מוות מפוקסל – סיקור למשחק Death’s Gambit

האם Death’s Gambit הוא באמת עיבוד בדו מימד לסדרת משחקי Dark Souls או האם המשחק הוא יותר מזה?

כל מי שראה את הסיקורים שלי פה באתר, יודע שאני מעריץ גדול של משחקים כמו Castlevania ו-Megaman אבל גם שיש לי אהבה ענקית לז'אנר משחקי Dark Souls שנקרא Souls Games כמו Nioh ו-Bloodborne. כך שמאוד ציפיתי לשחק ב-Death’s Gambit מבית White Rabbit ולראות איך שני עולמות אלו מתאחדים על מסך ה-PlayStation 4 שלי.

העלילה

המשחק מתחיל איתכם כהשורד האחרון של פלוגת אבירים שחוסלה במהלך מלחמה גדולה והמוות (כן המוות מופיע והוא די מגניב) מחזיר אתכם לחיים על מנת לעזור לו לחסל את מקור הכוח של בני האלמוות ולהשיב איזון לטבע בין החיים והמוות.

משם אתם חוקרים את העולם הסובב אתכם באיזורים שונים ומגוונים, ומגלים מה המניעים האפלים מאחורי המלחמה הזאת שהביאה למותם של כל חבריך הלוחמים. בנוסף, כל פעם שתמותו תחזרו לחיים, אתם מגלים עוד על העבר של הדמות שלכם ומה שקרה לאמא שלכם.

העלילה לא מורכבת יותר מדי, אבל העולם הקסום שהמשחק יוצר והדמויות המגניבות בהם אתם נתקלים הופכים את העלילה למעניינת. אתם מוצאים את עצמכם חושבים "אם אלו היצורים האפלים של המשחק, על בטוח יש להם בוסים מטורפים" ואתם פשוט מפלסים את דרככם עד שתגיעו לבוס הסופי המגניב, שקצת מאכזב אבל עדיין מעוצב ממש יפה.

העולם

העולם של Death’s Gambit הוא יפיפה עם יצורים מגוונים וצבעונים בכל מקום.

ההרפתקה שלכם מתחילה על שדה קרב גותי ואפל, ממשיכה למפל יפיפה מוקף בחיות קסומות עד שאתם מגיעים למחנה שבמרכזו פסל של מלאך המוות ומשם אתם משוטטים לאזורים שונים כמו הרים מושלגים מלאים באנשי זאב ענקיים ומסוכנים ומנהרות אפלות עם צמחים רעילים על הקירות.

כל אזור במשחק מאוד ייחודי ויפה לעיניים, וזה נחמד שאפשר להגיע לכל אזור מתי שאתם רוצים אבל אני כן הייתי רוצה לראות יותר חיבור בין האזורים השונים מאשר המחנה ממנו אתם יוצאים. זה לא שכל איזור במשחק מנותק לגמרי, דווקא חלק מהמקומות אותם תחקרו משתלבים בצורה מאוד טובה אחד עם השני ועם הסביבה המרכזית, אבל ישנם אזורים מסוימים כמו ההרים המושלגים ומערות הקרח שמרגישים טיפה מנותקים משאר המשחק, בעיקר שלפני רגע חלפתם על ציפור אש.

מסך טעינה בו רואים את הדמות שלכם נעה לכיוון אזורים אלו או איזשהו חיבור ויזואלי בין האזורים המנותקים האלו יכול היה מאוד לעזור לגרום לעולם הזה להרגיש יותר חי ושלם.

מה שכן, העולם של המשחק מאוד יפיפיה ובעל סגנון ואישיות יוצאת דופן- אפשר לראות שהמפתחים לקחו השראה ממספר משחקים וסרטים כשהם בנו את עולם המשחק ולא רק מ-Dark Souls, הרגשתי מהעולם Shadows of the Colossus (בעיקר בגלל אחד הבוסים) וסרטי סטודיו Ghibli, כמו "הנסיכה מונונוקי". המשחק לוקח השראה מהרבה יצירות פנטזיה אבל גם יוצר עולם פנטסטי משל עצמו.

המשחקיות

כמה שגיימרים אוהבים להשוות משחקים היום לטרילוגיית משחקי Dark Souls, אני לא מאמין שההשוואה של המשחקיות של Death’s Gambit לטרילוגיית המשחקים המצליחה לגמרי נכונה, המשחקיות של Death’s Gambit לוקחת הרבה מהמשחקיות של המשחקים של From Software אבל היא גם מגדירה דברים משלה.

אתם בוחרים את מבנה הגוף והסגנון של הלוחם שלכם, בין אם זה אביר, מתנקש או Berserker, עם כל לוחם והיכולות שלו, כלי נשק משלו ופריטים ראשוניים משלו. הנוקם למשל מתחיל עם הנשק גרזן ואם הוא נפצע ואתם תוקפים מיד אחרי, אז הוא מסוגל להחזיר לעצמו חלק מהחיים (כמו ב-Bloodborne). כך כל לוחם הוא ייחודי, אז כל פעם שתשחקו מההתחלה, חווית המשחק שלכם תהיה שונה בגלל שהאסטרטגיה שלכם תהיה שונה.

אבל אתם לא רק תקועים עם נשק אחד כל המשחק, אתם יכולים להחליף בין נשקים שונים כמו חרבות ענק, חניתות ואלות, כל נשק עם סגנון משל עצמו ואתם יכולים ללמוד יכולות מיוחדות נוספות עבור כל נשק בהן תוכלו להשתמש אחרי שהנחתתם מספיק מכות בקרב. יחד עם הנשק המרכזי שלכם, אתם מצוידים עם חץ וקשת לחיסול (או יותר נכון עצבון) אויבים מרחוק.

חוץ מכלי הנשק, יש לכם חפצים שונים כמו פצצות, שיקויים מגבירי עוצמה וכל מני פריטים מיסטים שיעזרו לכם לשרוד עד נקודת השמירה הבאה, שהיא פסל של המוות. בנוסף, אתם מצוידים במגן, שאולי לא מחזיק הרבה מעמד נגד התקפות מתמידיות, אבל הוא מספק הגנה מכל ההתקפות המרוחקות בהן תתקלו.

אני יכול להבין את הרצון להשוות למשחקי Dark Souls, בגלל שהאופן בו אתם נלחמים נגד מפלצות קשות רצח עם נשקים שונים, מגן, התחמקויות וחפצים מיוחדים מאוד דומה למשחקי Dark Souls. אבל אני חושב שההשפעה הכי גדולה של סדרת המשחקים המצליחה על Death’s Gambit באה לידי ביטוי בחפצי הריפוי שלו.

בדומה למשחקי ה-Souls, יש לכם כלי ריפוי (פה זה נוצות קסומות) שמתחדשים עם כל פסל של המוות בו אתם שומרים ולאורך המשחק אתם מקבלים נוצות שונות שירפאו אתכם בצורה השונה, אבל אתם יכולים להגדיר רק סוג אחד של נוצות בכל פעם.

ב-Dark Souls כשאתם מתים, אתם משאירים מאחור חצי מנקודות הניסיון שלכם ויש לכם אפשרות לחזור למקום המוות שלכם ולאסוף אותן, ב-Death’s Gambit אתם מאבדים נוצה, זאת אומרת את יכולת הריפוי הקבועה שלכם. מה שכן, בשונה מ-Dark Souls, אם אתם מתים שוב לפני שהחזרתם את הנוצה, היא לא נעלמת. כך שאם מתתם על בוס, אתם תמיד יכולים לחזור להלחם בו אחר כך ולהחזיר לכם את הנוצה.

זה לא שאין דרך נוספת להחזיר את הנוצה, אתם יכולים להקריב חלק משמעותי מנקודות הניסיון שלכם על מנת להחזיר אותה אליכם. אבל אני מאוד אוהב את זה שהנוצה פשוט נשארת שם ואתם יכולים לחזור לקרב הספציפי הזה מתי שאתם רוצים. אני אפילו מצאתי את עצמי אומר לבוס אחד מאוד קשה "התאמנתי, עליתי כמה רמות, ועכשיו אני חזרתי בשביל הנוצה שלי, נבלה!" (לא אחד הרגעים היפים שלי).

למרות שהמשחקיות של Death’s Gambit באופן ברור לוקחת השראה ממשחקי Dark Souls, היא עדיין מרגישה ייחודית ומגוונת, ואפילו שהיצורים בהם אתם נלחמים קשים כמו במשחקי Dark Souls, המשחק מאוד כייפי ובעלות משחקיות שמרגישה מאוד רעננה ומיוחדת, ואני רואה עצמי חוזר אליו בשביל לנסות לוחם מסוג אחר.

עיצוב וגרפיקה

כמו שציינתי קודם, העיצוב של העולם והיצורים בו פשוט יפיפה.

זה נכון שגרפיקה מפוקסלת כבר רואים כמעט בכל מקום בימינו, בעיקר משחקי אינדי אחרים, אבל העיצוב היפיפה והצבעוני של הדמויות, היצורים והעולם משתלב נהדר עם הגרפיקה של המשחק וגורם לעולם להרגיש חי וייחודי.

בנוסף, האנימציה של המשחק נהדרת וכל המודלים נעים בצורה חלקה ויפה עם אפקטים תואמים.

אני במיוחד אוהב את העיצוב של המוות- הוא נראה כמו שילוב בין סיפור פיות ומיתולוגיה נורבגית, והקול שלו רק מוסיף לעיצוב הדמות.

סאונד ומוזיקה

הסאונד של המשחק מצוין, בעיקר הסאונד של הסביבה כמו מזג האוויר והיצורים בהם תלחמו.

הגיבור שלכם לא מקבל קול במשחק, אבל כל שאר הדמויות שאיתם אתם באינטרקציה כן מדברים והם נשמעים פשוט נהדר, המדובבים גורמים לכל התפקידים להשמע חשובים והם מתאימים את הקולות שלהם בצורה מאוד טובה ליצורים אותם הם מדובבים.

אבל אם יש משהו שבאמת יתפוס לכם את האוזן ויגרום לכם להעריך את המשחק אפילו יותר, זה פס הקול של המשחק שכולל מוזיקות סימפוניות נהדרות ואפיות, אני יכול להשאר במחנה המרכזי במשך שעה ורק להקשיב למוזיקת הנבל הנהדרת שמתנגנת ברקע.

בתור מישהו שמעריץ גדול של פסי קול במשחקים (כמו ב-Nioh), המוזיקה ב-Death’s Gambit היא אחת הטובות ששמעתי כבר הרבה זמן.

סיכום

Death’s Gambit הוא משחק אקשן-תפקידים מצוין. אפילו שהוא כמובן לוקח השראה ממשחקי Dark Souls ו-Bloodborne, המשחק עדיין בעל אישיות מיוחדת משל עצמו.

זה תודות בעיקר לשילוב של עולם קסום, מוזיקה וסאונד מצוינים, עיצוב נהדר ומשחקיות ממכרת, שנותנים לכם את אחד ממשחקי האינדי הכי טובים של השנה ושל הדור הנוכחי. אז צאו למסע ותתכוננו למות…הרבה.