בית / ביקורות / שד יקר – ביקורת למשחק [Tokyo Ghoul: re [CALL to EXIST

שד יקר – ביקורת למשחק [Tokyo Ghoul: re [CALL to EXIST

חברת Bandai Namco מביאה למסך שלנו את סדרת המנגה והאנימה הפופולרית עם [Tokyo Ghoul: re [CALL to EXIST

בתור מעריץ ותיק של אנימה, שמעתי על סדרת Tokyo Ghoul ומאוד ציפיתי לחוות את המשחק החדש של האנימה [Tokyo Ghoul: re [CALL to EXIST בתקווה שתהיה נקודת כניסה טובה לאנימה או למנגה. אבל במקום זאת מצאתי מעט מאוד מאמץ והרבה תסכול. המשיכו לקרוא ותבינו.

הסיפור

עלילת המשחק [Tokyo Ghoul: re [CALL to EXIST לא ממש מרחיבה את הסיפור של המנגה או האנימה, במקום זאת, אנחנו מקבלים שיחזור מצומצם של עלילת האנימה עם אפשרות לשחק את שני הצדדים של כל קונפליקט, משהו שלעיתים מרגיש מאוד מתיש בהתחשב שמדובר באותם אויבים, אותם שלבים.ואותו דיאלוג.

כל הסיפור לצערי מוצג במסך באמצעות תמונות מהאנימה, חסרות קונטקסט ורגש עם קריינות די משעממת. אם החליטו לשחזר את עלילת האנימה, הייתי שמח יותר אם הסיפור היה בנוי מדיאלוג עם מודלים דמויות המשחק או קליפים מלאים מהאנימה.

שחקנים שמעריצים של הכותר יתאכזבו כמובן שמדובר בשחזור של עלילת האנימה, אבל המשחק גם לא ירצה שחקנים חדשים לכותר. העלילה מסופרת במהירות בזק, ללא הסבר ממשי למי זה מי ומה בדיוק קורה. במילים אחרות, הסיפור של המשחק מראה אפס מאמץ לנסות להכיר אנשים חדשים לכותר ואפס מאמץ לנסות לרצות מעריצים ותיקים, זה רק סממן ראשון שמדובר ב-Cash Grab.

המשחקיות

[Tokyo Ghoul: re [CALL to EXIST הוא משחק Hack n’ Slash בסיסי. אתם יכולים לתת מכה רגילה עם רצף מכות, התקפה מיוחדת שמשתמשת בנשק שלכם (בין אם זה זרועות פנטום או החרב שלכם) והתקפה משתקת שנועדה לשבור את הגנת האויב. יש לכם מד אנרגיה עבור ההתקפות המיוחדת שקל לצבור אותו מחדש ועם כל התקפה, אתם צוברים אנרגיה להתקפת סופר ואפשרות להכנס למצב חייתי שמשדרג את הדמות שלכם עם עוד כוח ועוד יכולות מיוחדות. בנוסף, חלק מהגיבורים יכולים להשתמש בנשקים כמו רובים, רימונים ועוד.

הקרב עצמו יכול להיות כייפי, בעיקר נגד הרבה אויבים, אבל הוא יכול להרגיש מאוד חזרתי ומשעמם, בעיקר עם העובדה שבקושי יש גיוון כלשהו בין סוגי האויבים וההתקפות שלהם, והבינה המלאכותית שלהם היא די גרועה. כדי להלחם בכמות האויבים אתם יכולים לקפוץ מנקודות מסוימות אבל האופן שבו אתם קופצים במשחק הוא די מגוחך, ישנן נקודות מסוימות שעליהן אפשר לעלות כמו מדרגה ואז אתם נופלים מהמדרגה למטה ולוחצים על מכה, זה לא נוח ודי פתטי בשביל משחק Hack n’ Slash, אפילו ב-Dusk Diver היה כפתור קפיצה.

למרות חוסר בכפתור קפיצה, המשחק מנסה ליצור אווירת משחק פלטפורמה עם לייזרים ו”מבוכים” שעליכם לנווט, אבל אלו לא ממש מבוכים כשיש שלטים עם חצים שאומרים לכם לאן ללכת. זה בכלל מצחיק שהדמות שלכם אומרת שאין לה מושג לאן ללכת ויש קרטון גדול עם חץ לבן מצביע לו לאן ללכת.

המצלמה גם היא אחת הבעיות של המשחק, בעיקר בגלל שחלק גדול מאזורי הקרב מורכבים מסמטאות ומסדרונות שלא מאפשרים לסובב את המצלמה. כדי לעזור להתמקד באויב, למשל בבוסים, אתם יכולים לגרום למצלמה להתמקד עליהם אבל מסיבה מסוימת ברגע שאתם עושים את זה, הדמות שלכם לא יכולה לרוץ, אז אתם בעצם מקריבים ניידות והגנה בשביל נוחות ודייקנות, אבל גם ההתמקדות לא ממש עוזרת כי עדיין תמצאו את עצמכם מפספסים את המטרה שעליה התמקדתם, ללא סיבה.

