ביקורת בונה

ביקורת בונה – עשרה משחקי וידאו שכדי להתרחק מהם

בואו נגלה באיזה משחקים לא כדאי לשחק

כולנו שיחקנו משחקים גרועים. אם אתם גיימרים וותיקים סביר להניח שנחשפתחם ללא מעט חוויות משחק איומות באמת – אך מי מהן היא חווית עד כדי כך גרועה שכדי בכל מחיר להתרחק ממנה? בחלק הראשון של "ביקורת בונה" אני צולל לתוך מקום נוראי, התחתית של הסיר שנקרא עולם המשחקים כדי שאתם לא תצטרכו לעשות את זה ותדעו מאיזה משחקים כדי להתרחק.

דרך אגב הטריילרים פה רק כדי לתת לכם מושג על מה אני כותב, אל תתנו להם להטעות אתכם.

Amy

משחקי אימה נועדו להפחיד שחקנים בזמן שהם משחקים אותם, לא לגרום לך לא לגעת בעוד משחק מפחד שהוא יהיה גרוע כמו Amy. כל המשחק הוא משימת ליווי אחת גדולה דרך כמות של קרבות בלתי נמנעים בשילוב עם מערכת קרב מחורבנת. המשחק הזה מתסכל עד כדי כך שהוא יגרום לכם סיוטים.

עצם הרעיון של ליווי ילד חסר ישע דרך המסדרונות האפלים של עולם המשחק נשמע נורא, מי מכם שבילה יותר מחמש דקות עם ילד קטן ומעצבן יודע על מה אני מדבר, אבל זה לא החלק הכי גרוע במשחק, שאר החבילה היא זו שהופכת את Amy לאחד מהמשחקים הגרועים אי פעם. במשחקים רגילים אם תתקפו אויב שנמצא בהישג ידכם, תצפו שהמכה תנחת. אם תראו פריט על הקרקע, תרצו להרים אותו כשתתקרבו. כל זה לא מובטח במשחק הזה, המשחק הזה הוא עד כדי כך שבור, שבזמנו הוא גרם לי לרצות להטיח את הבקר של ה-Xbox 360 בטלוויזיה.

Rambo: The Video Game

סדרת סרטי "רמבו" יכלה להיות מתורגמת בצורה די מוצלחת למשחק ווידאו. סיפורו של אדם הנרדף על ידי כוחות חזקים ממנו ומשיב מלחמה הוא דבר מאוד נפוץ בעולם משחק הווידאו. אם ציפיתם למשחק בו רמבו צד את אויבים בשלבים פתוחים תתאכזבו לגלות שמדובר במשחק יריות בו את מוסעים לאורך השלב בעודכם יורים באויבים שחולפים על פניכם. אם המשחק היה ברמה של Star Fox 64 היה אפשר לסלוח למפתחים, אבל השליטה בדמות הייתה בלתי נסבלת והמשחק היה די שבור.

Ride to Hell: Retribution

אמנם זו לא עובדה רשמית, אך בהחלט יש מספיק ראיות שככל שזמן הפיתוח של משחק מתארך מעבר לתאריך ההשקה המקורי שלו, הוא נוטה להיות גרוע יותר. Duke Nukem Forever הוא דוגמה מפורסמת, אבל אין משחק טוב יותר כדי להראות את המגמה הזו מאשר Ride to Hell: Retribution. עבור משחק בילה שש שנים בפיתוח, ארבע מהן לאחר התאריך המקורי שנקבע להשקה, Ride to Hell: Retribution הוא בהחלט דוגמה טובה לגיהנום פיתוח המשחקים.

Ride to Hell: Retribution נראה כמו משחק ההשקה של קונסולת ה-PlayStation 2. השליטה במשחק היא נוראית ואי אפשר לשחק בו והפסקול הוא לא יותר מאשר סולו גיטרה שחוזר על עצמו עד כדי בחילה. אני אפילו לא רוצה לגעת בדברים כמו הסקסיזם והדיאלוג הנוראי. איזה מזל שהמשחק הוסר מ-Steam.

Duke Nukem Forever

המשחק הזה היה אמור להיות משחק יריות הזוי ומהנה שדוחף את גבולות הפוליטיקלי קורקט. כשהוא סוף סוף הושק ב-2011, כ-15 שנה אחרי Duke Nukem 3D האגדי, הוא הרגיש קטן ומעייף כאילו הוא היה צריך לצאת עשר לפני כן. במקום עוד קפיצה גדולה קדימה מבחינת משחקיות וסיפור, המשחק היה לא יותר מאשר חזרה מלאה על יסודות המשחקיות של המשחק הקודם שהונחו בשנות התשעים של המאה הקודמת וכבר היו מיושנות בשנת 2011. הסיפור היה בלגן מפוקפק של ציטוטים מסרטי קומדיה אמריקאיים ובדיחות זין. לרגע נראה כי המפתחים ב-Gearbox התבלבלו וחשבו שהם עובדים על סדרת Bioshock, אז יש במשחק גם קטעים בהם אתם לא עושים כלום והעלילה מתקדמת. הבעיה שדיוק הוא אידיוט ולבלות איתו כל כך הרבה זמן מבלי לירות באף חייזר זה פשוט בלתי נסבל.

