Graek - Memories of Azur

משפחה מאוחדת, תקשורת לקויה – ביקורת למשחק Graek – Memories of Azur

Graek – Memories of Azur הוא משחק נוסף ברעיון של שליטה על יותר מדמות אחת. האם הוא מצליח להביא משהו חדש לשולחן בז’אנר או שזה תבשיל וותיק שרק חומם מחדש?

Graek – Memories of Azur מספר את סיפורה של משפחה. והוא פלטפורמר דו מימדי. עם היכולת לשלוט בדמויות שונות ולהחליף ביניהם בכל רגע נתון. עם סיפור של כוח מרושע שמשתלט על עולמם והם מנסים לברוח/להילחם בו. ולפני שתוסיפו משהו, אני יודע. יש פה אלמנטים שנלקחו מלא מעט משחקים אחרים, אבל אני לא ממהר להגיד שהמקוריות מתה. Graek – Memories of Azur יוצר משהו חדש על ידי שינויים עדינים לנוסחאות המוכרות, ויוצר משחק בכעל משחקיות מהנה, דמויות אחלה, ועיצוב אומנותי מקסים. חבל לי רק שהוא מכיל מספר בחירות משחקיות שאני אישית לא ממש נהניתי מהם, וסתם היוו לי מכשול מציק.

גריק (Graek), אדרה (Adara) וריידל (Raydel) הם שלושה אחים שמוצאים את הארץ שלהם, אזור (Azur), מותקפת וכמעט מושמדת. במהלך הבריחה שלהם, שלושתם נפרדו למקומות שונים, והם מבינים מהר מאוד שיש להם 2 משימות שעליהם לבצע: למצוא אחד את השני, ולברוח מאזור. זהו הבסיס העלילתי של המשחק, אשר נפתח עם סרטון מהמם ומעניין שמראה עם איזה אתגרים כל אחד מהאחים מתמודד בתחילת המשחק, ואף מרמז לנו מעט על איך הם ייפגשו בהמשך ומול מה הם יתמודדו בדרכם. במהלך סרטון הפתיחה הזה גיליתי גם שהדיבוב של ההתחלה (המשחק מכיל מעט מאוד דיבוב) הוא לא ממש מקצועי. זה אמנם מובן תחת חברה קטנה ומשחק אינדי, ובכל זאת, זה הרגיש חלש. יחד עם זאת, זה באמת חלק קטן, ואני שמח שהם החליטו לא לעשות את המשחק ברובו מדובב. אחרי סרטון הפתיחה הזה וההקדמה לעולם של המשחק, אנחנו מיד מקבלים שליטה על אחד האחים, גריק, ויוצאים למצוא את אדרה. אנחנו כמובן מוצאים אותה תוך זמן יחסית קצר (לקח לי פחות משעה של משחק הייתי אומר) ואז המשחק האמיתי מתחיל.

כפי שרשמתי, Graek – Memories of Azur הוא משחק בו אנו שולטים על יותר מדמות אחת, ויכולים להחליף ביניהם בכל רגע. מעשית זה אומר שבלחיצת כפתור אנחנו יכולים לעבור בין גריק, אדרה וריידל. לכל דמות יש ייחודיות משלה: גריק הוא לוחם זריז אך לא חזק במיוחד, אדרה היא קוסמת, וריידל הוא האח הבוגר בעל המגן והחרב שיכול ממש לעשות נזק. כל פעם שאנו נחליף שליטה, הדמויות האחרות ישארו איפה שהשארנו אותם ולא יזוזו, עד שנשלוט בהם שוב. ובכן, זה לא לגמרי מדוייק, כי יש לנו מידה מסויימת של שליטה בכל זאת. על ידי לחיצה והחזקה של לחצן, כל האחים יזוזו כגוף אחד. אנחנו עדיין נישאר בשליטה על הדמות שלנו, ושחרור הלחצן יחזיר אותה בלבד תחת התנועה שלנו. יש לנו גם לחצן שיקרא לשאר האחים אלינו במידה והם קרובים, אבל, ובקטע אולי קצת מעצבן, רק אם הם בקו ישר אלינו. הם לא יקפצו לבד או יטפסו על חבלים כדי להגיע אלינו לבדם, מה שהופך את לחצן הקריאה ללא הכי יעיל, או בעצם ליעיל רק במצבים ספציפיים. אם הייתי צריך לתאר בכללי את השליטה במשחק, הייתי קורא לה “מכנית”. הרבה מאוד פעולות אינן אוטומטיות, ועלינו בתור שחקנים תמיד לכוון את הדמויות שלנו קדימה. בתור דוגמא, אם ניכנס לשלב או לאזור מסויים עם דמות אחד, רק היא תיכנס איתנו אלא אם כל הדמויות שלנו זזות קדימה יחד. זה נשמע פעוט, אבל זה חלק מההחלטות שאני מרגיש שפוגעות בקצב של המשחק במקום לעזור לו. משחקים אחרים כמו Trine (שסיקרתי את האוסף שלו פה באתר) עשו זאת בצורה טובה יותר לטעמי. עדיין גרמו לנו לשלוט בכל דמות בנפרד, אבל זה הרגיש יותר כמתן אפשרויות לשחקן, בניגוד לפה אשר מרגיש יותר כמו עיכוב לשחקן. יש הבדל גם בדרך בה המשחק מכוון את עצמו ללא ספק. Trine היא סדרת משחקי חידות משולבת פלטפורמה, בעוד Graek – Memories of Azur הוא משחק פלטפורמה עם חידות. המיקוד שלהם שונה וכך גם המשחקיות והאינטרקציה בין הדמויות.

