למה מי מת? – ביקורת למשחק Dying Light 2

מוכנים לעוד משחק זומבים? הפעם אחד שחיכינו לו 4 שנים? אז קבלו את Dying Light 2: Stay Human

זה אולי יפתיע אתכם, אבל אני לא הייתי בין המעריצים הגדולים של Dying Light, חשבתי שהמשחק סבבה אבל לא יותר מזה ביציאתו המקורית. למרות זאת, הייתי מאוד נרגש ליציאה של Dying Light 2. אחת הסיבות לכך היא חשיפת המשחק במהלך E3 ב-2018.

הייתי אישית בכנס הגיימינג העולמי, שבקרוב יעלם לנצח, וזכיתי לפגוש את המפתחים של המשחק ואחרי שחשפו חלק קטן מהמשחקיות ודיברו בכזאת להיטות על המשחק, התרגשתי לשחק במשחק זומבים גדול יותר ועמוק יותר מכל אחד לפניו. אבל לצערי הרב, גם בלי כל ההייפ, Dying Light 2 לא עומד בציפיות. 

המשחק מתרחש 5 שנים אחרי המשחק הראשון. הוירוס הראשון נוצח אבל כמובן בני האדם הרעים שאנחנו, פיתחנו גרסה חדשה ומסוכנת יותר שלו בתור נשק ביולוגי, מה שהוביל להתפרצות חדשה ולעולם מת חדש.

אתם מגלמים את איידן, עולה רגל (הכינוי לשליחים שנעים בין התיישבויות) שמחפש אחר אחותו שנעלמה אחרי שהוא והיא סבלו ניסויים של ארגון ממשלתי ומדען בשם וולטץ. הסיפור מתחיל מסקרן אבל המשחק כל כך מותח אותו והסוף שלו לא מספק מספיק לדעתי. הרבה מזה בגלל הדיאלוג והתסריט של המשחק, בין אם זה איידן ואחותו כילדים או השורדים השונים שתמצאו בדרך, כל הדיאלוג של המשחק נשמע גנרי, ריק ואפילו מדובב נורא עם מספר זעום של הופעות טובות עם רגש, כמו דמותה של רוזריו דוסון.

איידן עושה את דרכו לעיר הגדולה שבה הוא מחפש מידע נוסף על אחותו ולאחר תקרית עם זומבים, הוא פוגש אנשים חדשים, מנסה להמשיך אל אחותו ועוזר בכל העיר ומבצע משימות עבור שלוש הקבוצות בעיר וילאדור, השורדים, שומרי החוק ופורעי החוק. השורדים הם האנשים הפשוטים שמנסים להחזיק מעמד מיום ליום בעיר, שומרי החוק מחפשים להכניס סדר ושלטון אל תוך העיר לא משנה מה, ופורעי החוק רוצים רק כאוס והרס בכל מה שעומד בדרכם. 

למרות שהמשחק לא מציין זאת על ההתחלה, היחסים שלכם עם קבוצות אלו הכרחיים להמשך המשחק וישפיעו כביכול על העיר על פי המשימות שתבצעו והנאמנות שתבנו. אני אומר כביכול כי בסופו של יום מערכת הקבוצות מרגישה חסרת משמעות למעט מספר בחירות דרמטיות ששישנו קצת את הסיפור והסוף.

אני זוכר מאוד טוב את הדמו שהציגו המפתחים ב-2018 ואיך העיר והגישה שלכם למקומות מסוימים מושפעים מהמשימות שתבחרו לבצע, אבל בפועל, המשימות והיחסים שלכם עם הקבוצות לא בעלות משמעות והשפעה על העולם למעט משימות מסוימות. אז כבר אחד החידושים המרכזיים של משחק ההמשך לא מחדש הרבה למעט נקודות תפנית בעלילה. כמו כן, מה שתאמרו ואלף עצי הדיאלוג שהמשחק כולל אמורים גם להשפיע על העולם והסיפור, אבל גם שם, בדומה למילים עצמן של הדמויות, הבחירות שלכם מרגישות ריקות וחסרות השפעה, שמספר פעמים בחרתי להגיד משהו אחד, ומיד אחרי שאיידן אומר אותו הוא אומר את המשפט השני.

אז השתנות העולם והסיפור מאכזבים, מה כן טוב? ובכן, האקשן עדיין מאוד מהנה. אתם עדיין מתניידים באמצעות פרקור וזה מרגיש מהיר ונהדר מתמיד, עם כמעט כל דבר זמין לטיפוס ואפילו שובו של חבל הטיפוס שמאפשר להתנדנד ממקום למקום ופריט חדש, הדאון שנותן לכם לרחף לאט מנקודה לנקודה כל עוד יש לכם מספיק אנרגיה. מד האנרגיה קצת מתסכל בהתחלה, בעיקר בקרבות נגד הרבה זומבים וכשאתם במומנטום טיפוס, אבל אחרי שתגבירו אותו מספיק הוא בקושי יהיה מורגש. כמו כן, מד האנרגיה מהווה אתגר טוב ומרגש כשאתם רגע לפני איבוד אחיזה ומצליחים לטפס סוף סוף על תחנת הרוח שתיתן לכם את כל המידע לגבי האזור מסביב. 

כמו שאמרתי, מד האנרגיה משפיע גם על הקרב שנפטר לגמרי מרובים וכולל כעת בעיקר נשקים קרים לטווח קרוב, האתגר של המשחק הראשון, בשילוב כמובן עם היכולת לחיזוק ושדרוג נשקים, ובדומה ל-The Legend of Zelda: Breath of the Wild נשקים מאבדים חוזק ומתפרקים אחרי שימוש ממושך, מה שמעודד השקעה בנשקים אהובים, כמו הפטיש המסיבי שמאפשר להעיף זומבים לעזאזל ולפוצץ להם את הראש. כדי להפוך את הקרב ליותר מורכב, אתם יכולים להתחמק ולתקוף על מנת לערער את יציבות יריבכם ולבצע מהלכים מיוחדים עליהם עם הקפיצה ובעיטה באוויר. אבל למעט מספר קרבות בוסים מול שורדים, לא מצאתי צורך להשתמש ביותר מדי אסטרטגיה בקרב מעבר להתחמקות לפעמים, אפילו עם כל הזומבים המחוזקים החדשים שמשחק ההמשך כולל. הרובים עשו את העניינים מאוד קלים במשחק הקודם, אבל אני מאמין שאפשר לשנות אותם ולשלב אותם עם מערכת הקרב פה על מנת לתת לנו מערכת קרב ממש טובה, עם זאת, הקרב עדיין מאוד מהנה וזה נחמד לראות את הנזק השונה שהנשקים השונים עושים לזומבים.

כמובן שעם כל משימה ופעולה אתם צוברים ניסיון, מה שמאפשר לכם ללמוד יכולות חדשות בעצי הקרב והפרקור. כמו כן, ברחבי העולם תמצאו מבחנות שיחזקו לכם את האנרגיה, הבריאות, העוצמה והמהירות שלכם, פה החקר בא לידי ביטוי ותודות לפרקור החלק, הוא מאוד מהנה עם מספר מיקומים מפחידים, בעיקר בלילה. כמו כן, בשונה מהמשחק הקודם שנראה ויזואלית מאוד אפור וחום, וילאדור יפה וצבעונית עם בניינים גבוהים וצמחייה מטפסת בכל מקום.

אבל גם פה, התאכזבתי מ-Dying Light 2. הגרפיקה שנראתה בכל הטריילרים הייתה מדהימה ופה זה מרגיש שהאנימציות מאוד נוקשות והגרפיקה די ממוצעת, אפילו על ה-PlayStation 5, במיוחד בחלק מהבעות הפנים של הדמויות. כמו כן, נתקלתי במספר באגים גרפיים ואפקט התאורה של המשחק יכול להיות לעיתים פשוט נוראי, עם בהירות מסך מוגזמת תלוי לפי איפה שאתם עומדים מול השמש או מקורות אור אחרים. אני מבין שזה נועד לסמלץ סינוור אמיתי אבל זה פשוט היה מעצבן ומסיך.

לפחות הסאונד מעולה, למעט הדיבוב שעליו דיברתי כבר. המוזיקה היא נהדרת, בעיקר בסצנות המרדף הליליות שאתם בורחים מעדר של זומבים ואפקטי הסאונד מעולים ומדויקים ביצירת מתח בכל אזור שתנסו לשרוד בו ב-Dying Light 2.

סיכום

בשביל משחק זומבים אקשן Dying Light 2 הוא לא משחק רע, העולם ענק עם הרבה דברים לראות ולעשות וזה כיף לעשות אותם אבל הרבה דברים שהובטחו לנו ולי ב-2018 לא קיימים פה, בין אם זה מכניקות המשחק או הגרפיקה, והסיפור לוקה בחסר בכל דרך שהיא.

אין לי ספק שנקבל הרחבות עתידיות, כמו במשחק הראשון, שממש ירימו את המשחק לרמה הבאה, אבל כמו שהוא Dying Light 2 הוא אכזבה מבאסת די גדולה.

Dying Light 2

ציון סופי - 7

7

סביר

למרות שעדיין מאוד כיף למשחק תודות לאקשן והפרקור, מדובר במשחק המשך מאכזב שלא עומד בהבטחות עד ליציאתו.

User Rating: Be the first one !

אודות קובי רוזנטל

שמי קובי רוזנטל, בן 28 מתל אביב, גיימר חובב קומיקס וסרטים כבר 20 שנה, עקבו אחריי בערוץ שלי KobiCool ביוטיוב, רק חפשו את משקפי השמש

השאר\י תגובה