הדבר היחיד שאהבתי באמת במשחקיות זה שיש אפשרות לשחק בתור דמויות שונות מהאנימה עם מערכות קרב שונות ויש קרבות בוסים די טובים, אבל בסופו של יום, מערכת הקרב לא נוחה, היא קדומה בהשוואה למשחקים אחרים וכל אלמנט הופך את החוויה למשעממת או למתסכלת.

קרבות רשת

אחד הדברים הטובים ש-[Tokyo Ghoul: re [CALL to EXIST מנסה לעשות זה המולטיפלייר שלו. אתם יכולים לבחור ממגוון רחב של עיצובים שונים לדמות משלכם עם אפשרות להגדיר את הנשקים שלה ולאבזר אותה בבונוסים לחיזוק בקרב שתרוויחו בסיפור המרכזי.

הקרבות מתרחשים בתוך זירות קטנות בהן יש לכם מספר ספור של חיים וזה קרב של צוות נגד צוות. קונספט נחמד שמעריצים שתמיד רצו לשחק Ghouls יאהבו, אבל כמובן שקרבות הרשת כוללות את אותן הבעיות של המשחקיות המרכזית ובגלל הזירות הקטנות, יש לא מעט כאוס שקשה מאוד לדעת מי עם מי ומי פוגע במי.

הרעיון היה מאוד טוב ואפילו הייתי יכול לראות קהילת שחקנים לאורך זמן עם עדכונים חודשיים, אבל במצב הנוכחי, אני רואה מעריצים נהנים ממספר סיבובים לפני שהם משתעממים וחוזרים לסיבוב נוסף בסיפור המרכזי.

הגרפיקה

גרפיקת המשחק היא דומה להרבה משחקי אנימה תחת Bandai Namco, כמו משחקי One Piece שיצאו גם ל-PlayStation Vita.

המשחק כולל מודלים יפים לדמויות וחלק מהאויבים, העיצובים זהים לסדרה וחלק מההתקפות מרהיבות לעין, בעיקר כלי הנשק שלכם שנראים קסומים על המסך.

אבל דברים כמו הפיצוצים והסביבה בכללי נראים די גנרים וחזרתיים. המכות עצמן, הלהבות והעשן נראים כמו עשרות אפקטים שראינו בעבר והסביבה פשוט נראת אותו הדבר כמעט כל שלב ולאורך השלב נראת כאילו רואים את אותם האלמנטים שוב ושוב.

האנימציה עצמה גם לא נראת משהו, בין אם זה תזוזת המודלים של הגיבורים או של האויבים שלכם, זה נראה שלא הושקע הרבה באנימציה והתנועתיות של המודלים.

הגרפיקה של המשחק כן נותנת לנו לראות את הדמויות האהובות על מסך המשחקים שלנו אבל לא הייתם נדהמים ממה שאתם רואים בכלל, למעט מספר התקפות.

הסאונד

סאונד המשחק הוא בכללי סביר, אפקטי הקול של המתקפות והדיבוב נשמעים די טוב ולמשחק יש מספר מוזיקות נעימות בזמן הסיפור ומוזיקות מסעירות במהלך הקרב. אבל למשחק רק מספר ספור של מוזיקות ורובן כל כך קצרות שתשמעו לופ של מוזיקה באורך 20 שניות שמאוד מהר ימאס עליכם.

לפחות השחקנים מנסים להכניס טיפה רגש לסיפור המשחק עם הדיבוב שלהם שמנסה לתמצת את עלילת האנימה עבורכם.

סיכום

אני מאוד מוצא את זה מאתגר להמליץ על [Tokyo Ghoul: re [CALL to EXIST.

אם אתם אוהבים את כותר האנימה, המשחק ייתן לכם הזדמנות לשחק חלק מהסצנות של הסדרה ואת דמויות הסדרה, עם אופציה לבנות Ghoul משלכם. אבל בסופו של דבר, מדובר במשחק יקר (60 דולר, כמו משחק AAA) עם כמות השקעה מאוד מעטה, בין אם זה הסיפור, הגרפיקה, הסאונד או המשחקיות, מציע לכם להתרחק מה-Ghoul הזה.

[Tokyo Ghoul: re [CALL to EXIST

הסיפור - 3
המשחקיות - 4
קרבות הרשת - 7
הגרפיקה - 6
הסאונד - 7

5.4

לא טוב

המשחק [Tokyo Ghoul: re [CALL to EXIST מרגיש כמו ניסיון להרוויח כסף על כותר אנימה פופולרי עם מינימום השקעה.

User Rating: 4.45 ( 1 votes)

אודות קובי רוזנטל

Avatar
שמי קובי רוזנטל, בן 28 מתל אביב, גיימר חובב קומיקס וסרטים כבר 20 שנה, עקבו אחריי בערוץ שלי KobiCool ביוטיוב, רק חפשו את משקפי השמש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *