בית / ביקורות / He’s Still Standing – ביקורת לסרט “רוקטמן”

He’s Still Standing – ביקורת לסרט “רוקטמן”

טארון אגרטון לוקח אותנו אל תוך מוחו וליבו של האיש והאגדה בסרט החדש של דקסטר פלטשר “רוקטמן”

שנה שעברה, אחד הסרטים הגדולים שכבשו את מסכינו היה “רפסודיה בוהמית“, הסרט הביוגרפי על להקת קווין ופרדי מרקורי והשנה אנחנו מקבלים למסך הגדול עוד אישיות חשובה בהיסטוריית הרוק והפופ עם חיים מורכבים עטופים ראוותנות, אלטון ג’ון בסרט שנושא את שם שירו המצליח “רוקטמן” (Rocketman).

הסרט מתחיל בנקודה המשמעותית בחייו האישיים של אלטון ג’ון, במכון גמילה, שם למשתתפים במכון ולנו הקהל הוא מספר את סיפור חייו עד נקודה זו. הוא מסתכל על עצמו בילדותו ומתחיל לשיר The Bitch is Back והרחוב שבו הוא גדל מתחיל לרקוד ולשיר איתו וכבר פה אנחנו מבינים למה הייתה הכוונה שהסרט הוא מוזיקלי ומחזמר, רוב הסרט מלא ברגעי ריקוד ושירה של שיריו האייקונים של אלטון ג’ון ולמרות שזה יכול לגרום לסרט להרגיש פחות מחובר למציאות, צריך לקחת בחשבון משהו אחד- שזה הסיפור שאלטון מספר, אז זה הגיוני שהכל יראה יותר צבעוני ומוזיקלי בראש שלו, ואלטון ג’ון הוא בין האמנים היחידים שהייתי מסוגל לדמיין מחזמר על חייהם, בחירה אומנותית מצוינת שהופכת את הסרט למאוד מיוחד.

אחרי שהשיר הראשון נגמר, רג’י (שמו האמיתי של אלטון) חוזר לביתו, בו הוא גר עם אמו האנוכית, אביו הקר וסבתו המתוקה, ולמרות שהרבה מהסביבה שלו בתור ילד מרגישה מאוד הוליוודית ממה שהיא באמת, אני חושב שהיא משתלבת טוב בטון המחזמרי של הסרט ועם המוטיב המרכזי, שזה הכל מתרחש בזכרונותיו של אלטון- כולנו רואים את העבר בנוסטלגיה ופחות חמור ממה שהוא היה וכך זה מרגיש גם פה קצת, אבל זה לא אומר שהסרט מתעלם מהיחס הנורא מהוריו של אלטון והאופן שזה ישפיע על אישיותו בהתבגרותו, להיפך זה הפוקוס.

אנחנו ממשיכים לראות את רג’י מתבגר ולאט לאט עושה את השינוי לאלטון ג’ון ומכיר את האמן שכתב הרבה משיריו הבלתי נשכחים ברני טופין (מגולם על ידי ג’יימי בל), השניים מעט נאבקים בהתחלה להצליח ולרצות את מנהל אולפן המוזיקה, בזמן שאלטון מתחיל להכיר במיניות שלו ההומוסקסואלית. הסרט ממשיך ואנחנו רואים את כל הנקודות המשמעותיות בקריירה וחייו האישיים של אלטון עם קטעים מוזיקלים מרהיבים גם באפקטים וגם בריקוד ושיר, וכעת אני רוצה לשבח את טארון אגרטון על הופעתו.

טארון שר את כל השירים בעצמו ואפילו שהוא אמר שהוא ניסה יותר לרמוז על קולו של ג’ון מאשר לחקות אותו במדויק, הוא עושה עבודה מצוינת גם בחלק הדיבורי וההתנהגותי וגם בחלק המוזיקלי. בעיניי להביא למסך דמות מפורסמת זו משימה מאוד קשה עבור שחקן אבל להביא דמות מפורסמת מוזיקלית זו אפילו יותר קשה בהתחשב שהשחקן צריך להעתיק את ההתנהגות של הזמר בכל חייו וגם על הבמה כשהוא שר, וטארון עשה עבודה יוצאת מן הכלל בללמוד את ג’ון ולחקות את שפת הגוף שלו, שאני מספר פעמים שוכח שאני לא רואה את אלטון ג’ון באמת בצעירותו. אין ספק שטארון הוא כוכב הסרט פה ושהוא זכאי למועמדות הראשונה שלו לפרס האוסקר. שאר השחקנים גם עושים עבודה טובה בסרט בתפקידים שלהם, עם זאת הם בעיקר ההגדרה של שחקני משנה, הם לא ממש גונבים את ההצגה והתפקיד שלהם זה לתמוך באגרטון על המסך ולחזק את הופעתו, אבל הם מבדרים ומאוד מתאימים לאווירת המחזמר.

הסרט ממשיך עם הצלחתו של אלטון ג’ון ושלל ההופעות והתלבושות האייקוניות שלו במשך השנים, אפילו קפיצה קצרה למתי שהוא שר עם קיקי די ואנחנו בקצב מסחרר צוללים להתמכרותו לאלכוהול וסמים, ושברון הלב ובדידותו, ופה הרבה אנשים יגידו ש”רוקטמן” יותר מדויק מ”רפסודיה בוהמית”, אפילו שהוא מרגיש רחוק מהמציאות כי זה מחזמר. “רוקטמן” בשונה מ”רפסודיה בוהמית” מראה את הסערה הפנימית וההתמוטטות של אלטון ג’ון כתוצאה מסמים ומין, משהו שהרבה הרגישו שדי הוסתר בסרט הביוגרפי של מרקורי והסרט ביחד עם טארון עושים עבודה מצוינת בלהראות לנו את התדרדרות אלטון ומשבר זהותו לאורך השנים עד לכניסתו למכון גמילה וגאולתו בסוף הסרט.

בתור מחזמר, “רוקטמן” הוא מצוין עם שירים נהדרים מהאמן עצמו ועם וויזואליות מרשימה וקסומה. מספר שירים לא התאימו כל כך למצב ולאיך שהדמויות מרגישות אבל הסרט הרבה פעמים הצליח לגרום לי להבלע אל תוך מילות השיר בגלל הרגש שעומד מאחוריהם, וזה מה שבעיניי באמת חשוב במחזמרים. בנוסף, מספר אנשים בקהל מצאו את עצמם שרים יחד וזה משהו תמיד טוב במחזמרים.

בתור סרט ביוגרפי, אני חושב ש”רוקטמן” הוא אחד הסרטים המעניינים בז’אנר והאינטימים שעלו למסך. ישנם מעריצים שיתאכזבו שאין התייחסות לתקופת הדיסני של ג’ון, אבל הסרט מתרכז בחלק החשוב ומלא הדרמה בחייו של אלטון ג’ון, בשיא הקריירה שלו ומתי שהוא מתקשה להגדיר את האישיות שלו, המרכיב החשוב ביותר באמן והמרכיב שאנחנו בתור צופים הכי נרגיש חיבור אליו ודרכו חיבור לאלטון.

סיכום

“רוקטמן” הוא סרט ביוגרפי מוזיקלי מצוין שמצליח ללכוד את הרוח והרגש של חייו של אחד האמנים הגדולים בכל הזמנים. המחזמר שבסרט נהדר תודות לשיריו המצוינים של האמן ומופע יפה ויזואלית, והסרט הביוגרפי הוא מצוין כי הוא נכנס לראשו של אלטון ג’ון ומביא לנו את סיפור חייו יחד עם כל הרגש שעוטף אותו, שימו במרכז כל זה הופעה בלתי נשכחת של טארון אגרטון, ויש לכם את אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה בשני הז’אנרים.

רוקטמן

ציון סופי - 9

9

מצוין

"רוקטמן" הוא סרט ביוגרפי מצוין שלוקח אותנו אל תוך העולם הקסום, הרגשי והמוזיקלי של אלטון ג'ון.

User Rating: 2.8 ( 2 votes)

אודות קובי רוזנטל

Avatar
שמי קובי רוזנטל, בן 28 מתל אביב, גיימר חובב קומיקס וסרטים כבר 20 שנה, עקבו אחריי בערוץ שלי KobiCool ביוטיוב, רק חפשו את משקפי השמש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *