בואו שמעו סיפור – סיקור הסרט Rogue One: A Star Wars Story

מגלקסיה רחוקה רחוקה אל הקולנוע הקרוב לביתכם, מגיע הסרט החדש ביקום Star Wars שקיבל לא מזמן זריקת מרץ – Rogue One: A Star Wars Story. זה הזמן לחגור חגורות ולהחזיק חזק כי אנחנו יוצאים לקפיצת על חלל.

מאז שהמותג Star Wars העצום החליף בעלות מג'ורג' לוקאס ל-Disney מרגישים שרוח חדשה נושבת במפרשי הכוח, ומשיטים את האונייה הזאת אל עבר יעדים חדשים. התוצאה – הקהל מרוצה, האולפנים מרוצים וים של סחורה שוטף כל פינה החל מביגוד דרך צעצועים ועד טפטים עצומים לקירות, פתאום כולם מכירים ואוהבים את המותג הזה וזה מה שמדרבן את האולפנים להוציא עוד ועוד סרטים.
אחד מהם הוא Rogue One: A Star Wars Story, שמצד אחד הוא סרט Star Wars קלאסי ומצד שני – הוא לא.

הסיפור בקצרה ובלי ספוילרים.
התקופה היא תקופה קשה, אנאקין סקייווקר הפך לויידר, כל הג'דיי הושמדו והאימפריה שולטת בכל חור ברחבי הגלקסיה, ובהתאם לכוחה העולה והרצון להשליט פחד ואימה בשביל שיהיה שקט – הם יעשו הכל בשביל לפתח את הנשק האולטימטיבי המוכר בתור "כוכב המוות". על היצירה המופלאה הזאת אחראי גיילן ארסו (מאדס מייקלסן המוכר מד"ר סטריינג' וחניבעל) קצין אימפריאלי שבשלב מסוים נמאס לו, בורח מהאימפריה ומקים משפחה. במשך שנים האימפריה מחפשת אחריו וכשהם מחפשים משהו – הם גם מוצאים אותו וכל מה שנשאר לגיילן זה להסתיר את הבת שלו ג'ין ארסו (פליסיטי ג'ונס שמככבת בימים אלו ב"תופת") שגדלה עם הזמן להיות עבריינית לא קטנה ולוחמת אמיצה. בין לבין המרד כנגד האימפריה גדל ומתחזק והמורדים עושים הכל בשביל לזכות בחופש שלהם מחדש, וברגע שהם שומעים שיש נשק על שיכול לעשות הרבה נזק – יוצאת קבוצה קטנה של מורדים המורכבת ממורד שמזכיר את צ'ה גווארה – קסיאן אנדור (דייגו לונה המקסיקני), טייס אימפריאלי שערק – בודהי רוק (ריז אחמד המוכר מהמיני סדרה "ליל האירוע"), 2 סמוראים המאמינים חזק בכוח צ'ירוט ו-בייז (דוני ין ו-וון ג'יאנג) רובוט אימפריאלי שתוכנת מחדש אבל נטול כל טקט K-2SO (המדובב ע"י אלן טודוויק) וג'ין ארסו למצוא את התכניות הסודיות של "כוכב המוות" ולהחזיר את היציבות לגלקסיה.

כמו שאמרתי, הסרט Rogue One: A Star Wars Story הוא מצד אחד שייך לסאגה המופלאה הזאת שכולנו אוהבים ומצטטים ומצד שני הוא לא, למה? כי הסרט הזה שניתן להגדיר אותו בהתחלה כ-Spin Off הוא סיפור אחד מתוך אלפי סיפורים שמרכיבים את יקום  Star Wars ומספק לנו הצצה למה קרה ב"רקע" בזמן שעלילת הסאגה התחוללה, מבחינה כרונולוגית (למי שירצה אח"כ להריץ מרתון) הוא ממוקם בין הסרט ה-3 (נקמת הסית') ל-4 (תקווה חדשה) והוא משלים את החסר של איך המורדים השיגו את התכניות לכוכב המוות בשביל שלוק יפוצץ אותו אח"כ. על מנת להשיג תוצאה שלא תיפול בין הכיסאות ותראה כמו עוד ניסיון עלוב לסחוט כסף מהמעריצים הנלהבים, הצליחו אולפני Disney ליצור שילוב יפהפה בין כל הדברים שאהבנו במגוון הטרילוגיות שבכל אחת מהן היה חסר לנו משהו לצד עלילת Star Wars טובה שעושה לכל מעריץ ותיק או חדש – נעים במיוחד.

