ולהאלה מחכה – ביקורת הסדרה "ויקינגים"

סדרת הענק של ערוץ ההיסטוריה הגיעה לסיומה והגיע הזמן להסתכל מה היה טוב ומה רע ב"ויקינגים" האייקונית ועונתה האחרונה

בעשור האחרון, אפשר היה לראות עוד ועוד סדרות היסטוריות צצות על המסך הקטן, למשל "מפרסים שחורים", "הכתר" ו"מדיצ'י", ואחת הטובות ביותר בעיניי הייתה "ויקינגים".

הסדרה ארוכת השנים של ערוץ ההיסטוריה התחילה מהפקה די קטנה ודלת תקציב, כמו "הממלכה האחרונה", וגדלה להיות אחת הסדרות הגדולות על המסך מבחינת תקציב, צילום, משחק והפקה.

אחרי פתיח אדיר שמכניס אתכם למצב הרוח של השבט, הסדרה מתמקדת באגדה והסיפורים סביב הויקינג רגנאר לודברוק ומשפחתו, אשתו לאגרתה, בנו ביורן ואחיו רולו, וחברם הטוב, בונה הסירות פלוקי. הסדרה מתחילה באופן די צנוע וקטן- איכר שמוצא דרך חדשה לנווט את הים הפתוח כדי לאפשר לויקינגים לעשות מה שהם אוהבים, להלחם ולבזוז. בשתי העונות הראשונות של הסדרה אנחנו לומדים להכיר את העולם של הויקינגים והדמויות המרכזיות מעיניהם, ומעיניו של כומר בשם את'לסטן שראגנר לקח אותו בשבי במהלך הכיבוש של אנגליה, מה שמאפשר לנו להבין ולקבל הסברים למנהגי הויקינגים ובו בזמן לראות את מצב העולם הנוצרי ביחס למצבם של "הפראים" הויקינגים. 

כבר מההתחלה "ויקינגים" עושה עבודה טובה בלבלוע אותנו אל תוך עולמה- תודות לשחקנים מנוסים ומוכרים כמו דונאל לוג וגבריאל ביירן בשילוב עם כוכבים חדשים מוכשרים ביניהם קתרין ויניק, טרוויס פימל, גוסטף סקארסגארד וקלייב סטאנדן. יחד עם סיפור פשוט להתחבר אליו ותצוגה מציאותית שכוללת את כל השפות והלשונים המדויקים לתקופה. אנחנו אולי שומעים אנגלית לרוב בתור התרגום עבור הצופה, אבל עדיין מדוברים בסדרה נורדית, צרפתית, ערבית, רוסית ואנגלית על ידי העמים השונים.

שאר העונות מתרכזות במסעות של רגנאר, המשך גדילת האגדה שלו ביחד עם הכרה של דמויות מפורסמות נוספות מהיסטוריית הויקינגים בשילוב עם אירועים דרמטים עוצמתיים וקרבות מרשימים שרק גדלים משנה לשנה. כמו כן, אנחנו מתחילים לראות את ההתפתחות החברתית והפוליטית של העם הויקינגי עם התפשטות הדת הנוצרית אל תוך עולמם.

שיא איכות הסדרה, גם מבחינה סיפורית וגם מבחינה הפקתית, לדעתי מגיע בעונתה השלישית עם הפלישה של פריז, שכוללת הרבה תהפוכות, פיתוח נהדר של הרבה מהדמויות והכרה של דמויות חדשות ומעניינות. לאורך כל העונה יש מתח מתמיד באוויר, בעיקר בין שתי הדמויות המגניבות ביותר, רגנאר ופלוקי, וחלק מסצנות הקרב והאסטרטגיות שנוצרות על ידי גיבורינו הן מבריקות ומופקות בצורה מרשימה.

הכתיבה גם מגיעה לשיאה בעונה זו, אבל בו בזמן היא נשארת מאוד טובה עד לסיום הסדרה. אפילו עם רגעים משעממים וקצת קלישאים פה ושם, היכולת של הכותבים ליצור דמיון ויזואלי בין דמויות מעולמות שונים ודתות שונות מראה שאולי מדובר באנשים שונים, אבל הם עדיין עם אותם החשקים, חלומות ושאיפות כמו כל בני האדם. כמו כן, הכתיבה מאוד עקבית ומקושרת לאורך כל הסדרה- הצהרות ואירועים שנאמרו ונעשו בעונה הראשונה או השנייה, משפיעים על פעולות ותוצאות בעונה החמישית והשישית, מה שמראה שמדובר באותם אנשים מאחורי המצלמה שמתכננים את הסדרה בקפידה.

