כאן בשילוב עם קטעים שצולמו במציאות. אבל גם כאן ל-“תוצרת אמריקה” יש בעיה כי לנרקוס היו 20 פרקים באורך של כ-50 דקות כל אחד ול-“תוצרת אמריקה” יש קצת פחות משעתיים.

American Made

בשורה התחתונה “תוצרת אמריקה” הוא סרט גרוע. הזלזול שלו כלפי המלחמה הקרה ובמלחמה בסוחרי הסמים מזכיר מאוד את הזלזול של האמריקאים באמריקה הלטינית, הוליווד כתמונת ראי של ארה”ב. יתרה מזאת מדובר בזלזול באינטליגנציה של קהל הצופים בכל רמה אפשרית מהתסריט הזחוח והמפוזר ועד העריכה המרושלת.

תוצרת אמריקה

ציון סופי - 4

4

לא טוב

"תוצרת אמריקה" הוא אחד מהסרטים הגרועים ביותר שנעשו על תקופת המלחמה הקרה ועל המלחמה בסמים.

User Rating: Be the first one !

אודות דניאל לניאדו

במקור מרעננה, כיום מירושלים. סטודנט לביולוגיה, חובב סרטים ומשחקים מושבע.

השאר\י תגובה