לדוגמה – הקרבות המרשימים שהופיעו בטרילוגיה החדשה (שהייתה ברובה עם עלילה לא מי יודע מה) לבין הנראות הקלאסית והאהובה מהטרילוגיה הישנה (שבאותה תקופה רק יכלו לפנטז על קרבות בסדר גודל שאנחנו מכירים, כשהשיא היה הקרב על הות'). כתוצאה מכך אנו מקבלים שעתיים וקצת של סרט Star wars עם נגיעה של אולד סקול עם כל הסממנים שהלכו לאיבוד מהסרטים הישנים בחדשים, וזאת בשביל ליצור המשכיות וחיבור להמשך הסאגה. איך זה בא לידי ביטוי? בעזרת הקרבות המדהימים בין המורדים לאימפריה שחמושים בצבא AT AT וחיילי Stormtroopers ,קרבות אוויר כמו שאוהבים בין ה-X Wing ל-TIE Fighters שלא נראים מוגזמים או מגוכחים, לחימת קונג פו כמו בסרטים סינים תקופתיים בין הסמוראים ל-Stormtroopers (אמיתי לחלוטין), הצצות אל בסיסי המורדים והאימפריה, ביקור במגוון ענק של כוכבים ברחבי הגלקסיה, צפייה בשלבי בניית כוכב המוות והכל בנופים מרהיבים ומיקומים מוכרים שרואים שהשקיעו מחשבה מאחוריהם. ואם כבר ציינתי (בפעם המיליון ושבע) את כוכב המוות, ממשהו שעמד ברקע והשיג את התהילה שלו בזכות כמה שניות ומיליוני אזרחים שנהרגו בהפגזת אלדראן, הוא תפוס תפקיד כמעט ראשי בעלילה ומככב בלא מעט סצנות מרשימות המציגות את התכנון, הבנייה, ההפגזה ועוד ועוד, סוף סוף כוכב המוות מקבל את הפוקוס האמיתי לו הוא ראוי.

מה שכן, לכל מי שיחפש את הדמויות המוכרות מהסרטים כדוגמת אובי וואן קנובי ועוד כמה דברים שמזוהים עם הסדרה, עלול להתאכזב קלות. במאי הסרט גארת' אדוארדס (שאחראי גם על גודזילה וטען שהסרט המקורי והראשון בסאגה גרם לו להיכנס לתחום הקולנוע) יצר הפרדה כמעט מוחלטת בין הסרט וזאת ניתן לראות בהתמקדות אבסולוטית בדמויות החדשות, העברת דמויות משניות שהופיעו ב"תקווה חדשה" אל המרכז כמו מון מות'מה (המגולמת ע"י ג'נביב או'ריילי) מנהיגת המרד, לצד אי שימוש בכל מיני סממנים מוכרים ואהודים מהסרטים כמו חוסר הכותרת המפורסמת והכתוביות שרצות בזווית ושימוש מינורי אם בכלל בקטעים המוזיקליים המפורסמים. מצד שני דארת' ויידר חוזר בכמה סצנות שמספקות לכל מעריץ רגעים של אושר וחיוך דבילי של עונג כי סוף סוף אנחנו יכולים ליהנות מויידר הסית' ולא רק מויידר הפוליטיקאי עם האסטמה המוכרת ומעוד כמה רגעים וסצנות שאם הייתי מפרט עליהן – הייתי הורס לא מעט הפתעות, אז פשוט תיאלצו להאמין לי ולראות.

מוזיקה – 9
אמנם יש כאן פס קול חדש שעלול ליצור מעט אנטי בגלל שחסרים כל הקטעים שתמיד הופיעו בסרטים האחרים, אך הוא נכתב בהשראה מלאה משאר הסרטים ומתאים בדיוק לכל סצנה ורגע.

מיקומים – 10
אם צריך לבחור משהו בו אנשי ההפקה של הסרט הצטיינו בו אז בין המועמדים ניתן למצוא את בחירת מיקומים, עולמות רק ביקרנו בהם בקטנה (אם בכלל) או שרק שמענו עליהם נוצרו מחדש והעבירו לנו את מהלך חייהם של האזרחים הפשוטים החיים תחת שלטון האימפריה בין אם זה בערים צפופות ולמודות קרב או שטחים נרחבים בהם העלילה מתרחשת.

שחקנים – 9
כל אחד מהשחקנים נתן ביצוע מושלם מההתחלה עד הסוף ובשלב מסוים אתם עלולים להחליט שגם אתם נשבעים אמונים למרד על סמך דברים שהו אומרים

קרבות – 9
אמנם אין לנו קרבות בין אביר ג'דיי לסית' אך כן יש לנו מלחמה כמו שמלחמה צריכה להיות ביקום המיוחד הזה תוך שימוש בכל כך הרבה אלמנטים, חיילים וכלי לחימה עצומים

סיפור – 8
כשמו כן הוא – סיפור אחד מתוך מיליוני סיפורים אשר גדלו וצמחו תחת צל המותג הזה ומעביר לנו חתיכת פאזל מדהימה שעוזרת לנו לראות עוד יותר טוב את התמונה הגדולה.

דארת' ויידר – 9
ויידר כמו שויידר צריך להיות עם דיבוב של ג'יימס ארל ג'ונס (שדיבב גם במקוריים) וקסדה שמשום מה קצת נראית מוזר.

בשורה אחת – חוויה ענקית לכל מעריץ Star Wars וגם לכל מי שלא!