Umbrella Corps

אומרים שטעות לעולם חוזרת. אם המשפט הזה נכון, הוא תקף בראש ובראשונה לחברת Capcom. החברה החליטה בשתי פעמים נפרדות להפוך את סדרת משחקי האימה שלה, Resident Evil, למשחק יריות מרובה משתתפים מגוף שלישי. הפעם הראשונה הייתה ב-2012 עם המשחק Operation Raccoon City, שהיה משחק די גרוע. חברת Capcom חזרה על הטעות בשנת 2016, עם Umbrella Corps שהיה משחק גרוע בהרבה. מערכת המחסה במשחק לא סיפקה מחסה היא פשוט תקעה אתכם באותו המקום ללא יכולת תנועה והשאירה אתכם חשופים לגמרי מול האויבים. היה ניתן לשחק במשחק גם מגוף שלישי וגם מגוף ראשון, אבל איכשהו השליטה בדמות הייתה נוראית בשני המקרים.

Alien: Colonial Marines

זה המשחק השני של חברת Gearbox שמופיע ברשימה וזה חבל, כי הם באמת עושים גם משחקים טובים כמו סדרת Borderlands המצוינת. Aliens: Colonial Marines שווק כהמשך האמיתי לסרט האימה-מדע בדיוני המצוין Aliens ("שובו של הנוסע השמיני" בעברית) משנת 1986 (סרט ההמשך לא זכה להצלחה). תקוותיהם של המעריצים התנפצו לאחר ההשקה אז התברר לכולם שמדובר במשחק מחריד. האויבים האנושיים זזים כמו בובות, הגרפיקה נוראית, החייזרים נתקעים תוך כדי תנועה וכל המשחק מלא בבאגים. כל המשחק מרגיש כמו הונאה אחת גדולה על חשבון המעריצים שעד ההשקה לא ידעו כמה גרוע הוא הולך להיות.

Tony Hawk's Pro Skater 5

זה תמיד עצוב לראות סדרות משחקים גדולות נופלות ומעמידות משחקי המשך גרועים, Tony Hawk's Pro Skater 5, הוא דוגמה לכך בתחילת העשור הקודמת סדרת Tony Hawk's Pro Skater נחשבה לאחת מסדרות המשחקים הטובות ביותר.באופן בלתי מוסבר המהלך החדש, “Slam”, היה ממופה לאותו הכפתור כמו מהלך ה-"Grind" החשוב, מה שהוביל לטעויות קבועות ולתסכול רב. בעיה נוספת היא שהמשחק היה מלא בבאגים, הדמויות היו נכנסות לתוך חפצים או נופלות ללא כל סיבה. בשורה התחתונה המשחק הזה הוא פשוט עלבון למורשת שלו, לא רק שהוא רצח את Tony Hawk's Pro Skater, הוא גם היה המסמר האחרון בארון של כל ז'אנר משחקי הסקייטבורדינג.

Hatred

במשחק הזה את מגלמים את דמותו של איש מבוגר שנתקע בשלב האימו של החיים ומחליט לצאת למסע הרג במטרה לבצע התאבדות באמצעות שוטר. הבעיה שהאינטליגנציה המלאכותית של האויבים במשחק הזה היא כל כך גרועה שזה הופך את המשימה שלכם ליותר קשה. כל הגרפיקה במשחק היא בגוון אפור מזוויע, מה שגורם לכך שקשה להבדיל בין דלת לבין מחסום ואז נתקעים בכל מקום. מה שיותר מצחיק הוא שהמפתחים של המשחק חשבו שהם יוצרים משחק חדשני ומהפכני, צריך להזכיר להם ש-Postal עשה את זה טוב יותר 18 שנים לפניהם.

Postal III

אם כבר מדברים על סדרת Postal אז צריך לומר ששני המשחקים הראשונים היו מהפכניים לזמנם והם לא היו עד כדי כך גרועים. על המשחק השלישי אי אפשר לומר את זה כי הוא פשוט זבל. זה גם די הגיוני כי היוצרים של הסדרה לא היו מעורבים בפיתוח שלו, הוא היה עד כדי כך גרוע שהחליטו להתנער ממנו לאחר ההשקה. הצוות הרוסי שפיתח את המשחק כנראה לא הבין את שמדובר בפרודיה על התרבות האמריקאית ופשוט יצר משחק גרוע שבו את צריכים להרוג כל מה שזז, הלך הקסם נשאר הטבח.

Star Trek: The Video Game

"מסע בין כוכבים" הוא אחד מהמותגים האלה שיכלו בקלות להוות כר פורה למשחקים איכותיים. למרבה הצער לאורך השנים רוב המשחקים שהתבססו על היקום העשיר של המותג הזה היו בינוניים או גרועים. בשנת 2013 בסמוך לצאתו של הסרט "מסע בין כוכבים: אל תוך האפלה" ראינו כמה נמוך יכולים לרדת המשחקים שמבוססים על הזיכיון. משחק פעולה שיתופי בכיכובם של ספוק וקירק נשמע על הנייר כמו רעיון מעולה. כשאני חושב על משחק כזה עולים במוחי שלבים בהם שחקנים יתצטרכו לתמרן בין כוחו המתפרץ של קירק ליכולותיו הקוגניטיביות של ספוק. במקום זה קיבלנו חיקוי עלוב של סדרת Gears of War ביחד עם המון באגים ומשחקיות גרועה. נו טוב לפחות הפרסומת בכיכובו של וויליאם שאטנר הייתה מצחיקה.

אודות דניאל לניאדו

במקור מרעננה, כיום מירושלים. סטודנט לביולוגיה, חובב סרטים ומשחקים מושבע.

השאר\י תגובה