הדמויות של Graek – Memories of Azur היו אמורות להיות הלב הרגיש של המשחק, הסיבה עבורנו להרגיש שאנו יוצאים למסע מסוכן וארוך, אבל שנעשה זאת עבור המשפחה. הם לא הצליחו להעביר את התחושה הזאת בצורה טובה במיוחד לפי דעתי, ואני מאמין שאני יודע איפה נמצאת הבעיה. כל האחים פה פשוט רציניים מידי. כולם ממוקדי מטרה, שזה טוב במיוחד כשהמטרה שלהם היא לברוח ולא למות, אבל איפה הרגעים שיראו לי את הקרבה האחית ביניהם? רגעי שבירה, אולי בכי, אולי זעם, משהו שייתן לי הרגשה הם לא רק פיקסלים על המסך אלא דמויות שאני אוכל להבין טוב יותר את הקשיים שלהם ואת היעדים שלהם. לצערי לא חוויתי זאת פה ממש, וזה חבל. אם סטודיו Navegante Entertainment ימשיכך לפתח משחקים בעתיד (ואני מקווה שכן כי יש להם כישרון), אני הייתי רוצה לראות יותר מיקוד בדמויות, יותר האנשה שלהם.

כשראיתי את הטריילר המקורי של המשחק, מה שמשך אותי ישירות אליו היה הגרפיקה שלו. המשחק הוא יפיפייה ומנצל היטב אלמנט אחד עיקרי, בצורה די דומה למה שראיתי את Ori מנצל: אור. המשחק משתמש באור על מנת לתת לעולם שלו יותר הרגשה של קסם ופליאה, עם מקומות, יצורים, ומבנים שמרגישים ייחודיים לעולם. נהניתי לחקור אותו במהלך השלבים, ולקבל פיסות קטנות של תוצאות האסון שפקד את היבשת וההתמודדות של התושבים איתו.

Graek – Memories of Azur הוא משחק מוצלח למשחק הראשון של הסטודיו, ואני שמח לראות מה הם הצלחיו לעשות פה. אני משוכנע שבעתיד אנחנו נקבל מהם פרוייקטים יותר מוצלחים מבחינה מכנית, ובינתיים יש לנו משחק מהנה, יפיפייה, עם עולם די מעניין, אך בעל בעיות משחקיות וחוסר האנשה מספקת של הדמויות הראשיות. אני כן ממליץ עליו, אבל בעיקר אם שיחקתם בשאר המשחקים מהסוג הזה ואתם מחפשים עוד מאותה חוויה.

Graek - Memories of Azur

ציון סופי - 7

7

טוב

משחק טוב, בעל בעיות עיצוביות שלא ממש מצליח למשוך אותנו אל הסיפור והדמויות שלו.

User Rating: Be the first one !

אודות אלעד שרז

אלעד שרז, בן 29 מגן יבנה. חובב משחקי ווידאו, אנימה, מנגה, ותרבות חנונית בכללותה. גיימר מאז גיל 10, וגאה להגיד שסיימתי את NFSU בגיל 14 חח

השאר\י תגובה