כשרגנאר מפסיק להיות פוקוס הסדרה בעונות מאוחרות יותר, זה מרגיש שכמו בכל סדרה, העונות הבאות יהיו משעממות יותר, אבל לשמחתי הסדרה ממשיכה לשמור על רמה מצוינת של סיפור ומשחק, והדמויות המרכזיות החדשות, כמו ביורן, אייבר ואובה, מורכבות כל כך ומעניינות כל כך, שתמצאו את עצמכם עונה אחת שונאים אותם לגמרי ועונה אחרת אוהבים אותם, וזה תודות לשחקנים מצוינים כמו מרקו אילסו, אלכסנדר לודוויג, אלכס אנדרסן, ג'ורג'יה הירסט וג'ורדן פטריק סמית'.

אבל לא הכל מושלם לאורך כל ריצת הסדרה, ישנם קווי עלילה מאוד משעממים שמרגישים לעיתים כשריפת זמן עד לאירועים החשובים כמו המסעות אל המזרח התיכון, העולם החדש ואיסלנד, אפילו שחלקם תורמים להמשך בניית הדמויות וחיזוק הקשרים בין הדמויות. כמו כן, צופים שמקווים לדיוק היסטורי, לא ימצאו אותו פה- כמובן שקשה לבנות סיפור אמיתי על אגדות אבל אירועים מסוימים ומיקומים אינם מדויקים, מה שהצליח לעצבן לא מעט צופים נורבגים שיצא לי לדון לגבי הסדרה איתם ברשת. אבל עדיין, אירועים כלליים מהיסטוריית הויקינגים והמנהגים שלהם די מדויקים, אז בזמן שישנם דברים בדיוניים (ואפילו פנטזיים) סביב הדמויות וחלק מהנסיבות לאירועים מסוימים, האירועים הגדולים ומה שמגדיר את העולם של הויקינגים הם עדיין מאוד מדויקים ואמיתיים.

באשר לעונה האחרונה, הסיום של סדרה מהווה מה שמנציח או משמיד סדרה, כפי שראינו עם "משחקי הכס" ו"אבודים", ובזמן שאפשר להרגיש שהסדרה הגיע לסיומה בטרם עת, מספר פרקים מאוד חזקים, בעיקר פרק הפתיחה שידחוף אתכם לסערת רגשות ויגרום לכם להרגיש צער רב שאתם עומדים להפרד מהסדרה האפית, ביחד עם סיום שרואה את השושלת של רגנאר עוזבת את עולם הויקינגים בדרך אחת או אחרת, נותנים פרידה מספקת מסדרה מדהימה שחווינו במשך שש עונות שמשתלבות למסע בלתי נשכח בעולם הויקינגים.

סיכום

כמו בכל סדרה, "ויקינגים" כולל קווי עלילה משעממים והסדרה הסתיימה ללא ספק בטרם עת, אבל בעיניי עדיין מדובר באחת מהסדרות הטובות שהגיעו אלינו למסך.

צוות שחקנים מוכשר, כתיבה מורכבת ועמוקה, צילום מרהיב, בימוי נהדר, פס קול מצוין ואחד מהפתיחים הכי אפים שכבדו לנו את המסך, הופכים את "ויקינגים" לאחת מהסדרות הטובות ביותר בכל הזמנים.

תודה רגנאר על הריגוש והבידור, נתראה בולהאלה.

ויקינגים

ציון סופי - 9

9

מעולה

מדובר בסדרה היסטורית יוצאת מן הכלל ברמה גבוהה מעל אחרות ועקבית ברמה שלה לאורך כל עונות ריצתה, גם עונתה האחרונה

User Rating: 3.48 ( 4 votes)

אודות קובי רוזנטל

שמי קובי רוזנטל, בן 28 מתל אביב, גיימר חובב קומיקס וסרטים כבר 20 שנה, עקבו אחריי בערוץ שלי KobiCool ביוטיוב, רק חפשו את משקפי השמש

השאר\י תגובה